גולת כלב/שבת/קב/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
דף ק"ב ע"א
אמר רבא זרק בפי כלב או בפי הכבשן חייב, ופריך והאנן תנן קלטה אחר, או קלטה הכלב, או שנשרפה פטור, ומשני התם דלא מכוין הכא דקא מכוין. ולכאורה יש להקשות מהך משנה לר' יוחנן דאמר לעיל (ה' ע"א) זרק חפץ ונח ביד חבירו חייב, ומסיק הגמרא דקמ"ל דאע"ג דלא אחשביה לידיה נמי חייב היינו דלא מכוין, ומהך משנה דקתני קלטה אחר פטור משמע דהיכא דלא מכוין פטור?
אך אפשר לתרץ דר' יוחנן מוקי מתניתין כרב אשי דמשני על הא דפריך הא נח חייב? הלא נזכר ותנן כל חייבי חטאות אינן חייבים עד שתהא תחילתן וסופן שגגה, ומשני חסורי מחסרי והכי קתני הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, או קלטה כלב, או נשרפה פטור משום דנזכר והוי תחילתו שגגה וסופו זדון הא נחה חייב בד"א שחזר ושכח, אבל היכא דלא נזכר סברה מתניתין נמי דחייב אפילו לא מתכוין: