Difference between revisions of "אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מט/ב"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
Line 6: Line 6:
 
</noinclude>
 
</noinclude>
 
<small>(זהר דף א' ע"א)</small>
 
<small>(זהר דף א' ע"א)</small>
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''וּלְבָתַר'''}} '''אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. {{ש}}בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִקְרוּן חָמֵשׁ תַּרְעִין.'''</big>}}}}
+
{{מרכז|{{גופן|5|פרנקטעמים|<big> {{עוגן1|'''וּלְבָתַר'''}} '''אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. {{ש}}בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. {{ש}}וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִקְרוּן חָמֵשׁ תַּרְעִין.'''</big>}}}}
  
 
<noinclude>
 
<noinclude>

Revision as of 09:07, 25 November 2021

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"א)

וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא.
בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה.
וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִקְרוּן חָמֵשׁ תַּרְעִין.


אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף מ"ט ע"ב)

דמלכות דאצילות לאו איהי יתבא בין החוחים כי אם בין הבנות, כד"א כן רעיתי בין הבנות (שה"ש ב, ב). דאינון תריסר חיון רברבן עלאין דאקרון הכי "בנות ירושלים" כמו שנרמז בזהר חדש פ' חקת דף פ"ג א' דאומר כנ"ל. ואלין אינון תקונין דילה דקיימין תחותה כמו שנרמז בזהר שיר השירים דף ט"ו ב ודף י"ז א' ע"ש. וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר שמא דאלקים זִמְנָא אָחֳרָא, בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה, ואלין אינון: 'מרחפת 'על 'פני 'המים 'ויאמר. דחמש אלין הם רזא דחמש עלין דלבר משושנה תתאה. וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן חָמֵשׁ יְשׁוּעוֹת, אינו אומר "ואלין חמש" אלא וְאִנּוּן חָמֵשׁ, דהאי איהו רמז על חמש עלין דלגו דאינון רזא דחמש תיבין אלין: 'שמע 'ישראל 'יהו"ק 'אלקי"נו 'יהו"ק שהם רזא דחמש אור משושנה עלאה, רזא דחמש עלין דילה דהאי איהו עיקרא ושורשא דשושנה דכלא אחידן בהאי שושנה כמו שנרמז בזהר פ' פנחס דף רל"ג ב' דאומר כנ"ל. ומה שאומר דכלא אחידן בהאי שושנה האי איהו רמז דבין עלין דלעילא ובין עלין דלתתא כלהו אחידן בה כנ"ל. אבל חמש עלין דילה אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִקְרוּן חָמֵשׁ תַּרְעִין, וכל חד כלול מעשר ועל דא אינון חמש ואינון חמשין כמו שנרמז בז"ח בראשית בסתרי אותיות סוף דף א' ב' דאומר האי ה"א אתעטרת ברזא דאינון חמשין ואינון פלאות דאינון חמש סמכין לגויה וכד אתעטרא ואתפשטת אתהדרת מגו רזא דחמשין לגו רזא דחמש דאינון ה', והענין הוא שתדע דאת ה' בתראה דשם יהו"ק אתעבידת גופא לתלת אתוון יה"ו בין ה' בתראה משמא גליפא ובין ה' בתראה משמא דא דאיהו רשימו דחותמא ה' עלאה דאיהי ה' בתראה משמא גליפא איהי רזא דחמש גוונין דנהרין מלגאו ואינון רזא דחמש אור, ואת ה' תתאה דאיהי ה' בתראה מסטרא דרשימו דחותמא איהי רזא דחמש גוונין דלבר ‏ ואינון רזא דלבושין לחמש אור ולבושין אלין הם רזא דארגמ"ן דאלין אינון גופא לחמש גוונין דאינון מלגאו, כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ד ב' דאומר כנ"ל * וכיון דתלת אתוון יה"ו הם גליפין בתוך ה' בתראה, לכן אינם נזכרים רוב ומנין כי אם ה' בתראה משמא גליפא וה"א בתראה משמא רשימא דאיהי אוף הכי אתעבידת גופא לתלת אתוון יה"ו דאינון אתוון ‏ רשימין ה' בתראה משמא גליפא היא רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין דאקרון חמש אצבען עלאין דיד ימין דאיהי יד הגדולה רזא דתלת שמהן אלין יהו"ק אלקינ"ו יהו"ק דאית בהון י"ד אתוון ותלת שמהן אלין כלילן בתלת אתוון יה"ו שהם רזא דחג"ת דאינון גו את ה' דאתעבידת גוף לתלת אתוון אלין ובה אשתלים שמא גליפא יהו"ק * ואת ה' בתראה משמא דיהו"ק ‏ דא דאיהו מסטרא דרשימו דחותמא היא אוף הכי רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין רזא דחמש אצבעאן דיד שמאל דאקרי יד החזקה דאיהי כוז"ו במוכס"ז כוז"ו דכלילן אוף הכי בתלת אתוון אלין יה"ו, ואינון אתוון רשימין דקיימין אוף הכי גו את ה' בתראה מסטרא דרשימו דחותמא ובה אשתלים אוף הכי שמא דיהו"ק דאיהו רשימו דחתמא כנ"ל כמו שנרמז בתקונים דף צ"ב א' ופ' כי תצא בר"מ דף ר"פ א' דאומר כנ"ל * ואומר על חמש אור דיומא קדמאה דאיהו דרגא דאברהם, רזא דימינא דאלין חמש סלקין לחמשין תרעין דבינה ומתמן בינה איהי רחמים גמורים וחמשין תרעין אלין דבינה כלַהו אתפשטו בחמש ספירן דכלילן בגופא דא דקאמרן דאיהו רזא דגוף ותרין דרועין ותרין שוקין שכן בינה עד הוד אתפשטת וזהו מה שאומר בז"ח בראשית דף א' ב' הנ"ל האי ה' אתעטרת ברזא דאינון חמשין ואינון פלאות דעליהון הוה אמר דוד מלכא דאיהו רזא דה' בתראה, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך, דאינון נ' פלאות, ואומר דאלין כד נהרין וסלקין לה לאתעטרא אתעבידו חמש לנהרא גו חמש דלתתא דנפקין מינה וכו'. ואומר דכד את ה' עלאה אתפשטת אתהדרת מרזא דנו"ן לגו רזא דה"א, כלומר דקיימת בגו את ה' תתאה מסטרא דגליפו דחותמא, והאי איהו רזא דאתחברת אימא בברתא והוו כחדא בסוד כעיר שחוברה לה יחדיו, כמ"ש בזהר פ' וישב דף קפ"ג ב' דאומר כנ"ל ותרין ההי"ן אלין מסטרא דגליפו דחותמא אקרון חמשי' כסף, בגין דה"א חדא איהי רזא דיחודא דשחרית, וה"א אחרא איהי רזא דיחודא דערבית, ואינון כ"ה כ"ה דאינון חמשין תרעין דרחמי מסטרא דאברהם דאתמר בהון בפורקנא בתראה: וברחמים גדולים אקבצך כמ"ש בר"מ פ' כי תצא דף רע"ז א' דאומר כנ"ל וכיון דאת ה' עלאה דאיהי גליפו דחותמא רזא דחמשין תרעין נבלעת בגו את ה' תניינא דאיהי אוף הכי רזא דחמשים כמ"ש בר"מ פ' פנחס דף רנ"ה א' דאומר כנ"ל לכן לא נזכרו כלהו כי אם בסוד חמשים ומתחלקין בתרין ההי"ן והיינו כ"ה לימינא וכ"ה לשמאלא, כמ"ש בתקונים דף נ"ד א' דאומר על תרין זמנין דמייחדין ישראל לקב"ה סלקין ליה קלא ערב ובקר והיינו קלא איהו עמודא דאמצעיתא ערב ובקר אלין אינון כ"ה בימינא וכ"ה בשמאלא, ואינון חמשין תרעין דבינה ותרווייהו אקרון שכינתא עלאה כמו שנרמז בתקונים דף ע"ג א' דאומר כ"ה איהי שכינתא עלאה וכו' איהי כ"ה אתוון דיחודא דשחרית וכ"ה אתוון דיחודא דערבית, ואומר ושמתי כדכ"ד שמשותיך דא שכינתא תתאה. נמצא דאי' כאן שכינתא עלאה תרין ההי"ן כחדא דאינון רזא דחמשין תרעין ותרין ההי"ן אלין אקרון בכללא חדא שושנה עלאה שכינתא עלאה, ולזמנין כל חד וחד אתקריאת שושנה בגין דאינון קיימין בדרגא דשיר משולש דא לימינא ודא לשמאלא ועמודא דאמצעיתא בינייהו דאתמר עליה הרועה בשושנים, כמו שנרמז בתקונים דף ס"ט ב' דאומר מאי שושנים, אלא שושנה עלאה שכינתא עלאה. וכוונתו הוא על תרווייהו דאקרון הכי באורח כלל שושנה עלאה, והייינו שכינתא עלאה, וכמו שאומר דא לימינא ודא לשמאלא, הרועה בשושנים דא עמודא דאמצעיתא. ואומר שושנה אית בה כ"ה גרעינין בתפוח דילה כחושבן כ"ה אתוון דיחודא, וכן בשושנה תניינא כ"ה גרעינין וסלקון כלהו לחמשין דאינון רזא דחמשין כסף, רזא דחמשין תרעין דחדוה דיתפתח לון בפורקנא בתראה, משא"כ בפורקנא קדמאה דאע"ג דיצאו מסטרא דשכינתא עלאה דאתקריאת כ,ה כד"א כ"ה אמר יהו"ק כחצות הלילה וכו', כמו שנרמז בתקונים דף ע"ג א' דאומר כנ"ל עכ"ד לא אתפתח לון חמשין תרעין אלין דאינון רחמים דרגא דאברהם דאיהו כסף, אלא דאתפתחת לון חמשין תרעין מסטרא דדינא דשמאלא כמו שנרמז ברע"מ פ' פנחס דף רע"ז א' דאומר דכד נפקו ישראל ממצרים אתפתח לון חמשין תרעין מסטרא דדינא דשמאלא, ומה שאומר מסטרא דדינא דשמאלא, האי איהו רמז מסטרא דתרין ההי"ן מיהו"ק דאיהו רשימו דחותמא דדא אקרי דינא מסטרא דשמאלא, ואע"ג דתרין ההי"ן מסטרא דרשימו דחותמא הם רזא ‏ דכ"ד ‏ כ"ד דכלילן בנצח והוד רזא דבשכמל"ו דשחרית ובשכמל"ו דערבית דאתמר עליהון ושמתי כדכ'ד שמשותיך כמו שנרמז בתקו' דף נ"ד א' ביוסיטא דאומר כנ"ל, עכ"ד כשנצח דאיהו רזא דכ"ד נכלל בחסד אשתלים איהו ביה ואתעביד ברזא דכ"ה כגוונא עלאה וכגוונא דא הוד כמו שנרמז בזהר פ' תרומה דף קל"ט ב' דאומר יעקב בעא לאתקנא לתתא ברזא דיחודא ואתקין בכ"ד אתוון ואינון בשכמל"ו, ולא אשלים לכ"ה אתוון וכו', כיון דאתתקן משכנא ואשתלים מלה לא מליל אלא בכ"ה אתוון לאחזאה דהא אשתלים דא כגוונא דלעילא דכתיב 'וידבר 'יהו"ק 'אליו 'מאהל 'מועד לאמר. ור"ל דאית בקרא דא כ"ה אתוון רמז דאשתלים משכנא ברזין דלעילא ואקרי כ"ה, ולכן לזמנין תמצא דנצח כד אתכליל בחסד אתקרי כלא שכינתא עלאה, כגון ביחודא דשחרית ובהיפוך גבורה כד אתכליל בהוד אתקרי שכינתא תתאה כגון ביחודא דערבית ובג"ד שמאלא דאיהו חשך תיאובתיה לאתכללא בימינא דאיהו אור כמו שנרמז בזהר בראשית דף י"ז א' ע"ש. כלל העולה דיחודא עלאה איהו רזא דתורה שבכתב ויחודא תניינא איהו רזא דתורה שבע"פ דא כלל ודא פרט, כלל אצטריך לפרט ופרט אצטריך לכלל, וקב"ה אתייחד בליליא, כמה דאתייחד ביממא, מדת ליליא אתכליל ביממא ומדת יממא אתכליל בליליא ואתעביד יחודא חדא כמ"ש בזהר פ' תרומה דף קפ"ב א' דאומר כנ"ל, וע"ד בעי לאשגחא בתרין יחודין אלין דאתעבידו כלא חד בלא פרודא כמ"ש בזהר פ' הנ"ל דף קל"ט ב' דאומר דכיון דאנן מחברין לון כחדא וסלקין כחדא בחבורא חדא במ"ט פנים מ"ט תרעין לא אצטריך לאפרשא דא לחוד ודא לחוד, אלא לאשגחא דכלא איהו חד בלא פרודא, ועל דא דכורא בשית סטרין עלאין דאתרמיזו בקרא דשמע ישראל דאינון שית תיבין ונוק' בשית סטרין בשכמל"ו דאינון שית תיבין אחרנין וסלקין בחבורא חדא ברזא דמ"ט תרעין דאתכלילו בימינא ושמאלא ברזא דשמא קדישא חד בארח כלל ותרין שמהן אלין יהו"ק אלקים אתעבידו



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף