בית נתן/ברכות/כז/א
עד ולא עד בכלל ת"ש של מוספין:
אחת של מנחה ואחת של מוספין:
היכי משכחת לה דכיון דאזלה של מוספין אתיא לה של מנחה אלא מאי עד ועד בכלל אי הכי קשיא רישא מי סברת דר' יהודה פלג אחרון קאמר לא פלג ראשון קאמר וה"ק אימת נפק פלג ראשון ופלג אחרון מתחיל מכי נפקי י"א שעות חסר רביע אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינן העיד ר"י בן בבא וכו':
ע"פ עד א' ושנסקל תרנגול בירושלים:
שחר שקרב והולך בארבע שעות:
מאן תנא להא דתנו רבנן וחם וגו':
אי ר"י עד ארבע שעות צפרא הוא (ותי' נמי ל"ג):
וחם השמש ונמס מכלל דצל צונן:
ולא מידי א"ל רב חסדא:
של שבת בע"ש שמע מינה (ותי' מבעוד יום ל"ג):
(עבר) [עבד] מאי הוה עלה דתפלה של שבת בע"ש ת"ש (עיין בספר פתח עינים מהחיד"א וז"ל הגאון בה"ג הביא גי' אחרת מחודש ובזה הולך ומשיב על קושית ס' עץ יוסף שהקשה על הגאון בה"ג דמנ"ל דרבי ירמיה התפלל חול ולק"מ דזה נוסחת בה"ג בש"ס והכי קים ליה וכו' עש"ב ולענ"ד לא צדק הרב בזה ואין זה שום גירס' בעולם ורק הבה"ג מפרש זה מדעתו והוציא הבה"ג זה מדקאמר סיים רב דר' ירמיה בר אבא עדיין היה מתפלל ואינו משורת דרך ארץ שהתלמיד כמו שמסיק הגמ' שהיה תלמיד חבר עכ"פ יאריך בתפלתו יותר מהרב ויש בזה חשש יוהרא, אלא בודאי מוכרח שמה שהאריך בתפלתו היה משום שהוא רבי ירמיה התפלל תפלת חול י"ח ורב התפלל של שבת ז' ברכות וכן הבין הרב מעון הברכות (דף ז"ן ע"ב) וז"ל וע"ש בבה"ג דלכך מיהר רב לסיים תפלתו שהתפלל הוא ז' ברכות ור"י צלי י"ח של חול עכ"ל ועש"ב) דרב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בע"ש והוה קאי ר' ירמיה בר אבא אחוריה וקא מצלי סיים רב ולא פסקיה לצלותא דר' ירמיה בר אבא ש"מ וכו':
חלפי כי הוו חלפי חוץ לד' אמות חלפי ור' ירמיה בר אבא היכי עביד וכו':