ביאור הגר"א/אורח חיים/סא

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ס"א יקרא ק"ש בכוונה כו'. דלא אמרו עד כאן צריכות כוונה אלא בדיעבד:

באימה כו'. ממ"ש במ"ר פ' אמור פ' כ"ז א"ר יצחק משל למלך ששלח כו' לא עומדין על רגליכם כו' מ' הא אינך צריך:

בעריכה

ס"ב אשר כו'. ספרי פ' ואתחנן:

געריכה

ס"ג מסייס כו'. אבל בגמ' משמע דהיחיד מסיים אמת ואינו חוזר כמש"ש חוזר ואומר כו' אבל הש"ץ אינו מסיים תחלה באמת כמש"ש ההוא דנחית כו' כל אמת כו' ודאי כי אמת עולה מן המנין אע"ג דהוא מן הברכה וראיה שאף ט"ו ווי"ן עולין וכ"ש לפי פי' הרב בהג"ה ויש עוד ט"א כו' אלמא אמת עולה מן המנין ודבריו עיקר כמש"ש וכ"כ המ"א בשם י"מ דלא כב"י שנדחק מאוד:

ובזה כ"א כו'. כמ"ש בז"ח ס"ק א' וכל האומר ק"ש שלא עם הצבור כו' ואף שאינו אומר עם הש"ץ כמ"ש בגמ' חוזר כו' ופי' תר"י כשמסיים וממתין על הש"ץ וכמש"ל סי' ס"ו ס"ו:

ואם כו'. דדוקא אמת לבד אסור לחזור. ד"מ:

ואם הוא כו'. ז"ח שם:

שעולים כו'. כן פי' הב"י ודברי הרב הם עיקר חדא דבי"ג ווי"ן סגי ועוד דאמת מפסיק ביניהם ועוד דמכוון עם ה' אלקיכם אמת וכן כאן שני שמות אלו:

ויש שכ' כו'. כ"כ בתנחומא ובתיקונים תי' י' כ"א ב':

והוא במקום כו'. כמ"ש בפט"ז דשבת:

ונ"ל כו'. שהרמ"ה קרא תגר ע"ז דעבדין הפסקה והרי אף בעונה אמן על ברכותיו אמרו ה"ז בור מטעם זה ואף בשכמל"ו אמרו נימריה לא אמר משה וכן בתיקו' תיקון יו"ד שם אמרו ובגין דלא עבדין הפסקה כו' אלא דמ' שם משום דאפשר בחזרת התיבות משא"כ ביחיד ואע"ג דאפשר בכוונת הווי"ן מ"מ קורא בז"ח שם מעוות לא יוכל לתקן:

רק כו'. שהוא במקום אמ"נ כמ"ש בשבת שם ועתוס' שם וס"ל כהרא"ש דאמן אחר הש"ץ לא הוי הפסק וכמש"ל סי' נ"ט ס"ד ע"ש:

דעריכה

ס"ד נוהגין כו'. כמ"ש הר"י על מ"ש בשבת שם בכל כחו משום ה"ט לעורר הכוונה כמ"ש רש"י שם וע"ל סי' ס"ב ס"ה:

העריכה

ס"ה נוהגין כו'. י"ג ב' כי מנח כו' לפי' הרא"ש:

ועריכה

ס"ו צריך כו'. כ"כ תר"י וסמ"ק וז"ש שלא יחטיף בחי"ת אבל רש"י וש"פ פי' שיכוון הכל בדלי"ת וכ"כ בזוהר ותיקונים:

ויש נוהגים כו'. כ"כ תר"י שלזה היה מנח ידיה כו' אף שהרא"ש דחאה כנ"ל:

חעריכה

ס"ח ולא כו'. כ"ה בירושלמי. ב"י:

טעריכה

ס"ט אסור כו'. שרש"י פי' בכפילת הפסוקים משתקין אותו אבל תוס' ורי"ף וכל הפוסקים כתבו להיפך ומ"מ אסור בשניהם לד"ה:

יעריכה

ס"י כשקורא כו'. ירושלמי פ"ק ר"ש בר נחמני כד הוי נחית לעיבורה הוי מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר"ז מיטמר ביני קופייא משמענא היאך הוי קרי ק"ש ושמע דהוה קרי וחזר וקרי עד דהוא שקע מיניה גו שינתיה ותי' בסמ"ק משום שכופל כל הפרשה אבל בה"ג כ' דוקא על מטתו וכ"כ הג"מ וז"ש כשקורא כו' כל הפרשה כו':

יאעריכה

ס"יא ויש כו'. דשמא שם ג"כ לא היה אומר פ' ראשון מהרי"א:

האומרים כו'. ואין לחלק בין יחיד לצבור דהא בירושלמי אמרינן איפכא שם הד"ת בציבור אבל ביחיד תחנונים אלא שהטור כ' כיון שבגמ' לא חלקו אין לחלק ועמ"א:

יבעריכה

ס"יב ה' הוא האלהים כו'. דהרי ב"פ מצינו בפסוק:

י"א כו'. טעמו ממ"ש אמן אמן. אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כו' וצ"ע שהרי בנחמיה ח' כתיב שענו ב' פעמים אמן וא"א לו' דב"פ קאי על כל העם שענו דהרי כתיב בד"ה ויאמרו כל העם אמן כו' אבל בירושלמי סוף מגילה איתא להדיא שלא לענות ב"פ אמן כמ"ש שם ודכוותה אמן אמן שמע שמע וצ"ע ועמ"א:

ידעריכה

ס"יד צריך כו'. עיין בה"ג וס"ל לטור דה"ה לדידן בין ועד לואהבת אבל הרוקח פי' בין אחד לברוך וכמ"ש בהג"ה:

ויש כו'. כן פי' התוס' שם הא דר"מ הנ"ל וכ"כ רוקח:

ובין כו'. רוקח ושעל כ"ז אמרו לא היו מפסיקין וכמ"ש כדי כו'. ודעת ש"ע כפירש"י וב' הפירושים איתמר בירושלמי שם כיצד היו כורכין את שמע א"ר אחא אר"ז אר"ל שמע ישראל י"א י"א אלא שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה דר"מ רי"א מפסיקין כו' ר' יוסא אמר ר"ש אר"ל שמע ישראל י"א י"א אלא שלא היו מפסיקין בין אחד לברוך דברי ר"מ רי"א כו':

טועריכה

ס"טו ובין היום כו'. טור יגמ' חדא נקט:

יזעריכה

ס"יז וכן צריך כו'. ראב"ד מטעם הנ"ל:

יטעריכה

ס"יט צריך ליתן כו' צריך בכל כו'. תוס' שם בשם רי"ף:

כבעריכה

ס"כב אף כו'. וה"ה כו'. ולא הזהירו על ק"ש אלא משום שמסורה לכל ויש בה יחוד שמים רד"ק:

כגעריכה

ס"כג צריך לדקדק כו'. כן פי' מ"ש כל הקורא ק"ש ומדקדק כו' וז"ש בסי"ח ידגיש כו':

כדעריכה

ס"כד צריך כו'. כן פי' תר"י מ"ש בפסחים שם ולא היו מפסיקין שלא היו קורין בטעמים וכ"כ בטור בשם ר"ע שכן פי' בירושלמי שלא היו מפסיקין בין תיבה לתיבה אלא שי"ל דל"ד בטעמים אלא כעין טעמים להפסיק במקום הראוי להפסיק וכמ"ש בירושל' וז"ש בהג"ה אבל כו':

כהעריכה

ס"כה כשיאמר כו'. כמ"ש חייב אדם למשמש כו' ופי' בכל שעה שנזכר:

כועריכה

ס"כו יש כו'. ממ"ש בפסחים בבשכמל"ו שיאמר בחשאי ושם מפני תרעומת כו' מ' דבשאר אין קפידא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.