עריכת הדף "
הטור הארוך/שמות/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''זכור את יום השבת. ''' אחר שצוה שנאמין בשם המיוחד ית' שהוא הנמצא והוא הבורא והוא המבין והיכול ושנייחד האמונה בכל אלה והכבוד לו לבדו וצוה שנכבד לזכר שמו ציוה שנעשה בזה סימן וזכרון תמיד להודיע שהוא ברא הכל והיא מצות שבת שהיא זכר למעשה בראשית. ונאמר בדברות ראשונות זכור ובשניות שמור ואמרו רבותינו שבדבור אחד נאמרו אע"פ שיש להם כמה לשונות לא הקפידו בהם אלא בזה שאין ראוי למשה שישנה מצות עשה למצות לא תעשה כי זכור מצות עשה ושמור מצות לא תעשה ולגודל מעלתו צוה עליו במצות עשה שנזכור אותו לקדשו והזהיר עליו במצות לא תעשה שנהיה זהירים עליו מחללו כדי שיהא בו שני מעלות עבודה מאהבה ועבודה מיראה כי כל מצות עשה היא מאהבה כעבד העושה רצון רבו מאהבתו אותו ומצות לא תעשה היא מדת היראה ועל כן מצות עשה גדולה ממצות לא תעשה ודוחה אותה. וכתב בראשונות זכור בשביל שתזכור במעשה בראשית דכתיב בהו זכור ימות עולם. וכתב הרמב"ן ואני תמה אם שמור נאמר מפי הגבורה למה לא נכתב בלוחות ויתכן שהי' בלוחות ראשונות ובשניות כתוב זכור ומשה אמר לישראל כי שמור נאמר עמו וזו כונתם באמת: '''זכור. ''' פירש"י תנו לב לזכור תמיד את יום השבת שאם נזדמן לך חלק יפה תהא מזמנו לשבת. וכתב הרמב"ן באמת כי ברייתא היא במכילתין והם דברי ב"ש וב"ה פליגי עלי'. ועל דרך הפשט מצוה שנזכור תמיד בכל יום את יום השבת כדי שלא נשכח ולא יתחלף בשאר הימים כי בזכרינו אותו תמיד נזכור מעשה בראשית בכל עת ונודה שיש לעולם בורא וצונו באות הזה וזה עיקר גדול לאמונת האל. ופי' לקדשו להיות זכרונינו בו לקדשו להיות קדוש בעינינו בעבור כי הוא יום קדוש להפנות בו מעסקי המחשבות והבלי הזמן ולהתענג בו נפשינו בדרכי ה' וללכת בו אל החכמים והנביאים לשמוע בו דבר השם כענין שנאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חדש ולא שבת וזה טעם שביתת בהמה שלא יהיה בלבנו מחשבה עליה ולכך אמרו שהשבת שקולה כנגד כל המצות האמורות בתורה מפני שזה מעיד על עיקר האמונה בחדוש ובהשגחה. ובמכילתין לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונים אלא תהא מונה ליום שבת פי' לא תמנה לימי השבוע כדרך הגוים שקורין לכל יום בפני עצמו או על שמות המשרתים אלא הוי מונה א' בשבת ב' בשבת כדי שתזכרהו בכל יום וזאת היא מצות זכור. ורבותי' דרשו ממלת לקדשו שנקדשהו בזכרון בכניסתו כענין וקדשתם את שנת החמישים שהוא טעון קידוש ב"ד לומר ביובל מקודש כך טעון השבת קדוש ולמדו מכאן קידוש היום וקידוש הזה הוא ממלת לקדשו אבל זכור הוא מצוה לזוכרו תמיד כמו שפירשתי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף