אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נ/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 14: שורה 14:
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נ/ב|דף נ' ע"ב]])'''</small>  
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נ/ב|דף נ' ע"ב]])'''</small>  


{{עוגן1|ועל דא}} 'בית לישראל למהוי עמהון רביעה עלייהו ‏ כאימא על בנין בדיורא חד בחדוותא, 'והר לשאר עמין כד אתאן לאעלא תחות גדפוי דשכינתא, כמו שנרמז בפ' יתרו דף ס"ט ב' וריש דף ע' א' דאומר כנ"ל. ועכשיו מפרש על חמש עלין אלין מהאי שושנה תתאה דקאמרן מאי אינון, ואומר {{מנוקד|<big>'''מֵאֱלֹקִים תִּנְיָנָא עַד אֱלֹקִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין</big>'''}}. דאינון 'מרחפת 'על 'פני 'המים 'ויאמר כנ"ל. ואילין אינון חמש עלין מן שושנה תתאה דיתבא בין החוחים כנ"ל, {{מנוקד|<big>'''מִכָּאן וּלְהָלְאָה</big>'''}} ר"ל מאלו חמש תיבין הנ"ל ולהלאה, {{מנוקד|<big>'''אוֹר דְּאִתְבְּרֵי</big>'''}} דאינון חמש אור כנ"ל, {{מנוקד|<big>'''וְאִתְגְּנִיז</big>'''}} בגין דאיהו רזא דחמש גוונין סתימין והיינו גוף ותרין דרועין ותרין שוקין רזא דגופא עלאה קדישא כנ"ל, והאי איהו דאקרי יציר כף, רמז דאיהו כליל עשר אצבען דידין ועשר דרגלין ואקרון כלהו עשרה כד"א כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת. רמז לחיבורא חדא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע"ה ב' דאומר כנ"ל, והאי איהו {{מנוקד|<big>'''אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית</big>'''}} דאקרי 'כל בגין דחמש ספירן עלאין, רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין כנ"ל, חמש אלין סלקין לחמשין, ויסוד דאיהו 'כל איהו כלול מכל אלין חמשין כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רנ"ה א' דאומר כנ"ל. ואומר כלה - 'כל ה' כלילא מחמשי', וכלהו נבלעי' בגו חמשים, והאי איהו מה שנרמז כאן במה דאומר על {{מנוקד|<big>'''הַהוּא</big>'''}} ברית {{מנוקד|<big>'''דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה</big>'''}} דאיהי ה' תתאה, {{מנוקד|<big>'''וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא. וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי</big>'''}}. דהוא צדיק רזא דיוסף, ויוסף צדיק אקרי כנודע. כגוונא דא נח דאיהו צדיק איהו אקרי עץ עושה פרי כמו שנרמז בתוספתא פ' נח דף ס"ב ב' דאומר נח עץ עושה פרי הוה, וכד האי עץ עושה פרי אתחבר בעץ פרי, חיון עלאין וחיון זעירין כלהו משתכחין תמן, והאי עץ פרי דקאמרן איהי נוקבא דיליה בת זוגיה דצדיק, רזא דעץ הדעת טו"ר דאיהו דעביד איבין ופרין כמו שנרמז בזהר בראשית דף ל"ג א' דאומר כנ"ל, ואומר עושה פרי דא צדיק יסוד דעלמא ודא אקרי עץ עושה פרי. {{מנוקד|<big>'''אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ</big>'''}}, כאלו היה אומר אשר זרע ו' בו, זרע דאת ו' עלאה רזא דיעקב קיימא בצדיק דאיהו רזא דיוסף דאיהו דעביד תולדות, דאפילו יעקב דאיהו דכורא כדי לאתחברא בנוק' הוה צריך ליוסף דאיהו דרגא דצדיק כמו שנרמז בזהר פרשת וישב דף ק"פ א' דאומר: אלה תולדות יעקב יוסף, מאן איהו דעבד תולדות, אהדר ואמר יוסף, דהא שמשא אע"ג דאתקרב בסיהרא לא עביד איבין בר ההוא דרגא דאקרי צדיק, ויוסף איהו דרגא דיעקב למעבד איבין ולאפקא תולדין לעלמא, ובג"כ כתיב אלה תולדות יעקב יוסף, וכגוונא דא משה דאיהו אוף הכי רזא דגופא עלאה קדישא כתיב ביה ויקח משה את עצמות יוסף עמו, והאי איהו אוף הכי רמז למה דאמרן כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"א ב' דאומר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, אמאי כתיב עמו אלא גופא לא אזדווג בהדי נוק' עד דאזדווג בהדי בריה דהוא רזא דברית, ועל דא כיון דנטיל ליוסף עמיה שמש בנוק' כדקא יאות, בגין {{מנוקד|<big>'''דְּהַהוּא זֶרַע</big>'''}} דגופא עלאה קדישא, {{מנוקד|<big>'''קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ</big>'''}}, דאיהו צדיק יסוד עולם כדקאמרן, דאתמר עליה: כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. דקב"ה קרא ליה בשמיה דכתיב ויברא אלקי' את האדם בצלמו. דא יהו"ק רזא דנשמתא כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ד א', ובזהר חדש מדרש רות דף ל"א א' דאומר כנ"ל, והאי איהו רזא דכבוד נברא שכולל כל אלין דרגין תלת בריאה ויצירה ועשיה דעלמא דפרודא, כגוונא דכבוד נאצל דכולל אוף הכי תלת דרגין כפול משולש מרובע מבריח מן הקצה דלעילא דאיהו 'מי עד הקצה דלתתא דאיהו 'מה, ואיהו קאים באמצעיתא כמו שנרמז בזהר בראשית דף א' ב' דאומר כנ"ל, כגוונא דא האי צדיק דאיהו רזא דמטטרו"ן כליל כל דרגין מעלמא דפרודא מעילא לתתא ומתתא לעילא ואיהו אחיד באמצעיתא, כמ"ש בר"מ פ' פנחס דף רכ"ז א' דאומר כנ"ל, ואומר אשלים לעילא אשלים לתתא עמודא דאמצעיתא איהו מטטרו"ן לאשלמא לעילא כגוונא דת"ת, שמיה כשם רביה כצלמו כדמותו אתברי וכו', הה"ד והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה, בההוא כבוד עלאה דאיהו כבוד נאצל אית ביה בריאה יצירה ועשיה, דכתיב יוצר אור ובורא חשך עושה שלום. יוצר אור הא יצירה, בורא חשך הא בריאה, עושה שלום הא עשיה, כגוונא דא בהאי כבוד דלתתא אית אוף הכי תלת אלין בריאה יצירה ועשיה, דכתיב בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קנ"ה א' דאומר כנ"ל. כגוונא דאית לעילא באצילות רזא דתלת אדם, והיינו אדם דבריאה ואדם ביצירה ואדם דעשיה הכי אית לתתא תלת אדם, אדם דבריאה ואדם דיצירה ואדם דעשיה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד א' וכן בתקונים חדשים דף כ"ט א' דאומר כנ"ל. תלת אדם דלעילא הם סוד מחשבה דבור מעשה לקבל תלת דרגין כפול משולש מרובע, ותלת אדם דלתתא הם סוד נשמה רוח נפש כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה א' ע"ש. וכגוונא דמחשבה ודבור ומעשה שהם סוד תלת אדם דקאמרן, כלהו תלת אתכלילן דא בדא, ולית חילא למעבד שום עבידתא עד דאתכליל דא בדא ודא בדא, הכי תלת אדם דאינון סוד נשמה רוח נפש לית לון חילא למעבד שום עבידתא לשום חד מנהון עד דאתכלילן דא בדא ודא בדא כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל, וכיון דתלת דרגין עלאין דאינון רזא דתלת אדם דאצילות כבוד נאצל, ותלת אדם תתאין דאינון רזא דכבוד נברא, כל חד וחד מנהון אשתכח ביה יהו"ק ואיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאי לאו לא אקרי אדם כנ"ל, וכמו שנרמז בתקונים דף פ"ד ב' דאומר לאו ספירה דלית תמן יהו"ק יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מכ"ש דרגא חדא דכל דרגא ודרגא בארח כלל אקרי אדם כנ"ל, דצריך שיהא ביה יהו"ק יו"ד ה"א וא"ו ה"א, לכן בתלת דרגין עלאין דאינון רזא דתלת אדם אשתכחו מ"ב אתוון, וכגוונא דא בתלת דרגין תתאין דאינון רזא דתלת אדם תתאין אשתכחו אוף הכי מ"ב אתוון, וזהו מה שנרמז כאן דאומר: {{מנוקד|<big>'''וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא זַרְעָא</big>'''}} רמז למ"ב אתוון דאית בתלת אדם שהם מסטרא דגופא דכלהו נכללין כחדא, {{מנוקד|<big>'''כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית</big>'''}} דאינון כלהו קיימין ברזא דנשמתא לאלין תלת אחרנין, בגין דתלת אדם אלין דאינון נשמה רוח נפש כנ"ל, לית לון חילא למעבד שום עבידתא,‏ אע"ג דאינון כלהו תלת כחדא, אם לא כשנכללים בתלת אדם עלאין דאינון בסוד מחשבה דבור ומעשה כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה א' דאומר כנ"ל, ואומר על כתר עליון דאיהו מלגאו מכל אלין ואיהו משנה עובדוי וביה לית שינוי, ובגין דאיהו באלין עשר ספירן דאצילות מלגו שוי תמן יחודיה לאשתמודע ליה תמן, ואיהו דמייחד ד' אתוון יהו"ק דאינון אצילות ולא אתקריאו יהו"ק אלא ביה, והאי איהו מה שנרמז בזהר פ' בא דף מ"ב ב' ע"ש. ואומר כאן בזהר חדש פרשת יתרו דף נ"ה ב'. לית אתר דלאו איהו תמן לעילא עד א"ס, ר"ל אין סוף הכללי ולתתא עד אין תכלית, כלומר עד סוף עלמא דפרודא דתמן איהו רזא דכבוד נברא דאיהו נהורא תכלא אוכמא ודא אדם דעשיה, הה"ד ומלכותו בכל משלה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד ב' ע"ש. ולכל סטרא לית אלוה בר מניה, הה"ד ואל מי תדמיוני ואשוה וכו'. כלל העולה דכלא עילא ותתא איהו יחודא חדא וחבורא חדא, ואע"ג דספירן תתאין דכלילן בתלת אדם תתאין הם כמו אחורים לגבי ספירן עלאין דאצילות, עכ"ד כלהו אינון חד ולאו אינון כגוונא דב"נ דגופיה מינא חדא ונשמתיה מינא אחרא, אלא לעילא כלא חד, אלא כל נהורא וכל דרגא דאיהי יתיר קריבא לעילת כל עלאין אתקריאת לפני ולפנים כמו שנרמז בתקו' חדשים דף י"ב ב' דאומר כנ"ל. ועלת כל עלאין איהו דקשר עשר ספירן פנימיים ועשר ספירן חצוניים לגבייהו, וכד איהו אשתכח בינייהו לית תמן נדות ולא ריחוק ולא קיצוץ ולא פירוד כמ"ש בתקונים חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל, ולכן קב"ה שוי כלא לתתא כגוונא דלעילא, דכמה דאיהו שמא דקב"ה דמ"ב וע"ב לעילא כך איהו שמא דמ"ב וע"ב לתתא, הה"ד כשמך אלקים כן תהלתך על קצוי ארץ, כמו שנרמז בתקו' חדשים דף ס"ג א' דאומר כנ"ל, לית שמא בין מע"ב ובין ממ"ב דלא תליא מעשר ספי' כגוונא דכל ספירה היא כלילא מעשר ספירן כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב א' דאומר כנ"ל, והאי שמא דמ"ב דתליא מעשר ספירן, האי איהו רזא דשבע שמהן אבגית"ץ וכו' דאית בהון מ"ב אתוון, וכלהו אתכלילן בבת שבע כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ו ב' דאומר כנ"ל, ושבע היכלין דאצילות בניינא דלהון איהו בשבע שמהן אבגית"ץ דאינון אתוון דבהון אתבריאו שמיא וארעא כמו שנרמז בתקו' דף ק"ו ב' ודף קי"ט א' דאומר כנ"ל, ואית אוף הכי שם של מ"ב אתוון דעליהם אמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה. ואינון מן ב' של בראשית‏ עד ב' של ובהו וכמו שנפרש לקמן. ונוכל עוד לפרש בגוונא אחרא‏ וכמעט כלא איהו רזא חדא וסליק למקורא חדא, והיינו מה דאומר {{מנוקד|<big>'''וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא</big>'''}}
