בית נתן/ברכות/סב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית נתן TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png סב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


למדתי שלא יפרע עד שישב ולמדתי שלא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שלא יקנח בימין אלא בשמאל אמר לו בן עזאי עד כאן וכו' ואף בן עזאי נכנס אחרי ר"ע לבית הכסא אמר למדתי ממנו ג"ד למדתי שלא יפרע עד שישב ולמדתי שלא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שלא יקנח בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה ע"כ העזת וכו' (בס' גביע הכסף מתלמידי הרא"ו ז"ל כתב בכאן וז"ל יש לדקדק אימתי היה המעשה שנכנס ב"ע אחר ר"ע וכו' אם קודם שסיפר לו ר"ע שנכנס אחר ר' יהושע קשה למה תמה על ר"ע ע"כ העזת פניך וכו' הלא הוא העיז ג"כ פניו ברבו ואם אחר ששמע מר"ע שהעיז פניו ברבי יהושע למה היה לו ליכנס לבה"כ הלא כבר למד ממנו ג' דברים ונראה דודאי ב"ע נכנס אחר ר"ע תחלה (מסידור לשון הגמרא ובפרט לפי גי' הכ"י ואף בן עזאי נכנס וכו' לא משמע כדבריו) ולמד ממנו ג' דברים וב"ע תלמיד חבר היה לר"ע ור"ע תלמיד ממש היה לר' יהושע וע"כ תמה על ר"ע ע"כ העזת פניך ברבך ממש ור"י תמה עליו אפילו תלמיד חבר ג"כ לא היה לו להעיז כנגד רבו וכשבאתי והרצתי הדברים לפני אדמ"ו הגאון ז"ל שמח לדברי ואמר שבמסכת בבא בתרא בפירוש נמצא שב"ע לא היה לר"ע אלא תלמיד חבר ע"כ):

רב כהנא עאל בתריה דרב לדבר אוזר (נ"ל שהוא שם מקום) ויתיב תותי פוריה שמעיה וכו' אמר דמי פומיה דרב כמאן דלא טעים תבשילא א"ל כהנא את פוק מהכא דלאו אורח ארעא א"ל תורה היא וללמוד אני צריך בשלמא אין נפנין מזרח ומערב משום כבוד שכינה ואין נפרעין מעומד אלא מיושב משום צניעותא אלא אין מקנחין בימין מאי טעמא אמר רבא מפני וכו' רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראין בה טעמי הלכה (עי' רש"י ד"ה טעמי תורה מ"ש בשם הקוראים הבאים מארץ ישראל) איתמר רב אמר מפני שאוכל בה ושמואל אמר מפני שכותב בה כתנאי ר' אליעזר אומר מפני שמראה בה טעמי תורה:

וי"א אף חלומותיו מיושבים עליו הנהו בתי כסאות דהוו בנהרדעא (צריך מובן) דכי עיילי בהו תרי אפילו ביממא הוו מיתזקי ר' אמי ור' אסי הוו עיילי כל חד וחד לחודיה אפילו בליליא ולא מתזקי אמרו להו רבנן לא מיסתפיתו אמרו להו אנן קיבלי גמרינן קיבלא דבית הכסא שתיקותא צניעותא קיבלא דבית אסירי שתיקותא ומיבעי רחמי אביי מרביא ליה אימיה אימרא למיעל בהדיה אמאי ולירבי ליה גדיא מאי שנא אימרא משום דאיקרי שעיר ושעיר בשעיר מיחלף רבא כי הוה עייל לבית הכסא מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזא בלקונה כי הוה ריש מתיבתא עבדא ליה כוותא ומנחא ליה ידה ארישא (ול"ג בכאן בכ"י אמר עולא אחורי הגדר וכו' כ"א להלן) ההוא סופדנא דנחית קמיה דרב נחמן אמר אי צנוע באורחותיו א"ל רב נחמן את עיילת בהדיה לבית הכסא דתניא איזה צנוע באורחתיו זה הצנוע בבית הכסא ורב נחמן מאי איכפת ליה מיניה דתניא כשם שנפרעים וכו':

במקום שנפנה ביום איני והא רבא אזיל ביממא עד מילא ובליליא מפנה ברחבה דמתא ור' חייא נמי ביממא הוה אזיל מיל ובליליא הוה יתיב ברחבה דמתא וא"ל ר' זירא לשמעיה וכן א"ל רב ששת לשמעיה חזי מאן איכא אחורי בית הכסא דבעינא לאיפנויי אלא לא תימא במקום שנפנה ביום אלא אימא כדרך שנפנה ביום רב ששת אמר אפילו תימה במקום שנפנה ביום לא נצרכה אלא לקרן זוית אמר רב יהודה אמר רב לעולם ילמד אדם עצמו שחרית וערבית כדי שלא יתרחק תניא בן עזאי אומר השכם וצא כדי שלא תתרתק משמש ושב ואל תשב ומשמש שכל היושב וכו' עד באין עליו איתנשי ומישמש מאי תקנתיה כי קאי לימא חוס חוס לא תיחתום ולא לי ולא לי חוס חוס לא תחתום לא מהני ולא מהני לא חרשי דחרשי ולא דחרשיתא תניא בן עזאי אומר וכו':



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף