בבלי/ברכות/ה/א
אם תלמיד חכם הוא אין[1] צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון[2] בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת: א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש[3] לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה. וא"ר לוי בר חמא אמר[4] ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב[5] ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם לוחות אלו עשרת הדברות תורה זה מקרא והמצוה זו משנה[6] אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה גמרא מלמד שכולם נתנו למשה מסיני[7]: א"ר יצחק[8] כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות[9] בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם[10]. ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה[11] שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי[12]. אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה[13] יסורין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף אמר ליה רבי יוחנן הא אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו שנאמר ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך אלא כל[14] שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק[15] הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר ואין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא[16] בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מוכר חפץ לחבירו מוכר עצב ולוקח שמח אבל הקב"ה אינו כן נתן להם תורה לישראל ושמח שנא' כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. אמר רבא ואיתימא רב חסדא[17] אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנא' נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'[18] פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה[19] שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ואם תלה ולא מצא בידוע שיסורין של אהבה הם שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמר[20] רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי יכול אפילו לא קבלם[21] מאהבה תלמוד לומר אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת ואם קבלם[22] מה שכרו[23] יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנא' וחפץ ה' בידו יצלח פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי אחא בר חנינא[24] חד אמר אלו הם יסורין של אהבה כל שאין בהן בטול תורה שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו וחד אמר אלו הם יסורין של אהבה[25] כל שאין בהן בטול תפלה שנאמר ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי אמר להו רבי אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי אמר ר' חייא בר אבא[26] א"ר יוחנן אלו ואלו יסורין של אהבה הן שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח אלא מה ת"ל ומתורתך תלמדנו אל תקרי תלמדנו אלא תלמדנו דבר זה מתורתך תלמדנו ק"ו משן ועין מה שן ועין[27] שהן אחד מאבריו של אדם [28]עבד יוצא בהן לחרות יסורין שממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה והיינו דרבי שמעון בן לקיש דאמר רשב"ל[29] נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין נאמר ברית במלח דכתיב ולא תשבית מלח ברית[30] ונאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית[31] מה ברית האמור במלח מלח ממתקת את הבשר אף ברית האמור ביסורין יסורין ממרקין כל עונותיו של אדם[32]: תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא תורה מנין שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ארץ ישראל דכתיב [33]כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך וכתיב בתריה כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה העולם הבא דכתיב כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר[34]. תני תנא קמיה דר' יוחנן כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים
- ↑ בכי"מ ר' נחמן בר יצחק אומר אם ת"ח הוא אינו צריך, וצ"ל א"ר נחמן בר יצחק וכ"ה בבה"ג וברי"ף וברא"ש ובאו"ז הל' ק"ש סי' א' וסי' ג' ובשו"ת הרשב"ש סי' קע"ד ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"א פ"ז (דק"ס). הרי"ף גורס אם ורש"י גורס ואם, ועי' במגיד תעלומה על הרי"ף, רוצה לחדש לגירסת הרי"ף שר"נ פליג אריב"ל ולריב"ל אף ת"ח צריך לקרות ע"ש. וצ"ב דלא אמר ר"נ אמר אלא אמר ר"נ ובכה"ג קי"ל שאינו חולק אלא מוסיף (ושמא יש היוצאים מן הכלל, עי' הוריות דף ד. אמר שמואל לעולם אין ב"ד חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו, וההורה גבר כתב לדעת הרמב"ם דשמואל פליג על שיטות הקודמות) (חומת אש) ועי' גי' כי"מ בתוך הד"ס.
- ↑ בילקוט המכירי תהלים ל"א ו' איתא אמר רב אסי אף ת"ח מיבעי ליה למימר פסוקי דרחמי מ"ט בידך אפקיד רוחי כו', ונ"ל פירושו דפדית אותי משמע שלא הייתי כדאי שתחזור רוחי ואתה פדית אותי ממיתה א"כ האדם מסוכן כל לילה עפ"י הדין וצריך רחמי שיפדהו ה' (אמת בתהלים מזמור ד' לא גרס כן) (חומת אש).
- ↑ בכי"מ א"ר לוי בר לחמא לעולם, וכ"ה בילקוט (ד' שלאנוקי רפ"ו) תהילים ד' א"ר לוי בא לחמא אמר ריש לקיש ובד' פפד"א הגיהו אותו בטעות ר' לוי בר נחמן. והיוחסין לא הביא את ר' לוי בר חמא אולי היה גירסתו כבהכ"י ונזכר ר"ל בר לחמא בכמה מקומות בש"ס הביאם הסה"ד (דק"ס).
- ↑ בכי"מ וא"ר לוי בר לחמא ואיתימא רשב"ל, וכ"ה בילקוט שלאנוקי רפ"ו פ' משפטים רמז שס"ב. ובע"י הראשון ובבה"ג הל' צרכי צבור הגי' א"ר לוי בר לחמא אמר ריש לקיש (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מ"ד עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך, וכ"ה בבה"ג שם (דק"ס).
- ↑ בכי"מ תנא לוחות האבן זו תורה והתורה אלו משנה והמצוה אלו מצות כמשמען. ובגליון, לוחות האבן כמשמעו והתורה זו מקרא כו' כאשר בדפוס. "תנא" הוא ט"ס וכגי' הכ"י כ"ה גם בבית נתן ובילקוט שם (ושם הגי' חוקים ומשפטים אלו הדינין וט"ס כי לא הוזכר במקרא) ובבה"ג שם ובס' הרוקח שורש קבלת חכמים ובהשגות הרמב"ן על ס' המצות שורש א' וגי' הדפוס נוח יותר (דק"ס).
- ↑ בכי"מ זה תלמוד מלמד שכולם ניתנו לו למשה בסיני, וכ"ה "תלמוד" בד' שונצינו ווינציא וקראקא ובילקוט ובבה"ג ובע"י הראשון והצענזור הוא ששינהו בד' בסילאה וממנו בכל הדפוסים החדשים. וכ"ה "בסיני" בע"י ובילקוט ובבה"ג (דק"ס).
- ↑ בכי"מ א"ר אלעזר, וכ"ה בבית נתן ובע"י הראשון ובילקוט תהילים קמ"ח וברי"ף וברא"ש ובפסקי רי"ד ובכל הראשונים שהביאו מימרא זו. ובסמוך גרסי אמר ר' יצחק (דק"ס). עיין בספר מנחת שמואל שהקשה לפי גרסתינו ואר"י לכאורה תרתי למה לי לפירש"י לעיל ד"ה כאלו דקאי גם כן על המזיקין אבל גירסת הרי"ף והרא"ש בקמייתא א"ר אלעזר וגרס במימרא שניה אמר ר' יצחק ולא ואמר ואתי שפיר עכ"ל (בית נתן).
- ↑ בכי"מ חרב פיפיות, וכ"ה ברי"ף. ובד' שונצינו ווינציא הגי' של שתי פיפיות (דק"ס).
- ↑ ברא"ש הכניס דבריהם בדברי רבי יצחק (רבי אלעזר).
- ↑ בב' כת"י גניזה ואין עוף אלא דברי תורה.
- ↑ בכ"י פאריז "וקטב מרירי" ליתא, וט"ס (דק"ס).
- ↑ בד' שונצינו הגי' בתורה ובגמילות חסדים וט"ס הוא מהא דלקמן ע"ב (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אלא אימא הכי כל מי שאפשר לו, והיא גי' ישרה וכ"ה בבית נתן ובע"י (דק"ס).
- ↑ בבית נתן והישר בעיניו תעשה אלא אימא כל שאינו עוסק בתורה הקב"ה מביא וכו'.
- ↑ בכי"מ נוסף ואמרי לה במערבא משמיה דר' אבא בר מרי, ובילקוט משלי ד' הגי' משמיה דרבא בר מרי וכ"ה נכון וכן מצאנוהו בסנהדרין ק' א' ובזבחים צ' ב' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמר רבא א"ר סחורה א"ר הונא, ובילקוט איכה ג' הגי' אמר רבא א"ר סחורה ובבית נתן וכן בע"י הגי' אמר רבא א"ר הונא אבל העיקר כמו בכ"י וכמו שאמר גם בסמוך וכ"ה בבה"ג הל' הספד (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ונחקורה אם פשפש כו', ו"ונשובה עד ה'" ליתא, ובאמת לפי גי' הדפוס הוא ללא צורך וכן ליתא בילקוט שם ובילקוט תהילים צ"ד אבל גי' הבית נתן פשפש ומצא יעשה תשובה שנא' ונשובה כו' וכ"ה בע"י ובמנוה"מ נר ה' כלל ג' ח"א פ"א (דק"ס).
- ↑ בהגדות התלמוד הגירסא יתלה בתלמוד תורה, והיינו כפי' הריא"ף בעין יעקב ע"ש (חומת אש).
- ↑ בכי"מ ואמר, וכ"ה בבה"ג שם (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אפי' לא קבלם עליו מאהבה, וכ"ה במנוה"מ שם (דק"ס).
- ↑ אם קבלם עליו מאהבה מה שכרו (הגהות הב"ח) וראה הע' בסמוך.
- ↑ בכי"מ ואם קבלם עליו מאהבה מה שכרו הויין לו בנים זכרים שנא' יראה כו', וכ"ה "עליו מאהבה" בע"י ובילקוט ישעיה נ"ג ובנוה"מ שם. אך מ"ש הו"ל בנים זכרים איני יודע מנין זה ואולי ט"ס הוא מהא דלקמן ע"ב הנותן מטתו כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ומה הן יסורין של אהבה פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' אחא בר חיננא. בר חיננא, וגי' הדפוס נכון כי לא שכיח עוד ר"א בר חיננא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ח"א כל שאין בהן בטול תורה וח"א כל שאין בהן בטול תפלה מאן דאמר כל שאין בהם בטול תורה דכתיב אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו ומ"ד כל שאין בהם בטול תפלה דכתיב ברוך כו', ובבית נתן הגי' ח"א כל יסורין שיש בהם בטול תורה אינן יסורין של אהבה שנא' אשרי כו' ואידך אמר כל יסורין שיש בהם ביטול תפלה אינן יסורין של אהבה שנא' כו' והוא מעורבב משתי הנוסחאות. ובד' ווינציא בסילאה וקראקא הגיהו אלו הן יסורין שאין כו' ותיבות "של אהבה" ליתא וט"ס (דק"ס). וכ' בבית נתן על הגי' כל יסורין שיש בהם ביטול תורה כו' וז"ל עיין בס' חכמת מנוח שמביא גירסה זו.
- ↑ "הכי א"ר חייא בר אבא" ליתא בכי"מ, ואי' בגליון, וכן ליתא במנוה"מ שם וצ"ל בשניהם הכי א"ר יוחנן וכ"ה בבית נתן. והגרי"ב הגיה א"ר אבא א"ר יוחנן וכ"ה בע"י הראשון. ובאגדות התלמוד הגי' א"ל ר' אחא ברי' דרחב"א כו' אלו ואלו ודאי יסורין כו' (דק"ס). וכתב בבית נתן על הגי' הכי אמר ר' יוחנן וז"ל ועה"ג מה שהגיה ר"י פיק ז"ל וכן במ"ק דף כ"ב א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כגי' הכ"י ועפ"י גי' זו ממילא בטלין דברי תולדות יעקב שיטה על ברכות שכ' וז"ל מזה מוכח דתרי ר' חייא בר אבא הוו דאל"כ קשה האיך הזכיר בשמו הא כתב הב"י בי"ד סי' ר"מ סעיף ב' וז"ל לא יקרא בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מארי אלא ע"כ דתרי ר' חייא בר אבא הוה ושם ר' חייא הוא שם שרגילין בו ומותר לקרות אחרים שלא בפניו עש"ב.
- ↑ בד' שונצינו "מה שין ועין" ליתא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ אמרה תורה עבד יוצא כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ של אדם לא כ"ש והיינו דא"ר שמעון בן לקיש, וכ"ה בע"י ובמנוה"מ שם (דק"ס).
- ↑ בכי"מ וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך, וכ"ה באגדות התלמוד (דק"ס).
- ↑ בכי"מ דכתיב ["אלה דברי הברית ל"א"] והעברתי אתכם במסורת הברית, ושתי הנוסחאות אלו הביאם הערוך בערך ברית. וצ"ל והבאתי במקום והעברתי. ובאה"ת הגי' דכתיב אלה דברי הברית והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסורת הברית. וצ"ל ל"א והעברתי כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מלח ממתקת את הקרבן כו' ממרקין את החטא מה מלח ממרקת את הבשר אף יסורין ממרקין את כל כו', וכ"ה באה"ת ובילקוט פ' משפטים רמז של"ט ובפ' עקב רמז תת"ן ובילקוט תהילים צ"ד ואיני יודע לכוון את הלשון ממתקת את הקרבן. ולפ"ז נר' דגרסינן בסמוך מה מלח ממרקת כו' ממרקין כל גופו של אדם וכמו שהוא בבית נתן ובילקוט שם ובמנוה"מ שם ועי' רש"י ד"ה אף יסורין וזה דאיכא בין בבא ראשונה לשניה. ובאגדות התלמוד ליתא כלל הבבא מה מלח ממרקת כו' והגי' שם ממרקין את החטא כבהכ"י (דק"ס).
- ↑ בכי"מ וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר (דק"ס).
- ↑ באה"ת "כי נר מצוה ותורה אור" ליתא וכן ליתא במנוה"מ שם פ"ב (דק"ס).