בית נתן/ברכות/כב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} </noinclude> אמוראי ותנאי '''בתר עזרא פליגי נחזי''' עזרא היכי תקן אמר אב...") |
(חלוקה לקטעים) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אמר רבא '''וכי עזרא נתינה תיקן עזרא טבילה תיקן דאמר''' מר עזרא תיקן וכו': | אמר רבא '''וכי עזרא נתינה תיקן עזרא טבילה תיקן דאמר''' מר עזרא תיקן וכו': | ||
לאונסו ט' קבין ואתו '''רבנן בתראי''' וקא מפלגי בחולה '''המרגיל ובחולה לאונסו''' מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו ומ"ס '''חולה''' המרגיל כבריא לאונסו תשעה קבין '''וחולה''' לאונסו פטור מכלום אמר רבא '''מדברי כולם נלמוד''' הלכתא בריא המרגיל '''מ' סאה''' וחולה המרגיל '''ובריא לאונסו ט' קבין וחולה''' לאונסו פטור מכלום (הרב הג' אלפי מנשה כתב כאן וז"ל גמ' מ"ס חולה המרגיל וכו' ולק' פסק רבא חולה המרגיל וכו' עד וחולה לאונסו פטור מכלום וצ"ע ליישב המשנה פ"ג דמקוואות משנה ד' בעל קרי החולה שנפלו עליו ט' קבין וכו' ומוסיף הרב מנחת שמואל וז"ל ולפי מ"ש לעיל גם בברייתא הגירסא בעל קרי החולה והגי' הר"ש וקשה ג"כ, ממ"נ אי במרגיל ארבעים סאה בעי ואי לאונסו פטור מכלום ולא משכחת ט' קבין אלא גבי בריא לאונסו עכ"ל כהיום הזה ראינו נוסחא אמיתות הנמצאת בכ"י הנז' וכפי הגי' הנזכרת בכ"י מתורץ קושי' הרב אלפי {{ממ|משנה}} [מנשה] שהמשנה מיירי בחולה המרגיל ועכ"ז די בט' קבין וכרבא דאמר חולה המרגיל ובריא לאונסו ט' קבין וגם הרשב"א בחידושיו היה לפניו גי' הכ"י הנז' ואעתיק לשונו וז"ל א"ר הלכתא בריא המרגיל מ' סאה משום דאיכא מאן דמחמיר בה ולא נהיג כר' יהודה בן בתירה קא פסק רבא הכא הלכתא מאי לומר דאפילו מאן דלא נהג כר"י ב"ב ועביד כתקנתא דעזרא ותקנתא דרבנן דבתר עזרא בחולה המרגיל ובריא לאונסו לא צריך אלא ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל הרי ממש כגי' הכ"י הנז' ומדברי הרשב"א הללו למדתי תירץ על מה שהקשה הרב מנחת שמואל במ"ב שם וז"ל אמר רבא הלכתא וכו' לכאורה היא הלכתא בלא טעמא דפסק בחדא כרב דימי ובחדא כרבין וכו' ע"ש וכפי גי' הכ"י לא פסק כרב דימי דאמר לחולה המרגיל מ' סאה כלל אלא כך פירושו מדברי כולם נלמוד ר"ל בין מדברי ר"י ב"ב שמיקל לגמרי וכדרבנן בתראי דמפלגי בחולה המרגיל ובחולה לאונסו והרי יש שם מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל דבעי מ' סאה ומחמיר יותר מדאי ופסק הלכתא כמ"ס חולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין ורבא בחר במילתא מציעתא לא להחמיר יותר מדאי ולא להקל יותר מדאי והוי שפיר הלכתא בטעמא סגי וכן היא הגי' בירושלמי ע"מ היה עומד בתפלה ונזכר שהוא ב"ק וכו' וז"ל ר' אבא בר זיבדי בין כך ובין כך אין מטריחין עליו חולה מרגיל צריך תשעה קבין בריא מרגיל צריך מ' סאה חולה מאונס אין מטריחין עליו בריא מאונס צריך תשעה קבין עכ"ל וכן הוא גי' הבעל הלכות גדולות וז"ל והשתא נהוג עלמא דקארי ב"ק בתורה וק"ש ותפלה וכו' ואף על גב דאמר רבא מדברי כלם נלמוד בריא המרגיל מ' סאה חולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין חולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל והוא ממש כגי הכ"י אחר כותבי כל הנ"ל ראיתי בשו"ת הרשב"א סי' רי"ט שנשאל על הגי' בזה והשיב וז"ל הגירסה הנכונה שבידינו כך היא אמר רבא הלכתא בריא המרגיל ארבעים סאה וחולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין וחולה לאונסו ולא כלום, וכן בדין שהרי לרבא לא תיקן עזרא אלא לבריא המרגיל אלא דאתו רבנן ומתקני לבריא לאנסו תשעה קבין והילכך חולה חות ליה דרגא והוה ליה חולה המרגיל כבריא לאנסו וחולה לאנסו פטור מכלום עכ"ל): | לאונסו ט' קבין ואתו '''רבנן בתראי''' וקא מפלגי בחולה '''המרגיל ובחולה לאונסו''' מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו ומ"ס '''חולה''' המרגיל כבריא לאונסו תשעה קבין '''וחולה''' לאונסו פטור מכלום אמר רבא '''מדברי כולם נלמוד''' הלכתא בריא המרגיל '''מ' סאה''' וחולה המרגיל '''ובריא לאונסו ט' קבין וחולה''' לאונסו פטור מכלום (הרב הג' אלפי מנשה כתב כאן וז"ל גמ' מ"ס חולה המרגיל וכו' ולק' פסק רבא חולה המרגיל וכו' עד וחולה לאונסו פטור מכלום וצ"ע ליישב המשנה פ"ג דמקוואות משנה ד' בעל קרי החולה שנפלו עליו ט' קבין וכו' ומוסיף הרב מנחת שמואל וז"ל ולפי מ"ש לעיל גם בברייתא הגירסא בעל קרי החולה והגי' הר"ש וקשה ג"כ, ממ"נ אי במרגיל ארבעים סאה בעי ואי לאונסו פטור מכלום ולא משכחת ט' קבין אלא גבי בריא לאונסו עכ"ל | ||
כהיום הזה ראינו נוסחא אמיתות הנמצאת בכ"י הנז' וכפי הגי' הנזכרת בכ"י מתורץ קושי' הרב אלפי {{ממ|משנה}} [מנשה] שהמשנה מיירי בחולה המרגיל ועכ"ז די בט' קבין וכרבא דאמר חולה המרגיל ובריא לאונסו ט' קבין | |||
וגם הרשב"א בחידושיו היה לפניו גי' הכ"י הנז' ואעתיק לשונו וז"ל א"ר הלכתא בריא המרגיל מ' סאה משום דאיכא מאן דמחמיר בה ולא נהיג כר' יהודה בן בתירה קא פסק רבא הכא הלכתא מאי לומר דאפילו מאן דלא נהג כר"י ב"ב ועביד כתקנתא דעזרא ותקנתא דרבנן דבתר עזרא בחולה המרגיל ובריא לאונסו לא צריך אלא ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל הרי ממש כגי' הכ"י הנז' | |||
ומדברי הרשב"א הללו למדתי תירץ על מה שהקשה הרב מנחת שמואל במ"ב שם וז"ל אמר רבא הלכתא וכו' לכאורה היא הלכתא בלא טעמא דפסק בחדא כרב דימי ובחדא כרבין וכו' ע"ש וכפי גי' הכ"י לא פסק כרב דימי דאמר לחולה המרגיל מ' סאה כלל אלא כך פירושו מדברי כולם נלמוד ר"ל בין מדברי ר"י ב"ב שמיקל לגמרי וכדרבנן בתראי דמפלגי בחולה המרגיל ובחולה לאונסו והרי יש שם מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל דבעי מ' סאה ומחמיר יותר מדאי ופסק הלכתא כמ"ס חולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין ורבא בחר במילתא מציעתא לא להחמיר יותר מדאי ולא להקל יותר מדאי והוי שפיר הלכתא בטעמא סגי | |||
וכן היא הגי' בירושלמי ע"מ היה עומד בתפלה ונזכר שהוא ב"ק וכו' וז"ל ר' אבא בר זיבדי בין כך ובין כך אין מטריחין עליו חולה מרגיל צריך תשעה קבין בריא מרגיל צריך מ' סאה חולה מאונס אין מטריחין עליו בריא מאונס צריך תשעה קבין עכ"ל | |||
וכן הוא גי' הבעל הלכות גדולות וז"ל והשתא נהוג עלמא דקארי ב"ק בתורה וק"ש ותפלה וכו' ואף על גב דאמר רבא מדברי כלם נלמוד בריא המרגיל מ' סאה חולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין חולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל והוא ממש כגי הכ"י | |||
אחר כותבי כל הנ"ל ראיתי בשו"ת הרשב"א סי' רי"ט שנשאל על הגי' בזה והשיב וז"ל הגירסה הנכונה שבידינו כך היא אמר רבא הלכתא בריא המרגיל ארבעים סאה וחולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין וחולה לאונסו ולא כלום, וכן בדין שהרי לרבא לא תיקן עזרא אלא לבריא המרגיל אלא דאתו רבנן ומתקני לבריא לאנסו תשעה קבין והילכך חולה חות ליה דרגא והוה ליה חולה המרגיל כבריא לאנסו וחולה לאנסו פטור מכלום עכ"ל): | |||
ת"ר ב"ק '''חולי''' שנתנו עליו: | ת"ר ב"ק '''חולי''' שנתנו עליו: | ||
גרסה מ־07:28, 18 במאי 2022
אמוראי ותנאי בתר עזרא פליגי נחזי עזרא היכי תקן אמר אביי עזרא תקן לבריא המרגיל ארבעים סאה ובריא לאונסו ט' קבין וקא מפלגי אמוראי ותנא בחולה המרגיל ובחולה לאונסו:
אמר רבא וכי עזרא נתינה תיקן עזרא טבילה תיקן דאמר מר עזרא תיקן וכו':
לאונסו ט' קבין ואתו רבנן בתראי וקא מפלגי בחולה המרגיל ובחולה לאונסו מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל וחולה לאונסו כבריא לאונסו ומ"ס חולה המרגיל כבריא לאונסו תשעה קבין וחולה לאונסו פטור מכלום אמר רבא מדברי כולם נלמוד הלכתא בריא המרגיל מ' סאה וחולה המרגיל ובריא לאונסו ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום (הרב הג' אלפי מנשה כתב כאן וז"ל גמ' מ"ס חולה המרגיל וכו' ולק' פסק רבא חולה המרגיל וכו' עד וחולה לאונסו פטור מכלום וצ"ע ליישב המשנה פ"ג דמקוואות משנה ד' בעל קרי החולה שנפלו עליו ט' קבין וכו' ומוסיף הרב מנחת שמואל וז"ל ולפי מ"ש לעיל גם בברייתא הגירסא בעל קרי החולה והגי' הר"ש וקשה ג"כ, ממ"נ אי במרגיל ארבעים סאה בעי ואי לאונסו פטור מכלום ולא משכחת ט' קבין אלא גבי בריא לאונסו עכ"ל
כהיום הזה ראינו נוסחא אמיתות הנמצאת בכ"י הנז' וכפי הגי' הנזכרת בכ"י מתורץ קושי' הרב אלפי (משנה) [מנשה] שהמשנה מיירי בחולה המרגיל ועכ"ז די בט' קבין וכרבא דאמר חולה המרגיל ובריא לאונסו ט' קבין
וגם הרשב"א בחידושיו היה לפניו גי' הכ"י הנז' ואעתיק לשונו וז"ל א"ר הלכתא בריא המרגיל מ' סאה משום דאיכא מאן דמחמיר בה ולא נהיג כר' יהודה בן בתירה קא פסק רבא הכא הלכתא מאי לומר דאפילו מאן דלא נהג כר"י ב"ב ועביד כתקנתא דעזרא ותקנתא דרבנן דבתר עזרא בחולה המרגיל ובריא לאונסו לא צריך אלא ט' קבין וחולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל הרי ממש כגי' הכ"י הנז'
ומדברי הרשב"א הללו למדתי תירץ על מה שהקשה הרב מנחת שמואל במ"ב שם וז"ל אמר רבא הלכתא וכו' לכאורה היא הלכתא בלא טעמא דפסק בחדא כרב דימי ובחדא כרבין וכו' ע"ש וכפי גי' הכ"י לא פסק כרב דימי דאמר לחולה המרגיל מ' סאה כלל אלא כך פירושו מדברי כולם נלמוד ר"ל בין מדברי ר"י ב"ב שמיקל לגמרי וכדרבנן בתראי דמפלגי בחולה המרגיל ובחולה לאונסו והרי יש שם מ"ס חולה המרגיל כבריא המרגיל דבעי מ' סאה ומחמיר יותר מדאי ופסק הלכתא כמ"ס חולה המרגיל כבריא לאונסו ט' קבין ורבא בחר במילתא מציעתא לא להחמיר יותר מדאי ולא להקל יותר מדאי והוי שפיר הלכתא בטעמא סגי
וכן היא הגי' בירושלמי ע"מ היה עומד בתפלה ונזכר שהוא ב"ק וכו' וז"ל ר' אבא בר זיבדי בין כך ובין כך אין מטריחין עליו חולה מרגיל צריך תשעה קבין בריא מרגיל צריך מ' סאה חולה מאונס אין מטריחין עליו בריא מאונס צריך תשעה קבין עכ"ל
וכן הוא גי' הבעל הלכות גדולות וז"ל והשתא נהוג עלמא דקארי ב"ק בתורה וק"ש ותפלה וכו' ואף על גב דאמר רבא מדברי כלם נלמוד בריא המרגיל מ' סאה חולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין חולה לאונסו פטור מכלום עכ"ל והוא ממש כגי הכ"י
אחר כותבי כל הנ"ל ראיתי בשו"ת הרשב"א סי' רי"ט שנשאל על הגי' בזה והשיב וז"ל הגירסה הנכונה שבידינו כך היא אמר רבא הלכתא בריא המרגיל ארבעים סאה וחולה המרגיל ובריא לאונסו תשעה קבין וחולה לאונסו ולא כלום, וכן בדין שהרי לרבא לא תיקן עזרא אלא לבריא המרגיל אלא דאתו רבנן ומתקני לבריא לאנסו תשעה קבין והילכך חולה חות ליה דרגא והוה ליה חולה המרגיל כבריא לאנסו וחולה לאנסו פטור מכלום עכ"ל):
ת"ר ב"ק חולי שנתנו עליו:
ארישא וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפה חד אמר וכו':
וחד אמר כל לאחרים אפילו לאונסו מ' סאה:
למ"ד אפי' בכלים היינו דקאמר מכל מקום אלא למ"ד:
מים שאובין ורבה בר שמואל ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא בר שמואל כרוכו ריפתא בהדי (הדרי) [הדדי] א"ל ר"פ איברוך אנא דנפל עלי תשעה קבין אמר להו רבה בר שמואל תנינא בד"א לעצמו אבל לאחרים מ' סאה אלא איברוך אנא דנפול עילואי מ' סאה א"ל רב הונא בריה דר' יהושע הבו לי לדידי אברוך אנא דלא הא ולא הא:
בעל קרי לא יפסיק ועולה אלא יקצר ועולה היה קורא בתורה ונזכר שהוא ב"ק אינו מקצר ועולה אלא מגמגם וכו' עד מג' פסוקים תנו רבנן היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו מהלך לפניו כדי שיזרקנה וכו':
הא דלא אפשר תנו רבנן המתפלל ונמצאת צואה במקומו הואיל והתפלל אעפ"י שחטא תפלתו תפלה אמר רבא האי זבח רשעים תועבה היא אלא אמר רבא הואיל וחטא אעפ"י שהתפלל אין תפלתו תפלה (ולא גרסינן בכ"י מש"כ אצלינו עה"ג מאי תקנתא להדר וליצלי וכן לא היה גי' זאת לפני בעלי התוס' כדמוכח ממ"ש ור"י פירש דיחזור ויתפלל וכמ"ש בס' סמיכת חכמים בשם מוהרש"א בחי' אגדות דלא היה כתוב בגמ' מאי תקנתיה להדר וליצלי רק פירוש ר"י כתבו בפנים וע"ש בס"ח שדבריו דחוקים):