הטור הארוך/שמות/א

הטור הארוך שמות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואלה שמות בני ישראל. כתב ר' אברהם על כן חזר ומנאם כאן לפי שהזכיר בסוף הספר כי ראה יוסף לבניו בני שלשים הזכיר כאן כי גם אחיו ברדתם היו מעטים ופרו ורבו. והרמב"ן פי' לפי שרצה למנות ענין הגלות מעת רדתם כי אז התחיל הגלות לכך חוזר אל תחילת הענין שהוא מפסוק וכל זרעו הביא אתו מצרימה ושם כתוב ואלה שמות וגו' ואותו הפסוק בעצמו החזיר כאן כי אע"פ שהם ב' ספרים הסיפור מחובר בדברי' באים זה אחר זה וכאשר הזכיר בבני יעקב קיצר בבני בניו וכל זרעו והחזיר הכלל כאשר אמר שם כל הנפש הבא' לבית יעקב מצרימ' ע':

ו

וימת יוסף. פי' ר"א שבא לומר כי מת בגדולתו וגם אחיו לא ראו ימי רעה:

וכל הדור ההוא. פי' ר' אברהם שחוזר על מצרים לפי שאמר אחר כך ויקם מלך חדש על מצרים:

ז

ובני ישראל פרו. לומר אע"פ שהיו מענים אותם כדי שלא יפרו אעפ"כ פרו וישרצו כשרצים שיולדים תאומים:

וירבו. שלא מתו כדרך העולם:

ויעצמו. שהיו גדולי עצמות ובעלי כח אע"פ שנולדו תאומים:

במאוד מאוד. ואין יכולין להיות יותר:

ח

ויקם מלך חדש. פי' רבי אברהם שלא היה מזרע המלוכה כמו הקים בני את עבדי עלי:

י

הבה נתחכמה לו. ולא רצה פרעה ועבדיו להכותן בחרב כי זה תהיה בגידה גדולה להרוג חנם העם אשר באו בארצו במצות המלך הראשון ולא ישמעו לו עם הארץ וגם כי היו בני מנשה ואפרים גדולים וקרובים למלכות וגם בני ישר' היו רבים וילחמו כנגדם אלא הטיל עליהם מס כי כן דרך לעלות מס למלך ואחרי כן צוה בסתר המילדות להרוג הנערים הזכרים ואפי' היולדות עצמן לא ידעו בהן ואחרי כן צוה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולא ציוה לשרי הטבחים אשר לו להורגם בחרב או שישליכם היאורה אלא אמר לעם כאשר ימצא כל אחד ילד יהודי ישליכוהו היאור ואם יצעק אבי הילד לשר העיר יאמרו לו שיביא עדים ויעשו בו נקמה הכל להתחכם להם בערמה וכאשר הותרה רצועת המלך היו המצרים מחפשים הבתים ונכנסין שם בלילות ומתנכרין ומוציאין הילדים משם על כן נאמר ולא יכלה עוד הצפינו וזה לא עמד אלא ימים מעטים כי בלדת אהרן לא היתה הגזירה ובלדת משה נתבטלה אולי בת פרעה בחמלתה עליו אמרה שלא יעשה כן או שהיתה על פי האיצטגנינות כדברי רבותינו וזה טעם האומרים למשה הבאשתם את ריחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו וגו' כי עד עתה היתה במרמה ועתה ימצאו טענה לומר שאנו מורדים במלכות ויהרגו אותנו בחרב ולא יצטרכו לטענה:

ועלה מן הארץ. פירש"י כאדם שתולה קללתו באחרים ועלינו מן הארץ. ויש לפרש כפשוטו ונלחם בנו וישלול שלל ולבוז בז ועלה לו מן הארץ אל ארץ כנען עם כל אשר לנו:

יא

שרי מסים. ששם על העם לקחת מהם אנשים לעבודת המלך ומינה על העם שרים מן המצרים לקחת מהם אנשים כרצונם אנשים לצורך העבודה שיהיו חדש או יותר בעבודת המלך ושאר הימים בביתו והשרים ציוו שיבנו מסכנות לפרעה במס הזה וכאשר ראו כי לא יזיק זה לעם אלא עדיין פרים ורבים גזרו שיעבידו מצרים את העם וכל איש מצרי שיצטרך לעבודה ימשול לקחת מהם אנשים שיעשו מלאכתו לכך נאמר ויעבידו מצרים שכל מצרים נשתעבדו בהם ועוד גזרו עליהם עבודות קשות בחומר ובלבנים כי מתחלה היו השרים נותנין להם לבנים והיו אנשי המס בונין הבנין ועתה הוסיפו בעבודה וציוו שיהיו מביאין עפר ועושין החומר ולא ינתן להם מבית המלך רק התבן ונותנים הלבנים לאנשי המס הבונים לעשות הבנין וגם כי העבודה הקשה אשר לפרעה ולמצרים בשדה כגון החפירות והוצאות הזבלים וגם היו רודים אותם לדוחקם שלא ינוחו ומכים ומקללים אותם וזהו שכתוב את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך והיה המלך מפרנסם בלחם צר כמנהג פועלי המלך וזהו מאמר המתאוים זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו' כי הדגה במצרים רבה והיו לוקחין מן הצדין אותם במצות המלך והיו לוקטים מן הגנות קישואים ואבטיחים במצות המלך ורבותינו אמרו עבדים לפרעה ולא עבדים לעבדים א"כ ויעבידו מצרים חוזר על שרי המסים אשר לפרעה:

יב

וכאשר יענו אותו כן ירבה. כמו בימים שלא עינו אותם:

וכן יפרוץ. שעבר החוק בפריה ורביה כמו פורץ גדר. ולפי הדרש יותר שהיו מכונין לענותם כדי שלא יפרו הקב"ה מכוין להפרות ולהרבות ועל כן שבט לוי שלא היה בכלל וכאשר יענו שלא היו עושים עבודה לא היה בכלל כן ירבה וכן יפרוץ ועל כן תמצא בכל המניינים שהיו פחותים בכל המניינים מכל השבטים:

כא

ויעש להם בתים. פי' שהרבה להם בנים שפרו ורבו מאוד עד שהיו אומרים אלו בני שפרה ופועה ובית לשון בנים כמו בית יעשה לך והוא פי' שיתן לך בן יושב על כסאך. וי"מ ויהי כאשר יראו המילדות את האלהים ולא הועיל לפרעה מה שציוה להם להורגם ויעש להם פרעה גזירות בתים שהושיב ישראל בין בתי מצרים כדי שידעו עת לדתן או בתים ממש שעשה בתים ידועי' שלא ילדו אלא בהם. ויש מפרשים בתים שנתנן בבית הסוהר כמו והוצאתנו מן הבית הזה:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.