גולת כלב/שבת/קב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(שינוי סדר תבניות)
(המשך)
שורה 9: שורה 9:
אך אפשר לתרץ דר' יוחנן מוקי מתניתין כרב אשי דמשני על הא דפריך הא נח חייב? הלא נזכר ותנן כל חייבי חטאות אינן חייבים עד שתהא תחילתן וסופן שגגה, ומשני חסורי מחסרי והכי קתני הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, או קלטה כלב, או נשרפה פטור משום דנזכר והוי תחילתו שגגה וסופו זדון הא נחה חייב בד"א שחזר ושכח, אבל היכא דלא נזכר סברה מתניתין נמי דחייב אפילו לא מתכוין:
אך אפשר לתרץ דר' יוחנן מוקי מתניתין כרב אשי דמשני על הא דפריך הא נח חייב? הלא נזכר ותנן כל חייבי חטאות אינן חייבים עד שתהא תחילתן וסופן שגגה, ומשני חסורי מחסרי והכי קתני הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, או קלטה כלב, או נשרפה פטור משום דנזכר והוי תחילתו שגגה וסופו זדון הא נחה חייב בד"א שחזר ושכח, אבל היכא דלא נזכר סברה מתניתין נמי דחייב אפילו לא מתכוין:


'''אבל''' על הרמב"ם קשה דבפי"ג מהלכות שבת [[רמב"ם/שבת/יג#טו|הלכה ט"ו]] פסק כר' יוחנן דאע"ג דלא מכוין חייב, וב[[רמב"ם/שבת/יג#יג|הלכה י"ג]] פסק כרבא דהיכא דלא מכוין פטור? ועל זה משני הלחם משנה דהא דפסק כי לא מכוין פטור מיירי דנעקר ממקומו וקיבל דהוי להו שנים שעשאהו דפטור ובזה אף ר' יוחנן מודה דפטור כדאיתא לעיל {{ממ|[[בבלי/שבת/ה/א|ה' ע"א]]}} א"ר אבין א"ר אליעזר א"ר אילעאי א"ר יוחנן עמד במקומו וקבל חייב, עקר ממקומו וקבל פטור. אבל קשה לפי שיטת "הלחם משנה" דמיירי שנעקר ממקומו א"כ אמאי פסק הרמב"ם ז"ל אי מוין דחייב הלא הוה להו שנים שעשאוהו, וע"כ צריך אתה לדחוק ולומר דהא דתנן לעיל {{ממ|[[בבלי/שבת/צב/ב|צ"ב ע"ב]]}} שנים שעשאוהו פטור על שני דרכים היינו מתחילתן עד סופן, או היכא דעשאה עקירה ומתחילה לא התכוין שחבירו יסייעו, אבל היכא דהתכוין מתחילה שחבירו יסייעו חייב והרמב"ם מיירי דמתחלה התכוין שחבירו יסייעו בהנחה ע"כ פסק שחייב אבל זה דוחק גדול:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־08:33, 15 בספטמבר 2019

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

גולת כלב TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קב TriangleArrow-Left.png א

מסכת שבת

דף ק"ב ע"א

אמר רבא זרק בפי כלב או בפי הכבשן חייב, ופריך והאנן תנן קלטה אחר, או קלטה הכלב, או שנשרפה פטור, ומשני התם דלא מכוין הכא דקא מכוין. ולכאורה יש להקשות מהך משנה לר' יוחנן דאמר לעיל (ה' ע"א) זרק חפץ ונח ביד חבירו חייב, ומסיק הגמרא דקמ"ל דאע"ג דלא אחשביה לידיה נמי חייב היינו דלא מכוין, ומהך משנה דקתני קלטה אחר פטור משמע דהיכא דלא מכוין פטור?

אך אפשר לתרץ דר' יוחנן מוקי מתניתין כרב אשי דמשני על הא דפריך הא נח חייב? הלא נזכר ותנן כל חייבי חטאות אינן חייבים עד שתהא תחילתן וסופן שגגה, ומשני חסורי מחסרי והכי קתני הזורק ונזכר מאחר שיצתה מידו, קלטה אחר, או קלטה כלב, או נשרפה פטור משום דנזכר והוי תחילתו שגגה וסופו זדון הא נחה חייב בד"א שחזר ושכח, אבל היכא דלא נזכר סברה מתניתין נמי דחייב אפילו לא מתכוין:

אבל על הרמב"ם קשה דבפי"ג מהלכות שבת הלכה ט"ו פסק כר' יוחנן דאע"ג דלא מכוין חייב, ובהלכה י"ג פסק כרבא דהיכא דלא מכוין פטור? ועל זה משני הלחם משנה דהא דפסק כי לא מכוין פטור מיירי דנעקר ממקומו וקיבל דהוי להו שנים שעשאהו דפטור ובזה אף ר' יוחנן מודה דפטור כדאיתא לעיל (ה' ע"א) א"ר אבין א"ר אליעזר א"ר אילעאי א"ר יוחנן עמד במקומו וקבל חייב, עקר ממקומו וקבל פטור. אבל קשה לפי שיטת "הלחם משנה" דמיירי שנעקר ממקומו א"כ אמאי פסק הרמב"ם ז"ל אי מוין דחייב הלא הוה להו שנים שעשאוהו, וע"כ צריך אתה לדחוק ולומר דהא דתנן לעיל (צ"ב ע"ב) שנים שעשאוהו פטור על שני דרכים היינו מתחילתן עד סופן, או היכא דעשאה עקירה ומתחילה לא התכוין שחבירו יסייעו, אבל היכא דהתכוין מתחילה שחבירו יסייעו חייב והרמב"ם מיירי דמתחלה התכוין שחבירו יסייעו בהנחה ע"כ פסק שחייב אבל זה דוחק גדול:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף