הטור הארוך/שמות/לד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:18, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הטור הארוך TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

ואיש לא יעלה עמך. שלא יעלו עמך זקני ישראל כמו בלוחות הראשונות:

וגם איש אל ירא בכל ההר. גם בחתתית ההר מקום מעמד ישראל בראשונה:

גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. מנגד כי בראשונה לא הוזהרו רק שלא תגע בו יד אם בהמה אם איש ועדיין היו עומדין באזהרה ההיא כי הכבוד היה תמיד בהר עד שנתנו הלוחות האחרונות אלא החמיר עתה בשעת מתן לוחות האחרונות מבלוחות הראשונות והטעם מפני שבמעמד הראשונות היה בעבור כל ישראל וזה היה בעבור משה לבדו בזכותו ובתפלתו וגדול יהיה הכבוד הנגלה בהר האחרון מן הראשון:

ט[עריכה]

ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה עורף הוא. כתב הרמב"ן כפשוטו שילך בקרבם בעבור שהם קשה עורף כי אחר שנתרצה להם הקב"ה יהי' השם טוב לקשה עורפם יותר מהמלאך שמבקש להגדיל טובם יותר כי הם עמו ונחלתו וכאשר הי' בשעת הכעס נוח להם שישלח מלאך בפניהם בעבור שהם קשה עורף כאשר אמר פן אכלך בדרך כן בעת רצון טוב להם בשכינה בעבור שהם עם קשה עורף שיותר יחנן וירחם על עבדיו. וי"מ אדרבה מאותו טעם שאמרת לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה אדרבה משום זה אנו צריכים שתעלה בקרבנו שאנחנו קשה עורף ואתה רחום וחנון ומוחל לנו מה שאין כח בשלוחך למחול. וי"מ כי עם קשה עורף הוא ואינם חסים על חייהם ופושטים צוארם לסבול מצותיך בעבור כבודך על כן ראוי לך לסלוח:

וסלחת לעונינו ולחטאתינו. ולא אמר לפשעינו כתב הרמב"ן כי לא יתכן לסלוח לפשעים שהם מרדים רק ישא אותם ולא יכלם בהם:

י[עריכה]

ויאמר הנה אנכי כורת ברית. שיכרות הברית ויעשה בו נפלאות כאשר בקש ונפלינו אני ועמך. ואמר:

נגד כל עמך אעשה נפלאת וגו' וראה כל העם אשר אתה בקרבו. כי הגדולות והנפלאות עם משה אמר שיעשה אותם בעבורו והעם יהי' בברית ולא יתכן לפרש שיבטיח לעשות עם ישראל עתה נפלאות אשר לא נבראו מקודם בכל הארץ כי לא עשה להם נפלאות גדולות אחרי זה יותר ממה שנעשה עמהם תחלה במצרים ועל הים אלא שהענין ירמוז אל שיכון השכינה בהם ואל היותו עם משה לשם ולתפארת בנעלם ובמופלא כאשר אמר ונפלינו אני ועמך:

יא[עריכה]

שמר לך את אשר אנכי מצוך. כתב הרמב"ן אינו אומר על המצות שעברו אנכי מצוך על כן נראה לפרש שמור המצוה אשר אנכי מצוך היום ולא תעשה בהם כאשר עשית במה שצויתיך תחלה שעברת על הכל לעבוד ע"ז והבטיח לגרש העמים והזהיר על ע"ז שלהם ועל בריתם כאשר עשה בפרשה הנה אנכי שולח מלאך לומר שיחזרו אל התנאים הראשונים והוסיף בכאן אלקי מסכה לא תעשה לך שלא יעשו כאשר עשו בעגל והזהיר על שלש רגלים כאשר עשה שם:

טו[עריכה]

ואכלת מזבחו. כתב הרמב"ן שהוא אזהרה לאוכל תקרובת ע"ז שהוא חוזר על פן תכרות ברית פי' פן יקרא לך ואכלת מזבחו וכן ופן תקח מבנותיו לבניך כולם אזהרות נמשכות אחר הראשון פן תכרות ברית:

כא[עריכה]

בחריש ובקציר תשבות. כתב הרמב"ן על דרך הפשט הזכיר חריש וקציר שבהם עיקר חיי האדם והזכיר השבת באמצע הרגלים כי סמך אותו לחג המצות ולקדוש הבכורות שבכולם יש זכר ליציאת מצרים וגם בשבת הוא זכר ליציאת מצרים כדכתיב בדברות האחרונות וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך על כן צוך לעשות את יום השבת:

כו[עריכה]

ראשית בכורי אדמתך. בעבור שהזכיר שיביאו בכורי כל אשר בארצם סמך לו לא תבשל גדי כי בעת בכורי האדמה מביאים גם כל בכור בהמה הגדיים והטלאים ובעת ההיא יגדלו הגדיים ויהי' החלב ופעמים יעלו האם עם הבכור בהיותו יונק כדי שלא ימות והבאים לחוג יתענגו בכל המטעמי' עם הכהנים ולכך הזכיר איסור זה עם הבכורים אבל במשנה תורה הזכיר האיסור הזה עם איסור המאכלים אחר שהזכיר בהמה טמאה ועופות טמאים ונבלה כי שם יאות להזכיר זה כי הוא איסור מאכל לא איסור הבשול בלבד:

כז[עריכה]

כתב לך את הדברים האלה. צוהו שיכתוב ספר הברית ויקראנו באזני העם ויקבלו אותו בנעשה ונשמע כאשר עשו בלוחות הראשונות בעבור שישראל עברו על ברית הראשון הוצרך הקב"ה לחדש להם ברית חדשה שלא יפר להם הוא בריתו ואמר למשה שיכתוב התנאים וכן עשה אלא שהפסוק קיצר במעשה כאשר עושה במקומות רבים. ופי':

אתך ברית ואת ישראל. עמך כי בעבורך עשיתי עמהם ולא הוצרכו הם להביא עצמן במסורת הברית אבל הוא יתברך הוצרך לכרות להם ברית במחילה שמחל להם וכתוב המחילה והתנאים:

כח[עריכה]

ויהי שם עם ה' ארבעים יום וגו' ויכתוב על הלוחות. חוזר על השם כי כן כתיב וכתבתי על הלוחות. ואלו מ' יום היו האחרונים אבל (מ'?) ימים אחרים הי' תחלה בהר שבהם התפלל כל ענין בקשה שאמר ראה אתה אומר אלי ובהם אמר במשנה תורה ואתפלל לפני ה' את ארבעים היום וכאן לא פירש כמה ימי התפלה כי הוא ידוע מעת עלותו אל ההר עד עת רדתו לפסול הלוחות אחרונות אלא סיפר ענין לוחות האחרונות לומר שעמד שם ארבעים יום כבראשונות שלא תחשוב שכבר למד התורה ולא יצטרך לעמוד שם הרבה:

לא[עריכה]

וידבר משה אליהם. פירש"י לשון הווה הוא כל הענין הזה:

לב[עריכה]

ואחרי כן נגשו. אחר שלמד לזקנים וכו'. וכתב הרמב"ן כי אינו כן אלא פי' בצאת כל ישראל לקראתו וראו קרני ההוד פחדו מגשת אליו וחזרו אחורנית ואולי חשבו כי שם כבוד השם יתברך או מלאכי עליון עמו וקרא להם ושבו אליו אהרן וכל הנשיאים וידבר משה אליהם דברי שלום ובישרם בסליחות עוונם ובלוחות ואחרי כן ראו כל בני ישראל כי הוא מדבר עם הנשיאים נגשו לפניו כולם ואז דבר אליהם כל אשר צוה ה' אותו עשרת הדברות השניות שנתן לו וכל הנאמר לו מתחלה שמור לך את כל אשר אנכי מצוך עד סוף הפרשה כי הגיד להם שצוהו לכרות עמהם ברית חדשה והכתוב קיצר בזה וסיפר אותו בכלל ואחרי כן אמר כי כלה לדבר אתם כל הענין הנזכר ונתן על פניו מסוה כי התבונן בשובם אחור כי קרן אור פניו או הגידו לו ואחר שסיפר מעשה היום ההוא אמר ובבא משה וזהו ענין ההוה לומר שנהג כן כל ימיו עמהם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.