בבלי/ברכות/ס/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:14, 21 בספטמבר 2022 מאת עכ"פ (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רש"י
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
חי' אגדות מהרש"א
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה
צל"ח (בהיברובוקס, זמני)

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ס TriangleArrow-Left.png א

מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אין צריך לברך[1] וא"ד אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר וקנה אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך מכלל דכי יש לו וקנה דברי הכל צריך לברך מיתיבי בנה בית חדש ואין לו כיוצא בו קנה כלים חדשים ואין לו כיוצא בהם צריך לברך יש[2] לו כיוצא בהם אין צריך לברך דברי ר"מ ר' יהודה אומר בין כך ובין כך צריך לברך בשלמא ללישנא קמא רב הונא כר"מ ורבי יוחנן כרבי יהודה אלא ללישנא בתרא בשלמא רב הונא כרבי יהודה אלא רבי יוחנן דאמר כמאן לא כר"מ ולא כרבי יהודה[3] אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דלרבי יהודה קנה וחזר וקנה נמי צריך לברך והא דקא מיפלגי ביש לו וקנה להודיעך כחו דר"מ דאפי' קנה ויש לו[4] אין צריך לברך וכל שכן קנה וחזר וקנה דאין צריך לברך וליפלגו בקנה וחזר וקנה דאין צריך לברך להודיעך כחו דר' יהודה כח דהתירא עדיף ליה[5]: מברך על הרעה כו': היכי דמי כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דטבא היא לדידיה דמסקא ארעא שירטון ושבחא השתא מיהא רעה היא: ועל הטובה כו': היכי דמי כגון דאשכח מציאה[6] אף על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה[7] מיניה השתא מיהא טובה היא: היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא: ולא מהני רחמי מתיב רב יוסף ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב[8] לאחר שדנה לאה דין[9] בעצמה ואמרה י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא' ותקרא את שמה דינה[10] אין מזכירין מעשה נסים ואיבעית אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה כדתניא שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא יסריח משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר מארבעים יום[11] ועד שלשה חדשים יבקש רחמים שלא יהא סנדל משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה יבקש רחמים שיצא בשלום ומי מהני רחמי והא"ר יצחק בריה דרב אמי[12] איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו שניהם בבת אחת: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך[13] ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון[14] חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב: הנכנס לכרך: תנו רבנן בכניסתו מהו אומר [15]יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני[16] לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך אמר רב מתנא ל"ש אלא בכרך שאין דנין והורגין בו אבל בכרך שדנין והורגין בו לית לן בה א"ד אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו[17] זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה[18] זכותא [19]ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו[20] ואל יארע בי דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי[21] אמר אביי לא לימא אינש הכי דלא לפתח פומיה לשטן דאמר ר"ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב[22] כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר יי' קציני סדום וגו' כי נפיק מאי אומר א"ר אחא מודה אני לפניך יי' אלהי שהצלתני מן האור ר' אבהו על לבי בני אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד גברי בחד אבריה אמר היינו דר' אחא דאמר רב אחא[23] הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני[24] כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם[25]



שולי הגליון


  1. בכ"י פ' קנה וחזר הואיל ואין לו עכשיו צריך לברך, וגי' מוטעת היא (דק"ס).
  2. בכי"מ בנה בית חדש ויש לו כיוצא בו קנה כלים חדשים ויש לו כיוצא בהן, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' אבל לפ"ז אינו מדוקדק לשון בין כך ובין כך שאמר רבי יהודה ועי' בשט"מ (דק"ס).
  3. בכ"י פ' בשלמא ר"ה דאמר כר' מאיר אלא ר"י כמאן לא כר"מ ולא כר"י רב הונא כמאן, וכ"ז ט"ס (דק"ס).
  4. בכי"מ יש לו וקנה, וגי' הדפוס עדיף (דק"ס).
  5. וכל שכן כו' עדיף ליה בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' וכבר עמדו המפרשים על הא דקרי ליה כח דהתירא ועי' צל"ח (דק"ס).
  6. בכי"מ מציאה בארעיה, וט"ס (דק"ס).
  7. בכי"מ דשמע מלכא ושקלא מיניה, ולשון הדפוס עדיף (דק"ס).
  8. בכי"מ ה"ז תפלת שוא מתיב ר' אבא כו' מאי ואחר לאחר כו'. וכ"ה ר' אבא בע"י ובאה"ת. ובב"נ וכי האי גונא לא מהני רחמי וקאמר רבא מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא לאחר שדנה כו'. ותיבת וקאמר צ"ל והאמר. ותיבת רבא נר' שהוא ר"ת ר' אבא דאי רבא תיבות אמר רבא הם כפולים ומיותרים וכ"ה בכ"י פ' וכה"ג לא מהני רחמי והאמר רבבא (והוא בקצור ר' אבא) מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא. והגי' אמר רבא לאחר כו' כ"ה גם באה"ת וגי' הדפוס עדיף וכגי' הכ"י דליתא בזה אמורא כ"ה גם בילקוט פ' ויצא רמז ק"ל (דק"ס).
  9. בע"י הראשון וכן באה"ת הגי' ק"ו בעצמה וגי' מוטעת היא (דק"ס).
  10. בכי"מ מיד הפך זכר לנקבה אב"א אין מזכירין, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ובשניהם מיד נהפך זכר לנקבה אין כו'. וכן ליתא שנא' ותקרא כו' בב"נ ובכ"י פ' והוא נוסח ישר (דק"ס).
  11. בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובע"י ובילקוט וכי היכי דאמר משלשה ועד ארבעים (דק"ס).
  12. בכי"מ והא"ר יצחק דבי ר' אמי, וכ"ה בע"י הראשון וכ"ה בהכ"י בנדה כ"ה ב' וד' ל"א א' והוא נזכר כמה פעמים בש"ס ובנדה ל"א כתוב שם כן גם בדפוס במימרות האחרות. ובב"נ ובכ"י פ' הגי' והא"ר יצחק אמר ר' אמי והוא כגי' הדפוס בנדה ל"א וגי' הכ"י היא הנכונה (דק"ס).
  13. בכי"מ מעשה בהלל שבא מהדרך ותיבת הזקן ליתא, וכן ליתאבע"י הראשון ולשון הדפוס עדיף וכן רגיל הגמ' לקראותו בשם הזקן בכ"מ שמביא ממנו מעשה כגון בביצה כ' א' מעשה בהלל הזקן וביומא ל"ה ב' אמרו עליו על הלל הזקן וכן בכתובות ס"ז ב' ובדוכתי טובא (דק"ס).
  14. בכי"מ במקום בשוקא דציון הגי' רצייה, ואיני יודע פי' (דק"ס).
  15. בכ"י פ' הגי' כאן חסירה ומוטעת ירמ"י אלהינו שתכניסני לשלום כשם שהכנסתני לשלום כן תוציאני לשלום בקש לצאת אומר מודה אני ה' אלהינו שהוצאתני כו' (דק"ס).
  16. בכי"מ יהי רצון מלפניך הי' אלהי כשם שהוצאתני מן הכרך הזה לשלום, ונר' שנוסחא מוטעת היא דהא נותן הודאה קאמר (דק"ס).
  17. בכי"מ א"ר מתנה ל"ש אלא בכרך שאין בו דיינין כו' אינו צריך לברך א"ד א"ר מתנה ל"ש אלא בכרך שאין בו דיינין אבל בכרך שיש בו דיינין והורגין בו צריך לברך, וצ"ל בל"ק שאין בו דיינין אבל בכרך שיש בו דיינין כו', ובא"ד צ"ל אפי' בכרך שיש בו דיינין והורגים בו צריך כו' (דק"ס).
  18. בכי"מ דלא מתרמי איניש דמילף עליה זכותא, וכ"ה בבה"ג וגי' ישרה היא (דק"ס).
  19. בכי"מ הסדר הנכנס לבית הכסא כו' (הכתוב בע"ב) עד ומפליא לעשות. ת"ר הנכנס לבית המרחץ, וכן הסדר בירושלמי ובב"נ ובכ"י פ' וברי"ף וכן הסדר בכ"מ בהכ"ס והדר בהמ"ר (דק"ס).
  20. בכי"מ נוסף לעתיד לבא, וכ"ה בב"נ ובכל הראשונים וכ"ה בדפוס שונצינו ונשמט בד' ווינציא בטעות או שלא הבינו פירושו והשמיטוהו (דק"ס).
  21. בכי"מ ואל יארע בי תקלה ותרצני ועון תסלח ותהא מיתתי כפרה על עונותי, וחסר כאן בט"ס ואם יארע כו' וצ"ל תהא דלגי' הכ"י מיתה מאן דכר שמיה. ועון תסלח, ובב"נ ליתא כלל לתיבת עון וכן ליתא בתוספתא וכן ליתא בפסקי רי"ד וכבר עמד ע"ז המהרש"א (דק"ס).
  22. בכי"מ "אמר רב יוסף" ותיבת "דכתיב" ליתא, וחסר בט"ס דלעיל י"ט א' ובכתובות ח' ב' איתא (דק"ס).
  23. (דא"ר אחא). תיבות אלו מוקפות (הגהות הגר"א) וכן ליתא בכי"מ ואין להם מובן וליתא גם בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואיני יודע מה ראו להגיה הגה"ה בורית כזו בד' יושטיניאן. וכן מחקו הגר"י לאנדא. ובב"נ ובכ"י פ' אמר היינו דאמר רב אחא ותיבות דר' אחא ליתא (דק"ס).
  24. (ותרפאני כי א' רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי). תיבות אלו מוקפות ונ"ב כי רופא חנם אתה (הגהות הגר"א).
  25. חנם. נ"ב וכ"ה ברא"ש אבל גירסת בה"ג והרמב"ם חולים (הגהות הגר"א).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף