ביאור הגר"א/יורה דעה/רמה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם בנו כו'. כר"י דרב אחא ב"י עבד עובדא כוותיה שם.. הרא"ש שם:
(ב) ואעפ"כ כו'. שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו כך הוא מצווח ללמוד עצמו כנ"ל ס"א. רמב"ם:
(ג) כשם כו'. כשמואל וכמש"ש הוא דאמר כו':
(ד) ולא לבן כו'. ספרי ושננתם לבניך אלו תלמידים וכן אתה מוצא בכ"מ שהתלמידים קרויים בנים כו':
(ה) (ליקוט) אלא מצוה כו'. עבה"ג ואמרו (תמורה ט"ז א') עשיר ורש נפגשו עשה כו' ואמרו (סנהדרין צ"א ב') כל המונע הלכה כו' ובתד"א פכ"ז ד"א הלא פרס לרעב לחמך ואין רעב אלא הרעב מן ד"ת ואין להם אלא ד"ת שנאמר הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם כו' מכאן אמרו אם יש אדם שהוא מבין בד"ת יפרנס מתורתו ג"כ כדי שתרבה חכמתו לו ומוסיפין לו עליה וכל העושה כן אינו נמנע מן הטובה כו' ע"ש בארוכה ושם באותו הפרק כי תראה ערום וכסיתו כיצד אלא אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך ולמדהו ק"ש ותפלה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזדזיהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצות כו' כמ"ש ואת עירום ועריה כו' ובאדר"נ ובגמ' בהרבה מקומות (ע"ב):
(ו) אלא שמצוה כו'. לשון הרמב"ם א"כ למה נצטווה על בנו ועל בן בנו להקדים כו':
(ז) חייב כו'. דמש"ש כ"ט א' במילה והיכא דלא מהליה אבוה מחייבא ב"ד כו' לא אמרו כן אצל ללמדו דהא הכל מצווין כנ"ל אלא בשכר קא מיירי וז"ש שם ל' א' למדו מקרא כו' דמשנה אין מלמדין בשכר כמ"ש בנדרים ל"ז א' וערמב"ם וש"ע ס"ו:
(ח) וכייפינן כו'. כמ"ש בפ' הכותב (פ"ו) בד"א במל"ת כו':
(ט) ואם אינו כו'. כיון שמחויב הוי ככל חוב וכמ"ש בח"מ סי' ק"ו ע"ש:
(י) מאימתי כו'. ספ"ג דסוכה ובספרי לדבר בם מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו לה"ק ומלמדו תורה כו' שנאמר ולמדתם אותם את בניכם כו':
(יא) עד שיהא כו'. ב"ב כ"א א' ועס"ח:
(יב) היה מנהג כו'. ר"ל כמש"ו בנדרים ל"ו ל"ז:
(יג) חייב כו'. קדושין ל' א' וכמ"ש בס"ד:
(יד) תורה כו'. דלא כפירש"י שם חומש לבד ומש"ש תורה זו מקרא ר"ל דל"ת מדרש תורה כמ"ש בפ"ב (מ"ט ב') שם:
(טו) וה"מ כו'. כמו שמחוייב עצמו כמ"ש בבכורות כ"ט א':
(טז) שאין העולם כו'. שם:
(יז) מכניסים כו'. בב"ב שם ופי' ב"י בר שית ובר שבע ר"ל התחלת שש ושבע דל"ת ההיא דאבות בן ה' כו' אבל תוס' שם ובכתובות נ' א' כתבו בע"א ע"ש:
(יח) ואם הוא כו'. דז"ש כבר שית כבר כו' וכ"כ תוס' שם וכמ"ש בכתובות שם הא דכחיש כו':
(יט) ומ"מ מיד כו'. איני מבין שיחתו דהא מיד שמתחיל לדבר חייב כנ"ל:
(ליקוט) ומ"מ כו'. תנחומא פ' קדושים וערלתם ערלתו וגו' הכתוב מדבר בתינוק שלש שנים יהיה לכם ערלים שא"י לא להשיח ולא לדבר ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש שאביו מקדשו לתורה הלולים לה' שמהלל להקב"ה ובשנה החמישית כו' והעיקר כמ"ש בגמ' משעה שמתחיל לדבר כו' (ע"כ):
(כ) יושב ומלמדם כו'. כמ"ש בסוף תענית וב"ב קכ"א ב' דמוסיף כו' ולשון תקבריה אמיה לא שייך אלא בתינוקות:
(כא) לא יבטלו כו'. כמ"ש בסי"ו:
(כב) חוץ כו'. שאז זמן סעודה כמ"ש בריש ברכות:
(כג) כ"ה כו'. מפרש הרמב"ם דמ"ש כ"ה כו' דעד כ"ה סגי במלמד אחד ועד ארבעים סגי בריש דוכנא ועד חמשין סגי בתרי ויותר צריך שלשה וכן פי' נ"י בשם ה"ר יונה. אבל הרא"ש כתב דעד ארבעים סגי במלמד אחד ויותר עד חמשים סגי בריש דוכנא וחמשים צריך שנים:
(כד) ואפי' כו'. ז"ש ומסייעין כו':
(כה) וי"א כו'. תוס' שם ד"ה סך כו' וכשיטתם פי' הרא"ש הנ"ל דמ"ש כ"ה היינו מכאן ואילך עד מ':
(כו) וי"א כו'. נ"י וכשיטתו דמ"ש כ"ה היינו עד כ"ה כנ"ל:
(כז) מלמד כו'. ב"ב ח' ב' דרב כו':
(כח) או שעושה כו' כמ"ש בתוספתא הביאה הרי"ף ורא"ש בפ"ה דב"מ המושיב כו' ועבה"מ סי' קע"ו ס"י וכ"ש במלאכת שמים ועמ"ש למטה:
(כט) או שמתרשל כו'. בב"ב כ"א ועתוס' שם ד"ה פיר"ח כו':
(ל) ואין למלמד כו'. תוספתא דב"מ הביאה הרי"ף והרא"ש פ"ז דב"מ בפועל ועבח"מ סי' של"ז סי"ט וכן בירושלמי פ"ז דדמאי תני לא יחרוש אדם בפרתו בלילה וישכירנה ביום לא יעשה בתוך שלו בלילה וישכיר עצמו ביום לא ירעיב עצמו ולא יסגף עצמו מפני שהוא ממעט במלאכתו של בע"ה ר' יוחנן אזל לחד אתר אשכח ספרא איינם אמר להו מהו כן אמרו ליה ציים א"ל אסור לך ומה אם מלאכתו של ב"ו אסור מלאכתו של הקב"ה לא כ"ש:
(לא) וכל המשנה כו'. ב"ב שם ב' וב"מ ק"ט:
(לב) אם יש כאן כו'. שם א' וכר"ד דבתראה הוא. רי"ף וש"פ:
(לג) מי שאין כו' ואין כו'. עמ"ש בא"ה ס"ס כ"ב:
(לד) רב כו'. כנ"ל בש"ע:
(לה) אפי' מקפח כו'. עש"ך:
(לו) אבל אין להורות כו'. כמ"ש (עירובין צ"ד ב' חולין נ"ג ב') אתריה דשמואל הוה ולא רצה רב להורות שם וכן כמה עובדי:
(לז) מי שהוחזק כו'. כמ"ש בירושלמי סוף הוריות אילין דבר פזי ודר' הושעיא הוו עאלין ושאלין בשלמא דנשיאה בכל יום והוו אלין דר' הושעיא עלין קדמוי ונפקין קדמוי אזלין אינון דבר פזי ואתחתנון לנשיאה אתון בעון מיעל קדמוי אתון ושאלין לר' אמי א"ל ר' אמי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לעצים אלא קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון בדרום ינתן בדרום ואמרו (ב"מ פ"ד פ"ה) ג' ענוותנים כו' בני בתירה כו' אלמא עניוות גדול יחשב להם ובכתובות פי"ב בירושלמי אמר רבי הכל הייתי עושה חוץ מה שעשו בני בתירה לזקני:
(לח) אפי' בנו כו'. כמ"ש בספרי פ' שופטים הוא ובניו שאם מת בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה בלבד מנין לכל פרנסי ישראל שבניהן עומדין תחתיהן ת"ל בקרב ישראל כל שהוא בקרב ישראל בנו עומד תחתיו ובתוספתא דשקלים שכל הקודם בנחלה קודם לשררה ובלבד שינהג מקום אבותיו וכן בפי"ב דכתובות (ק"ג ב') שמעון בני חכם גמליאל כו' צריכא למימר כו' וז"ש כ"ז כו':
(לט) אבל כל כו'. כמ"ש בפ"ד דברכות (כ"ח א') מעלין בקדש כו' מאן דלבש מדא כו' ובפ"ק דסנהדרין (ה' ב') משום כבודו דרבה בר חנא אע"ג שרב גדול ממנו כיון שירד וב"ח קודם לו לבבל:
(מ) וכ"ש אם עשו כו'. כמ"ש בסנהדרין שם (א') דהכא שבט כו' ופירש"י שהיה לו הרמנא ממלך פרס לפיכך הוא גדול מהנשיא שבא"י וערש"י בהוריות י"א ב' ד"ה א"ל הרי כו' ועח"מ ספ"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |