עריכת הדף "
הכתב והמכתב (ריינס)/ב/א/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== דע, כי התורה הזאת ביחוסה לבני אדם הולכת ומתפשטת הן על כלל האומה, הן על הפרט. תלמד לאדם דעת איך להתנהג בעל ענייניו ועסקיו, הן בנוגע בהצטרפותו אל בוראו והן בנוגע אל התחברותו לבני אדם. הן בהתנהגותו בענייני האהבה והאחווה, והן איך לחדש האחווה והריעות, אם ע"י איזה מקרה נתפרץ ריב בינו לזולתו, אם בעניין וענייני {{לפיענוח|ד"י}} או בענייני המוסר וד"א ומדות. כי לכל זה ימצא תרופה עפ"י דרכי התורה, אז ישרור מחדש השלום והאהבה ביניהן. סוף דבר, כי התורה הקדושה תיישר לאדם דרכו ותסול לו מסילת החיים מיום גוחו מבטן עד שובו לעפרו. ואשר מצד זה בא סדר התורה כפי סדר גידול האדם, תתחיל מלידת האדם וקורותיו ותשלים ממיתתו. כי בתחילת התורה נכתב בריאת האדם וקורותיו, ובסוף התורה ממיתת משה רבנו וקבורתו. והוא להורות על נקודה זו כי תכליתה הוא ללמד לאדם אופן תהלוכתו מיום בואו לעולם עד צאתו ממנה, ואולי כיוון דאת{{הערה|נדצ"ל דעת.}} ר' שמלאי {{ממר|ב[[בבלי/סוטה/יד/א|סוטה דף י"ד ע"א]]}} בדרשתו שאמר: "תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, תחילה גמ"ח דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ג#כא|בראשית ג כא]]}} "ויעש אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" , וסופה גמ"ח דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לד#ו|דברים לד ו]]}} "ויקבור אותו בגיא". הראה בזה עוצם ההתייחסות וההשתוות של התורה אל האדם. {{לפיענוח|וידענו}} אשר ר' שמלאי העמיק הרחיב חקירתו בפינה זו וחדר בפנימיותם לחקור על השתוותם ויוחסם זה לזה, וכאשר דרש גם במכות {{ממ|[[בבלי/מכות/כג/ב|דף כ"ג ע"ב]]}}: "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמשה לאוין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנבגד אבריו של אדם". ע"כ. הראה גם בזה כי לבד אשר מצד השיווי של מספר המצוות למספר האברים {{לפיענוח|ניכר}} יחוסה והצטרפותה אל האדם, אולם גם סדרה והשתלשלותה תעיד כי היא נערכת נגד סדר האדם והתפתחותו. ראשית התורה הוא מלידת האדם, וסופה ממיתתו, וכל התורה היא ידיעת הנהגת האדם בכל ימי חייו על הארץ. ואחרי שכן, מובן אשר הוא מן הנמנע שיבא הכל בכתב, אחרי כי מיום ליום יוולדו עניינים חדשים ויתחדשו ספיקות רבות ועצומות. כי כשיעור החדשות והנצורות שתתחדש בכלל העולם מהנהגת בני אדם, וכשיעור העניינים המתגלים מיום ליום, כשיעור זה יוולדו לרגלם מבוכות רבות וספיקות חדשות, ומה יעשה אז השופט והמנהיג עת שיבא אליו עניין חדש שלא בא מבואר בתורה, ובאיזה אופן ישלים ביניהם עפ"י דרכי התורה, ואם גם יהא בידו להוכיח עפ"י דרכי ההיקשים המושכלים, מי ישמע לו אחרי שלא בא בכתב, ומי יכריחם להקדיש אמרי פיו, במה שלא נמצא מפורש באר היטב? וגלל כן היתה מחכמת התורה קדושה שיבאו בכתובים רק החומרים הראוים{{הערה|אולי צ"ל הראשים.}} והיסודות העיקרים. והיסודות האלה יספיקו על כל העניינים המחודשים, כי יפתרו ע"י איזה יסוד מהיסודות הכתובים, כשישתמש בהם עפ"י דרכי הלימודים המקובלות מסיני. וגלל כן {{לפיענוח|אין}} שבע"פ רואים כולם כי קדושה אחת היא להיכתב, והביאור להגלוי והנעלם, כי הכתב כולל בקרבו כ"ז. ומעתה לא יהא עוד שום דבר חדש ועניין נולד שלא יהא לו שורש בתורה, וע"ז בא התורה לכלל, דתורה שבכתב הוא כמו השורש, ותושבע"פ הוא כמו נטיעות היוצאות מן השורש. דכמו האילן, השורש הוא עמוק עמוק ואינו נראה, והענפים והנטיעות היוצאים מן השורש הם גלוים ונראים לעיניים, ובכ"ז גם מציאות השורש נודעת, ע"י הענפים, כי על ידם יש יודע לכל אחד כי יש שורש שהם מחוברים אליו, שכל צמיחתם וגידול הענפים הם רק מן השורש, כן בעניין תורה שבכתב ותושבע"פ ויחוסם זל"ז, כי הוא כזה: תורה שבכתב נערכת בערך שרשים, ודברי תורה שבע"פ הם הנטיעות היוצאות מן השורש, וע"כ נעימים מאד דברים אלה ש{{לפיענוח|כיון}} "תורת אמת" היא תורה שבכתב, יען שכיון בזה כי קיימת לעד ולנצח, והוא עי"ז אשר "וחיי עולם נטע בתוכנו", שהתורה הכתובה ניתנה באופן זה שיש בה גם נטיעות היוצאות מן השורש, שהן הן התורה שבע"פ, שכל דבריה הם כמו נטיעות מן השרשים שבתורה הכתובה, כי היא הכוללת כל השרשים והיסודות, ותורה שבע"פ הם הענפים והנטיעות, ו{{לפיענוח|גמולות}} היוצאים ממנה, עי"ז נראה איך ש{{לפיענוח|תספיק}} לעד ולעולם על כל העניינים הנולדים והמסתעפים, ותשפיע חיי עולם לכל המקושרים והמדובקים אליה, {{לפיענוח|ועי"ז היא נצחית וגם בלתי גבולות}} שלמותה כי לא תחסר כל בה. וכל זה כיוון רבא במאמרו הקצר {{ממ|[[בבלי/עירובין/כא/ב|עירובין כא:]]}} "וא"ת אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו? עשות ספרים הרבה אין קץ". כי הלא אין קץ וגבול להעניינים הרבים שמסתעפים ומתפרטים מהכללים והיסודות, ואי אפשר שיראו הכל בכתב, [וגלל כן] (ולזאת){{הערה|מעל המילים "וגלל כן" כתב המחבר "ולזאת", ואולי התכוון להחליפם במילה "ולזאת".}} הביאורים והעניינים המסתעפים מן הכללים (ו)היסודות מסר הקב"ה בע"פ למשה {{לפיענוח|והוא עי"ז}} הוציאם מן הכללים והשרשים, ועי"ז ידעו כי על מה שמרומז ומוכח מן הכתוב הוא ממש כמו שכתוב {{לפיענוח|בפיו}}, וקדושה אחת להם. ועפי"ז תהא התורה הכתובה כשולחן ערוך שלא תחסר כל בה וכל העניינים שיתחדשו ושיוולדו אחר כמה אלפי שנים, ימצאו הכל מרומז בתורה, כי אין קצה להפרטים והענפים שיכולים להוציא מן הכללים והשרשים הכתובים, בעזרת המידות המקובלות המלמדות על {{לפיענוח|דרך}} הוצאת הפרטים והענפים וכנ"ל.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:אוצר - דפים הדורשים פיענוח
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף