בבלי מוגה/זבחים/נט/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
לדף הבבלי
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות קרן אורה רש"ש |
|
דף זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הדף פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הדף. | |||
מזבח העולה וגו'[1] מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד היכן היה נותנו [2] משוך קימעא כלפי הדרום[3] מאי קסבר אי קסבר כוליה מזבח בדרום קאי נוקמיה מכותל היכל ולדרום בין אולם למזבח ואי נמי קסבר קדושת היכל ואולם חדא היא נוקמיה מכותל אולם ולדרום בבין אולם למזבח אי נמי קסבר חציו בצפון וחציו בדרום נוקמיה מכותל היכל ולדרום בין אולם ולמזבח ואי נמי קסבר קדושת האולם והיכל חדא היא נוקמיה מכותל אולם ולדרום בין אולם ולמזבח אלא לאו משום דקסבר כוליה מזבח בצפון כי נמי מוקמת לה מכותל היכל ולצפון ה"ל בין אולם ולמזבח ונוקמה מכותל אולם ולצפון בבין אולם ולמזבח אמר קרא צפונה שיהא צפון פנוי מכלים מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי הגלילי ר"א בן יעקב היא דתניא ר"א בן יעקב אומר צפונה שיהא צפון פנוי מכלום ואפילו מן המזבח אמר רב מזבח שנפגם כל הקדשים שנשחטו שם פסולין מקרא הוא בידינו ושכחנוהו כי סליק רב כהנא אשכחיה לר"ש ברבי דקאמר משום ר' ישמעאל בר' יוסי מנין למזבח שנפגם שכל הקדשים שנשחטו שם פסולין שנאמר וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכי עליו אתה זובח אלא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר אמר היינו קרא דאישתמיט ליה לרב ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה פסולין במאי פליגי רב סבר בעלי חיים אינן נדחים ור' יוחנן סבר בעלי חיים נידחין מיתיבי כל הקדשים שהיו עד שלא נבנה המזבח ואח"כ נבנה המזבח פסולין נבנה דחויין מעיקרא נינהו אלא עד שלא נהרס המזבח נהרס הא איזקון להו אלא עד שלא נפגם המזבח ואחר כך נפגם המזבח פסולין ולא תרוצי קא מתרצת אימא שנשחטו והאמר רב גידל אמר רב מזבח שנעקר מקטירין קטרת במקומו כדאמר רבא מודה היה ר' יהודה בדמים הכא נמי מודה רב בדמים מאי ר' יהודה דתניא ביום ההוא קידש המלך תוך החצר וגו' כי מזבח (שעשה משה) קטן מהכיל דברים ככתבן דברי רבי יהודה א"ל רבי יוסי
- ↑ בכי"צ מסיים העולה שם פתח משכן אהל מועד (וכעי"ז בכיר"א, וכ"נ בכ"י גניזה).
- ↑ בכי"צ ונד' נוסף כבין האולם ולמזבח.
- ↑ בכי"צ צפון, והנה בתו"כ (ויקרא דבורא דנדבה פרשתא ד' פי"ד) הלשון "בין האולם ולמזבח משוך כלפי דרום", וציין הראב"ד שם דבזבחים הגי' משוך קימעא, והוסיף דאיכא נסחי התם דכתיב בהו ומשוך קימעא כלפי צפון, וכ' דאתי כהגי' בתו"כ כיון דלא כתוב בה "קימעא" והכוונה שרובו בדרום וקימעא בצפון בין אולם למזבח לקיים פשטות המקרא. והק' ע"ז דאיפכא הול"ל שרובו בין אולם למזבח ומיעוטו בדרום לקיים הפסוק השני, אלא מחוורתא כגי' דרום, ובלשונו הזהב "וסוף דבר דעתי נוטה לאותה הנסחא דזבחים שכתוב בה... וכן עיקר".