{{עוגן1|ועל דא}} 'בית לישראל למהוי עמהון רביעה עלייהו ‏ כאימא על בנין בדיורא חד בחדוותא, 'והר לשאר עמין כד אתאן לאעלא תחות גדפוי דשכינתא, כמו שנרמז בפ' יתרו דף ס"ט ב' וריש דף ע' א' דאומר כנ"ל. ועכשיו מפרש על חמש עלין אלין מהאי שושנה תתאה דקאמרן מאי אינון, ואומר {{מנוקד|<big>'''מֵאֱלֹקִים תִּנְיָנָא עַד אֱלֹקִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין'''</big>}}. דאינון 'מרחפת 'על 'פני 'המים 'ויאמר כנ"ל. ואילין אינון חמש עלין מן שושנה תתאה דיתבא בין החוחים כנ"ל, {{מנוקד|<big>'''מִכָּאן וּלְהָלְאָה'''</big>}} ר"ל מאלו חמש תיבין הנ"ל ולהלאה, {{מנוקד|<big>'''אוֹר דְּאִתְבְּרֵי'''</big>}} דאינון חמש אור כנ"ל, {{מנוקד|<big>'''וְאִתְגְּנִיז</big>'''}} בגין דאיהו רזא דחמש גוונין סתימין והיינו גוף ותרין דרועין ותרין שוקין רזא דגופא עלאה קדישא כנ"ל, והאי איהו דאקרי יציר כף, רמז דאיהו כליל עשר אצבען דידין ועשר דרגלין ואקרון כלהו עשרה כד"א כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת. רמז לחיבורא חדא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע"ה ב' דאומר כנ"ל, והאי איהו {{מנוקד|<big>'''אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית'''</big>}} דאקרי 'כל בגין דחמש ספירן עלאין, רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין כנ"ל, חמש אלין סלקין לחמשין, ויסוד דאיהו 'כל איהו כלול מכל אלין חמשין כמו שנרמז בר"מ פ' פנחס דף רנ"ה א' דאומר כנ"ל. ואומר כלה - 'כל ה' כלילא מחמשי', וכלהו נבלעי' בגו חמשים, והאי איהו מה שנרמז כאן במה דאומר על {{מנוקד|<big>'''הַהוּא'''</big>}} ברית {{מנוקד|<big>'''דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה'''</big>}} דאיהי ה' תתאה, {{מנוקד|<big>'''וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא. וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי'''</big>}}. דהוא צדיק רזא דיוסף, ויוסף צדיק אקרי כנודע. כגוונא דא נח דאיהו צדיק איהו אקרי עץ עושה פרי כמו שנרמז בתוספתא פ' נח דף ס"ב ב' דאומר נח עץ עושה פרי הוה, וכד האי עץ עושה פרי אתחבר בעץ פרי, חיון עלאין וחיון זעירין כלהו משתכחין תמן, והאי עץ פרי דקאמרן איהי נוקבא דיליה בת זוגיה דצדיק, רזא דעץ הדעת טו"ר דאיהו דעביד איבין ופרין כמו שנרמז בזהר בראשית דף ל"ג א' דאומר כנ"ל, ואומר עושה פרי דא צדיק יסוד דעלמא ודא אקרי עץ עושה פרי. {{מנוקד|<big>'''אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ'''</big>}}, כאלו היה אומר אשר זרע ו' בו, זרע דאת ו' עלאה רזא דיעקב קיימא בצדיק דאיהו רזא דיוסף דאיהו דעביד תולדות, דאפילו יעקב דאיהו דכורא כדי לאתחברא בנוק' הוה צריך ליוסף דאיהו דרגא דצדיק כמו שנרמז בזהר פרשת וישב דף ק"פ א' דאומר: אלה תולדות יעקב יוסף, מאן איהו דעבד תולדות, אהדר ואמר יוסף, דהא שמשא אע"ג דאתקרב בסיהרא לא עביד איבין בר ההוא דרגא דאקרי צדיק, ויוסף איהו דרגא דיעקב למעבד איבין ולאפקא תולדין לעלמא, ובג"כ כתיב אלה תולדות יעקב יוסף, וכגוונא דא משה דאיהו אוף הכי רזא דגופא עלאה קדישא כתיב ביה ויקח משה את עצמות יוסף עמו, והאי איהו אוף הכי רמז למה דאמרן כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"א ב' דאומר ויקח משה את עצמות יוסף עמו, אמאי כתיב עמו אלא גופא לא אזדווג בהדי נוק' עד דאזדווג בהדי בריה דהוא רזא דברית, ועל דא כיון דנטיל ליוסף עמיה שמש בנוק' כדקא יאות, בגין {{מנוקד|<big>'''דְּהַהוּא זֶרַע'''</big>}} דגופא עלאה קדישא, {{מנוקד|<big>'''קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ'''</big>}}, דאיהו צדיק יסוד עולם כדקאמרן, דאתמר עליה: כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. דקב"ה קרא ליה בשמיה דכתיב ויברא אלקי' את האדם בצלמו. דא יהו"ק רזא דנשמתא כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ד א', ובזהר חדש מדרש רות דף ל"א א' דאומר כנ"ל, והאי איהו רזא דכבוד נברא שכולל כל אלין דרגין תלת בריאה ויצירה ועשיה דעלמא דפרודא, כגוונא דכבוד נאצל דכולל אוף הכי תלת דרגין כפול משולש מרובע מבריח מן הקצה דלעילא דאיהו 'מי עד הקצה דלתתא דאיהו 'מה, ואיהו קאים באמצעיתא כמו שנרמז בזהר בראשית דף א' ב' דאומר כנ"ל, כגוונא דא האי צדיק דאיהו רזא דמטטרו"ן כליל כל דרגין מעלמא דפרודא מעילא לתתא ומתתא לעילא ואיהו אחיד באמצעיתא, כמ"ש בר"מ פ' פנחס דף רכ"ז א' דאומר כנ"ל, ואומר אשלים לעילא אשלים לתתא עמודא דאמצעיתא איהו מטטרו"ן לאשלמא לעילא כגוונא דת"ת, שמיה כשם רביה כצלמו כדמותו אתברי וכו', הה"ד והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה, בההוא כבוד עלאה דאיהו כבוד נאצל אית ביה בריאה יצירה ועשיה, דכתיב יוצר אור ובורא חשך עושה שלום. יוצר אור הא יצירה, בורא חשך הא בריאה, עושה שלום הא עשיה, כגוונא דא בהאי כבוד דלתתא אית אוף הכי תלת אלין בריאה יצירה ועשיה, דכתיב בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קנ"ה א' דאומר כנ"ל. כגוונא דאית לעילא באצילות רזא דתלת אדם, והיינו אדם דבריאה ואדם ביצירה ואדם דעשיה הכי אית לתתא תלת אדם, אדם דבריאה ואדם דיצירה ואדם דעשיה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד א' וכן בתקונים חדשים דף כ"ט א' דאומר כנ"ל. תלת אדם דלעילא הם סוד מחשבה דבור מעשה לקבל תלת דרגין כפול משולש מרובע, ותלת אדם דלתתא הם סוד נשמה רוח נפש כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה א' ע"ש. וכגוונא דמחשבה ודבור ומעשה שהם סוד תלת אדם דקאמרן, כלהו תלת אתכלילן דא בדא, ולית חילא למעבד שום עבידתא עד דאתכליל דא בדא ודא בדא, הכי תלת אדם דאינון סוד נשמה רוח נפש לית לון חילא למעבד שום עבידתא לשום חד מנהון עד דאתכלילן דא בדא ודא בדא כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל, וכיון דתלת דרגין עלאין דאינון רזא דתלת אדם דאצילות כבוד נאצל, ותלת אדם תתאין דאינון רזא דכבוד נברא, כל חד וחד מנהון אשתכח ביה יהו"ק ואיהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאי לאו לא אקרי אדם כנ"ל, וכמו שנרמז בתקונים דף פ"ד ב' דאומר לאו ספירה דלית תמן יהו"ק יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מכ"ש דרגא חדא דכל דרגא ודרגא בארח כלל אקרי אדם כנ"ל, דצריך שיהא ביה יהו"ק יו"ד ה"א וא"ו ה"א, לכן בתלת דרגין עלאין דאינון רזא דתלת אדם אשתכחו מ"ב אתוון, וכגוונא דא בתלת דרגין תתאין דאינון רזא דתלת אדם תתאין אשתכחו אוף הכי מ"ב אתוון, וזהו מה שנרמז כאן דאומר: {{מנוקד|<big>'''וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא זַרְעָא'''</big>}} רמז למ"ב אתוון דאית בתלת אדם שהם מסטרא דגופא דכלהו נכללין כחדא, {{מנוקד|<big>'''כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית'''</big>}} דאינון כלהו קיימין ברזא דנשמתא לאלין תלת אחרנין, בגין דתלת אדם אלין דאינון נשמה רוח נפש כנ"ל, לית לון חילא למעבד שום עבידתא,‏ אע"ג דאינון כלהו תלת כחדא, אם לא כשנכללים בתלת אדם עלאין דאינון בסוד מחשבה דבור ומעשה כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ"ה א' דאומר כנ"ל, ואומר על כתר עליון דאיהו מלגאו מכל אלין ואיהו משנה עובדוי וביה לית שינוי, ובגין דאיהו באלין עשר ספירן דאצילות מלגו שוי תמן יחודיה לאשתמודע ליה תמן, ואיהו דמייחד ד' אתוון יהו"ק דאינון אצילות ולא אתקריאו יהו"ק אלא ביה, והאי איהו מה שנרמז בזהר פ' בא דף מ"ב ב' ע"ש. ואומר כאן בזהר חדש פרשת יתרו דף נ"ה ב'. לית אתר דלאו איהו תמן לעילא עד א"ס, ר"ל אין סוף הכללי ולתתא עד אין תכלית, כלומר עד סוף עלמא דפרודא דתמן איהו רזא דכבוד נברא דאיהו נהורא תכלא אוכמא ודא אדם דעשיה, הה"ד ומלכותו בכל משלה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד ב' ע"ש. ולכל סטרא לית אלוה בר מניה, הה"ד ואל מי תדמיוני ואשוה וכו'. כלל העולה דכלא עילא ותתא איהו יחודא חדא וחבורא חדא, ואע"ג דספירן תתאין דכלילן בתלת אדם תתאין הם כמו אחורים לגבי ספירן עלאין דאצילות, עכ"ד כלהו אינון חד ולאו אינון כגוונא דב"נ דגופיה מינא חדא ונשמתיה מינא אחרא, אלא לעילא כלא חד, אלא כל נהורא וכל דרגא דאיהי יתיר קריבא לעילת כל עלאין אתקריאת לפני ולפנים כמו שנרמז בתקו' חדשים דף י"ב ב' דאומר כנ"ל. ועלת כל עלאין איהו דקשר עשר ספירן פנימיים ועשר ספירן חצוניים לגבייהו, וכד איהו אשתכח בינייהו לית תמן נדות ולא ריחוק ולא קיצוץ ולא פירוד כמ"ש בתקונים חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל, ולכן קב"ה שוי כלא לתתא כגוונא דלעילא, דכמה דאיהו שמא דקב"ה דמ"ב וע"ב לעילא כך איהו שמא דמ"ב וע"ב לתתא, הה"ד כשמך אלקים כן תהלתך על קצוי ארץ, כמו שנרמז בתקו' חדשים דף ס"ג א' דאומר כנ"ל, לית שמא בין מע"ב ובין ממ"ב דלא תליא מעשר ספי' כגוונא דכל ספירה היא כלילא מעשר ספירן כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב א' דאומר כנ"ל, והאי שמא דמ"ב דתליא מעשר ספירן, האי איהו רזא דשבע שמהן אבגית"ץ וכו' דאית בהון מ"ב אתוון, וכלהו אתכלילן בבת שבע כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ו ב' דאומר כנ"ל, ושבע היכלין דאצילות בניינא דלהון איהו בשבע שמהן אבגית"ץ דאינון אתוון דבהון אתבריאו שמיא וארעא כמו שנרמז בתקו' דף ק"ו ב' ודף קי"ט א' דאומר כנ"ל, ואית אוף הכי שם של מ"ב אתוון דעליהם אמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה. ואינון מן ב' של בראשית‏ עד ב' של ובהו וכמו שנפרש לקמן. ונוכל עוד לפרש בגוונא אחרא‏ וכמעט כלא איהו רזא חדא וסליק למקורא חדא, והיינו מה דאומר {{מנוקד|<big>'''וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא'''</big>}}


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}