בנין ציון/סח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב, תיקון)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ו' א' דר"ח אייר תרכ"ד לפ"ק.}}
ב"ה אלטאנא, יום ו' א' דר"ח אייר תרכ"ד לפ"ק. לחחני הרה"ג וכו' מ"ה זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.
{{-}}
על דבר שאלתך אודות הזכרת השם בלשון אשכנז – אמת הוא שאני מזהיר מאוד בפרט בני ביתי שלא להזכיר השם לבטלה גם בלשון אשכנז שאף שהש"ך י"ד סימן קע"ט כתב שאין זה שם קדש רק שם חול והוכיח כן ממה שאין איסור למחוק שם בלשון אשכנז לענ"ד אין מזה ראי' די"ל דרק לענין מחיקה אין קפידא שהלאו לא תעשון כן לד' אלקיך לא נאמר אלא על שם כתוב כזה והרי אפילו שם בלה"ק אם לא נכתב בקדושה דעת רוב הפוסקים שמותר למחקו ולכן כיון שנכתב בלשון אשכנז הוא שם של חול אבל מכ"מ חשיב שם כנראה גם מדברי הרמ"א ממה שכתב ומיהו ברוקק טוב לזהר בכל ענין בפרט אם מזכירין השם שאין לו חלק לעה"ב עכ"ל הרי שמחשיב אותו כשם ותדע דאם לא נחשב שם רק הנאמר בלה"ק היאך אמרינן דברכות וברכת המזון ותפלה וק"ש נאמרין בכל לשון הרי לא מזכיר השם וברכה בלא שם אינה ברכה ואפילו נימא דשאני ק"ש וברכת המזון דגלי קרא הרי עכ"פ גלי קרא בזה שהוא בכלל וברכת את ד' אלקיך א"כ הרי נחשב שם ועוד למה פסקינן בכל ספק ברכות להקל משום חשש הזכרת השם לבטלה הרי יש תקנה לברך בלשון אחר אע"כ שמקרי הזכרת השם בכל לשון שמזכירו וכן נראה ממה שכתב הש"ע ח"מ סי' כ"ז שהמקלל באחד מהשמות שקורין האומות להקב"ה לוקה שלא גרע זה מכינוי כמשכ' הסמ"ע שם וע"ש באורים ותומים שכתב תוכחת מגולה על המון העם שלא נזהרים להזכיר השם בלשון העמים ולכן מאוד יש לזהר ולהזהיר בפרט שהגדילו חכמינו ז"ל העונש על הזכרת שם לבטלה וחמירא סכנתא מאיסורא ולהשומע יונעם. כנלענ"ד הקטן יעקב.
 
::לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין}} יע"א.
 
'''{{עוגן1|על}}''' דבר שאלתך אודות הזכרת השם בלשון אשכנז – אמת הוא שאני מזהיר מאוד בפרט בני ביתי שלא להזכיר השם לבטלה גם בלשון אשכנז שאף שהש"ך {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/קעט#|י"ד סימן קע"ט]]}} כתב שאין זה שם קדש רק שם חול והוכיח כן ממה שאין איסור למחוק שם בלשון אשכנז לענ"ד אין מזה ראי' די"ל דרק לענין מחיקה אין קפידא שהלאו לא תעשון כן לד' אלקיך לא נאמר אלא על שם כתוב כזה והרי אפילו שם בלה"ק אם לא נכתב בקדושה דעת רוב הפוסקים שמותר למחקו ולכן כיון שנכתב בלשון אשכנז הוא שם של חול אבל מכ"מ חשיב שם כנראה גם מדברי הרמ"א ממה שכתב ומיהו ברוקק טוב לזהר בכל ענין בפרט אם מזכירין השם שאין לו חלק לעה"ב עכ"ל הרי שמחשיב אותו כשם ותדע דאם לא נחשב שם רק הנאמר בלה"ק היאך אמרינן דברכות וברכת המזון ותפלה וק"ש נאמרין בכל לשון הרי לא מזכיר השם וברכה בלא שם אינה ברכה ואפילו נימא דשאני ק"ש וברכת המזון דגלי קרא הרי עכ"פ גלי קרא בזה שהוא בכלל וברכת את ד' אלקיך א"כ הרי נחשב שם ועוד למה פסקינן בכל ספק ברכות להקל משום חשש הזכרת השם לבטלה הרי יש תקנה לברך בלשון אחר אע"כ שמקרי הזכרת השם בכל לשון שמזכירו וכן נראה ממה שכתב הש"ע ח"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/כז|סי' כ"ז]]}} שהמקלל באחד מהשמות שקורין האומות להקב"ה לוקה שלא גרע זה מכינוי כמשכ' הסמ"ע [[סמ"ע/חושן משפט/כז#|שם]] וע"ש ב[[אורים/חושן משפט/כז#ב|אורים ותומים]] שכתב תוכחת מגולה על המון העם שלא נזהרים להזכיר השם בלשון העמים ולכן מאוד יש לזהר ולהזהיר בפרט שהגדילו חכמינו ז"ל העונש על הזכרת שם לבטלה וחמירא סכנתא מאיסורא ולהשומע יונעם. כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־23:14, 7 באפריל 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png סח

ב"ה אלטאנא, יום ו' א' דר"ח אייר תרכ"ד לפ"ק.
לחתני הרה"ג וכו' מ"ה זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.
על דבר שאלתך אודות הזכרת השם בלשון אשכנז – אמת הוא שאני מזהיר מאוד בפרט בני ביתי שלא להזכיר השם לבטלה גם בלשון אשכנז שאף שהש"ך (י"ד סימן קע"ט) כתב שאין זה שם קדש רק שם חול והוכיח כן ממה שאין איסור למחוק שם בלשון אשכנז לענ"ד אין מזה ראי' די"ל דרק לענין מחיקה אין קפידא שהלאו לא תעשון כן לד' אלקיך לא נאמר אלא על שם כתוב כזה והרי אפילו שם בלה"ק אם לא נכתב בקדושה דעת רוב הפוסקים שמותר למחקו ולכן כיון שנכתב בלשון אשכנז הוא שם של חול אבל מכ"מ חשיב שם כנראה גם מדברי הרמ"א ממה שכתב ומיהו ברוקק טוב לזהר בכל ענין בפרט אם מזכירין השם שאין לו חלק לעה"ב עכ"ל הרי שמחשיב אותו כשם ותדע דאם לא נחשב שם רק הנאמר בלה"ק היאך אמרינן דברכות וברכת המזון ותפלה וק"ש נאמרין בכל לשון הרי לא מזכיר השם וברכה בלא שם אינה ברכה ואפילו נימא דשאני ק"ש וברכת המזון דגלי קרא הרי עכ"פ גלי קרא בזה שהוא בכלל וברכת את ד' אלקיך א"כ הרי נחשב שם ועוד למה פסקינן בכל ספק ברכות להקל משום חשש הזכרת השם לבטלה הרי יש תקנה לברך בלשון אחר אע"כ שמקרי הזכרת השם בכל לשון שמזכירו וכן נראה ממה שכתב הש"ע ח"מ (סי' כ"ז) שהמקלל באחד מהשמות שקורין האומות להקב"ה לוקה שלא גרע זה מכינוי כמשכ' הסמ"ע שם וע"ש באורים ותומים שכתב תוכחת מגולה על המון העם שלא נזהרים להזכיר השם בלשון העמים ולכן מאוד יש לזהר ולהזהיר בפרט שהגדילו חכמינו ז"ל העונש על הזכרת שם לבטלה וחמירא סכנתא מאיסורא ולהשומע יונעם. כנלענ"ד
הקטן יעקב.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף