אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png ב

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף ב' ע"ב)

וּתְרֵין אַלְפִין שְׁנִין עַד דְּלָא בְּרָא עָלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ,
כַּד בְּעָא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אָתוּ כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ מִסּוֹפָא אֲרֵישַׁיְיהוּ:
שָׁרִיאַת אָת ת' לְמֵיעַל בְּרֵישָׁא, אָמְרָה רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאֲנָא חוֹתְמָא דְגוּשְׁפַּנְקָא דִילָךְ אֱמֶ"ת וְאַתְּ אִתְקְרִיאַת אֱמֶ"ת, יָאוֹת לְמַלְכָּא לְמִשְׁרֵי בְּאוֹת אֱמֶ"ת וּלְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא.
אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָאוֹת אַנְתְּ וְזַכָּאָה אַנְתְּ, אֶלָּא לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, הוֹאִיל וְאַנְתְּ זַמִּינָא לְמֶהֱוֵי רָשִׁים עַל מִצְחִין דְּגוּבְרִין מְהֵימְנִין דְּקִיְּימוּ אוֹרַיְתָא מֵאָלֶ"ף וְעַד תָּי"ו, וּבִרְשִׁימוּ דִילָךְ יְמוּתוּן.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png ב


(דף נ"ז ע"ב)

א' ע"ש. וכגוונא דא שבע היכלין דבריאה הם רזא דז' עולימתן דילה, בגין דאית ארבעה ואית שבעה ואית תריסר וכלא חד כמו שנרמז בזהר פ' ויחי דף רמ"ב א' דאומר כנ"ל. כלל העולה דאדנ"י שהיא היכלא למטורוניתא היא כלילא משבעה היכלין כמו שנרמז בתקו' ע"ח א' דאומר כנ"ל. והיכלין תתאין אינון מאנין להיכלין עלאין, כגוונא דא אתוון רשימין אינון מאנין לאתוון גליפין, דכ"ב אתוון גליפן הם רזא די"ג מכילן דרחמי דעתיקא סתים וגניז מכלא, ותשע דאתגליין מז"א ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוין כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן דאינון כ"ב אתוון מכילן דרחמי כמו שנרמז בזהר פרשת נשא דף קמ"ו ב' דאומר כנ"ל. ואומר תאנא כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוהי כמה דיתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי ‏ לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא דכד הוי צניעותא בעלמא הוה מתגליי' שמא דא לכלא וכו', ומדאסגי חציפותא בעלמא סתים כלא באתוון רשימין, נמצא דאתוון גליפן הם במעליותא יתיר מאתוון רשימין כמה וכמה זמנין. כלל העולה דבעלמא דפרודא דתמן תלת דרגין דאינון בריאה יצירה ועשיה, בריאה איהו רזא דאתוון רברבן, ויצירה אתוון בינונים, ועשיה אתוון זעירן ואינון לבושין לאינון דאצילות כמו שנרמז בתקונים דף קי"ד א' עיין שם. ואלין דאינון באורח אצילות אלפ"א ביתי"ן דלהון הם ברזא דטעמים ונקודות ותגין, שכן אית אתוון ברזא דטעמים ואית ברזא דנקודות, וכן ברזא דתגין ‏ כמו שפירש האר"י זלה"ה. וכן אמר כי אין מציאות ציור קומת אדם בעולם שלא יהיו בו כללות ארבע בחינות אלו טעמים נקודות תגין אותיות, ואע"ג דבכתר עליון אית אוף הכי רזא דא ארבע בחינות אלין כנ"ל, עכ"ד אין כוונתינו לדבר בכתר עליון, שכן בכתר אתמר במופלא ממך אל תחקור כנודע, רק העיקר הוא שתדע דאותיות אית ל ברזא דטעמים, ואותיות ברזא דנקודות דאינון כגוונא דעיינין ואפילו בשמהן קדישין כמו שנרמז בתקו' דף קכ"ו ב' על תלת חיון דאקרון בשמא דיהו"ק תלת זמנין כגוונא דא יהו"ק יהו"ק יהו"ק ולכל חיה ארבע אנפין ואינון כללא דשבעין ותרין עיינין דאינון לקבל שבעין סנהדרין ומשה ואהרן על גביהון, ודא רזא דאומר קרא וגבותם מלאות עינים, כגוונא דא, והיינו דאת י' איהי בתלת זיר"י, ותרין ההי"ן ג' זיר"י בכל צד, וכן את ו' ג' זיר"י שבין כולם הם כ"ד, ותלת זמנין כ"ד לקבל תלת יהו"ק סלקין ע"ב וכדי לקצר לא נדבר כי אם בתרין אלפ"א ביתי"ן דאינון ברזא דדכורא ונוקבא יהיה באיזה דרגא שיהיה, דכגוונא דאית לעילא כלא ברזא דדכורא ונוקבא כגוונא דא אית לתתא, לעילא דכורא ונוקבא אינון ברזא דשמים וארץ, שמים דכורא וארץ נוקבא, כגוונא דא לתתא אית שמים וארץ כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ט ב' דאומר ורזא דאלקים עלאה עבד שמים וארץ לקיומא ואפיק לון כחדא בחילא דלעילא, ראשיתא דכלא כגוונא דא רזא עלאה נחית לתתא, והאי בתראה עביד שמים וארץ לתתא וכו', וכשם דשמים וארץ דלעילא הם בסוד דכורא ונוקבא כנ"ל, כגוונא דא שמים וארץ דלתתא הם ברזא דדכורא ונוקבא ברזא‏ דאומר קרא ויברא אלקים את האדם בצלמו, דאדם דא ברזא דדכר ונוקבא נפק כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ד א' דאומר כנ"ל על פסוק הנ"ל ברזא דאמרו חברייא אדם דא דו פרצופין אתבריאו באתוון עלאין רברבין ובאתוון זעירין תתאין, אתוון עלאין רברבין הוו בארח מישר לגבי דכר ואתוון זעירין תתאין הוו בהפוכא לגבי נוקבא, כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף י"ב א' דאומר כנ"ל. ואומר אתוון עלאין רברבין הוו בארח מישר לגבי דכר א"ב ג"ד, וכן כלהו כמה דאתחזי למיהך אתוון בארח מישר לגבי דכורא אתוון זעירי' תתאין הוו בהיפוכא למפרע גו נוק' תשר"ק וכן כלהו כמה דאתחזי גבי נוק' דהות מאחורא וכו', כד"א אחור וקדם צרתני. אחור לגבי נוק' וקדם לגבי דכורא, ולקבל תרי אלפ"י ביתו"ת אלין דאינון רזא דדכר ונוקבא התחיל התורה כגוונא דא בראשית ברא תרי זמני ב' ב', וכן תרי זמני א' א' היינו 'אלקים 'את, וכמו שמפרש לקמן בסוף המאמר. ומה דאומר וּתְרֵין אַלְפִין שְׁנִין עַד דְּלָא בְּרָא עָלְמָא, הֲוָה מִסְתַּכֵּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ר"ל דהוה מעיין בהו וְאִשְׁתַּעְשַׁע בְּהוּ ברזא דאומר קרא ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יו"ם יו"ם, ויומא דקב"ה איהו אלף שנים כידוע כמה דכתיב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. ויום יום אינון תרין אלפין שנין, ומה דאמינא דקב"ה הוה מסתכל בהו ומעיין בהו, האי איהו כדי לאולפא לבני נשא שיקחו קל וחומר ממנו ויאמרו ואי קב"ה אסתכל בה באורייתא זמנא ותרין ותלת וארבע זמנין ולבתר עביד בה עבידתא, ואמאי עביד הכי אלא בגין לאולפא לבני נשא דלא ייתון למטעי בה, כד"א אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה. כמו שנרמז בזהר בראשית דף ה' א' דאומר כנ"ל. ואומר כַּד בְּעָא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אָתוּ כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ, ר"ל קמיה קב"ה מִסּוֹפָא עד רישייהו, והיינו בסוד תשר"ק כדקאמרן דמסטרא דגבורה עאלו כלהו למפרע בגין דאיהו דרועא שמאלא בסוד תשר"י ודא איהו בראשי"ת ב"א תשר"י, בגין דבמדת הדין אתברי עלמא, ובגין דא עאלו למפרע כמו שנרמז בתקונים דף ע"ד ב' דאומר כנ"ל. ואומר והא אוקמוה דבימינא אתברי עלמא וביה עאלו אתוון כסדרן, ורזא דמלה אמרתי עולם חסד יבנה. ור"ל בגין דיתקיים בניינא שתף בהון ימינא דבקדמיתא הוה בדינא, וכיון דחמא שאין העולם יכול להתקיים הכל בדין לכן שתף מדת רחמים דאיהו ימינא דיליה, והיינו דבימינא ושמאלא אתברי עלמא, ובימינא כד עאלו אתוון עאלו כסדרן בגין דימינא איהו דכורא ושמאלא נוקבא, וכיון דבקדמיתא הוה מסטרא דגבורה ועאלו כלהו למפרע, לכן שָׁרִיאַת אָת ת לְמֵיעַל בְּרֵישָׁא, אָמְרָה רִבּוֹן עָלְמִין נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּאֲנָא חוֹתְמָא דְגוּשְׁפַּנְקָא דִילָךְ אֱמֶ"ת וְאַתְּ אִתְקְרִיאַת אֱמֶ"ת. שכן אמת איהו חותמא דגושפנקא דמלכא דהוא שלימו דכלא כמו שנרמז בזהר פ' האזינו דף רצ"ז א' דאומר כנ"ל. ועל דא יָאוֹת לְמַלְכָּא לְמִשְׁרֵי בְּאוֹת אֱמֶ"ת וּלְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא. ואמרה לגבי שיר כפול דברא עלמין רבון עלמין לשון רבים, מיעוט רבים שנים, והם תרין עלמין דאינון משולש ומרובע לקבל תרין אתוון ו"ה דאקרון עלמא דין ועלמא דאתי כמ"ש בתקו' ס"ב א' ע"ש. דעלמין אלין אינון היכלין לתרין אתוון י"ה דאינון או"א שהם אקרון עלמין סתימין, תרין דאינון כחדא שריין, ובגין האי ברא בוכרא דנפיק מבינייהו אקרון בינה על שמיה דאיהו בן י"ה, כמו שנרמז באדרת האזינו דף רצ"א א' דאומר כללא ד'אב ו'אם ו'בן אקרי בינ"ה, ובינה דא איהו רבון תרין עלמין אלין דקאמרן משולש ומרובע דאינון עלמא עלאה מאור הגדול, ועלמא תתאה מאור הקטן. חד דכר וחד נוקבא כמו שנרמז בזהר פרשת תרומה דף קמ"ז ב' דאומר כנ"ל. ולכן אמרה ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא חותמא דגושפנקא דילך אמת, שכן אינם יכולים לכתוב אמת בלי את ת', ואנת אתקריאת אמת שכן אמת בעתיקא תלייא כמו שנרמז באדרת נשא דף ‏ ק"מ ב' דאומר דמשה לא קאמר השתא אמת בגין דאמת תלייא בעתיקא דאיהו רזא דשיר כפול ואיהו אמר תשעה תקונים דמשתכחי בז"א, ואלין ג"כ נחתין מעתיק יומין ונהרין ביה כנרמז בדף הנ"ל בעמוד א' דאומר כנ"ל. ולכן אמרה יָאוֹת לְמַלְכָּא לְמִשְׁרֵי בְּאוֹת אֱמֶ"ת. בגין דבדרגא דא של שיר כפול איהו מלכא ממש, אבל דרגא דשיר משולש לאו איהו כי אם דיוקנא דמלכא ושיר מרובע ‏ איהו רשימו דדיוקנא דמלכא, וכמו שנרמז בתקונים דף ה' א' דאומר ובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא בהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא ציורא ממש ודא לקבל שיר משולש. ואומר ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה, והכי דחלין מההוא רשימו כאלו הוה מלכא ממש, והאי רשימו איהו לקבל דרגא דשיר מרובע ואלין אינון משולש ומרובע תרין עלמין דקאמרן היכלין לב' אתוון י"ה אָמַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָאוֹת אַנְתְּ כיון דאת אחי' בחותמא דילי, וְזַכָּאָה אַנְתְּ מצד עצמך, אֶלָּא לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, הוֹאִיל וְאַנְתְּ זַמִּינָא לְמֶהֱוֵי רָשִׁים עַל מִצְחִין דְּגוּבְרִין מְהֵימְנִין דְּקִיְּימוּ אוֹרַיְתָא מֵאָלֶ"ף וְעַד תָּי"ו, וּבִרְשִׁימוּ דִילָךְ יְמוּתוּן. וְעוֹד דְּאַנְתְּ



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף