אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א


(דף מ"ט ע"א)

דלבושין רזא דקנים, שכן חמה איהי נוקבא לגבי שמשא, ולבנה אוף הכי איהי נוקבא לגבי ירח, ובת עין סליקת על כלהו ואיהי כלילא מכלהו כמו שנרמז בתקוים דף ע"ב ב' דאומר כנ"ל. נמצא דאית כאן תלת דאינון לבנה וירח ובת עין, לבנה איהי מסטרא דקנים, ירח מסטרא דנרות, בת עין מסטרא דהבלים פנימיים מסטרא דקדש הקדשים כנ"ל. והאי נקודה בת עין היא י' שבתוך את ה' בתראה משמא קדישא גליפא כנ"ל. ה' בתראה דשמא גליפא אתקריאת "רעיתי" שהיא "בין הבנות" דאתמר בהון רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה (שה"ש ח, ו), דכד נפיק לשמאלא דאיהי אשא אתמר ביה "רעיתי" כמו שנרמז בתקונים דף ק"ז ב' ביוסיטא דאומר כנ"ל. ומלכות דאצילות דא אתקריאת "שושנת העמקים" דקיימא בעמיקתא דכלא כמו שנרמז בזהר פ' אמור דף ק"ז א' ע"ש. אבל שושנה אחרא מסטרא דרשימו דחותמא קיימא "בין החוחים" כנ"ל. ולכן אומר כאן: בְּגִין דְּאִית שׁוֹשַׁנָּה וְאִית שׁוֹשַׁנָּה. ולאו אינון שוין כנ"ל. ודווקא במעליותם לאו אינון שוין אבל בחשבונם או בשמהן דלהון אינון שוין, דקב"ה עבד עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה, והכי ארעא דלתתא אתעבידת בכמה נהורין כלא כגוונא עלאה, ועל דא לזמנין עילאין אקרון בשמא דתתאין ולזמנין תתאין אקרון בשמא דעילאין כמ"ש בזהר בראשית דף ל"ט ב'. ופ' משפטים דף קכ"ד ב' דאומר כנ"ל. ולכן תרין שושנים אלין קיימין ברזא חדא, והיינו מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּור בסוד פרה אדומה תמימה כמו שנפרש לקמן. אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שהיא מלכות דאצילות, אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי, אבל האי דין אינו דינא קשיא, בגין דדינא קשיא אתיא מסטרא דאלקים, דפחד יצחק דאיהו רזא דגבורה כמו שנרמז בזהר פ' ואתחנן דף רס"ט ב'. דאומר כה אמר יהו"ק אלקים (ישעיה ז, ז). כדין האי כ"ה ינקא מסטרא דדינא, מאתר דגבורה עלאה וכו'. ואומר: "אלקים גבורה הוא בכל אתר" ר"ל גבורה עלאה, אדנ"י גבורה תתאה, ותרין גבורות אלין הם רזא דתרין ההי"ן מסטרא דרשימו דחותמא, ה' עלאה מסטרא דרשימו דחותמא איהי גבורה עלאה, אלקים דפחד יצחק דינא קשיא יד החזקה תקיפא רזא דשור מועד, ומסטרא דיליה איהו פרה אדומה, גזרת דינא סומקא כוורדא, וה' תתאה מסטרא דרשימו דחותמא איהי אדנ"י גבורה תתאה כנ"ל. ודא היא "תמימה" רזא דשור תם דינא רפיא כמו שנרמז בזהר פרשת חקת דף ק"פ ב' דאומר כנ"ל. ואומר: אשר אין בה מום (במדבר יט, ב), כד"א כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שה"ש ד, ז). ודא היא מלכות דאצילות שהיא מסטרא דיהו"ק דגליפו דחותמא דלית בה מו"ם דסליק לחושבן אלקים, דשמא דאלקים איהו דינא קשיא כנ"ל, בגין דחפיא ליה האי קליפה תקיפא, סטרא אחרא דאקרי מום זר, אבל במטרוניתא כתיב: כלך יפה רעיתי ומום אין בך. כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' צו דף ל"ג ב' דאומר כנ"ל. ואומר דלא צריך לקרבא לגבה מאן דאית ביה מום, ואוף הכי לא צריך למקרב לגבוה 'זר, והיינו מ'מזר - 'מום 'זר, 'מום נוקבא, 'זר זכר. ועל דא כלך יפה רעיתי ומום אין בך כדקאמרן. ועל דא אמר קב"ה לאברהם, גור 'בארץ הזאת (בראשית כו, ג). דאיהי ה' בתראה דשמא גליפא דאתכלילת בתלת אתוון יה"ו דאינון לימינא כמו שנרמז בתקונים חדשים דף ל"ו ב' דאומר כנ"ל. ואומר והא אוקמוה קדמאין (כתובות ק"י:) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ורצו לרמוז על האי "ארץ עלאה קדישא" ה' בתראה מסטרא דגליפו דחותמא, ה' דאברהם דאיהי הארץ, ומסטרא דימינא אתקרי 'בארץ, דתמן א"ב ב"א בהפוך אתוון 'אב, ורזא דא כי אב המון גוים נתתיך, והאי איהו 'בארץ כמו שנרמז בדף הנ"ל דאומר כנ"ל. ואת ה' זעירא דא דקאמרן איהי לימינא דתמן חכמה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ו א' דאומר כנ"ל. וכבר אמרינן דתלת אתוון אלין יה"ו אקרון הכי ימינא בגין דאינון מסטרא דגליפו דחותמא, ואקרון אילנא דחיי כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' משפטים דף קי"ד ב' דאומר כנ"ל. ותלת אתוון אלין יה"ו אינון גו אספקלריא המאירה כמ"ש בזוהר פ' ויצא דף קנ"ט א' דאומר כנ"ל. ועל דא תלת אתוון אלין יה"ו אקרון אפין סתימין דלא שליט עינא למחמי כמו שנרמז בזהר חדש שיר השרים דף ו' ב' דאומר כנ"ל. ועל דא עיקרא דכלא תליא לחבר את ה' בתראה משמא גליפא בג' אתוון אלין יה"ו דאינון מסטרא דימינא ואקרון אילנא דחיי, דאת ה' דא איהי שלימו דיליה כמ"ש ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ג ב' דאומר כנ"ל. ואברהם בהאי ה' אשתלים בהימנותא, ועל דא אתמר ליה הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים (בראשית יז, ד). כמו שנרמז בזהר חדש פרשת חקת דף פ"ב ב' דאומר כנ"ל. ואומר



שולי הגליון


· הבא >
מעבר לתחילת הדף