ביאור הגר"א/חושן משפט/כח

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כל. ויקרא ה' וגמ' שבועות פ' שבועת העדות וב"ק ריש הכונס:

 (ליקוט) כל מי כו'. ר"פ הכונס פשיטא דאורייתא היא כו' (ע"כ)

(ב) וראוי. שבועות ל"ה א':

 (ליקוט) וראוי כו'. שבועות ל"ה א' במתני' וגמ' ת"ר אמר לשנים כו' (ע"כ):

(ג) ויש. שם:

 (ליקוט) ויש כו'. שם במתני' וגמ' ת"ר משביעני כו' (ע"כ):

(ד) אם יתבענו. שם ותוס' ב"ק דף נו א':

 (ליקוט) אם יתבענו. שם במתני' וגמ' ת"ר שולח כו' (ע"כ):

(ה) בב"ד שבועות ל"ב א' ועבה"ג:

 (ליקוט) בב"ד. תוס' ר"פ הכונס שם וגמ' דשבועות ל"ב א' מנלן דאכפירה בב"ד כו' (ע"כ):

(ו) בין גמ' שם:

(ז) (ליקוט) ואם כבש כו'. אפי' בשנים מדאמר בר"פ הכונס שם אי אי בתרי פשיטא (ע"כ):

(ח) וע"א. ספרי:

 (ליקוט) וע"א כו' אבל כו'. ע"פ קיג ב' וספרי פ' שופטים וע' בילקוט סי' תתקכ"ב לא יקום ע"א באיש אין לי אלא כו' ע"ש: (ע"כ): 

 (ליקוט) וע"א כו'. ספרי פ' שופטים לא יקום ע"א באיש אין לי אלא לדיני נפשות לדיני ממונות מנין ת"ל לכל עון לקרבנות מנין ת"ל לכל חטאת למכות מנין ת"ל ולכל חטאת להעלות מן הכהונה ולהוריד מן הכהונה מנין ת"ל כו' (ע"כ):

(ט) אלא: ב"ק שם:

 (ליקוט) אלא בדבר כו'. כמ"ש בר"פ הדיינים לממון הוא דאינו קם אבל קם כו' וכן בשאר מקומות ואמר בדבר ממון שמביא כו' ר"ל דוקא בכה"ג אבל בלא"ה אף בדבר ממון אסור כמ"ש בספרי פ' שופטים לא יקום עד א' באיש אין לי אלא בד"נ בד"מ מנין ת"ל לכל עון לקרבנות מנין ת"ל לכל חטאת למכות מנין כו' רי"א לעון אינו קם אבל קם הוא לשבועה (ע"כ):

(י) או. כתובות פ"ה א' וקדושין ס"ו א':

(יא) ואסור לאדם. שבועות ל"א א':

(יב) אדם. כמו על כל טענת ספק מתקנת הגאונים כמ"ש המ"מ והוא ג"כ ברי"ף ס"פ כל הנשבעין:

(יג) אבל. כבכל טענת ספק כנ"ל גמ' ב"מ כ"ו ב' מ"ב ב' וע"ש במרדכי ורא"ש:

 (ליקוט) אבל לא יוכל כו'. אבל הרשב"א כ' שיכול להשביע על הספק ממ"ש בפ' שבועת העדות הכל מודים בעד מיתה כו' ושם ע"כ אינה יודעת דוק (ע"כ):

(יד) מיהו. ע"ל סי' ט"ו ס"ד סנה' ל"ב ב':

(טו) (ליקוט) י"א כו'. דהא קי"ל משביע ע"א פטור ולענין הגדה חייב אף בלא שבועה כמ"ש בסמ"ע (ע"כ):

(טז) (ליקוט) ואפי' בע"ד כו'. עסי' ט"ז סי"ג ועסמ"ע (ע"כ):

(יז) ויש חולקין. שבועות ל"א. ל"ה א'. וס' ראשונה כנ"ל דלא נאמר אלא לקרבן כמו נשבע לבטל את המצוה וראייה משם ל"ה א' עמד בב"ה כו' שילח ביד כו' וכל אלו נוהגין עכשיו בחרם:

(יח) (ליקוט) וכן עיקר. וכ"מ לכאור' דעת הטוש"ע בפ"א אלא שאפש' לחלק מחמת חרס (ע"כ):

(יט) אם. ב"ק קיג וקי"ד:

(כ) והעכו"ם תובעו כגי' הרי"ף דל"ג ולא תבע ליה:

(כא) אבל אינו. דאל"כ למה משמתין ליה כמו שדקדק הראב"ד שם עמ"ש שם האי בר ישראל דזבין כו' וכמש"ל בסי' קע"ה ס"מ:

(כב) דיכול לומר. כמש"ל:

(כג) אבל אם. כמש"ל סי' כט ס"ב ול"ב ס"ב ב"ק קיז א'. (ליקוט) אבל אם יש לברר כו' כמ"ש בסי' א' ס"ד בהג"ה ממ"ש בב"ק נו א' והשוכר עדי שקר והיודע כו' ול"ק בעדים ג"כ שמעידין שקר (ע"כ):

(כד) ואם בע"ד. כמ"ש תוס' שם קי"ד א' ד"ה ולא ורא"ש והוכיחו מהפקעת הלואתו:

(כה) ואם מתחלה כו'. שם קיג ע"ב באבידה:

(כו) ישראל. ב"מ ב' ע"ב:

(כז) וכ"ש. גמ' ב"ק שם:

(כח) וכן. שם:

(כט) ב' קרובים. סנה' כח א' ב' ותוספתא וירושלמי רי"ף פ' ז"ב:

(ל) ת"ח. שבועות ל"ב:

(לא) וכל מי. ב"ק מ"ו ב' ב"מ ל"ט ב' כתובות כז ב':

(לב) ואם ידעו. ב"מ וכתובות שם:

(לג) צריכין. שבועות ל"א ב':

(לד) לכתחלה. ירושלמי מהא דגטין ע"א א' כשם כו' שמיירי בחולה ועבה"ג:

 (ליקוט) לכתחלה. מהא דלמטה ואם העד כו' (ע"כ):

(לה) ואם. שבועות:

(לו) צריכין. שבועות שם ב' ו ירושלמי סנה' פ"ו מחלוקת בבע"ד כו':

(לז) לכתחלה. ירו' פ"ד מיתות ממתנ' דסנה' נ"ו א':

 (ליקוט) לכתחלה. ירו' הביאוהו תוס' ברפ"ב דזבחים (ע"כ):

(לח) צריך כו'. מכות ו' ב':

(לט) (ליקוט) ואם מבינים כו'. טור וכפי' דעובד' דשם בעדים וכאותו שאמרו במתנ' שם בעדי' אבל הרמב"ם מפרש בדיינים וז"ש בהג"ה וע"ל סי"ז ועכ"מ שם ומ"מ גם להרמב"ם ה"ה לעדים מדהביאו בגמ' על המתנ' (ע"כ):

(מ) מאיימין. סנה' כ"ט א':

(מא) בפני הכל. שם:

(מב) (ליקוט) כח עדות כו'. כמש"ש מפ' כו' נשיאים כו' ולא פריך שם אלא דבזה לבד לא סגי (ע"כ):

(מג) (ליקוט) ובושת כו'. ל' הרמב"ם (ע"כ):

(מד) ושהוא. שם:

 (ליקוט) ושהוא כו'. ל' הטור. והמחבר הרכיב שניהם וליתא ועסמ"ע (ע"כ):

(מה) אח"כ. שם:

(מו) (ליקוט) כל אדם. לבד הבע"ד דאין מקבלין כו' וכמ"ש בגמ' שם אי לבע"ד התם קיימי (ע"כ):

(מז) עד שיאמר כו'. שבועות לג ב' מנה מניתי כו':

(מח) או. שם וסנה' שם:

(מט) (ליקוט) בפני הודה. ויאמר אתם עדי. טור אבל הרמב"ם וש"ע לא כ' כשיטתייהו דס"ל דבהודאה גמורה א"צ וכמ"ש בסי' פ"א וז"ש מסייע כו' מדקאמר הודה מ' הודאה גמורה הא בלא"ה לא עד שיאמר אתם עדי (ע"כ):

 (ליקוט) בפני הודה. הרמב"ם כשיטתו כמ"ש בסי' פ"א דבהודאה גמורה מהני וז"ש מסייע לרב כו' דר"ל מדק' ל' הודאה דוקא הלא"ה לא מסייע כו' (ע"כ):

(נ) אח"כ. סנה' שם:

(נא) וגומרין. שם הגדול כו':

(נב) אם. ירו' שם:

(נג) ואם העד. גמ' שם נ"ו א':

(נד) העדים. גטין ע"א:

 (ליקוט) העדים כו'. עתוס' דפ"ד אחין ל"א ב' ע"ש (ע"כ): 

 (ליקוט) העדים כו' ודלא כו'  וכמ"ש בירוש' סוף יבמות והביאו הרא"ש שם דתניא ע"פ עדים ולא ע"פ כתבם ולא ע"פ תורגמן כו' (ע"כ): 

 (ליקוט) העדים כו'. ספרי פ' שופטים והביאו הילקוט סי' תתקכ"ב וירושלמי הביאו הרא"ש סוף יבמות ע"ש ושם (ע"כ):

(נה) חותכין. גטין ג' א' כתובות י"ח ב':

(נו) אע"פ. גטין ל"ו א':

 (ליקוט) חותכין כו' כדי כו'. בפ' השולח העדים חותמין כו' ובגמ' שם זמנין דמייתי סהדי או אזלו כו' וקאי גם אכל שטרות דבכולם ע"מ כרתי (ע"כ): 

 (ליקוט) חותכין כו' כדי כו'. גטין ל"ו אמר רבה ל"צ כו' וה"ה בשטרות דקי"ל לר"א אף בשטרות (ע"כ):

(נז) כ"ז. כתובות כ"א ב':

(נח) מתוך שנתיישן. שם ב':

(נט) אפי'. שם ושם:

(ס) (ליקוט) שכשמסרוהו לו כו' כתי' השני בכתובות שם וביבמות שם (ע"כ):

(סא) בפנקסו. מהא דפ"ט דב"ק אי דידעו כו' וכמ"ש תוס' ביבמות וכתובות לתי' השני:

(סב) והוא. יבמות ל"א ב':

 (ליקוט) והוא כו'. מהא דיבמות שם מפיהם כו' (ע"כ):

(סג) וכן כו'. כתובות שם:

(סד) אין. ב"ק קי"ב א' ב':

(סה) ואם. כתובות כ"א:

(סו) וחוזרין כו'. שבועות ל"א ב':

(סז) וי"ח. מדמתירין בחולה כנ"ל שם:

(סח) ולכן אם. דהוא כמו עדיו מבקשין כו' שם:

(סט) מיהו. כנ"ל ב"מ וכתובות שם שהוצרכו לכוף כנ"ל:

(ע) היה. ב"ק שם:

(עא) ואם כו' ושלחו כו' אבל. רא"ש בשם י"מ:

(עב) או שאינו. ירו' פ"ג דסנה' סוף הל' י':

(ליקוט) או שאינו מצוי בעיר. ירו' פ"ג דסנה' הל' י' ר' ירמיה ה"ל דין עם חד בר נש וקבלין לסהדיא דלא באפוי דר' ירמיה וחייבין לר' ירמיה והוה יתיב ומצטער אפשר מקבלין עדים שלא בפני בע"ד כו' דחק רב הונא ועאל ומשכח ר' ירמיה מצטער ואמר אפשר מקבלין עדים שלא בפני בע"ד אפי' עמהן באותה העיר (ע"כ):

(עג) ודוקא. כמו עדיו חולין וכמ"ש שם ברא"ש בי"מ הנ"ל דטעמ' משום דחולה אפשר שאין שהות משא"כ בעדים כו':

(עד) ואם היה. שם וראיה מיתומים קטנים גמ' שם:

(עה) וי"א. שם. וס' הראשונה ס' הרמב"ם דס"ל דר' יוחנן פליג אשמואל:

 (ליקוט) וי"א כו'. עמ"ש בסי"ד (ע"כ):

(עו) או אפי'. שם דנקיט דסקיא כו':

(עז) וצריך לדון. כנ"ל בסי"ד אבל כבר נהגו כו':

(עח) וכן אם היה וכן אם העדים כ"ז אפי' לס' הראשונה כנ"ל רק דלס' הראשונה מיירי דיש שהות אבל לס' האחרונה מיירי דאין שהות:

(עט) ראובן. כמו העדים מבקשים כנ"ל:

(ליקוט) ראובן כנ"ל בסט"ו שאינו מצוי בעיר (ע"כ):

(פ) וכן. כנ"ל:

 (ליקוט) וכן אם כו'. כמו עדיו מבקשים (ע"כ):

(פא) אע"פ. וע"ל סי' ק"מ ס"י:

 (ליקוט) אע"פ כו'. כמ"ש ושלחו לו:

(פב) (ליקוט) כאשר נתבאר. ר"ל כנ"ל ודוקא שאין כו' (ע"כ):

(פג) לא. ב"מ ל"ב א' ופי' דהדיוטות שצריכה משום עדים:

 (ליקוט) לא כו'. עסי' ק"י ס"ז וכן אם גזל כו' ועבה"ג שם והטעם כיון שהוא בחזקת הנגזל וכמו שמחלק בגמ' שם בין אית ליה חזקה דאבהתא או לא ומזה יש קצת ראיה למ"ש שהרמב"ם ס"ל הגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים כמ"ש בס"ס שס"א וכ"ש כה"ג (ע"כ):

(פד) אין. ב"ק שם:

(פה) אין שנים. כתובות כ"א וכ"ב ור"ה רפ"ג יושיבו מחביריהם כו':

(פו) נכון. שם כ"א א':

(פז) מיהו. ב"ב קס"ח ב' וע"ש תוס' ד"ה ופלוני:

(פח) אם רצו כו'. סנה' כ"ד א':

(פט) מי שטוען. שם כג ב':

(צ) אין. ר"ה כ"ה ב':

(צא) ואם. יבמות ק"ד א' סנה' י"א ב':

(צב) מיהו. כנ"ל:

(צג) אין. ב"ק פט ב' ב"מ ק"י א':

(צד) אם קבלו. ירו' כנ"ל ס"ו:

(צה) ואם. זבחים טו ב' מגילה כ"א א' שבועות ל"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---