אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:17, 26 באוקטובר 2021 מאת Do2or (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<noinclude> {{ניווט כללי עליון}} {{-}} {{מרכז|{{גופן|5||'''פירוש להקדמת ספר הזהר'''}}}} </noinclude> <small>(זהר דף...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png ב

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף ב' ע"א)

וְסָלִיק אֵלֶּ"ה בִּשְׁמָא. אִתְחַבְּרוּן אַתְוָון אִלֵּין בְּאִלֵּין וְאִשְׁתְּלִים בִּשְׁמָא אֱלֹהִים. וְעַד לָא בָרָא אֵלֶּה לָא סָלִיק בִּשְׁמָא אֱלֹהִים. וְאִנּוּן דְּחָבוּ בְּעֶגְלָא, עַל רָזָא דְנָא אָמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וּכְמָה דְּאִשְׁתַּתַּף מִ"י בְּאֵלֶּה הָכִי הוּא שְׁמָא דְּאִשְׁתַּתַּף תָּדִיר, וּבְרָזָא דָא אִתְקַיֵּים עָלְמָא. וּפְרַח אֵלִיָּהוּ וְלָא חָמֵינָא לֵיהּ. וּמִנֵּיהּ יְדַעְנָא מִלָּה (דא) דְאוֹקִימְנָא עַל רָזָא וְסִתְרָא דִילָהּ. אֲתָא רִבִּי אֶלְעָזָר וְכֻלְהוּ חַבְרַיָיא וְאִשְׁתְּטָחוּ קַמֵּיהּ. בָּכוּ וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַּיַּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן עַל דָּא שְׁמַיָא וְחֵילֵיהוֹן בְּמָּ"ה אִתְבְּרִיאוּ, דִּכְתִיב כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ וְגו'. וּכְתִיב מָ"ה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png ב


(דף נ"ד ע"ב)

סטרין כמ"ש בזהר בראשית דף ט"ו ב' דאומר כנ"ל, דאלקי' בתראה איהו רזא דסנד"ל דקאים בסוד מנעלים ברזא דאומר קרא מה יפו פעמייך בנעלים דנעלים אלין אינון מסטרא דקדושה סטרא דמטטרו' ובאלין נעלים אתחזיא קב"ה לאבהן כמו שנרמז בתקונים דף ס"ד ב' ודף ע' ב' דאומר כנ"ל, בגין דאית נעלים אחרים מסטרא דקליפה דאתמר עליה למשה של נעלך מעל רגליך, והאי נעל איהו רזא דתלת קליפין דאקרון ערלה, רזא דתלת קליפין דאגוזא כמ"ש בתקונים דף צ"ה ב' דאומר כנ"ל, ותלת אלקי' אלין דקאמרן דאינון אלקי' עלאה ואלקי' דפחד יצחק ואלקי' בתראה, כלהו אינון חד כמו שנרמז בדף ל"א ב' פ' בראשית דאומר כנ"ל, ואע"ג דכלהו אינון חד עכ"ד לא דמי רישא דמלכא לרגלוי דמלכא, ובג"ד אית אל"ה ואית אל"ה ולאו אינון שוין, אית אל"ה דאיהו רזא דחג"ת תלת אבהן כמו שנרמז בתקונים דף פ"ח ב' דאומר כנ"ל. והאי אל"ה איהו רזא דאדם דבריאה דאיהו רזא דכח"ב, בגין דקאים בסוד ראש לעלמין דפרודא וכיון דמלביש לדרגא דשיר משולש לכן אקרי בסוד חג"ת, אלה ראשי בית אבותם כנ"ל, ואית אל"ה דאיהו רזא דאדם דיצירה דקאים בסוד חג"ת לעלמין דפרודא, וכיון דמלביש לדרגא דשיר מרובע דתמן איהו רזא דנה"י של עלמא דחבורא, לכן אתחשיב איהו לזמנין בסוד נה"י דאיהו רזא דנצח הוד יסוד דאקרון חותם ופתיל ומטה ברזא דאומר קרא לאיש אשר אל"ה לו אנכי הרה, כמ"ש בזהר פ' אחרי מות דף ע"ב א' ע"ש. והכוונה הוא לאיש דאיהו תפארת דאצי' אשר אל"ה לו ר"ל דנה"י דיליה מתלבש בהאי אל"ה דאיהו אדם דיצירה כנ"ל אנכ"י שהיא מלכות היא הרה ממנו, ועל אל"ה דאיהו רזא דחג"ת אתמר אלה הם מועדי כמו שנרמז בתקו' חדשי' דף א' א' ע"ש. ואית אל"ה דאיהו מסטרא דרוח מסאבא דהאי רוח מסאבא איהו חיויא בישא בהדי דכורא שניהם כחדא אקרון אל"ה, ועל דא כתיב אלה אלקיך ישראל, כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רל"ו ב' דאומר כנ"ל. ואומר אלה תולדות נח, דנפק מניה חם דאיהו אבי כנען, וכתיב ארור כנען. ואיהו רזא דהאי אל"ה סוספיתא דדהבא וכו', ואית אל"ה דאיהו רזא דתריסר שבטין ברזא דאומר קרא כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, ומלכות דאצי' דאתקריאת זאת אתחברת בהדייהו בגין דאינון קשרין דתקוני מטרוניתא כמו שנרמז בזהר פ' ויחי דף רמ"ח א' דאומר כנ"ל, ואומר תו אשר דבר הכא קשרא חד לאתחברא מתתא לעילא ומעילא לתתא באלין תריסר שבטין, והאי איהו רמז לתריסר שבטין עלאין ותריסר שבטין תתאין אלין לקבל אלין ברזא דאומר קרא וקרא ז"ה אל ז"ה, תריסר אנפין עלאין רזא דתלת חיון רברבין עלאין דאית לון תריסר אנפין, בגין דארבע פנים לאחת רזא דתלת יהו"ק יהו"ק יהו"ק דכלילן בחג"ת ותריסר אנפין זעירין לתתא רזא דתלת חיון תתאין דאינון אוף הכי תריסר אנפין דאינון תלת זמנין אדנ"י אדנ"י אדנ"י דכלילן בנה"י, וכלהו אינון רזא דעשרים וארבע ספרי תורה כמו שנרמז בר"מ פ' עקב דף רע"א ב' דאומר כנ"ל, וכלהו פנים אלין הם מרכבות דקב"ה, שכן אינון מסטרא דתרין דרגין אלין משולש ומרובע ותריסר אנפין דתלת אבהן אתמר עלייהו האבות הן הן המרכבה, כמ"ש בר"מ פ' פנחס דף רנ"ב א' דאומר כנ"ל. וכבר נודע דאית שבטים לתתא תריסר דאינון דיוקנין דשכינתא ואית תריסר שבטין עלאין דאקרון שבטי י"ה כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף רכ"ט ב' על פסוק ששם עלו שבטים שבטי י"ה. אומר ששם עלו שבטים, אלין שבטין דלתתא, שבטי י"ה אלין שבטי' דלעילא, עדות לישראל דא רזא דשמא קדישא עלאה דאקרי עדות והאי איהו רזא דארבע חיון קדמאי דאקרון עתיקין בגין דאינון כללא דשמא עלאה מסטרא דעתיקא קדישא כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ע"ב ב' דאומר כנ"ל. וכל אלין שבטין עלאין ותתאין דאינון שנים עשר כפולים אקרון שבטי ישראל אלין עלאין כלילן בישראל סבא, ואלין תתאין כלילן בישראל זוטא בגין דדא אחיד בדא ודא בדא, והאי איהו רזא דשמע ישראל כמו שנרמז בזהר חדש פ' ואתחנן דף צ' ב' ע"ש. כלל העולה דאית אל"ה ואית אל"ה ולאו אינון שוין כנ"ל, ובארח כלל כלהו דרגין קדישין שנכללין בכבוד נברא אקרון אל"ה רזא קדישא דאתחבר במ"י, והשתא בגלותא אל"ה איהו בפרודא ושמא דאלקי' דאיהו שמא רברבא עלאה לאו איהו שלים כמו שנרמז בזהר פ' משפטים דף ק"ה א' ע"ש. ותלת אל"ה דקאמרן דבאורח כלל איהו בסוד אל"ה, חד רזא דעץ הדעת דאקרי אלקים דקשוט האי איהו דאתתקף בבריאה ויצירה ועשיה כמו שנרמז בזזהר פ' כי תשא דף קצ"ב ב' ע"ש. ואיהו שליט על תתאי ואית אלקים לעילא דאתמר עליה עין לא ראתה אלקים זולתך, ואיהו עדן עלאה על כלא, רזא דעלמא דאתי דאחיד לעילא לעילא עד אין סוף כמו שנרמז בזהר פ' ויקהל דף ר"י ב' ע"ש. והאי איהו אלקים חיים דאתפשט בתלת דרגין כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף ק"מ א' ע"ש. והאי אלקים חיים שליט על עלאי ואדליק כל אינון בוצינין עלאין ותתאין, ומתמן נפקין כל אינון נהורין לאנהרא, וכד האי אלקים דקשוט דלתתא אחיד בהאי אלקי' חיים דלעילא, כלא אקרי אלקי' חיים כמו שנרמז בזהר פ' יתרו דף ס"ח ב' דאומר כנ"ל. וזה הוא שאומר כאן: וסליק אלה בשמא. והיינו דסליק לאתחברא במ"י כמו שאומר: אתחברו אתוון אלין באלין ואשתלי' בשמא אלקי' דאיהו שמא רברבא כדקאמרן, ועד לא ברא אלה לא סליק בשמא דא לאתקרי אלקים, וכלא איהו רמז דבעינן לחברא אלה דאיהו רזא דכבוד נברא במ"י דאיהו כבוד נאצל כמו שיפרש לקמן, ואינון דחבו בעגלא על רזא דנא אמרו אלה אלקיך ישראל, ור"ל דהפרידו אל"ה מן מ"י, לקחו אותו בלחודוי, וכל מאן דנטיל ליה בלחודוי עביד פרישו ונטיל ליה באוכלוסין דלתתא דאחידן ביה כמ"ש בזהר פ' בראשית דף ל"ו א' דאומר כנ"ל. והאי איהו רזא דעץ הדעת טוב ורע דאתמר ביה לא תאכל ממנו, ור"ל בלחודוי דווקא לא תאכל ממנו אפי' מן הטוב, אבל לחברו לעילא באינון עצי יהו"ק שריא ליה, כד"א מכל עץ הגן אכול תאכל, כמ"ש בדף ל"ה ב' דאומר דשריא ליה כלא, והיינו דכלהו ביחודא חדא, דהא חזינן דאברהם אכל, יצחק ויעקב וכל נביאים אכלו וחיו וכו',אבל מאן דנטיל ליה בלחודוי מיית דהא סמא דמותא נטיל, ועל דא תנינן אדם הראשון מושך בערלתו הוה. ר"ל מושך אותו להאי כבוד נברא בערלתו, אבל מאן דזכי ליקח אותו בלי ערלתו ולחברא ליה לעילא באילנא דחיי דא איהו בר נש דזכי לעלמא דאתי כמו שנרמז בתקו' חדשים דף י"ח א' ע"ש. וכמה דאשתתף מי דאיהו אילנא דחיי כמ"ש בר"מ פ' נשא דף קכ"ד ב' ע"ש. באלה דאיהו אילנא דעץ הדעת טוב, הכי הוא שמא דאשתתף תדיר והיינו ברזא דתרין שמהן יהו"ק אלקים, דהאי איהו סוד המרכבה שלימו דכלא כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א' ע"ש. וברזא דא אתקיי' עלמא. ר"ל בגין דאתחבר מ"י באל"ה אתקיים עלמא, כמו שמפרש לקמן דמ"י לא אוליד ולא אפיק טמירין לזיניה עד דברא אל"ה בקדמיתא, כדין בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו, וכמו שהיה אומר מ"י ברא באל"ה כמו שנרמז בתקונים דף פ"ח א' ע"ש. ופרח אליהו ולא חמינא ליה, ומניה ידענא וכו'. אתא רבי אלעזר וכו', אר"ש על דא כיון שאני אומר דאתחבר מ"י באל"ה, וברזא דא אתקיים עלמא, לכן שמייא וחיליהון דאינון שמים תתאין, במה דאיהו ת"ת ומלכות אתבריאו, כמו שהיה אומר שע"י האי אלה אתבריאו, אל"ה איהו אקרי מ"ה דאיהו אדם דבריאה דאקרי תפארת כמו שנרמז בתקו' דף קי"ד ב' דאומר כנ"ל. וכבר אמרנו דאדם דבריאה דאיהו רזא דנשמתא איהו מלביש לדרגא דא דשיר משולש דאיהו יצירה דאצי' דתמן ת"ת ומלכות דאצי' ממש דעליהון אתמר יהי אור ויהי אור כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ב ב' ע"ש. דכתיב כי אראה שמיך שהם שמים דלבר דאתחזון, מעשה אצבעותיך דאינון רזא דתרין ההי"ן, ה' אצבען דיד ימין וחמש דיד שמאל כמו שנרמז בר"מ פ' כי תצא דף ר"פ א' דאומר כנ"ל. ה' עלאה איהי רזא דחמש זמנין אור ואינון רזא דחמשה חומשי תורה, וה"א תתאה איהו רזא דתורה שבעל פה כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף כ"ב א' דאומר דתרין ההי"ן אינון תורים, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואלין אינון דאפיקו שמים תתאין וחיליהון, וכתיב מה אדיר שמך בכל הארץ. שנראה דהאי מ"ה שליט על ארעא אבל מ"י שהיא בינה דאתקריאת אשר שליטת לעילא, והיינו על



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף