Difference between revisions of "אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נא/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
Line 14: Line 14:
 
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נא/א|דף נ"א ע"א]])'''</small>  
 
<small>'''([[אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/נא/א|דף נ"א ע"א]])'''</small>  
  
{{עוגן1|}} {{מנוקד|'''דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין'''}} וכו'. האי איהו רמז לתלת דרגין דכל דרגא איהו יהו"ק ושם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאי לאו לא אקרי אדם כנ"ל, ואלין אינון 'יד אתוון דאקרון 'יד יהו"ק דבכל זמנא דאדכר יד יהו"ק או יד הגדולה או יד רמה וכן יד החזקה, אע"ג שאינן דומין דא לדא, כגון יד הגדולה שהיא יהו"ק אלקינו יהו"ק אינו דומה ליד החזקה שהיא כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וכן יד רמה ליד הגדולה עכ"ד כלהו שוין דאקרון י"ד, רמז דאינון כלילן מיהו"ק מעשר ספירן דאינון י"ד ואינון רמז לאדם שלם דאיהו רזא דשבעה ושבעה שהם י"ד והיינו שבעה ברישא ושבעה בגופא שבעה ברישא רזא דתרין אודנין ותרין עיינין תרין נוקבין דחוטמא פומא ושבעה בגופא דאינון תרין ידין וצואר תלת וגוף וברית תרין הא חמש, תרין רגלין הא שבע כמו שנרמז בזהר פ' משפטים דף קי"ז א' ע"ש. נמצא דאדם שלם איהו ברזא די"ד אברים אלין וכל אבר ‏ ואבר מאלין י"ד אברים הם כלולים מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, כנודע בתרי"ג פקודין דכל פקודא ופקודא כלול מכולם, ותרי"ג פקודין אלין הם לקבל רמ"ח אברים ושס"ה גידים שנכללי' בגופא כנודע רק שאלין י"ד אברים הם נכללי' כחדא ברזא חדא בכללא דאדם דקאמרן, ולעילא בעלמא דחבורא תלת דרגין דאינון רזא דגופא קדישא כל חד וחד מאלין תלת דרגין דאינון כפול משולש ומרובע, כיון שהם כלולי' מיהו"ק ומעשר אתוון, לכן כל דרגא ודרגא אקרי י"ד ואינו דומה יד ליד, די"ד מדרגא דשיר מרובע דאיהו אדם זעירא איהו רזא דמרכבת המשנה אשר למלך וי"ד מדרגא דשיר משולש דאיהו רזא דכסא רחמי' איהו ג"כ ברזא דכסא לאדם דאיהו בדרגא דשיר כפול דאיהו אדם לשבת על הכסא ואיהו אקרי יד רמה ודרגא דשיר משולש אקרי יד ימינא, רזא דיהו"ק אלקינו יקו"ק כדקאמרן, ויד החזקה היא רזא דכוז"ו במוכס"ז כוז"ו דאיהו שיר מרובע, ואע"ג דתלת ידין אלין לזמנין הם רמז לחג"ת דרגא דשיר משולש ברזא דימין ושמאל ואמצע, עכ"ד עקרא דתלת ידין אלין הם לקבל תלת דרגין דאינון כפול משולש מרובע, אלא דלזמנין נזכר העליון בשם ימין והיינו שיר כפול בסוד ימין ושיר מרובע שמאל ושיר משולש באמצע ואלין תלת דרגין כד זרעין זרעא בכללא חדא אינון זרעי' זרעא על ארעא, והיינו על ארץ דלתתא דהיא סיהרא דלבר רזא דברייתא דאתחברת ואתכלילת בשם הוי"ה ברזא דיהוד"ה, והיינו ד' שבשם יהוד"ה שהיא מקבלת משם של יקו"ק כמו שמפורש בכללים, וכלא ע"י ברית דא דקאמרן דהוא רזא דצדיק עץ עושה פרי, נמצא דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא דאלין תלת ידין דאינון תלת דרגין שכל חד כלול מי"ד כנ"ל, וכשם דאיהו אזדרע במ"ב זווגין הנ"ל כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון בעובדא דבראשית, ואינון מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו, דעליהם אמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מפני שאלין מ"ב אתוון עצם קיומם מעמידי' שבעה רקיעי' ושבעה ארצות, ויוצא מהבל חותם הגדול שהוא שם בן י"ו אותיות כמ"ש בס' הקנה דף רי"ב דאומר כנ"ל, ואומר ובאלה שבעה שמות, ור"ל על אלין מ"ב אתוון שהם רזא דשבעה שמות כל חד משש אתוון כמ"ש שם בדף הנ"ל, הא' 'בראשית, השני ברא'אלה, השלישי 'ימאתהש, הרביעי 'מימואת, החמישי 'הארצוה, הששי 'ארצהית, הז' התהוו'ב, אלין אינון שבע שמהן עלאין דאינון מ"ב אתוון ובאלין שבעה שמות אומר תמצא מדות קבועות עד שאין הפה יכול לדבר בעצם תכליתם ולא האזן יכולה לשמוע עצם תחילתם וכו', והוא מטעם שהם היו קדמאין לכל {{מנוקד|'''וּשְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ'''}} שיוצא מהבל חותם הגדול שם בן י"ו אותיות כנ"ל, אזדרע במ"ב אתוון אלין בעובדא דבראשית דכמה דאיהו שם של מ"ב לתתא והיינו שבע שמהן של אבגית"ץ וכו' כהאי גוונא איהו לעילא ברזא דא כדקאמרן, וכמ"ש בתקונים דף ס"ג א' דאומר דכמה דאיהו שמא דקב"ה דמ"ב וע"ב לעילא, כך איהו שמא דמ"ב וע"ב לתתא, הה"ד כשמך אלקי' כן תהלתך וגו'. כלל העולה דשם של מ"ב בין האי דלעילא ובין האי דלתתא איהו ברזא דתלת ידין דאינון רזא דתלת דרגין בסוד חב"ד דרגא חדא רזא דרישא, וחג"ת הוא דרגא תניינא רזא דגופא, ונהי"ם דרגא תליתאה, וכל דרגא ודרגא הוא רזא דארבעסר כדקאמרן, וסליק כלא למ"ב רזא דמ"ב זווגים דאתמסר כלא לצדיק דאיהו אקרי ברית דכל חד וחד יהיב ליה מדיליה ואיהו דקא אזדרע בנוק', וכשם דאית צדיק לעילא בשם של מ"ב אתוון דעובדא דבראשית דאינון מסטרא דנשמתא דאתפשטותיה בתלת דרגין, פשוט כפול משולש כהאי גוונא אית צדיק לתתא מסטרא דגופא דאתפשטותיה ג"כ בג' דרגין ואינון כפול משולש מרובע כמו שמובן במקומו בכללים, וכולם הם יהבין לצדיק דא משום דלית יחודא בכל ספירן חד בחברתה אלא בצדיק כגוונא דדכר ונוק' דיחודא דתרווייהו לאו איהו בכל אברין דלהון אלא בברית מילה, כמ"ש בתקונים דף צ"ג א' דאומר כנ"ל, ואומר ובג"ד לתתא בצדיק צריך לקרבא אתוון דיהו"ק עם שכינתי' דאיהו קורבנא דיליה קרבן ליהו"ק, קורבא דאחוה אית תמן ולאו דיחודא ואומר והכי שכינתא עלאה עם חכמה צריך לקרבא לון בצדיק וכל ענפין תמן מתייחדן ומתקשרין ומשלבין ומקבלין דא מן דא, וכלא ע"י דצדיק, ובלא צדיק לית קורבא וכו', ולכן ברית דא אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא שהם רזא דתלת ידין תלת דרגין, כל חד כלול מי"ד זווגין, מ"ב זווגין מתלת גופין ותלת רישין דאינון תלת פרצופין הרמוזי' בתלת דרגין, שכל דרגא ודרגא היא רזא דשבעה ושבעה מוצקות דאינון י"ד זווגין כנ"ל, וכללא דתלת אלין הם מ"ב זווגין וההוא זרע קיימא באותו ברית ממש דאיהו עץ עושה פרי אשר זרעו בו כנ"ל, ודא מסטרא דגופא דאיהו דיוקנא דברית רשימו דחותמא וכמה דדיוקנא דברית דא אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא זרעא כנ"ל, כך אזדרע שמא גליפא ע"י צדיק מסטרא דנשמתא דאיהו רזא דקא מייחד כנ"ל, רזא דיחודא ולא כמו האי צדיק דלתתא דאיהו קורבא דאחוה כנ"ל. והאי איהו עובדא דמרכבה דרכיב דא בדא עובדא דשלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא כדין איהו שם מלא יהו"ק אלקים שם של יהו"ק איהו אשתכח בכמה דרגין עילא ואמצעיתא ותתא, וכמה שמהן קדישין עלאין מתחברין אלין באלין יהו"ק דאיהו רזא דשמא קדישא איהו חד רזא דכלא דאיהו דקא מייחד כלא כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א' דאומר כנ"ל. ואומר שמא דכליל כל שמהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א ברזא דאתוון צרופא דשמא קדישא דאיהו שם יהו"ק לארבע סטרין, כמ"ש במקומו דביה הוה ידע לצרפא כהנא בכל סטרוי עד דסלקי שמהן בכמה סטרין בארבעין ותרין גוונין כמו שנרמז שם בדף הנ"ל דאומר כנ"ל, ואומר דהאי איהו כליל כל שמהן וכו'. ואומר ומאן דארכיב זינא בזיניה וידע לקשרא קשרא בקשריה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה, דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי עלמין דאצילות מתחברין ברזא דיהו"ק לעילא דאיהו כבוד נאצל עלמין דפירודא הטוב דבהון מתחבר כלא ברזא דאלקי' רזא דגופא דאקרי כבוד נברא, כלא בכללא חדא ברזא דחשמ"ל שמתחברין עלמין עלאין בתתאין היכלין עלאין בתתאין שהם רזא דדכורא בנוק', ודא הוא שמא שלים יהו"ק אלקי', וכמו כן בכתבי האר"י זלה"ה בסוד חשמ"ל דוק ותשכח דאיהו מרמז ג"כ כעין זה דאומר על שבע היכלין שהם שבע הנערות דיליה רזא דשבע הנערות הראויות לתת לה, וידוע שאלין שבע נערות הם מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל צדקיא"ל יופיא"ל רזיא"ל כמ"ש בזהר שיר השירים דף ח' א' דאומר כנ"ל, ואומר וכמה אלף וריבוא משריין עמהון, כד"א ועלמות אין מספר. וכד מלכות דאצילות סליקת סלקין אינון בהדה, כמו שאומר קרא בתולות אחריה רעותיה וגו' וכל אינון משריין עלאין מתחברין כלא כחדא בגין למהוי כלא חד כמ"ש בזהר פ' ויקהל דף קצ"ז ב' דאומר כנ"ל. ולכן הרשב"י זלה"ה התחיל בהקדמת הזהר בשם מלא יהו"ק אלקי', שם של מ"ב לתתא ושם של מ"ב לעילא, והם הם רזא דתרין שושנים, ולאו אינון שוין בגין דאית שושנה לעילא ברזא דיהו"ק ואית שושנה לתתא ברזא דאלקי', ואע"ג דהאי רזא תתאה דהיא רזא דאלקים אתקרי בשם יהו"ק לזמנין כמ"ש במדרש הנעלם פ' חיי שרה דאומר וכל טוב אדוניו בידו מהו, א"ל הוא שמא דמאריה דאזיל גביה וכו'. וכן בזהר פ' ויצא דף קמ"ט א' דאומר דיעקב חמא מטטרו' סבא דביתא דשליט בכל דיליה דאיהו קאים בשולטנו על האי עלמא, שד"י וסליק לעילא דסליקו דשמא דמאריה יהו"ק, אחר דיעקב אשתלים ביה וכו', משמע דאיהו אקרי הכי יהו"ק עכ"ד לאו כל יהו"ק שוין בגין דאית יהו"ק דאיהי קדש, ואית יהו"ק דאיהי קדש הקדשים ואית יהו"ק דאיהו כגוונא דחול כנ"ל. ורזא דא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו', הנקרא בשמי דייקא, לאו דאיהו יהו"ק ממש אלא דאקרי הכי לזמנין יהו"ק, אבל איהו אלקי' ברזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ, חזו חזות קשה דשם מות בארץ כנ"ל, ואפילו שמא דאלקי' אית אלקי' מסטרא דעץ הדעת טוב ורע ואית אלקי' חיים ומלך עולם כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ח א' דאומר כנ"ל, ואע"ג דשמא דיהו"ק איהו לעילא ושמא  
+
{{עוגן1|}} {{מנוקד|<big>'''דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין'''</big>}} וכו'. האי איהו רמז לתלת דרגין דכל דרגא איהו יהו"ק ושם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאי לאו לא אקרי אדם כנ"ל, ואלין אינון 'יד אתוון דאקרון 'יד יהו"ק דבכל זמנא דאדכר יד יהו"ק או יד הגדולה או יד רמה וכן יד החזקה, אע"ג שאינן דומין דא לדא, כגון יד הגדולה שהיא יהו"ק אלקינו יהו"ק אינו דומה ליד החזקה שהיא כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וכן יד רמה ליד הגדולה עכ"ד כלהו שוין דאקרון י"ד, רמז דאינון כלילן מיהו"ק מעשר ספירן דאינון י"ד ואינון רמז לאדם שלם דאיהו רזא דשבעה ושבעה שהם י"ד והיינו שבעה ברישא ושבעה בגופא שבעה ברישא רזא דתרין אודנין ותרין עיינין תרין נוקבין דחוטמא פומא ושבעה בגופא דאינון תרין ידין וצואר תלת וגוף וברית תרין הא חמש, תרין רגלין הא שבע כמו שנרמז בזהר פ' משפטים דף קי"ז א' ע"ש. נמצא דאדם שלם איהו ברזא די"ד אברים אלין וכל אבר ‏ ואבר מאלין י"ד אברים הם כלולים מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, כנודע בתרי"ג פקודין דכל פקודא ופקודא כלול מכולם, ותרי"ג פקודין אלין הם לקבל רמ"ח אברים ושס"ה גידים שנכללי' בגופא כנודע רק שאלין י"ד אברים הם נכללי' כחדא ברזא חדא בכללא דאדם דקאמרן, ולעילא בעלמא דחבורא תלת דרגין דאינון רזא דגופא קדישא כל חד וחד מאלין תלת דרגין דאינון כפול משולש ומרובע, כיון שהם כלולי' מיהו"ק ומעשר אתוון, לכן כל דרגא ודרגא אקרי י"ד ואינו דומה יד ליד, די"ד מדרגא דשיר מרובע דאיהו אדם זעירא איהו רזא דמרכבת המשנה אשר למלך וי"ד מדרגא דשיר משולש דאיהו רזא דכסא רחמי' איהו ג"כ ברזא דכסא לאדם דאיהו בדרגא דשיר כפול דאיהו אדם לשבת על הכסא ואיהו אקרי יד רמה ודרגא דשיר משולש אקרי יד ימינא, רזא דיהו"ק אלקינו יקו"ק כדקאמרן, ויד החזקה היא רזא דכוז"ו במוכס"ז כוז"ו דאיהו שיר מרובע, ואע"ג דתלת ידין אלין לזמנין הם רמז לחג"ת דרגא דשיר משולש ברזא דימין ושמאל ואמצע, עכ"ד עקרא דתלת ידין אלין הם לקבל תלת דרגין דאינון כפול משולש מרובע, אלא דלזמנין נזכר העליון בשם ימין והיינו שיר כפול בסוד ימין ושיר מרובע שמאל ושיר משולש באמצע ואלין תלת דרגין כד זרעין זרעא בכללא חדא אינון זרעי' זרעא על ארעא, והיינו על ארץ דלתתא דהיא סיהרא דלבר רזא דברייתא דאתחברת ואתכלילת בשם הוי"ה ברזא דיהוד"ה, והיינו ד' שבשם יהוד"ה שהיא מקבלת משם של יקו"ק כמו שמפורש בכללים, וכלא ע"י ברית דא דקאמרן דהוא רזא דצדיק עץ עושה פרי, נמצא דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא דאלין תלת ידין דאינון תלת דרגין שכל חד כלול מי"ד כנ"ל, וכשם דאיהו אזדרע במ"ב זווגין הנ"ל כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון בעובדא דבראשית, ואינון מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו, דעליהם אמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מפני שאלין מ"ב אתוון עצם קיומם מעמידי' שבעה רקיעי' ושבעה ארצות, ויוצא מהבל חותם הגדול שהוא שם בן י"ו אותיות כמ"ש בס' הקנה דף רי"ב דאומר כנ"ל, ואומר ובאלה שבעה שמות, ור"ל על אלין מ"ב אתוון שהם רזא דשבעה שמות כל חד משש אתוון כמ"ש שם בדף הנ"ל, הא' 'בראשית, השני ברא'אלה, השלישי 'ימאתהש, הרביעי 'מימואת, החמישי 'הארצוה, הששי 'ארצהית, הז' התהוו'ב, אלין אינון שבע שמהן עלאין דאינון מ"ב אתוון ובאלין שבעה שמות אומר תמצא מדות קבועות עד שאין הפה יכול לדבר בעצם תכליתם ולא האזן יכולה לשמוע עצם תחילתם וכו', והוא מטעם שהם היו קדמאין לכל {{מנוקד|<big>'''וּשְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ'''</big>}} שיוצא מהבל חותם הגדול שם בן י"ו אותיות כנ"ל, אזדרע במ"ב אתוון אלין בעובדא דבראשית דכמה דאיהו שם של מ"ב לתתא והיינו שבע שמהן של אבגית"ץ וכו' כהאי גוונא איהו לעילא ברזא דא כדקאמרן, וכמ"ש בתקונים דף ס"ג א' דאומר דכמה דאיהו שמא דקב"ה דמ"ב וע"ב לעילא, כך איהו שמא דמ"ב וע"ב לתתא, הה"ד כשמך אלקי' כן תהלתך וגו'. כלל העולה דשם של מ"ב בין האי דלעילא ובין האי דלתתא איהו ברזא דתלת ידין דאינון רזא דתלת דרגין בסוד חב"ד דרגא חדא רזא דרישא, וחג"ת הוא דרגא תניינא רזא דגופא, ונהי"ם דרגא תליתאה, וכל דרגא ודרגא הוא רזא דארבעסר כדקאמרן, וסליק כלא למ"ב רזא דמ"ב זווגים דאתמסר כלא לצדיק דאיהו אקרי ברית דכל חד וחד יהיב ליה מדיליה ואיהו דקא אזדרע בנוק', וכשם דאית צדיק לעילא בשם של מ"ב אתוון דעובדא דבראשית דאינון מסטרא דנשמתא דאתפשטותיה בתלת דרגין, פשוט כפול משולש כהאי גוונא אית צדיק לתתא מסטרא דגופא דאתפשטותיה ג"כ בג' דרגין ואינון כפול משולש מרובע כמו שמובן במקומו בכללים, וכולם הם יהבין לצדיק דא משום דלית יחודא בכל ספירן חד בחברתה אלא בצדיק כגוונא דדכר ונוק' דיחודא דתרווייהו לאו איהו בכל אברין דלהון אלא בברית מילה, כמ"ש בתקונים דף צ"ג א' דאומר כנ"ל, ואומר ובג"ד לתתא בצדיק צריך לקרבא אתוון דיהו"ק עם שכינתי' דאיהו קורבנא דיליה קרבן ליהו"ק, קורבא דאחוה אית תמן ולאו דיחודא ואומר והכי שכינתא עלאה עם חכמה צריך לקרבא לון בצדיק וכל ענפין תמן מתייחדן ומתקשרין ומשלבין ומקבלין דא מן דא, וכלא ע"י דצדיק, ובלא צדיק לית קורבא וכו', ולכן ברית דא אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא שהם רזא דתלת ידין תלת דרגין, כל חד כלול מי"ד זווגין, מ"ב זווגין מתלת גופין ותלת רישין דאינון תלת פרצופין הרמוזי' בתלת דרגין, שכל דרגא ודרגא היא רזא דשבעה ושבעה מוצקות דאינון י"ד זווגין כנ"ל, וכללא דתלת אלין הם מ"ב זווגין וההוא זרע קיימא באותו ברית ממש דאיהו עץ עושה פרי אשר זרעו בו כנ"ל, ודא מסטרא דגופא דאיהו דיוקנא דברית רשימו דחותמא וכמה דדיוקנא דברית דא אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא זרעא כנ"ל, כך אזדרע שמא גליפא ע"י צדיק מסטרא דנשמתא דאיהו רזא דקא מייחד כנ"ל, רזא דיחודא ולא כמו האי צדיק דלתתא דאיהו קורבא דאחוה כנ"ל. והאי איהו עובדא דמרכבה דרכיב דא בדא עובדא דשלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא כדין איהו שם מלא יהו"ק אלקים שם של יהו"ק איהו אשתכח בכמה דרגין עילא ואמצעיתא ותתא, וכמה שמהן קדישין עלאין מתחברין אלין באלין יהו"ק דאיהו רזא דשמא קדישא איהו חד רזא דכלא דאיהו דקא מייחד כלא כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א' דאומר כנ"ל. ואומר שמא דכליל כל שמהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א ברזא דאתוון צרופא דשמא קדישא דאיהו שם יהו"ק לארבע סטרין, כמ"ש במקומו דביה הוה ידע לצרפא כהנא בכל סטרוי עד דסלקי שמהן בכמה סטרין בארבעין ותרין גוונין כמו שנרמז שם בדף הנ"ל דאומר כנ"ל, ואומר דהאי איהו כליל כל שמהן וכו'. ואומר ומאן דארכיב זינא בזיניה וידע לקשרא קשרא בקשריה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה, דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי עלמין דאצילות מתחברין ברזא דיהו"ק לעילא דאיהו כבוד נאצל עלמין דפירודא הטוב דבהון מתחבר כלא ברזא דאלקי' רזא דגופא דאקרי כבוד נברא, כלא בכללא חדא ברזא דחשמ"ל שמתחברין עלמין עלאין בתתאין היכלין עלאין בתתאין שהם רזא דדכורא בנוק', ודא הוא שמא שלים יהו"ק אלקי', וכמו כן בכתבי האר"י זלה"ה בסוד חשמ"ל דוק ותשכח דאיהו מרמז ג"כ כעין זה דאומר על שבע היכלין שהם שבע הנערות דיליה רזא דשבע הנערות הראויות לתת לה, וידוע שאלין שבע נערות הם מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל צדקיא"ל יופיא"ל רזיא"ל כמ"ש בזהר שיר השירים דף ח' א' דאומר כנ"ל, ואומר וכמה אלף וריבוא משריין עמהון, כד"א ועלמות אין מספר. וכד מלכות דאצילות סליקת סלקין אינון בהדה, כמו שאומר קרא בתולות אחריה רעותיה וגו' וכל אינון משריין עלאין מתחברין כלא כחדא בגין למהוי כלא חד כמ"ש בזהר פ' ויקהל דף קצ"ז ב' דאומר כנ"ל. ולכן הרשב"י זלה"ה התחיל בהקדמת הזהר בשם מלא יהו"ק אלקי', שם של מ"ב לתתא ושם של מ"ב לעילא, והם הם רזא דתרין שושנים, ולאו אינון שוין בגין דאית שושנה לעילא ברזא דיהו"ק ואית שושנה לתתא ברזא דאלקי', ואע"ג דהאי רזא תתאה דהיא רזא דאלקים אתקרי בשם יהו"ק לזמנין כמ"ש במדרש הנעלם פ' חיי שרה דאומר וכל טוב אדוניו בידו מהו, א"ל הוא שמא דמאריה דאזיל גביה וכו'. וכן בזהר פ' ויצא דף קמ"ט א' דאומר דיעקב חמא מטטרו' סבא דביתא דשליט בכל דיליה דאיהו קאים בשולטנו על האי עלמא, שד"י וסליק לעילא דסליקו דשמא דמאריה יהו"ק, אחר דיעקב אשתלים ביה וכו', משמע דאיהו אקרי הכי יהו"ק עכ"ד לאו כל יהו"ק שוין בגין דאית יהו"ק דאיהי קדש, ואית יהו"ק דאיהי קדש הקדשים ואית יהו"ק דאיהו כגוונא דחול כנ"ל. ורזא דא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו', הנקרא בשמי דייקא, לאו דאיהו יהו"ק ממש אלא דאקרי הכי לזמנין יהו"ק, אבל איהו אלקי' ברזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ, חזו חזות קשה דשם מות בארץ כנ"ל, ואפילו שמא דאלקי' אית אלקי' מסטרא דעץ הדעת טוב ורע ואית אלקי' חיים ומלך עולם כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ח א' דאומר כנ"ל, ואע"ג דשמא דיהו"ק איהו לעילא ושמא  
  
 
{{שולי הגליון}}
 
{{שולי הגליון}}

Revision as of 09:45, 25 November 2021

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נא TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"א)

וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא (נ"א דההוא) זַרְעָא,
כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.


אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png נא TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף נ"א ע"א)

דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין וכו'. האי איהו רמז לתלת דרגין דכל דרגא איהו יהו"ק ושם מ"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאי לאו לא אקרי אדם כנ"ל, ואלין אינון 'יד אתוון דאקרון 'יד יהו"ק דבכל זמנא דאדכר יד יהו"ק או יד הגדולה או יד רמה וכן יד החזקה, אע"ג שאינן דומין דא לדא, כגון יד הגדולה שהיא יהו"ק אלקינו יהו"ק אינו דומה ליד החזקה שהיא כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וכן יד רמה ליד הגדולה עכ"ד כלהו שוין דאקרון י"ד, רמז דאינון כלילן מיהו"ק מעשר ספירן דאינון י"ד ואינון רמז לאדם שלם דאיהו רזא דשבעה ושבעה שהם י"ד והיינו שבעה ברישא ושבעה בגופא שבעה ברישא רזא דתרין אודנין ותרין עיינין תרין נוקבין דחוטמא פומא ושבעה בגופא דאינון תרין ידין וצואר תלת וגוף וברית תרין הא חמש, תרין רגלין הא שבע כמו שנרמז בזהר פ' משפטים דף קי"ז א' ע"ש. נמצא דאדם שלם איהו ברזא די"ד אברים אלין וכל אבר ‏ ואבר מאלין י"ד אברים הם כלולים מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, כנודע בתרי"ג פקודין דכל פקודא ופקודא כלול מכולם, ותרי"ג פקודין אלין הם לקבל רמ"ח אברים ושס"ה גידים שנכללי' בגופא כנודע רק שאלין י"ד אברים הם נכללי' כחדא ברזא חדא בכללא דאדם דקאמרן, ולעילא בעלמא דחבורא תלת דרגין דאינון רזא דגופא קדישא כל חד וחד מאלין תלת דרגין דאינון כפול משולש ומרובע, כיון שהם כלולי' מיהו"ק ומעשר אתוון, לכן כל דרגא ודרגא אקרי י"ד ואינו דומה יד ליד, די"ד מדרגא דשיר מרובע דאיהו אדם זעירא איהו רזא דמרכבת המשנה אשר למלך וי"ד מדרגא דשיר משולש דאיהו רזא דכסא רחמי' איהו ג"כ ברזא דכסא לאדם דאיהו בדרגא דשיר כפול דאיהו אדם לשבת על הכסא ואיהו אקרי יד רמה ודרגא דשיר משולש אקרי יד ימינא, רזא דיהו"ק אלקינו יקו"ק כדקאמרן, ויד החזקה היא רזא דכוז"ו במוכס"ז כוז"ו דאיהו שיר מרובע, ואע"ג דתלת ידין אלין לזמנין הם רמז לחג"ת דרגא דשיר משולש ברזא דימין ושמאל ואמצע, עכ"ד עקרא דתלת ידין אלין הם לקבל תלת דרגין דאינון כפול משולש מרובע, אלא דלזמנין נזכר העליון בשם ימין והיינו שיר כפול בסוד ימין ושיר מרובע שמאל ושיר משולש באמצע ואלין תלת דרגין כד זרעין זרעא בכללא חדא אינון זרעי' זרעא על ארעא, והיינו על ארץ דלתתא דהיא סיהרא דלבר רזא דברייתא דאתחברת ואתכלילת בשם הוי"ה ברזא דיהוד"ה, והיינו ד' שבשם יהוד"ה שהיא מקבלת משם של יקו"ק כמו שמפורש בכללים, וכלא ע"י ברית דא דקאמרן דהוא רזא דצדיק עץ עושה פרי, נמצא דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא דאלין תלת ידין דאינון תלת דרגין שכל חד כלול מי"ד כנ"ל, וכשם דאיהו אזדרע במ"ב זווגין הנ"ל כך אזדרע שמא גליפא מפרש במ"ב אתוון בעובדא דבראשית, ואינון מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו, דעליהם אמר משה אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה, מפני שאלין מ"ב אתוון עצם קיומם מעמידי' שבעה רקיעי' ושבעה ארצות, ויוצא מהבל חותם הגדול שהוא שם בן י"ו אותיות כמ"ש בס' הקנה דף רי"ב דאומר כנ"ל, ואומר ובאלה שבעה שמות, ור"ל על אלין מ"ב אתוון שהם רזא דשבעה שמות כל חד משש אתוון כמ"ש שם בדף הנ"ל, הא' 'בראשית, השני ברא'אלה, השלישי 'ימאתהש, הרביעי 'מימואת, החמישי 'הארצוה, הששי 'ארצהית, הז' התהוו'ב, אלין אינון שבע שמהן עלאין דאינון מ"ב אתוון ובאלין שבעה שמות אומר תמצא מדות קבועות עד שאין הפה יכול לדבר בעצם תכליתם ולא האזן יכולה לשמוע עצם תחילתם וכו', והוא מטעם שהם היו קדמאין לכל וּשְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ שיוצא מהבל חותם הגדול שם בן י"ו אותיות כנ"ל, אזדרע במ"ב אתוון אלין בעובדא דבראשית דכמה דאיהו שם של מ"ב לתתא והיינו שבע שמהן של אבגית"ץ וכו' כהאי גוונא איהו לעילא ברזא דא כדקאמרן, וכמ"ש בתקונים דף ס"ג א' דאומר דכמה דאיהו שמא דקב"ה דמ"ב וע"ב לעילא, כך איהו שמא דמ"ב וע"ב לתתא, הה"ד כשמך אלקי' כן תהלתך וגו'. כלל העולה דשם של מ"ב בין האי דלעילא ובין האי דלתתא איהו ברזא דתלת ידין דאינון רזא דתלת דרגין בסוד חב"ד דרגא חדא רזא דרישא, וחג"ת הוא דרגא תניינא רזא דגופא, ונהי"ם דרגא תליתאה, וכל דרגא ודרגא הוא רזא דארבעסר כדקאמרן, וסליק כלא למ"ב רזא דמ"ב זווגים דאתמסר כלא לצדיק דאיהו אקרי ברית דכל חד וחד יהיב ליה מדיליה ואיהו דקא אזדרע בנוק', וכשם דאית צדיק לעילא בשם של מ"ב אתוון דעובדא דבראשית דאינון מסטרא דנשמתא דאתפשטותיה בתלת דרגין, פשוט כפול משולש כהאי גוונא אית צדיק לתתא מסטרא דגופא דאתפשטותיה ג"כ בג' דרגין ואינון כפול משולש מרובע כמו שמובן במקומו בכללים, וכולם הם יהבין לצדיק דא משום דלית יחודא בכל ספירן חד בחברתה אלא בצדיק כגוונא דדכר ונוק' דיחודא דתרווייהו לאו איהו בכל אברין דלהון אלא בברית מילה, כמ"ש בתקונים דף צ"ג א' דאומר כנ"ל, ואומר ובג"ד לתתא בצדיק צריך לקרבא אתוון דיהו"ק עם שכינתי' דאיהו קורבנא דיליה קרבן ליהו"ק, קורבא דאחוה אית תמן ולאו דיחודא ואומר והכי שכינתא עלאה עם חכמה צריך לקרבא לון בצדיק וכל ענפין תמן מתייחדן ומתקשרין ומשלבין ומקבלין דא מן דא, וכלא ע"י דצדיק, ובלא צדיק לית קורבא וכו', ולכן ברית דא אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא שהם רזא דתלת ידין תלת דרגין, כל חד כלול מי"ד זווגין, מ"ב זווגין מתלת גופין ותלת רישין דאינון תלת פרצופין הרמוזי' בתלת דרגין, שכל דרגא ודרגא היא רזא דשבעה ושבעה מוצקות דאינון י"ד זווגין כנ"ל, וכללא דתלת אלין הם מ"ב זווגין וההוא זרע קיימא באותו ברית ממש דאיהו עץ עושה פרי אשר זרעו בו כנ"ל, ודא מסטרא דגופא דאיהו דיוקנא דברית רשימו דחותמא וכמה דדיוקנא דברית דא אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא זרעא כנ"ל, כך אזדרע שמא גליפא ע"י צדיק מסטרא דנשמתא דאיהו רזא דקא מייחד כנ"ל, רזא דיחודא ולא כמו האי צדיק דלתתא דאיהו קורבא דאחוה כנ"ל. והאי איהו עובדא דמרכבה דרכיב דא בדא עובדא דשלימו דכלא, וכד אשתלים דא בדא כדין איהו שם מלא יהו"ק אלקים שם של יהו"ק איהו אשתכח בכמה דרגין עילא ואמצעיתא ותתא, וכמה שמהן קדישין עלאין מתחברין אלין באלין יהו"ק דאיהו רזא דשמא קדישא איהו חד רזא דכלא דאיהו דקא מייחד כלא כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א' דאומר כנ"ל. ואומר שמא דכליל כל שמהן יו"ד ה"א וא"ו ה"א ברזא דאתוון צרופא דשמא קדישא דאיהו שם יהו"ק לארבע סטרין, כמ"ש במקומו דביה הוה ידע לצרפא כהנא בכל סטרוי עד דסלקי שמהן בכמה סטרין בארבעין ותרין גוונין כמו שנרמז שם בדף הנ"ל דאומר כנ"ל, ואומר דהאי איהו כליל כל שמהן וכו'. ואומר ומאן דארכיב זינא בזיניה וידע לקשרא קשרא בקשריה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה, דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי עלמין דאצילות מתחברין ברזא דיהו"ק לעילא דאיהו כבוד נאצל עלמין דפירודא הטוב דבהון מתחבר כלא ברזא דאלקי' רזא דגופא דאקרי כבוד נברא, כלא בכללא חדא ברזא דחשמ"ל שמתחברין עלמין עלאין בתתאין היכלין עלאין בתתאין שהם רזא דדכורא בנוק', ודא הוא שמא שלים יהו"ק אלקי', וכמו כן בכתבי האר"י זלה"ה בסוד חשמ"ל דוק ותשכח דאיהו מרמז ג"כ כעין זה דאומר על שבע היכלין שהם שבע הנערות דיליה רזא דשבע הנערות הראויות לתת לה, וידוע שאלין שבע נערות הם מיכא"ל גבריא"ל רפא"ל אוריא"ל צדקיא"ל יופיא"ל רזיא"ל כמ"ש בזהר שיר השירים דף ח' א' דאומר כנ"ל, ואומר וכמה אלף וריבוא משריין עמהון, כד"א ועלמות אין מספר. וכד מלכות דאצילות סליקת סלקין אינון בהדה, כמו שאומר קרא בתולות אחריה רעותיה וגו' וכל אינון משריין עלאין מתחברין כלא כחדא בגין למהוי כלא חד כמ"ש בזהר פ' ויקהל דף קצ"ז ב' דאומר כנ"ל. ולכן הרשב"י זלה"ה התחיל בהקדמת הזהר בשם מלא יהו"ק אלקי', שם של מ"ב לתתא ושם של מ"ב לעילא, והם הם רזא דתרין שושנים, ולאו אינון שוין בגין דאית שושנה לעילא ברזא דיהו"ק ואית שושנה לתתא ברזא דאלקי', ואע"ג דהאי רזא תתאה דהיא רזא דאלקים אתקרי בשם יהו"ק לזמנין כמ"ש במדרש הנעלם פ' חיי שרה דאומר וכל טוב אדוניו בידו מהו, א"ל הוא שמא דמאריה דאזיל גביה וכו'. וכן בזהר פ' ויצא דף קמ"ט א' דאומר דיעקב חמא מטטרו' סבא דביתא דשליט בכל דיליה דאיהו קאים בשולטנו על האי עלמא, שד"י וסליק לעילא דסליקו דשמא דמאריה יהו"ק, אחר דיעקב אשתלים ביה וכו', משמע דאיהו אקרי הכי יהו"ק עכ"ד לאו כל יהו"ק שוין בגין דאית יהו"ק דאיהי קדש, ואית יהו"ק דאיהי קדש הקדשים ואית יהו"ק דאיהו כגוונא דחול כנ"ל. ורזא דא כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו', הנקרא בשמי דייקא, לאו דאיהו יהו"ק ממש אלא דאקרי הכי לזמנין יהו"ק, אבל איהו אלקי' ברזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ, חזו חזות קשה דשם מות בארץ כנ"ל, ואפילו שמא דאלקי' אית אלקי' מסטרא דעץ הדעת טוב ורע ואית אלקי' חיים ומלך עולם כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ח א' דאומר כנ"ל, ואע"ג דשמא דיהו"ק איהו לעילא ושמא



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף