Difference between revisions of "אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נט/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
 
(One intermediate revision by the same user not shown)
Line 6: Line 6:
 
</noinclude>
 
</noinclude>
 
<small>(זהר דף ג' ע"א)</small>
 
<small>(זהר דף ג' ע"א)</small>
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''עָאלַת אָת'''}}</big><big>''' <big><big>נ'</big></big> אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב נוֹרָא תְהִלּוֹת, וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ, נוּ"ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ"ךְ לְאַתְרָהּ, וְהֲוֵי סָמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ: {{ש}}עָאלַת אָת <big><big>מ'</big></big> אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ תּוּב לְאַתְרָךְ אַנְתְּ וְ<big><big>ל'</big></big> וְ<big><big>ך'</big></big>, דְּהָא לָא יָאוֹת לְעָלְמָא לְמֵיקַם בְּלָא מֶלֶךְ: {{ש}}בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחֲתָא מִן קֳדָמוֹהִי אָת <big><big>כ'</big></big> מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, אִזְדַעְזְעַת וְאָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא כְּבוֹדָךְ. וְכַד נָחֲתַת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַּעְזְעוּ מָאתָן אֶלֶף עָלְמִין, וְאִזְדַּעְזַע כֻּרְסְיָיא וְכֻלְהוּ עָלְמִין אִזְדַּעְזָעוּ לְמִנְפַּל. {{ש}}אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָ"ף כָ"ף, מָה אַתְּ עָבִיד הָכָא, דְּלָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. תּוּב לְאַתְרָךְ דְּהָא בָּךְ כְּלָיָה כָּלָה וְנֶחרָצָה'''</big> (ישעיה י). <big>'''אִשְׁתְּמַע, תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ וְתָבַת לְדוּכְתָּהּ'''</big>}}}}
+
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''עָאלַת אָת'''}}</big><big>''' <big><big>נ'</big></big> אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב נוֹרָא תְהִלּוֹת, וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ, נוּ"ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ"ךְ לְאַתְרָהּ, וְהֲוֵי סָמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ: עָאלַת אָת <big><big>מ'</big></big> אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ תּוּב לְאַתְרָךְ אַנְתְּ וְ<big><big>ל'</big></big> וְ<big><big>ך'</big></big>, דְּהָא לָא יָאוֹת לְעָלְמָא לְמֵיקַם בְּלָא מֶלֶךְ: בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחֲתָא מִן קֳדָמוֹהִי אָת <big><big>כ'</big></big> מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, אִזְדַעְזְעַת וְאָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא כְּבוֹדָךְ. וְכַד נָחֲתַת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַּעְזְעוּ מָאתָן אֶלֶף עָלְמִין, וְאִזְדַּעְזַע כֻּרְסְיָיא וְכֻלְהוּ עָלְמִין אִזְדַּעְזָעוּ לְמִנְפַּל. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָ"ף כָ"ף, מָה אַתְּ עָבִיד הָכָא, דְּלָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. תּוּב לְאַתְרָךְ דְּהָא בָּךְ כְּלָיָה כָּלָה וְנֶחרָצָה'''</big> {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י|ישעיה י]]}}. <big>'''אִשְׁתְּמַע, תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ וְתָבַת לְדוּכְתָּהּ'''</big>}}}}
  
  

Latest revision as of 23:07, 1 December 2021

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף ג' ע"א)

עָאלַת אָת נ' אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי כְּתִיב נוֹרָא תְהִלּוֹת, וּתְהִלָּה דְּצַדִּיקִים נָאוָה תְהִלָּה. אָמַר לָהּ, נוּ"ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ"ךְ לְאַתְרָהּ, וְהֲוֵי סָמִיךְ עֲלָהּ. מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ וְנָפְקַת מִקַּמֵּיהּ: עָאלַת אָת מ' אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ תּוּב לְאַתְרָךְ אַנְתְּ וְל' וְך', דְּהָא לָא יָאוֹת לְעָלְמָא לְמֵיקַם בְּלָא מֶלֶךְ: בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחֲתָא מִן קֳדָמוֹהִי אָת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ, אִזְדַעְזְעַת וְאָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא דְּאֲנָא כְּבוֹדָךְ. וְכַד נָחֲתַת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַּעְזְעוּ מָאתָן אֶלֶף עָלְמִין, וְאִזְדַּעְזַע כֻּרְסְיָיא וְכֻלְהוּ עָלְמִין אִזְדַּעְזָעוּ לְמִנְפַּל. אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָ"ף כָ"ף, מָה אַתְּ עָבִיד הָכָא, דְּלָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא. תּוּב לְאַתְרָךְ דְּהָא בָּךְ כְּלָיָה כָּלָה וְנֶחרָצָה (ישעיה י). אִשְׁתְּמַע, תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָפְקַת מִקַּמֵּיהּ וְתָבַת לְדוּכְתָּהּ


אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף נ"ט ע"א)

ע"ש. וכלהו אלין חמשין נפקין מן בינה כמו שנרמז בזהר פ' יתרו נ"ג א' ע"פ מי ימלל גבורות יקו"ק ע"ש. לכן אומר קרא סומך ה' לכל הנופלים, לכ"ל דסלקין לחושבן חמשים, ואלין חמשים נרמזים באת ה' של ה'נופלים, דהוה ליה למימר לכל נופלים, אלא דאינון ה' נופלים, וכל חד כלול מעשר וסלקין לחמשי' ונרמזים באת נ' של אשרי, דחסר את נ' מן אשרי בגין דאתרמיז בה נפילה לאלין נופלים דאקרון הכי על שם שנפלו מאתר עלאה ואת ס' סמיך לון בגין דלא יפלו יותר, ולכן מיד נפקת מהאי טעמא שלא יפלו יותר. ואומר: עָאלַת אָת נ' אָמְרָה קַמֵּיהּ: רִבּוֹן עָלְמָא, נִיחָא קַמָּךְ וכו' אָמַר לָהּ, נוּ"ן תּוּב לְאַתְרָךְ, דְּהָא בְגִינָךְ תָּבַת סַמֶ"ךְ לְאַתְרָהּ וכו'. כאלו היה אומר די לך בזה למהוי סמיך עלה בגין דלא תנפול יתיר, ולכן אומר כאן ג"כ מִיָּד תָּבַת לְאַתְרָהּ, כמו שאמר באת סמ"ך דסומך לאת נ' דא שהיא רמז למלכות, והיינו נ' כפופה בגין דאת ן' פשוטה איהי אתפשטותא דת"ת, ועל דא כלילן אתוון אלין נ' ן', ומתאחדן דא בדא כמו שנרמז בזהר פ' אחרי מות דף ס"ו ב' דאומר כנ"ל, וכד נפקת מקמיה את נ' דא: עָאלַת אָת מ אָמְרָה קַמֵּיהּ וכו' דְּבִי אִתְקְרִיאַת מֶלֶךְ. אָמַר לָהּ הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל לָא אִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא בְּגִין דְּעָלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶלֶךְ, וכאלו היה אומר די לך במלוכה שניתן לך, לך ולא לאחרא, וכשם דבינה שהיא מ"ם סתומה דסתימין ארחהא והיא מלך של עולם דלעילא רזא דשיר משולש, שכן העולם מתחיל מחסד כנ"ל, כך מלכות דאצילות היא מלך של עולם דלתתא מינה, שכן מלכות ברא עלמין כגוונא דבינה עלאה כמו שנרמז בזהר פ' בראשית דף כ"ט ב' דאומר כנ"ל, וכשם שבינה היא מלך לעילא ולא אתקריאת מלך אלא כד רברבנוי אתיין לגביה עתירין מסתפקן בכל מה דאצטריכו בלא חסרונא כגוונא דא האי מלך דלתתא אתקריאת הכי כד מעטרין ליה אלין דרגין עלאין בספוקא בעטרוי קדישין כמו שנרמז בר"מ פרשת עקב דף רע"א ב' דאומר כנ"ל, וכן נרמז בזהר פרשת יתרו דף ס"ו ב' דאומר אית מלך לעילא דאיהו רזא דקדש הקדשים ואיהו מלך עלאה וכו'. ואית מלך לתתא ואיהו כגוונא דההוא מלך עלאה ואיהו מלך על כלא לתתא וכו', מלכא עלאה אקרי מלך שלמה מלך שהשלום שלו דשלמא כלא דיליה הוא, ומלך סתם דא מלכא משיחא דא עלמא דדכורא ודא עלמא דנוק' כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קכ"ז ב' דאומר כנ"ל. ואפילו מטטרו"ן אקרי לזמנין איהו מלך בגין דמלכות אתכלילת בהדיה כמו שנרמז בזהר חדש פרשת ויצא דף מ"ה א' במדרש הנעלם דאומר על ההוא ממונה דעשה לו הקב"ה תחתיו ותלה ממנו כל שאר הצבאות וכו' ונקרא שמו מלך שלם מכל שאר הצבאות, בגין שאין לך נושא שמו של מקום בקרבו כמו זה, ואפילו דלזמנין תמצא מלך בחכמה וכמו כן ת"ת דאיהו מלך כמו שנרמז בזהר פרשת בראשית דף כ"ב א' דאומר מלכא ודאי איהו חכמה עלאה, ועמודא דאמצעיתא מלכא לתתא, ולזמנין תמצא דיסוד שהוא רזא דיוסף אקרי אוף הכי מלך כמו שנרמז בזהר פרשת מקץ דף קצ"ג ב' דאומר מלך במשפט יעמיד ארץ דא יוסף וכן בפרשת ויגש דף ר"ו ב' על פסוק כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו עיין שם. עכ"ד עקרא דתיבת מלך איהו בבינה לעיל רזא דבן י"ה ומלכות לתתא אתקריאת אוף הכי מלך ונכללת ביוסף דאיהו צדיק יסוד עולם, וכיון דאת מ' מרמז למלך לכן אית תרין ממי"ן מ' פתוחה ס' סתומה רמז לבינה ומלכות כמו שנרמז בזהר פרשת אחרי מות דף ס"ו ב' עיין שם וכיון דאמר קודשא ברוך הוא לאת מ' דא תוב לאתרך כגוונא דא אמר לאת ל' ולאת כ', כיון דאת ל' ואת כ' הם הם אתוון מן תיבת מלך, ובפרט דאת ל' היא רזא דמגדל הפורח באויר דאיהו מלך גדול כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף י"א ב' דאומר כנ"ל. ומה שאומר מגדל דפרח באוירא ר"ל דפרח כמו פורח רזא דויפרח, פָרַח בַּאֲוִירָא דַכְיָא דְּאִתְפַּס דאיהו שיר כפול דאקרי אוירא דאתפס, בְּגִין דְּאִית אֲוִירָא אָחֳרָא דְּלָא אִתְפַּס כְּלַל כמו שנרמז בזהר שיר השירים י"ו ב' דאומר כנ"ל. והאי אוירא דלא אתפס כלל איהו רזא דשיר פשוט בגין דעליה אתמר במופלא ממך אל תחקור, ומלכות אתקריאת קרית של האי מלך רב דאיהו ישראל סבא דפרח באוירא דכיא דאתפס דאיהו בשיר כפול בין או"א עלאין כידוע, ודא רזא דאומר קרא עיר קטנה שהיא מלכות ואנשים בה מעט, בגין שהיא זעירא ובא עליה מלך גדול דאיהו ל' ישראל סבא בעלה דילה, וסבב אותה באת חד דאיהי ט' ואת ט' דא היא היא רזא דאת ל', ובההוא סיבובא דקא מסבב סחור אתעביד בעגולא ט' כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף הנ"ל דאומר כנ"ל. וכיון שאת ל' היא רזא דמלך גדול תב לאתריה איהו אוף הכי, וכן את ך' בגין שהיא רזא דאת ם סתימה שהיא בינה רק כשהיא אתפתחא ואתמשכא לתתא לאנהרא ולאתעטרא עלייהו דישראל אתעבידת ך' כמו שנרמז בז"ח פרשת יתרו דף ס"ו ב' דאומר כנ"ל. ואומר ועל דא תנינן ברזא דאתוון שיעורא דאת ך כשיעורא דסתימו דם' סתימא, ובג"ד נפקת גם היא וכיון דאת ך' ואת כ' הוי כמעט כלא חד, לכן בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחֲתָא מִן קֳדָמוֹהִי אָת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ. ר"ל כורסייא דדינא בגין דאת כ' דא היא לשמאלא רזא דגבורה פחד יצחק כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף קכ"ג א' דאומר מה' נהיר כ'. ר"ל מה' עלאה שהיא בינה אתנהיר כ' שהיא תחותה כמו שמפורש במקומו. ואומר: אִזְדַעְזְעַת וְאָמְרָה קַמֵּיהּ וכו' וְכַד נָחֲתַת כ' מֵעַל כּוּרְסֵי יְקָרֵיהּ אִזְדַּעְזְעוּ מָאתָן אֶלֶף עָלְמִין דתליין מן שיר כפול דתמן חו"ב שכל חד כלול מעשר ועשר מעשר עד דסלקין למאתן אלף, וְאִזְדַּעְזַע כֻּרְסְיָיא וְכֻלְהוּ עָלְמִין אִזְדַּעְזָעוּ לְמִנְפַּל, אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָ"ף כָ"ף וכו'. דְּהָא בָּךְ כְּלָיָה כָּלָה וְנֶחרָצָה אִשְׁתְּמַע, תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן. והיינו למהוי כורסייא לגבי עילא לאתכללא בימינא בגין דבראש השנה אז יתיב קדוש ברוך הוא בכורסייא דדינא ודאין עלמא כמו שנרמז בזהר פרשת אמור דף נ"ט א' דאומר כנ"ל. ואומר וישראל דידעין לסלקא כורסייא דדינא ולאתקנא כורסייא דרחמי וכו'. והיינו דאתחברו כורסייא דדינא בכורסייא דרחמי כמו שנרמז בזהר פרשת וירא דף קי"ד ב' דאומר דאי תימא דדינא אתעביד לאו הכי אלא אתחברו רחמי בדינא ועלמא אתדן ברחמי ואפילו האי כורסייא דדינא דקאמרן לאו איהו בלחודוי אלא שנכללין תרי בתי דינא כחדא דינא קשיא דא דקאמרן דאיהי פחד יצחק ודינא רפיא, ובגין דא אינון תרין יומין דראש השנה בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא דינא עלאה דאיהו דינא קשיא פחד יצחק ודינא תתאה דאיהו רפיא ותרווייהו משתכחי כמו שנרמז בזהר פרשת פנחס דף רל"א ב' דאומר כנזכר לעיל. ואומר בכס"ה כ"ס דעלמא עלאה כ"ס ה' דא פחד יצחק דאיהו כ"ס למלכא עלאה, ועל דא אמר קרא תקעו בחדש שופר בכס"ה ליום חגנו, בגין לתברא ההוא כס"ה דאתחפיא סיהרא ולא נהיר כמו שנרמז בפ' תצוה דף קפ"ד א' דאומר כנ"ל. ואת כ' דא דבה כליה כלה ונחרצה היא כתר מן האי כורסייא דדינא תקיפה ולכן אזדעזעו כל כך עלמין בגינה עד דאמר לה קב"ה תּוּב לְכָרְסְיָיךְ וְהֲוֵי תַמָּן. לכרסייך דייקא ואינו אומר תוב לכרסייא סתם, בגין שהיא מן כסא דין דאתמר בה כסה בה"א, כס ה' כ"ס דפחד יצחק דינא קשיא כנזכר לעיל. ובגין דא לית משיחא אלא ברזא דאת כ"ף דא כמו שנרמז



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף