בבלי/בבא קמא/לז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(גירסאות שונות) |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
ונגח נעשה מועד לשופרות פשיטא מהו | ונגח נעשה מועד לשופרות פשיטא מהו | ||
דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא | דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא | ||
דנקטיה קמ"ל: '''[[משנה/בבא קמא/ד#ג|מתני']]''' שור של ישראל | דנקטיה קמ"ל: {{ש}}'''[[משנה/בבא קמא/ד#ג|מתני']]''' שור של ישראל | ||
שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח | שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח | ||
לשור של הדיוט פטור שנאמר [[תנ"ך/שמות/כא#לה|שור רעהו]] | לשור של הדיוט פטור שנאמר [[תנ"ך/שמות/כא#לה|שור רעהו]] | ||
ולא שור של הקדש שור של ישראל שנגח | ולא שור של הקדש שור של ישראל שנגח | ||
לשור של כנעני פטור ושל כנעני שנגח | לשור של כנעני{{הערה|בחסרונות הש"ס מובא '''נכרי''' במקום כנעני. וכ"ה בכת"י המבורג ובש"ס וינציה. ושונה מחמת הצנזור, ראה לדוגמא דפוס בזל: שור של ישראל שנגח לשור של מצרי בארץ ישראל, ושל מצרי שנגח לשור של ישראל בארץ ישראל.}} פטור ושל כנעני שנגח | ||
לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם | לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם | ||
נזק שלם: '''גמ'''' מתניתין דלא כר"ש בן | נזק שלם: {{ש}}'''גמ'''' מתניתין דלא כר"ש בן | ||
מנסיא דתניא שור של הדיוט שנגח שור | מנסיא דתניא שור של הדיוט שנגח שור | ||
של הקדש ושל הקדש שנגח שור | של הקדש ושל הקדש שנגח שור |
גרסה אחרונה מ־08:39, 2 באפריל 2020
שור שור ושור חמור וגמל מהו האי שור
בתרא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי
לשוורים הוא דאייעד למידי אחרינא לא
אייעד או דילמא האי שור בתרא בתר חמור
וגמל שדינן ליה ואייעד ליה לכולהו מיני
חמור וגמל שור שור ושור מהו האי שור
קמא בתר חמור וגמל שדינן ליה ואייעד ליה
לכולהו מיני או דילמא בתר שוורים שדינן
ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למינא
אחרינא לא אייעד שבת שבת ושבת אחד
בשבת ושני בשבת מהו הא שבת בתרייתא
בתר שבת הוא דשדינן ליה ואכתי לשבת
הוא דאייעד לימות החול לא אייעד או דילמא
בתר אחד בשבת ושני בשבת שדינן ליה
ואייעד ליה לכולי יומא ה' בשבת וערב שבת
ושבת שבת ושבת מהו הא שבת קמייתא
בתר ה' בשבת וע"ש שדינן ליה ואייעד
לכולהו יומי או דילמא הא שבת קמייתא
בתר שבתות הוא דשדינן ליה ולשבתות
הוא דאייעד תיקו: נגח שור יום ט"ו בחודש
זה ויום ט"ז בחודש זה ויום י"ז בחודש זה
פלוגתא דרב ושמואל דאתמר ראתה
יום ט"ו בחדש זה ויום ט"ז בחדש זה ויום
י"ז בחדש זה רב אמר קבעה לה וסת ושמואל
אמר עד שתשלש בדילוג אמר רבא שמע
קול שופר ונגח קול שופר ונגח קול שופר
ונגח נעשה מועד לשופרות פשיטא מהו
דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא הוא
דנקטיה קמ"ל:
מתני' שור של ישראל
שנגח שור של הקדש ושל הקדש שנגח
לשור של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו
ולא שור של הקדש שור של ישראל שנגח
לשור של כנעני[1] פטור ושל כנעני שנגח
לשור של ישראל בין תם בין מועד משלם
נזק שלם:
גמ' מתניתין דלא כר"ש בן
מנסיא דתניא שור של הדיוט שנגח שור
של הקדש ושל הקדש שנגח שור
של הדיוט פטור שנאמר שור רעהו ולא שור של הקדש ר"ש
בן מנסיא אומר שור של הקדש שנגח שור של הדיוט פטור ושל הדיוט שנגח
שור של הקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם אמרי מאי קא סבר ר"ש
אי רעהו דוקא אפילו של הדיוט שנגח של הקדש ליפטר ואי רעהו לאו דוקא
אפילו דהקדש נמי כי נגח דהדיוט ליחייב וכי תימא לעולם קסבר רעהו דוקא
ומיהו דהדיוט כי נגח דהקדש היינו טעמא דמיחייב משום דקא מייתי ליה מקל
וחומר דהדיוט ומה הדיוט שנגח של הדיוט חייב כי נגח דהקדש לא כל שכן
דמיחייב דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה להלן תם חצי נזק הכא נמי חצי נזק
אלא אמר ריש לקיש הכל היו בכלל נזק שלם כשפרט לך הכתוב רעהו גבי תם
רעהו הוא דתם משלם חצי נזק מכלל דהקדש בין תם בין מועד משלם נזק שלם
- ↑ בחסרונות הש"ס מובא נכרי במקום כנעני. וכ"ה בכת"י המבורג ובש"ס וינציה. ושונה מחמת הצנזור, ראה לדוגמא דפוס בזל: שור של ישראל שנגח לשור של מצרי בארץ ישראל, ושל מצרי שנגח לשור של ישראל בארץ ישראל.