אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מט/א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א

פירוש להקדמת ספר הזהר

(זהר דף א' ע"א)

בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה. מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּור, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי. מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. אוּף אֱלֹקִים דְּהָכָא מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ.


· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א


(דף מ"ט ע"א)

דלבושין רזא דקנים, שכן חמה איהי נוקבא לגבי שמשא, ולבנה אוף הכי איהי נוקבא לגבי ירח, ובת עין סליקת על כלהו ואיהי כלילא מכלהו כמו שנרמז בתקוים דף ע"ב ב' דאומר כנ"ל. נמצא דאית כאן תלת דאינון לבנה וירח ובת עין, לבנה איהי מסטרא דקנים, ירח מסטרא דנרות, בת עין מסטרא דהבלים פנימיים מסטרא דקדש הקדשים כנ"ל. והאי נקודה בת עין היא י' שבתוך את ה' בתראה משמא קדישא גליפא כנ"ל. ה' בתראה דשמא גליפא אתקריאת "רעיתי" שהיא "בין הבנות" דאתמר בהון רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה (שה"ש ח, ו), דכד נפיק לשמאלא דאיהי אשא אתמר ביה "רעיתי" כמו שנרמז בתקונים דף ק"ז ב' ביוסיטא דאומר כנ"ל. ומלכות דאצילות דא אתקריאת "שושנת העמקים" דקיימא בעמיקתא דכלא כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ז א' ע"ש. אבל שושנה אחרא מסטרא דרשימו דחותמא קיימא "בין החוחים" כנ"ל. ולכן אומר כאן: בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה. ולאו אינון שוין כנ"ל. ודווקא במעליותם לאו אינון שוין אבל בחשבונם או בשמהן דלהון אינון שוין, דקב"ה עבד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה, והכי ארעא דלתתא אתעבידת בכמה נהורין כלא כגוונא עלאה, ועל דא לזמנין עילאין אקרון בשמא דתתאין ולזמנין תתאין אקרון בשמא דעילאין כמ"ש בזהר בראשית דף ל"ט ב'. ופ' משפטים דף קכ"ד ב' דאומר כנ"ל. ולכן תרין שושנים אלין קיימין ברזא חדא, והיינו מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּור בסוד פרה אדומה תמימה כמו שנפרש לקמן. אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שהיא מלכות דאצילות, אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי, אבל האי דין אינו דינא קשיא, בגין דדינא קשיא אתיא מסטרא דאלקים, דפחד יצחק דאיהו רזא דגבורה כמו שנרמז בזהר פ' ואתחנן דף רס"ט ב'. דאומר כה אמר יהו"ק אלקים (ישעיה ז, ז). כדין האי כ"ה ינקא מסטרא דדינא, מאתר דגבורה עלאה וכו'. ואומר: "אלקים גבורה הוא בכל אתר" ר"ל גבורה עלאה, אדנ"י גבורה תתאה, ותרין גבורות אלין הם רזא דתרין ההי"ן מסטרא דרשימו דחותמא, ה' עלאה מסטרא דרשימו דחותמא איהי גבורה עלאה, אלקים דפחד יצחק דינא קשיא יד החזקה תקיפא רזא דשור מועד, ומסטרא דיליה איהו פרה אדומה, גזרת דינא סומקא כוורדא, וה' תתאה מסטרא דרשימו דחותמא איהי אדנ"י גבורה תתאה כנ"ל. ודא היא "תמימה" רזא דשור תם דינא רפיא כמו שנרמז בזהר פרשת חקת דף ק"פ ב' דאומר כנ"ל. ואומר: אשר אין בה מום (במדבר יט, ב), כד"א כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שה"ש ד, ז). ודא היא מלכות דאצילות שהיא מסטרא דיהו"ק דגליפו דחותמא דלית בה מו"ם דסליק לחושבן אלקים, דשמא דאלקים איהו דינא קשיא כנ"ל, בגין דחפיא ליה האי קליפה תקיפא, סטרא אחרא דאקרי מום זר, אבל במטרוניתא כתיב: כלך יפה רעיתי ומום אין בך. כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' צו דף ל"ג ב' דאומר כנ"ל. ואומר דלא צריך לקרבא לגבה מאן דאית ביה מום, ואוף הכי לא צריך למקרב לגבוה 'זר, והיינו מ'מזר - 'מום 'זר, 'מום נוקבא, 'זר זכר. ועל דא כלך יפה רעיתי ומום אין בך כדקאמרן. ועל דא אמר קב"ה לאברהם, גור 'בארץ הזאת (בראשית כו, ג). דאיהי ה' בתראה דשמא גליפא דאתכלילת בתלת אתוון יה"ו דאינון לימינא כמו שנרמז בתקונים חדשים דף ל"ו ב' דאומר כנ"ל. ואומר והא אוקמוה קדמאין (כתובות ק"י:) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ורצו לרמוז על האי "ארץ עלאה קדישא" ה' בתראה מסטרא דגליפו דחותמא, ה' דאברהם דאיהי הארץ, ומסטרא דימינא אתקרי 'בארץ, דתמן א"ב ב"א בהפוך אתוון 'אב, ורזא דא כי אב המון גוים נתתיך, והאי איהו 'בארץ כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל. ואת ה' זעירא דא דקאמרן איהי לימינא דתמן חכמה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ו א' דאומר כנ"ל. וכבר אמרינן דתלת אתוון אלין יה"ו אקרון הכי ימינא בגין דאינון מסטרא דגליפו דחותמא, ואקרון אילנא דחיי כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' משפטים דף קי"ד ב' דאומר כנ"ל. ותלת אתוון אלין יה"ו אינון גו אספקלריא המאירה כמ"ש בזוהר פ' ויצא דף קנ"ט א' דאומר כנ"ל. ועל דא תלת אתוון אלין יה"ו אקרון אפין סתימין דלא שליט עינא למחמי כמו שנרמז בזהר חדש שיר השרים דף ו' ב' דאומר כנ"ל. ועל דא עיקרא דכלא תליא לחבר את ה' בתראה משמא גליפא בג' אתוון אלין יה"ו דאינון מסטרא דימינא ואקרון אילנא דחיי, דאת ה' דא איהי שלימו דיליה כמ"ש ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ג ב' דאומר כנ"ל. ואברהם בהאי ה' אשתלים בהימנותא, ועל דא אתמר ליה הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים (בראשית יז, ד). כמו שנרמז בזהר חדש פרשת חקת דף פ"ב ב' דאומר כנ"ל. ואומר וכד האי ברית דאיהי ה' עמך תשתלים בכלא, ועל דא אתערו חברייא מאן דקרי ליה אברם פגים אתרא דאקרי עשה ולא תעשה, וכיון דפקודין דעשה אינון לימינא ופקודין דלא תעשה לשמאלא, ואיהי כלילא מעשה ולא תעשה כנזכר לעיל. לכן אומר כאן: אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי כנ"ל. מַה שּׁוֹשַׁנָּה דאיהי בין החוחים, אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, דאינון תליסר תיבין אלין: 'את 'השמים 'ואת 'הארץ 'והארץ 'היתה 'תהו 'ובהו 'וחשך 'על 'פני 'תהום 'ורוח. כמו שיאמר לקמן וכמו שנרמז בזהר פ' פנחס דף רל"ג ב'. וכן בתקונים דף ע' א' דאומר כנ"ל. אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. וכלהו אתרמיזו בתיבת 'אחד, והיינו בקרא דא: שמע ישראל יהו"ק אלקי"נו יהו"ק אחד. דתיבת 'אחד הם תלת עשר עלין דאינון קיימין לגו כמו שנרמז בתקונים דף ס"ט ב' דאומר כנ"ל. ואומר דעלין אלין אינון שית סומקו ושית חוורו, ושושנה דאתכלילת בהון הא תלת עשר כחושבן אח"ד וכו'. נמצא דאינון מכילן הם תריסר ואיהי נקודה דקיימא לעילא מנייהו ואשתלימו לתליסר כמ"ש בזהר חדש סתרי אותיות פרשת בראשית דף ג' א'. דאומר האי ה' בתראה דשמא קדישא איהי תריסר, והאי נקודה שבתוך את ה' דקיימא לעילא מנייהו איהי תליסר ואינון תליסר מכילן דרחמי לתתא כגוונא דלעילא. ואומר הני תריסר אינון תריסר תחומין ואינון לד' סטרא עלמא, תלת תלת לכל סטר, ואינון תלת אינון תשעה לכל סטר והכי לד' סטרין. והאי נקודה דקיימא עלייהו באמצעיתא אשלימת לכל סטר לעשרה, ועלה אתמר בעשור לחדש הזה וכו' (שמות יב, ג). דאיתחברת סיהרא בשמשא כמו שנרמז בזהר פ' פנחס דף ר"נ א' ב' דאומר כנ"ל. ואומר ומה דהות לעילא נקודה חדא, כד נחתא אתפשט זעיר זעיר ואתמלייא ואתעבידת ה' מליא מכל סטרין ודא ה' זעירא דאיהי מליא מתלת אתוון יה"ו דאינון רזא דתשע ספירן, ואיהי עשיראה מליאה מכלהו ט' שלימו דכלהו כמ"ש בתקונים דף פ' א' ודף ק"י א' דאומר כנ"ל. ואומר ובגין דא בראשית ברא אלקים. 'בראשית 'ברא תשע אתוון, תשע ספירן, אלקים עשירית. ו'בראשית' דאיהו רזא דשיר כפול, 'ברא' עם 'אלקים' 'את השמים ואת הארץ' וכו'. וכאילו היה אומר 'בראשית דאיהו רזא דחכמה ובינה כלולים כחדא כנ"ל, ברא עם אלקים שהיא מלכות דאצילות, את השמים ואת הארץ שהם רזא דהיכלין תתאין דאינון מאנין להיכלין עלאין כמ"ש בתקונים דף כ"ב א'. והיכלין אלין דאינון מאנין להיכלין עלאין הם רזא דקליפין דקודשא דאקרון "חומות ירושלים", ולאלין קליפין דקודשא סחרין לון קליפין דסטרא אחרא דאינון תליסר דאתרמיזו בד' תיבין דאינון 'תהו 'ובהו 'וחשך 'ותהום דאית בהון תליסר אתוון, 'תהו תלת, 'בהו שית, 'חשך ט', 'תהום תליסר, ואלין אינון ד' קליפין דסטרא אחרא דסחרין לאגוזא כנודע. וארבע קליפין דקודשא הם רזא דאומר קרא 'את 'השמים 'ואת 'הארץ. 'את 'השמים אינון תרין, 'את 'הארץ אוף הכי תרין, ואית בהון תליסר אתוון, ואלין קליפין דקודשא קיימין לגו קליפין דסטרא אחרא, שגם את זה לעומת זה עשה האלקים, טוב לעומת רע ורע לעומת טוב, טוב מטוב ורע מרע, הטוב מבחין את הרע והרע מבחין את הטוב, טוב שמורה לטובים ורע שמורה לרעים כמו שנרמז בס' יצירה פרק ששי דאומר כנ"ל. ותליסר אתוון דאית בארבע תיבין אלין 'את 'השמים 'את 'הארץ בגין דקיימין בגלותא גו תליסר אתוון דאית בד' תיבין אלין 'תהו 'ובהו 'חשך 'תהום, לכן אלין ואלין אקרון חוחים כגוונא דלהון, שכן אתוון דקודשא הם כקוצים לסטרא אחרא, ודא רזא דאומר קרא ויקוצו מפני בני ישראל (שמות א, יב). ועל דא אלין ואלין כלהו אתרמיזו בתיסר תיבין דאית מן אלקים קדמאה לאלקים תניינא כמו שאומר: אוּף אֱלֹקִים דְּהָכָא מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ. ואע"ג דהאי כנסת ישראל כבר אמרינן שהיא שושנה תתאה דיתבא בין החוחים דאינון קליפין דסחרין לד' חיון דמטטרו' כמ"ש ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רכ"ז א' דאומר כנ"ל, עם כל דא שכינתא דאצילות דאתקריאת ברתא דמלכא, כד גלת כל ספירן נחתו עמה ואתלבשו בשית יומי החול דכלילן במטטרו' כמ"ש בתקונים דף צ"ג א'. ורעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ג ב' דאומר כנ"ל. וכיון דברתא דמלכא דאתקריאת "שושנת העמקים" איהי בת קול מלגו דב' ההי"ן אלין דאינון רזא דמשנה וברייתא כמ"ש בתקונים דף קמ"ה ב' דאומר כנ"ל. לכן תליסר תיבין אלין דאינון תליסר חוחים נטרין להאי ולהאי, אבל לעולם



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף