הגדה של פסח (אחרית לשלום)/מגיד/וירעו אותנו המצרים
הגדה של פסח || הגדה של פסח (אחרית לשלום)
צא ולמד • ונצעק אל ה' ![]()
|
וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ:
וַיְעַנּוּנוּ כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס:
וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ:
ויתנו עלינו עבודה קשה כמה שנאמר ויעבידו את בני ישראל בפרך. לכאורה אין מליצת קשה ומליצת בפרך שוה להביא ראיה מזה על זה, והכונוה בזה לדמיון כשלוקחים איש לעבודת המלך לצבא חילו נחשב בעיניו לעבודה קשה מאד. וכאשר אסירי המלך הנשלחים לארץ גזירה לעבוד שמה עבודת פרך (קאטערונע ראבאטע) מוצאים חן בעיני המלך פוטר אותם מעבודתם ולוקח אותם לעבודת צבא חילם, ובזה ישמח לבבם כיוצאים מאפילה לאורה. יען כי נגד עבודה הקודמת נחשב עבודת הצבא לחירות.
והנה מליצת בפרך מורה על עבודה היותר כבידה שבעולם שמפרכת הגוף, והיו המצרים מעבידים אותם בפרך, ולפעמים כשהיו מעבידים בהם עבודה קשה אך לא היתה עבודת פרך היה נחשב להם כאילו נתנו להם מתנה להקל מעליהם הפרך. זהו שדייקו 'ויתנו עלינו עבודה קשה' אמר בזה 'ויתנו' לשון מתנה, לפי שנאמר 'ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך' ונגד 'בפרך' נחשב ה'עבודה קשה' למתנה, לכן נאמר בזה 'ויתנו' וגו':

