Difference between revisions of "בבלי מפוסק/מגילה/כא/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה מתמשכת}} {{ניווט כללי עליון}} מה משפט ביום אף כאן ביום: ולעריפת העגלה: אמרי דבי רבי...")
 
 
(3 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
+
מה משפט ביום אף כאן ביום:
  
{{ניווט כללי עליון}}
+
 
מה משפט ביום אף כאן ביום: ולעריפת  
+
ולעריפת העגלה:
העגלה: אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב  
+
 
בה כקדשים: ולטהרת מצורע: דכתיב  
+
אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים:
[[תנ"ך/ויקרא/יד#ב|זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו]]:  
+
 
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו': דאמר  
+
 
מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום:  
+
ולטהרת מצורע:
ולהקטר חלבים ואברים: דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ו#ב|כל הלילה  
+
 
עד הבוקר]]: זה הכלל דבר שמצותו ביום  
+
דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/יד#ב|זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו]]:
כשר כל היום: זה הכלל לאתויי מאי  
+
 
לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין וכר' יוסי  
+
 
דתניא רבי יוסי אומר סילק את הישנה  
+
כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו':
שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך  
+
 
כלום ומה אני מקיים ([[תנ"ך/ויקרא/כד#ח|לפני ה' תמיד]])  
+
דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום:
שלא יהא שולחן בלא לחם: דבר שמצותו  
+
 
בלילה כשר כל הלילה: לאתויי מאי  
+
 
לאתויי אכילת פסחים ודלא כר' אלעזר בן  
+
ולהקטר חלבים ואברים:
עזריה דתניא ואכלו את הבשר בלילה הזה  
+
 
א"ר אלעזר בן עזריה נאמר כאן בלילה הזה  
+
דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/ו#ב|כל הלילה עד הבוקר]]:
ונאמר להלן [[תנ"ך/שמות/יב#יב|ועברתי בארץ מצרים בלילה  
+
 
הזה]] מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות:  
+
 
 +
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום:
 +
 
 +
זה הכלל לאתויי מאי.
 +
 
 +
לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין, וכר' יוסי.
 +
 
 +
דתניא, רבי יוסי אומר, סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית, אין בכך כלום. ומה אני מקיים ([[תנ"ך/ויקרא/כד#ח|לפני ה' תמיד]]), שלא יהא שולחן בלא לחם:
 +
 
 +
 
 +
דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
 +
 
 +
לאתויי מאי.
 +
 
 +
לאתויי אכילת פסחים, ודלא כר' אלעזר בן עזריה.
 +
 
 +
דתניא, ואכלו את הבשר בלילה הזה, א"ר אלעזר בן עזריה, נאמר כאן בלילה הזה, ונאמר להלן [[תנ"ך/שמות/יב#יב|ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה]], מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות:
  
 
{{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך הקורא למפרע'''</big></big>}}
 
{{מרכז|<big><big>'''הדרן עלך הקורא למפרע'''</big></big>}}
  
'''[[משנה/מגילה/ג#א|הקורא]]''' את המגילה עומד ויושב קראה  
+
 
אחד קראוה שנים יצאו מקום  
+
'''[[משנה/מגילה/ג#א|הקורא]]''' את המגילה עומד, ויושב, קראה אחד, קראוה שנים, יצאו. מקום שנהגו לברך, יברך. ושלא לברך, לא יברך.
שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך  
+
 
בשני וחמישי בשבת במנחה קורין שלשה  
+
בשני וחמישי בשבת במנחה, קורין שלשה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן. ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין  
+
 
מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה  
+
בראשי חדשים ובחולו של מועד, קורין ארבעה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן. ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.
מברך לפניה ולאחריה בראשי חדשים  
+
 
ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין  
+
זה הכלל, כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב, קורין ארבעה.
מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא  
+
 
הפותח והחותם בתורה מברך לפניה  
+
ביום טוב, חמשה.
ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו  
+
 
יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה  
+
ביוה"כ, ששה.
אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם  
+
 
בתורה מברך לפניה ולאחריה: {{ש}}'''גמ'''' תנא מה שאין כן בתורה מנהני  
+
בשבת, שבעה.
מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא [[תנ"ך/דברים/ה#לא|ואתה פה עמד עמדי]] ואמר רבי אבהו  
+
 
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אף הקב"ה בעמידה וא"ר  
+
אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן. ומפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה:
אבהו מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע  
+
 
שנאמר ואתה פה עמד עמדי ת"ר מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו  
+
 
למדין תורה אלא מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין  
+
'''גמ'.'''
תורה מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה כתוב  
+
 
אחד אומר [[תנ"ך/דברים/ט#ט|ואשב בהר]] וכתוב אחד אומר [[תנ"ך/דברים/י#י|ואנכי עמדתי בהר]] אמר רב עומד  
+
תנא, מה שאין כן בתורה.
ולומד יושב ושונה ר' חנינא אמר לא עומד ולא יושב אלא שוחה רבי יוחנן  
+
 
אמר אין ישיבה אלא לשון עכבה שנאמר [[תנ"ך/דברים/א#מו|ותשבו בקדש ימים רבים]] רבא  
+
מנהני מילי.
אמר רכות מעומד וקשות מיושב: קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':  
+
 
{{שומר דף בבלי|תנא}}
+
אמר רבי אבהו, דאמר קרא [[תנ"ך/דברים/ה#לא|ואתה פה עמד עמדי]].
 +
 
 +
ואמר רבי אבהו, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול אף הקב"ה בעמידה.
 +
 
 +
וא"ר אבהו, מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע, שנאמר ואתה פה עמד עמדי.
 +
 
 +
ת"ר, מימות משה ועד רבן גמליאל, לא היו למדין תורה אלא מעומד. משמת רבן גמליאל, ירד חולי לעולם, והיו למדין תורה מיושב.
 +
 
 +
והיינו דתנן, משמת רבן גמליאל, בטל כבוד תורה.
 +
 
 +
 
 +
כתוב אחד אומר [[תנ"ך/דברים/ט#ט|ואשב בהר]], וכתוב אחד אומר [[תנ"ך/דברים/י#י|ואנכי עמדתי בהר]].
 +
 
 +
אמר רב, עומד ולומד, יושב ושונה.
 +
 
 +
ר' חנינא אמר, לא עומד ולא יושב, אלא שוחה.
 +
 
 +
רבי יוחנן אמר, אין ישיבה אלא לשון עכבה, שנאמר [[תנ"ך/דברים/א#מו|ותשבו בקדש ימים רבים]].
 +
 
 +
רבא אמר, רכות מעומד, וקשות מיושב:
 +
 
 +
 
 +
קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':
 +
 
 +
 
 +
----
 +
 
 +
{{מרכז|[[בבלי מפוסק/מגילה/כ/ב|עמוד קודם]] • <big>'''[[בבלי/מגילה/כא/א|עמוד זה ללא פיסוק]]'''</big> • [[בבלי מפוסק/מגילה/כא/ב|עמוד הבא]]}}
  
  
 +
----
  
{{שולי הגליון}}
+
{{מרכז| • '''[[בבלי מפוסק/מגילה|מסכת מגילה - כל הדפים]]''' • }}
{{ניווט כללי תחתון}}
 
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מגילה]]
 

Latest revision as of 17:19, 10 June 2021

מה משפט ביום אף כאן ביום:


ולעריפת העגלה:

אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים:


ולטהרת מצורע:

דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:


כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו':

דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום:


ולהקטר חלבים ואברים:

דכתיב כל הלילה עד הבוקר:


זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום:

זה הכלל לאתויי מאי.

לאתויי סידור בזיכין וסלוק בזיכין, וכר' יוסי.

דתניא, רבי יוסי אומר, סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית, אין בכך כלום. ומה אני מקיים (לפני ה' תמיד), שלא יהא שולחן בלא לחם:


דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:

לאתויי מאי.

לאתויי אכילת פסחים, ודלא כר' אלעזר בן עזריה.

דתניא, ואכלו את הבשר בלילה הזה, א"ר אלעזר בן עזריה, נאמר כאן בלילה הזה, ונאמר להלן ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות:

הדרן עלך הקורא למפרע


הקורא את המגילה עומד, ויושב, קראה אחד, קראוה שנים, יצאו. מקום שנהגו לברך, יברך. ושלא לברך, לא יברך.

בשני וחמישי בשבת במנחה, קורין שלשה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן. ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

בראשי חדשים ובחולו של מועד, קורין ארבעה. אין פוחתין מהן, ואין מוסיפין עליהן. ואין מפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

זה הכלל, כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב, קורין ארבעה.

ביום טוב, חמשה.

ביוה"כ, ששה.

בשבת, שבעה.

אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן. ומפטירין בנביא. הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה:


גמ'.

תנא, מה שאין כן בתורה.

מנהני מילי.

אמר רבי אבהו, דאמר קרא ואתה פה עמד עמדי.

ואמר רבי אבהו, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול אף הקב"ה בעמידה.

וא"ר אבהו, מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע, שנאמר ואתה פה עמד עמדי.

ת"ר, מימות משה ועד רבן גמליאל, לא היו למדין תורה אלא מעומד. משמת רבן גמליאל, ירד חולי לעולם, והיו למדין תורה מיושב.

והיינו דתנן, משמת רבן גמליאל, בטל כבוד תורה.


כתוב אחד אומר ואשב בהר, וכתוב אחד אומר ואנכי עמדתי בהר.

אמר רב, עומד ולומד, יושב ושונה.

ר' חנינא אמר, לא עומד ולא יושב, אלא שוחה.

רבי יוחנן אמר, אין ישיבה אלא לשון עכבה, שנאמר ותשבו בקדש ימים רבים.

רבא אמר, רכות מעומד, וקשות מיושב:


קראה אחד קראוה שנים יצאו וכו':



עמוד קודםעמוד זה ללא פיסוקעמוד הבא



מסכת מגילה - כל הדפים