באר הגולה/חושן משפט/קסג
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל הרמב"ם ריש פ"ז מהלכות שכנים:
(ב) כתב ה"ה משנה פרק קמא [בב"ב דף ז' ע"ב] ודלא כרשב"ג:
(ג) הוא בתוספתא והוא בהלכות ועבסי' רצ"ב ס"כ בהגה:
(ד) שם דין ג' וכתב ה"ה תוספתא כלשונה הובאה בהלכות:
(ה) שם דין ה משנה וגמרא שם וכתב ה"ה ויש דברים שהן לצדקה שכופין אותן בפחות מכאן וכבר נתבאר זה בהל' מתנות עניים ובי"ד (סימו רנ"ו):
(ו) כ' הר"ן בתשובה סימן י"א☜ מי שנשא אשה במקום א' ואינו הוכחה שרוצה לדור שם אינו כבני העיר לכופו לדון שם לפני ב"ד שבעיר עד שיעשה הוכחה שירצה לדור שם סמ"ע:
(ז) כ' מהר"מ מריזבורג בלקוטיו ☜וטענ' אונס העיבור לאשה אינו אונס דלפעמים נשים שהם בחודש ז' אי ח' רוכבות והולכת בדרך ואם אמר שהקהל הרשוהו לדור שם עד שתלד אשתו א"צ לישבע על זה אך יתנו חרם סמ"ע:
(ח) וכתב שם המרדכי ☜דאף שיצא לא"י צריך לתת חלקו וכ"כ מהרי"ק שורש ב' וכ' בת"ה סי' שמ"ב דאם יתחדש מס תוך ל' אחר צאתו מן העיר צריך לתת לזה סמ"ע
(ט) שם דין ד' וכלישנא בתרא דפשט ר' יוחנן לר אליעזר לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות פי' הזהר לדון כן ולא תזוז מינה ובהלכות כתבו לשון אחרון בלבד כדברי המחבר דס"ל דפליגי הני תרי לישנא ונקטי' כלישנא בתרא
(י) טור סעיף ה' ו' וכ"כ הרא"ש בפסקיו בשם הר"י הלוי וכ"כ ה"ה שם בשם הרשב"א בשם הר"י הלוי דהני תרי לישנא לא פליגי דלתרוייהו אין גובין לפי נפשות אלא לפי שבח ממון שהלשון האחרון להוסיף בא ולומר ששבח ממון זה לפי קרוב בתים הן גובין וכו'
(כ) פי' שהסכימו כולם לברור ה' אנשים להעריך כל איש ואיש ויש ב' אחין עשירים ותקיפים בצבור ורוצים וכו' וכתב שם כיון שמכל מקום הרוב מאותן שאין להם שום שייכות כלל כה"ג ציית העשירים טפי שלא יתבלבל הסדר ולא יבקשו עוד ערעורים בתקיפתן וכו' ודוקא שהעשירי' רוצים לברור משלהם אנשי אמת אבל אם מחזיקי' להו ברמאי' ובעלי תחבולו' לא
(ל) טור והם דברי הרא"ש שם בפסקיו בשם הר"י הלוי וכ"כ הרב המגיד שם בשם הרשב"א בשם רבינו יוסף הלוי
(מ) כן הוא בתוספתא ומרדכי שם ועיין בסימן ער"ב:
(נ) וכתב מהר"ם מריזבורק מי שהניח מעות ביד שליש לנדן בתו אם יגמרו השידוכין ינתנו לחתן צריך ליתן מהם סמ"ע בשם ד"מ
(ס) ודין נשבע לשקר על הודאתו בסכום ויש עדים כשרים ע"ז עיין בתשובת מהרי"ו סי' קנ"ג שתשובתו שילקה קודם והוא רחום בערב ג"פ בה"ב בב"ה ולאחר המלקות יתוודה בקול רם שישמעו הכל ויאמר בל"א נשבעתי לשקר על הודאתי חטאתי עויתי פשעתי לא אשוב בדרך הזה עוד ובשביל שחטאתי חטא זה לקיתי ויתענה מ' יום רצופים לבד שבתות ר"ח וי"ט שיהיה בתוך המ' יום ואח"כ יתענה שנה תמימה שני וחמישי ואם לא יוכל לסבול צער התענית אחר המ' יום אז יתן מעות לצדקה ויסבול צער אחר כאשר ישיתו עליו חכמי העיר ויהא נזהר כל ימיו שלא יצא שבועה מפיו אפילו לדבר אמת "אבל אם יש בידו שטר פרוע או שקר ומחזיקו בידו עד עת שיכול לתבעו וכן מי שיכול להוציא מהעכו"ם ע"י" תביעות וערעורים א"צ לתת מזה כלום ח"ה סי' שמ"ג וע"ש. סמ"ע בשם ד"מ:
(ע) וכתב מהרי"ו סי' קכ"ד דהשמאי' נאמנים על כל אחד כמה הודה לפניהם אע"פ שכבר נסתלקו מן השמאות ונאמנים בלא קבלת חרם ושבוע' ושכן פסק מהר"י מונין וכן קבל מרבו מהר"ר שלום והביאי ראיה נזה שם הביאו סמ"ע:
(פ) בת"ה שם הביא ב' הדעות והכריח כנהוג כדעת הראשונ' שיתן אף מן הפקדונות שהשלטון אינו חושש אם הרויחו בהממון או לא רק כל שיש לו יתן אפי' הוא חוץ למדינ' אפי' לא בא לידו מעולם וע"ש בסימן שמ"ב ☜ע"ל סי' פ"א סכ"ח שאינו יכול לומר שטעה בשבועה והרב סמ"ע נדחק לתרץ זה אבל ראיתי שגם במהרי"ו שם איתא שאינו יכול לומר שטעה לכן נלע"ד ברור שטעות נפל בספרים וצ"ל ע"פ הערכ' ונ"ל לומר שטעו וכו' ☜על פי השבועה איני יכול וכו':
(צ) טור ס"ט כ"כ הרא"ש בפסקיו בשם הר"י הלוי וכ"כ ש"פ:
(ק) וכתב מהרי"ק ולא מקרי תכשיטין אלא בהעברה צורת מטבע ולא כמו שעושין בשעת המס וכו':
(ר) טור שם והרמב"ם שם וביאר ה"ה בשם הרשב"א בשם הר"י הלוי וז"ל לפי מה שהוא ענין שאם באו גייסים בשעת מלחמת מלכים ללכוד את העיר להרסה או לשורפה גובין לפי הכל:
(ש) לאפוקי הוצאת על גביית ש"ח כדלקמן בסוף הסימן:
(ת) ל' הרמב"ם שם דין ו' מימרא דרב יהודה הכל לאגלי אפא וכפי' רש"י שם:
(א) שם במימרא דרב יהודה הכל לכריא פתיא אפי' מרבנן וכפי' התוס' שם:
(ב) שם בגמרא:
(ג) מעשה דרב פפא שם:
(ד) כדאמר רב פפא לרב ששת ברי' דרב אידי:
(ה) לשון הטור ממימרא דרב אשי פרדכת' מסייע מתא וכו' שם דף נ"ה ע"א ופי' רשב"ם עבדי המלך היו שואלין לזה יותר מדאי והם הפציהו ופטרוהו ומה שפחתו מזה יגבו מן השאר:
(ו) שם במימרא דרב אשי אנדיסקי סייעתא דשמיא הוא ופי' רשב"ם ממונים של המלך והתוספות כתבו שם שטרות של מלך וכ' הב"י שהליצו עליו למלך ואמרו כי עני הוא ובטל ממלאכתו ונתרצה וכתב לו אנדיסקא שהניח לו המס שעליו וכתב הרא"ש כלל ס"א ס"ס י' ☜אבל במנת המלך נהגו הקהלות לתפוס כל מי שאינו פורע מס המלך ודינא דמלכותא דינא
(ז) וכ' הסמ"ע ☜דיד הקהל על העליונה ויכולין לומר מגביית פעם א' פטרנוך ולא מכל השנה אם גובים עוד גביות כתב ב"י מחס"ב בשם הריטב"א שאם הסכימו הציבור על אדם א' שיפטרו אותו ממס זמן קצוב כדי שיבא לדור אצלם או משאר הנאה אחרת שעשה להם ☜אם מת בנתיים חייבים יורשים לפרוע מס מאותן נכסים שירשו וכו' ע"ש:
(ח) וכתב עוד הרא"ש שם סי' ז' אם יש תקנה שכל מי שיגבה מחובותיו ק' זהובי' יתן מס ☜ה"ה אם מוכר חובותיו לאחר מקרי גבייה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |