בית נתן/ברכות/יז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית נתן TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


יהי רצון מלפניך שיהיו וכו':

(ו)ר' אלכסנדרי אמר הכי רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתכניעם מלפנינו ומאחורינו ונשוב וכו':

קל וחומר במיתתי יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא אחטא ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים אבל לא ע"י יסורין יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי והיינו וידוי דרב המנונא ביומא דכפורי (מתפלת רבא ורב המנונא נמי ביומא דכפורי ומר בריה דרבינא משמע שהיו אומרים יהיו לרצון בסוף התחנונים אבל יהי לרצון קודם תחנונים לא נזכר בשום א' מן האמוראים וידוע סברת הראב"ד וכמבואר בדברי הרשב"א ועיין בדברי ה' ברכ"י בסי' קכ"ב אות ג' שהאריך בזה ולענ"ד אין דבריו מוכרחים עש"ב ועי' ג"כ בס' מנחת שמואל במשנה ברורה מש"כ וכל דבריהם הם לפי נוסחתינו בש"ס אבל גם דבריו אין מוכרחים ובפרט לפי גי' הכ"י ומרן ב"י בססי' קכ"ב מביא בשם רבינו יונה שאפי' אם יאמר יהי[ו] לרצון וכו' אחר תחנונים אין בזה איסור וכו' ועיי' בד"מ ועיי' בס' מטה יהודה בסי' הנז' ס"ק ה' שהאריך בזה ואכמ"ל):

מר בריה דרבינא אמר הכי אלהי נצור לשוני מרע ושפתותי מדבר מרמה ונפשי כעפר לכל תהיה פתח לבי בתורתך ומצותיך תרדוף נפשי וכל החושבים עלי רעה מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי (עיי' בס' דברים אחדים מהחיד"א ז"ל ד' ס' שהקשה על נוסחתינו ולמקללי נפשי תידום הלא איתה בא"ע סי' ב' דין ד' כל שקורין לו ממזר ושותק או נתין ושותק או חלל ושותק וכו' חוששין לו ולמשפחתו והשתא איך אמר ולמקללי נפשי תידום וקשה דמביא רעה עליו אם יאמרו לי ממזר וכיוצא וישתוק ובמקום מצוה איסורא קא עביד לפגום במשפחה כלה וע"ש מה שתירץ וגי' כ"י נכון דלא גריס לה כלל):

רב ששת כי הוה יתיב בתעניתא אמר הכי רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבה"מ קיים וכו' ומתכפר לו ועכשיו נתמעט חלבי ודמי יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט שיהיו כמונחין על גבי המזבח א"ר יוחנן כי הוה מסיים ר"מ ספרא דאיוב (עיי' בס' מנחת שי ד' מנטובה בסוף איוב דברים חמדים מהמדפיס על מימרא זו ע"ש) אמר (מ)הכי עד ונפטר בשם טוב מן העולם מרגלא בפומיה דר"מ גמור בכל לבבך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתותי יום יום נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש מכל אשמה ועון ואני אהיה עמך בכל שעה מרגלא בפומייהו דרבנן וכו':

עם אחיו ועם קרוביו כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ומתקבל על הבריות אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו גוי בשוק (עיי' בס' סמיכת חכמים שהקשה בשם הב"ח מאי אפלו לגוי דנקט כי גבי גוי דינא הכי הוא דקיימא לן אסור לכפול שלום לגוי לפיכך צריך להקדים לו שלום וכו' וע"ש מה שתירץ ול"נ עפ"י גי' כ"י הנז' שאינו גורס בדברי אביי ועם כל אדם ואפילו עם עכו"ם בשוק לזה הביא הא דריב"ז שהיה מקיים זה שהיה מרבה שלום לא לבד עם אחיו וקרוביו אלא גם לזר שלא הכירו מעולם ולא לבד לישראל אלא אפילו לגוי בשוק היה ג"כ מרבה שלום והא כדיניה והא כדיניה שלגוי היה מקדים כדי לא יצטרך לכפול שלום וכעין זה תירץ הרב באר שבע בשו"ת שבס"ס סי' כ"ט וז"ל ועי"ל דריב"ז היה מראה פנים אפילו לגוי שלכך הקדים הוא לומר שלום כדי למצא חן בעיניו כדי שיהי' נחמד למטה וכו' אבל בלבו היה להקדים שלום לגוי כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום):

ובועט באביו או ברבו או במי שגדול ממנו בחכמה שנא' ראשית וכו' לכל עושיהם ללומדיהם לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה ולא לעושים שלא לשמה וכל העושים שלא לשמה נוח להם שלא נבראו:

ולא פריה ורביה ולא קנאה ולא שנאה וכו' עד ויאכלו וישתו תנו רבנן גדולה הבטחה וכו':

(ש)[ב]אקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי בנייהו בי רבנן (ונראה שגם רש"י גרס כך) ונטרן לגברייהו וכו':

ותקותך לדור דורים פיך ידבר חכמו' שפתותיך (יבינו) [יביעו] דעת לשונך ירחיש רננות לבך יהגה בינה כליותיך תעלוזנה מישרים עיניך יאירו במאור תורה ופעמיך ירוצו וכו':

(פיך ידבר חכמות כתב רש"י בלשון ברכה היו אומרים עיין להרב מקום שמואל בשער התירוצים מש"כ ע"ד רש"י הללו ובספר אהבת עולם דף ע"ז ובס' אמר ידיד ד"ח ע"ג וע"ד ע"ש ולי נראה פשוט בהקדם הא דאיתה תענית ה' ע"ב כי הוו מפטרי מהדדי א"ל ליברכן מר וכו' אמר אילן במה אברכך אם אומר לך שיהיו פרותיך מתוקין הרי פרותיך מתוקין וכו' הרי שהברכה צריך שיהיה בדבר חדש שלא היה עד עתה והנה הלשון פיך ידבר חכמות שמורה על העתיד שמכאן ולהלאה ידבר חכמות משמע שעד עכשיו לא דבר חכמות וא"כ אין זה מברך אלא מנאץ לכן רמז לנו רש"י במתק לשונו בלשון ברכה היו אומרים ור"ל אעפ"י שהוא בסימן העתיד כיון שבלשון ברכה היו אומרים וכאלו היו אומרים יהי רצון שתמיד פיך ידבר חכמות אעפ"י שלא היה ברכה בדבר חדש מ"מ כיון שכוונת' להתמד' הדבר גם זה ברכה:)

אלופינו מסובלים מאי אלופינו מסובלים חד אמר אלופינו בתורה וכו':



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף