אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נו/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) פירוש להקדמת ספר הזהר נו א

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף ב' ע"א)

הַמּוֹצִיא בְּמִסְפַּר צְבָאָם, הַמּוֹצִיא הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע וְלֵית כַּוָּותֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. הַמּוֹצִיא הַהוּא דְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דָּא דַרְגָא תַתָּאָה, וְכֹלָא חַד. בְּמִסְפַּר שִׁתִּין רִבּוֹא אִנּוּן דְּקַיָּימִין כְּחֲדָא, וְאַפִּיקוּ חֵילִין לְזִינַיְיהוּ דְּלֵית לוֹן חֻשְׁבְּנָא, לְכֻלָּם, בֵּין אִנּוּן שִׁתִּין, בֵּין כָּל חֵילִין דִּילְהוֹן, בְּשֵׁם יִקְרָא. מַאי בְּשֵׁם יִקְרָא. אִי תֵימָא דְּקָרָא לוֹן בִּשְׁמָהַתְהוֹן, לָאו הָכִי הוּא אֶלָּא בְּזִמְנָא דְדַרְגָא דָא לָא סָלִיק לְעֵלָּא וְאִקְרֵי מִ"י, לָא אוֹלִיד וְלָא אַפִּיק טְמִירִין לְזִינֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּכֻלְהוּ הֲווּ טְמִירִין בֵּיהּ. כֵּיוָן דְּבָרָא אֵלֶּ"ה וְאִסְתַּלַּק בִּשְׁמֵיהּ וְאִקְרֵי אֱלֹקִים, כְּדֵין בְּחֵילָא דִּשְׁמָא דָא אַפִּיק לוֹן בִּשְׁלִימוּ, וְדָא הוּא בְּשֵׁם יִקְרָא, בְּהַהוּא שֵׁם דִּילֵיהּ קְרָא וְאַפִּיק כָּל זִינָא וְזִינָא לְאִתְקַיְימָא בִּשְׁלִימוּתֵיהּ. כְּגַוְונָא דָא רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם. אַדְכַּרְנָא שְׁמִי לְאִתְקְיָימָא בְּצַלְאֵל עַל קִיּוּם אַשְׁלָמוּתֵיהּ

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) פירוש להקדמת ספר הזהר נו א

(דף נ"ו ע"א)

הַמּוֹצִיא בְּמִסְפַּר צְבָאָם, רמז דאת ה' עלאה מוציא ע"י מספר דאיהו מ"ה צבאם, וכיון דבינה איהי באתכסיא ולא אתגליא דבג"ד אתקרי מ"י כנ"ל, לכן אומר הַמּוֹצִיא איהו הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדַע, והיינו מ"ה דאיהו האי מספר דקאמרן, וְלֵית כַּוָּותֵיהּ בגין דאיהו אדם אילנא רבא ותקיף דנהיר מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא כמו שנרמז בזהר משפטים דף ק"ה א' דאומר כנ"ל ואומר המוציא במספר צבאם אלמלא מספר דא לא ישתכחון חיילין ותולדין לעלמין, כְּגַוְונָא דָא הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. דצריך להדגיש את ה' של המוציא כאלו היא ממולאה בה' אחרת כזה ה' המוציא, רמז לתרין דרגין דקאמרן דאינון ה' עלאה וה' תתאה, בסוד מ"י ומ"ה, ועיקר של את ה' דא של הַמּוֹצִיא איהו רמז להַהוּא דְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דאיהו מ"ה, וכמו שאומר דָּא דַרְגָא תַתָּאָה דאיהו מ"ה, בגין דדרגא עלאה קיימא באתכסייא ולא אשתמודעא כנ"ל, וְכֹלָא חַד. דא הוא רמז דבין שתאמר המוציא שר"ל דה"א עלאה דאיהי מ"י מוציא, ובין שתאמר דה"א תתאה דאיהי רזא דמ"ה מוציא כלא חד בגין דהא והא איתא כיון דדא אחיד בדא ודא בדא כנ"ל, ואין זה תימה דאת ה' שהיא רזא דנוק' שירמז למ"ה דאיהו דכורא בגין דמ"ה דאיהו אד"ם איהו כללא דדכר ונוק' כחדא דאקרון הכי מ"ה כנ"ל. וכן לזמנין את ה' מרמז לחג"ת כידוע, ולזמנין מרמז לחג"ת נצח והוד כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף ר"פ א' דאומר כנ"ל. ובאת ה' תמן י' רמז לעשר ספירן דדכורא ותמן ד' רמז לנוק'‏ וכלא חד, ועכשיו נותן טעם על האי ברא דאיהו אילנא רבא ותקיף אמאי אקרי מספר ואומר: בְּמִסְפַּר אקרי הכי בְּגִין דְּאִינּוּן שִׁתִּין רִבּוֹא דְּקָיְמִין כַּחֲדָא דאת ו' כליל לון שכן את ו' סליק לשתין רבוא בשית ספירן כמו שנרמז בתקו' דף ק"ג א' דאומר כנ"ל. ושתין רבוא אלין אַפִּיקוּ חֵילִין לְזִינַיְיהוּ דְּלֵית לוֹן חֻשְׁבְּנָא לכולם בשם יקרא, אומר לְכֻלָּם, בֵּין אִנּוּן שִׁתִּין רבוא דקיימין כחדא כנ"ל, וּבֵּין כָּל חֵילִין דִּילְהוֹן, בְּשֵׁם יִקְרָא, והיינו אלין חילין דאפיקו כנ"ל בשם יקרא מַאי בְּשֵׁם יִקְרָא, אי תימא דְּקָרָא לוֹן בִּשְׁמָהַתְהוֹן שר"ל דלכל חד וחד קרא ליה בשמיה לאו הכי דלא אתא קרא להודיע לן דא אלא דאתא לאשמועינן בְּזִמְנָא דְדַרְגָא דָא דאיהו האי אל"ה דקאמרן לָא סָלִיק לְעֵלָּא וְאִקְרֵי בינה עלאה מִ"י ולא יתיר לָא אוֹלִיד בינה עלאה וְלָא אַפִּיק טְמִירִין לְזִינֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּכֻלְהוּ הֲווּ טְמִירִין בֵּיהּ,‏ כמה דאמרינן דכל מה דאתברי וכל מה דהוה עתיד לאתברי הוה כלא לעילא בדרגא דשיר כפול בארח כלל בקרא קדמאה בגין דקרא תניינא איהו רמז לקליפין ארבע דאקדימו במעשה למוחא, ולכן אומר קרא והארץ היתה תהו ובהו וגו' דאיהו רמז לאלין קליפין כנ"ל, ולבתר אומר יהי אור ויהי אור, שהוא רמז לדרגא דשיר משולש דהוה אמר חכמסה לבינה יהי כדין וכדין דדא אקדים במחשבה בגין דאיהו אקרי מוחא ומוחא כבר נודע דאקדים במחשבה אבל במעשה הקדים הקליפה כנ"ל כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף ק"ח ב' עיין שם. ולבתר בינה דאקרי מ"י, כֵּיוָן דְּבָרָא אֵלֶּ"ה וְאִסְתַּלַּק האי אל"ה בִּשְׁמֵיהּ ר"ל דאתכליל בשמיה דבינה דאתקרי מ"י, וְאִקְרֵי אֱלֹקִים, כְּדֵין בְּחֵילָא דִּשְׁמָא דָא דאיהו האי אל"ה אַפִּיק לוֹן בִּשְׁלִימוּ, וְדָא הוּא בְּשֵׁם יִקְרָא, שר"ל בְּהַהוּא שֵׁם דִּילֵיהּ דת"ת דהוא כללא דשתין רבוא חיילין דמלאכין קדישין דלעילא, קְרָא וְאַפִּיק כָּל זִינָא וְזִינָא דאינון אוף הכי שתין רבוא דמלאכין קדישין דלתתא כנרמז בתקונים דף ק"ך ע"ש. ואלין שתין רבוא מלאכין דלתתא כלהו כלילן במטט' שלכן אקרי איהו בשתין רבוא שמהן דמלאכיא כמו שנרמז בתקונים דף צ"ד ב' דאומר כנ"ל. ואומר קב"ה קרא ליה למטטרו' שמהן סגיאין וכו'. בגין דכלהו כלילן ביה ואיהו כליל לון, וכלא איהו בגין לְאִתְקַיְימָא בִּשְׁלִימוּתֵיהּ, ולכן אקרון אלין דאתיין מסטרא דאל"ה אנשי שם, דאינון בשלימו יתיר מאלין דאקרון אנשי השם ודא הוא רזא בנקבו שם יומת כמ"ש בזהר פ' קרח דף קע"ו ב' דאומר כנ"ל. והאי איהו דקאמרן דמ"י בר"א באל"ה, כמו שאמר שמיא וחיליהון במ"ה אתבריאו שנכלל מ"י במ"ה, וכל חילין נפקו בשלימו משמא דא דאלקים דאיהו מ"י ואל"ה, והאי אל"ה כבר אמרינן דאיהו מ"ה בגין דאיהו אדם דבריאה דאקרי מ"ה - יו"ד ה"א וא"ו ה"א רזא דנשמתא דכורא ונוקבא כחדא ברזא דאומר קרא זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם כמו שנרמז בזהר מדרש רות דף ל"א א' דאומר כנ"ל, וכן אל"ה איהו רמז לדכורא ונוקבא, א"ל ימינא דאיהי דכורא, ה' נוקבא דאיהי לשמאלא כנ"ל. כְּגַוְונָא דָא רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל, אַדְכַּרְנָא שְׁמִי לְאִתְקְיָימָא ההוא עובדא דנפיק מניה ואקרי הכי בְּצַלְאֵל עַל קִיּוּם אַשְׁלָמוּתֵיהּ, והאי איהו רמז ליסוד, שכן בצלא"ל איהו רזא דיוסף רזא דברית קדישא כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רכ"ה א' דאומר כנ"ל, וכיון דעד עכשיו הזכיר האי אל"ה דאיהו אדם דבריאה דאקרי תפארת ואיהו כללא דחג"ת בסוד אל"ה ראשי בית אבותם כנ"ל, והאי איהו רזא דגופא קדישא לגבי אצילות דאע"ג דאיהו נשמתא לגבי מה דלתתא מניה, עכ"ד האי נשמתא איהו מסטרא דכבוד נברא דאתקריאת גופא לגבי ההוא נשמתא עלאה דהיא בארח אצילות כמ"ש בתקונים דף קכ"ג א' דאומר כנ"ל. נמצא דאיהו רזא דגופא וכן תפארת איהו גוף ליהו"ק כידוע, לכן מזכיר עכשיו לבצלאל דאיהו רזא דברית קדישא דאזיל בתר גופא. וידוע דבצלאל איהו סיומא דגופא ואתחשיב כגופא כמ"ש בפ' הנ"ל דף רכ"ד א' דאומר כנ"ל, וכשם דחג"ת אקרון ימין לגבי דנה"י כך בצלאל אתרשים ביה א"ל רמז דאיהו מסטרא דימינא, ועל דא איהו אתקין תקונא דכלא כמ"ש בזהר הנ"ל דף רכ"ב א' דאומר כנ"ל. וכשם דיוסף איהו רביעאה לז' זכאי קשוט דאינון אבהן דעלמא, אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן ודוד, דאינון רזא דשבעה נהורין דמתנהרין משבעה יומין עלאין כמ"ש בזהר חדש סתרי תורה פ' תולדות דף מ"ב א' דאומר כנ"ל. כהאי גוונא בצלאל איהו אוף הכי רביעאה לנהורין עלאין כמ"ש בזהר פ' שלח לך דף קס"ב ב' דאומר כנ"ל. ובגין דאיהו רביעית אתמר ביה ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת שהם רזא דאבהן כמו שנרמז בזהר הנ"ל דף קס"ד א' וזהר שמות דף י"ד ב' ע"ש. כלל העולה דבצלאל איהו יתיב כגוונא דההוא א"ל לעילא, רזא דדכורא כמו שאמרנו שא"ל מרזא דאל"ה הוא רמז לדכורא, כגוונא דא האי א"ל מבצלאל איהו רמז לדכורא דאיהו צדיק רזא דברית קדישא ההוא א"ל לעילא נטיל שית סטרין ואיהו אוף הכי לתתא נטיל שית סטרין ההוא אל דלעילא אנהיר לעילא והאי א"ל דלתתא אנהיר לתתא בגין דאיהו רזא דצדיק דיתיב בצ"ל א"ל, ההוא דאקרי א"ל עליון כמו שנרמז בזהר פרשת תרומה דף קנ"ב א' דאומר כנ"ל. וכלא איהו רמז דאיהו סיומא דגופא דאתחשיב כגופא וכגוונא דגופא דאיהו האל"ה אדם דבריאה כללא דשית סטרין דאינון רזא דתרין דרועין דאית בהון שית פרקין, הכי בצלאל דאיהו רזא דברית קדישא סיומא דגופא נטיל שית סטרין רמז דאיהו כללא דתרין שוקין דאית בהון שית פרקין ואיהו מעשה המרכבה בגין דאיהו רזא דמטטרו"ן דאיהו משכנא דאתמלי בתלת דרגין אלין הנ"ל, כמו שנרמז בתקונים דף ע"ג ב'. עיין שם. וכיון דאיהו מסטרא דאל"ה על דא אתמר במשכנא אל"ה, והיינו אל"ה פקודי המשכן, הכא אצטריך חושבנא כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רכ"ג א' עיין שם. דגימטריאות וחושבן תקופות ועיבורים כלא הוא ברזא דסיהרא דהא לעילא לאו איהו כמו שנרמז בזהר חדש בראשית דף ב' א' דאומר כנ"ל. ואומר ומתמן ייעול בר נש למנדע לעילא בגין דכל עובדין דמשכנא כלהו אינון כגוונא עלאה ברזא דקרא דא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ דאיהו רמז לעלמא דחבורא כגוונא דא אתעביד משכנא. כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף רל"א ב' דאומר כנ"ל. ואומר ועל דא עבידת משכנא ועבידת שמים וארץ כלהו כחדא, ר"ל דכלא איהו רזא חדא, ועל דא כתיב שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אל"ה, אי בגין דיסתכל בר נש עינוי וזקיף לון לעילא יכיל למנדע ולאסתכלא

---

---

שולי הגליון

---

---

· הבא >מעבר לתחילת הדף