אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png ב


(דף מ"ז ע"ב)

בעשר ספירות דאצילות ובעשר דבריאה, ונהיר בעשר כתות דמלאכיא שהם לקבל יצירה, ובעשר גלגלי דרקיע שהם לקבל עשר ספירן דעשיה, ולא אשתני בכל אתר עשר כתות דמלאכיא שהם רזא דעשר ספירן, דיצירה הם רזא דציורא דחותמא בשעוה כנרמז בדף ד' א' בתקונים הנ"ל דאומר כנ"ל. ואומר ובגין דא אתמר במראות דיחזקאל דמות כמראה אדם (יחזקאל א, כו). דהאי איהו מטטרו' דחמא יחזקאל כמו שנרמז בתקונים דף ו' א' דאומר כנ"ל. ובגין דמטט' כליל עשר ספירן, מתלבשין ביה עשר ספירן כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רכ"ו ב' דאומר כנ"ל. ועשר ספירן אלין דיצירה כלהו אתקריאו דינא, ואפילו יהו"ק מסטרא דא איהו דינא כמו שנרמז בתקונים דף ק"מ א' ע"ש. והטעם דהאי יהו"ק איהו דין, בגין ראיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקי"ם, שכן איהו רזא דעץ הדעת טוב ורע דאקרי אלקים כנודע. ולכן אפילו יהו"ק דאיהו רחמי, כיון דאיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקים איהו דין, ודא רזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט). ואוקמוהו (ברכות ז:) דאיהו לשון שממון. והוא מטעם דהוו מפעלות משמא דאלקים כמו שנרמז בזהר בראשית דף נ"ח ב' דאומר כנ"ל. ואומר לכו חזו, [מאי חזו כמא דאת אמר] חזות קשה הוגד לי וכו' (ישעיה כא, ב). ועל רזא דא כתיב ויהו"ק המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' (בראשית יט, כד). ודכותיה אית בכמה דוכתין יהו"ק כגוונא דא דארמיזו לדין, ואע"ג דשמא דא יהו"ק מסטרא דרשימו דחותמא איהו דין, עם כל דא אית בי' מעט רחמי שאינו כגוונא דשמא דאלקים דאיהו כולו דין, ושמא דאלקים דאיהו כולו דין האי איהו מסטרא דמטטרו' דווקא דאיהו רזא דעת הדעת טוב ורע כנודע. אבל אלקים דאיהו מסטרא דאילנא דחיי, האי איהו רחמי בגין דאיהו אלקים חיים ומלך עולם, ולא זכין ליה אלא מארי קבלה דידעין רזין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף א' דאומר כנ"ל. ועל האי שמא דאלקים אמרינן דשם יהו"ק איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה כמו שנרמז בתקונים דף ה' א' דאומר כנ"ל. וידוע דכנוי הוא אלקים, דהכי סליק "כנוי" לחושבן אלקים כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל. ומה דאומר על יהו"ק דאצילות דמניה אשתכח כנוייה, האי איהו יהו"ק דסליק לחושבן כ"ו, והמלוי כגוונא דא כ"ף וא"ו סליק לחושבן אלקים, וכל מילוי איהו כנוי, שכן מלוי סליק לחושבן כנוי, וכנוי סליק לחושבן אלקים כנ"ל, וכמו שנרמז בתקונים חדשים דף ד' א'. דאומר השם בכנוייו הכס"א, הכי סליק איהו בחושבניה כ"ו - כ"ף וא"ו איהו בגימטריא יהו"ק אלקים, ואת א' בתוספת אחזי דשמיה וכנוייה אחד, ותרין שמהן אלין יהו"ק אלקים הם רזא דחכמה ובינה, דרגא דשיר כפול דאינון בסוד בראשית - 'בית 'ראש כמו שנרמז בזוהר בראשית דף ט"ו ב' דאומר כנ"ל. והם בסוד תרין אתוון י"ה, י' חכמה ה' בינה, וכתר דאיהו בסוד את א' רכיב בהון, כמו שכבר מפורש בספירן. כלל העולה דחכמה איהו לימינא ואקרי יהו"ק, ודעת אקרי אוף הכי יהו"ק, בסוד מה שמו ומה שם בנו (משלי ל, ד). כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ה ב'. דאומר יהו"ק יהו"ק עליה אתמר מה שמו ומה שם בנו כי תדע. ואינון חכמה ועמודא דאמצעיתא. וכבר אמרינן דדעת אוף הכי אקרי עמודא דאמצעיתא, ותרין שמהן אלין יהו"ק יהו"ק נכללין בסוד שמא חדא, ואתמר עליה ואדעך בשם (שמות לג, יז). כלומר בתרין שמהן אלין כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ו א' דאומר כנ"ל. וכן ת"ת אקרי יהו"ק כנודע. וכגוונא דא ספירת יסוד דאיהו צדיק אקרי יהו"ק, כד"א יהו"ק הצדיק (שמות ט, כז). כמו שנרמז בזהר פ' ויקרא י"א א' דאומר כנ"ל. וכגוונא דא בספירת חסד דאיהו רזא דדרועא ימינא אית תמן יהו"ק, וכן בנצח דאיהו שוקא ימינא אית תמן יהו"ק כמו שנרמז בתקונים דף ל' ב' דאומר כנ"ל. וכגוונא דחכמה ודעת דאינון רזא דתרין שמהן יהו"ק יהו"ק, הם תרין ונחשבין כחד, בסוד ואדעך בשם כנ"ל. הכי חסד ות"ת אע"ג שהם רזא דתרין שמהן יהו"ק כנ"ל, עם כל דא נחשבים כחד, וכגוונא דא נצח ויסוד תרין שמהן אינון ונחשבי' כחד. והטעם הוא דתלת ווי"ן אלין דאינון בסוד ישראל יעקב יוסף דקיימין באמצעיתא, הם משמשין כגוונא דיסודות, רזא דצדיק חי עלמין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב ב' ע"ש. ור"ל דעיקרא דגופא דדכורא איהו לימינא רזא דיהו"ק, ויסוד דדכורא אע"ג דאקרי יהו"ק בשמא דגופא, עם כל דא גוף וברית חשבינן חד, ולכן מתרין שמהן אתעבידו חד, וכגוונא דישראל סבא דאקרי עמודא דאמצעיתא איהו כגוונא דיסוד בין או"א, ואיהו דקא מחבר לון דאיהו קשורא דתרוויהו כמ"ש בתקונים דף ג' א' ב' דאומר כנ"ל. הכי נמי בתרין דרועין, דדרועא ימינא איהו רזא דיהו"ק דאיהו דכורא, ודרועא שמאלא דאיהו נוקבא בסוד יהי אור ויהי אור כנודע. תפארת דאקרי עמודא דאמצעיתא איהו יחודא דתרוויהו, וכגוונא דא בתרין שוקין נצח דתמן יהו"ק דאיהו רזא דדכורא, והוד דאיהי רזא דנוק', צדיק דאיהו קאים באמצעיתא איהו יחודא דתרוויהו כמו שנרמז בתקונים דף ל' ב' דאומר כנ"ל. נמצא דעיקרא דיהו"ק איהו רזא דתלת, כלומר בתלת דוכתי. והיינו דא לעילא מן דא בסוד כפול משולש מרובע כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א'. דאומר שמא קדישא אתפרש לעילא ואתפרש לתתא, שמא דא איהו לעילא, שמא דא איהו באמצעיתא, שמא דא איהו לתתא, ועל תלת שמהן אלין שריא שם נסתר וקדוש כמו שנרמז בזהר חדש מדרש רות דף מ' א'. דקא חשיב תמן ארבע שמהן יהו"ק יהו"ק יהו"ק יהו"ק שהם לקבל ארבע דרגין פשוט כפול משולש מרובע.


מאן שושנה, דא כנסת ישראל. בגין דאית שושנה ואית שושנה, מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא. אוף אלהים דהכא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ולבתר אדכר זמנא אחרא. אמאי אדכר זמנא אחרא. בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה. (פנחס רלג וצ"ע בקז א), ואינון חמש אקרון ישועות. ואנון חמש [חמשין] תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קטז) (תרומה קס"ט) כוס ישועות אשא דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר. כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען. ושושנה דא איהי (תרומה קלא) כוס של ברכה. מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין. מכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית ההוא דעאל בשושנה (ס"א דא) ואפיק בה זרעא. ודא אקרי עץ עושה (סב ב) פרי אשר זרעו בו. וההוא זרע קיימא באות ברית ממש. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא (נ"א דההוא) זרעא, כך אזדרע שמא גליפא מפרש בארבעין ותרין אתון דעובדא דבראשית..




שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף