דברי חמודות/ברכות/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דברי חמודות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ט

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

לז

הרואה את הים הגדול. כתב השולחן ערוך בסימן רכ"ח (או"ח ס"א) ואחריו נמשך גם כן רמ"י ז"ל שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. ויצא להם מהתשובה של רבינו שכתוב בבית יוסף[1] וז"ל וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכים עליו ברוך שעשה את הים הגדול הוא ים אוקיאנוס והים שלנו שעוברים בו לא"י ולמצרים[2]. יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא. אע"פ שבלשון הפסוק נקרא ים שלנו הגדול, מכל מקום הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס מדקתני רישא על הימים ועל הנהרות אומר ברוך עושה מעשה בראשית והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש ר' יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיאנוס מיירי ולא פליג אתנא קמא, דתנא קמא איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ותנא קמא מודה בהא[3], ע"כ.

הנה הבינו שהשאלה היתה אם דוקא ים אוקיאנוס והוא הים של ארץ ישראל או כל ים שהוא גדול הוי בכלל הים הגדול, ושהיתה התשובה דדוקא ים אוקיאנוס וממילא שהוא הים של ארץ ישראל. כך צריכין להבין השאלה והתשובה לדעת השו"ע. ולא יתכן זה בעיני כלל, חדא שאם כן השאלה חסירה ולא נזכר בו הספק מבואר, וגם לא יתכן שיסתפק בזה כיון שהתנא אומר הים הגדול בההי"ן הידועות ואילו היתה כוונתו על כל ים שהוא גדול לא הוה ליה לומר אלא הרואה ים גדול, ועוד הרי נתת דבריך לשיעורין וכי איזה ים אנו יודעים שיהיה ראוי שיקרא גדול או לא, ועוד דאם היתה בכלל השאלה דדלמא בכל ים שהוא גדול קאמר אם כן אין התשובה מוכרחת שהשיב דתנא קמא איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם, ומנליה הא דדלמא תנא קמא דוקא בימים שאינם גדולים ואתא ר' יהודה למימר דבכל ים שהוא גדול מברך כו'.

מכל הלין מוכרח שאין הספק של השואל על שאר ימים ואפילו הם גדולים, אלא שנסתפק בין שני ימים שהם לבדם ראוים להקרא כל אחד ואחד גדול בפני עצמו בלבד, משא"כ כל שאר ימים שבעולם. ואלו שני הימים שנסתפקו בהן הלא המה האחד והוא ים אוקיאנוס שהוא המקיף לכל העולם כידוע, ומפני כן ודאי שראוי להקרא גדול כי אין בכל העולם ים גדול כמוהו כיון שהוא המקיף לכל. וב' הוא הים שעוברים בו מאלו הארצות המערביים לארץ ישראל וכן למצרים, ונקרא ים הגדול שכן כתוב בפסוק (יהושע א ד) עד הים הגדול, והטעם שנקרא בכתוב גדול נ"ל שהוא גדול כנגד שאר ימים שבארץ ישראל כמו ים כנרת וים המלח כי הוא על ימים יסדה[4] ואין ים גדול בכולם כמו זה ים המערבי שבארץ ישראל. ואע"פ שיש ימים אחרים בעולם שהם גדולים כמוהו או גם יותר ממנו, מכל מקום אפשר שהתנא נתכוין לו כיון שבמקרא מצאנו שנקרא הים הגדול. גם יש לתת טעם שיקבע ברכה בפני עצמו לכבוד הארץ הואיל והוא הים הגדול שבמחוזי ארץ ישראל, זו היתה השאלה. ומה שכתוב בשאלה הוא ים אוקיאנוס והים שלנו כו' נ"ל שהוא טעות סופר וצריך להיות או הים שלנו כו', כך נ"ל פשוט.

ושוב דקדקתי בתשובותיו של רבינו ומצאתיה בכלל רביעי סימן ד' וכתוב בשאלה גם כן הלשון כמו שהעתיק הבית יוסף והים שלנו, אבל בתשובה שם כתב שתי שורות יותר ומשם מבואר באר היטב ככל אשר כתבתי שהשאלה היתה אם הוא ים אוקיאנוס או ים שלנו ושכך יש להגיה. שכ"כ שם בתשובה בזה הלשון אע"פ שבלשון הכתוב נקרא ים שלנו הגדול כי הוא גבול מערבי של ארץ ישראל[5] וידוע הוא שהוא ים שלנו כי ארץ ישראל אינה יושבת על ים אוקיאנוס מכל מקום הכא משמע כו', ע"כ[6]. הרי מבואר לכל רואה זה הלשון שאין ים אוקיאנוס הוא הים של ארץ ישראל כלל, ושהתשובה היתה שאין ים הגדול שאמר ר' יהודה אלא ים אוקיאנוס ולא הים של ארץ ישראל כלל, ודלא כמו שהבינו השולחן ערוך והנמשכים אחריו.

ועוד ראה זה מצאתי שכתב האבודרה"ם וז"ל הים הגדול, פירוש הים המקיף הנקרא ים אוקיאנוס ומתוך חשיבותו קבעו לו ברכה בפני עצמו ע"כ. ואלו ר"ל שהוא ים של ארץ ישראל היה לו לפרש זה. ותדע מדברי השו"ע עצמו שהוא לא הזכיר בדבריו ים אוקיאנוס כלל וכתב ים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, לפי שבזה מבואר יותר איזה ים אנו רוצים. ואם כן גם לאבודרה"ם היה לו לפרש. אלא ודאי דאדרבה ים אוקינוס אינו אותו ים של ארץ ישראל, והים הגדול שאמר ר' יהודה לא רצה בו אלא האוקיאנוס בלבד.

ואע"פ שהרואה במפת העולם יראה מתוכו כי ים של ארץ ישראל הזה הוא יוצא ובא מהאוקיאנוס בעצמו, מכל מקום נחשבים לשני ימים, וכמו שאר הנחלים ההולכים אל הים דמשום כך אינם האוקיאנוס בעצמו כן זה הים. וכן יש ימים אחרים הרבה היוצאים ובאים מתוך האוקיאנוס ולעולם בשם בפני עצמו יקרא לאחד אחד.

וא"ת והשתא דהשאלה היתה על אלו שני הימים בלבד, אם כן מהיכן דייק בתשובה דדוקא ים אוקיאנוס ולא של ארץ ישראל, וסיומה[7] דתשובה כך היא ותנא קמא מודה בהא דאי ר' יהודה הוה פליג אתנא קמא ונאמר דתנא קמא כלל כל הימים וים אוקיאנוס בכלל, אם כן הוי הלכה כסתמא דרבים ולא ראיתי בפוסקים שפסקו דאין הלכה כר' יהודה, וגם הר"ם כתב דעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול. הלכך נראה דדוקא בים אוקיאנוס מיירי ע"כ. והרי אנו יכולים גם כן לדייק כן דר"ל ים של ארץ ישראל מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש ר' יהודה הים הגדול משמע דבים של ארץ ישראל מיירי ולא פליג כו' דאי כו' ונאמר דתנא קמא כלל כל הימים וים של ארץ ישראל בכלל כו'.

ונ"ל דמכיון דדייק דאי אפשר לומר שר' יהודה חולק עם התנא קמא, אם כן מוכרח שר' יהודה כשאמר ים הגדול נתכוין לים אוקיאנוס, דהשתא שפיר כלל התנא קמא כל שאר הימים במה שאמר הימים שכן כל ימים גדולים שישנם בעולם נכללים במאמרו ועל ים אוקיאנוס לא דבר כלל לפי שהוא ים שאין כמותו בכל העולם כולו כי הוא המקיף את כל העולם, ואתא ר' יהודה ופירש שאותו ים קובע לו ברכה בפני עצמו. מה שאין כן כשנפרש דים הגדול שאמר ר' יהודה שר"ל ים של ארץ ישראל שאז לא היינו יכולים לומר שר' יהודה ותנא קמא לא פליגי, שאי אפשר לפרש דהימים דקאמר תנא קמא הם כל הימים וים אוקיאנוס בכללן רק ים של ארץ ישראל שנקרא בכתוב ים הגדול שהוא אינו בכלל, שאינו מוצא מלשון הימים אע"פ שבכתוב יש לו שם בפני עצמו, והיינו מוכרחים לומר שהתנא קמא כל הימים כולם קאמר ואף ים אוקיאנוס וכל שכן של ארץ ישראל הכל בכלל, ואם כן ר' יהודה חולק ואין נראה כן מהפוסקים כדמסיק כן נ"ל.

וא"ת והפוסקים עצמם מנא להו דר' יהודה לא פליג. ומצאתי בכסף משנה פ"י מהל' ברכות (הי"ד) שכתב די"ל מדאמרינן בגמרא (ברכות נט:) לפרקים עד כמה אמר רמי בר אבא אמר ר' יצחק עד ל' יום, וכיון ששאלו והשיבו אליביה אלמא הלכתא כוותיה ע"כ. וזו אין נראה לי ראיה, דהך דלפרקים ודאי לפרש הוא כדקתני אימתי ומצי קאי אכולהו על ההרים ועל הגבעות וכו' וכמו שאכתוב בסעיף דלקמן. אבל נ"ל דכל שנוכל לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי.

ומכל מקום מבואר באר היטב דעכ"פ תשובת רבינו וגם דברי האבודרה"ם מורים באצבע שפירוש הים הגדול הוא ים אוקיאנוס ולא ים של ארץ ישראל, שמש"כ בשו"ע ובלבוש שהוא ים של ארץ ישראל הטעתם לשון השאלה, ולכן אין אנו שומעין לפרש כדבריהם כלל כיון שעינינו הרואות מהיכן בא להם הטעות:




שולי הגליון


  1. שו"ת הרא"ש (כלל ד סימן ד).
  2. נוסח השאלה לפנינו: אם הוא ים אוקיאנוס או אם הוא הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. וראה להלן.
  3. עי"ש שהוכיח כן מדפסקו כל הפוסקים כדעת ר' יהודה, ואם איתא דת"ק פליג אר"י בהא, הלכה כסתמא דרבים. וראה עוד להלן.
  4. תהלים (כד ב) ודרשו חז"ל (שוחר טוב כד ו) זו היא ארץ ישראל שהיא יושבת על שבעת ימים, ימא רבה, ימא דטבריה, ימא דמילחא, ימא דסיבכי, ימא דחילתא, ימא דשריית, ימא דאספמייא והוא ימא דחמין, ראה גם רש"י שם.
  5. ככתוב (במדבר לד ו) 'וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים'.
  6. לפנינו בבית יוסף איתא לשתי שורות אלו, ואולי בגירסא שלפני הדברי חמודות לא היו, ובאמת לגירסתנו קשה איך ביאר הבית יוסף דברים אלו לשיטתו.
  7. אולי צ"ל דסיומה. שהרי הכל המשך השאלה.
מעבר לתחילת הדף