אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מז/ב
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
פירוש להקדמת ספר הזהר מז ב
בעשר ספירות דאצילות ובעשר דבריאה, ונהיר בעשר כתות דמלאכיא שהם לקבל יצירה ובעשר גלגלי דרקיע שהם לקבל עשר ספירן דעשיה, ולא אשתני בכל אתר עשר כתות דמלאכיא שהם רזא דעשר ספירן דיצירה, הם רמז דציורא דחותמא בשעוה כנרמז בדף ד' א' בתקונים הנ"ל דאומר כנ"ל. ואומר ובגין דא אתמר במראות דיחזקאל דמות כמראה אדם (יחזקאל א, כו). דהאי איהו מט"ט דחמא יחזקאל כמו שנרמז בתקונים דף ו' א' דאומר כנ"ל. ובגין דמט"ט כליל עשר ספירן מתלבשין ביה עשר ספירן כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רכ"ו ב' דאומר כנ"ל. ועשר ספירן אלין דיצירה כלהו אתקריאו דינא, ואפילו יהו"ק מסטרא דא איהו דינא כמו שנרמז בתקונים דף ק"מ א' ע"ש. והטעם דהאי יהו"ק איהו דין, בגין ראיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקי"ם, שכן איהו רזא דעץ הדעת טוב ורע דאקרי אלקים כנודע. ולכן אפילו יהו"ק דאיהו רחמי כיון דאיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקים איהו דין, ודא רזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט). ואוקמוה דאיהו לשון שממון, והוא מטעם דהוו מפעלות משמא דאלקים כמו שנרמז בזהר בראשית דף נ"ח ב' דאומר כנ"ל. ואומר לכו חזו, חזות קשה הוגד לי וכו'. ועל רזא דא כתיב ויהו"ק המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו'. ודכותיה אית בכמה דוכתין יהו"ק כגוונא דא דארמיזו לדין, ואע"ג דשמא דא יהו"ק מסטרא דרשימו דחותמא איהו דין, עם כל דא אית בי' מעט רחמי שאינו כגוונא דשמא דאלקים דאיהו כולו דין, ושמא דאלקים דאיהו כולו דין האי איהו מסטרא דמטטרו' דווקא דאיהו רזא דעת הדעת טוב ורע כנודע. אבל אלקים דאיהו מסטרא דאילנא דחיי, האי איהו רחמי בגין דאיהו אלקים חיים ומלך עולם, ולא זכין ליה אלא מארי קבלה דידעין רזין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף א' דאומר כנ"ל. ועל האי שמא דאלקים אמרינן דשם יהו"ק איהו בכנוייה חד בגין דמניה אשתכח כנוייה כמו שנרמז בתקונים דף ה' א' דאומר כנ"ל. וידוע דכנוי הוא אלקים דהכי סליק כנוי לחושבן אלקים כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל. ומה דאומר על יהו"ק דאצילות דמניה אשתכח כנוייה, האי איהו יהו"ק דסליק לחושבן ב"ן, והמלוי כגוונא דא כ"ף וא"ו סליק לחושבן אלקים, וכל מילוי איהו כנוי שכן מלוי סליק לחושבן כנוי, וכנוי סליק לחושבן אלקים כנ"ל, וכמו שנרמז בתקונים חדשים דף ד' א' דאומר השם בכנוייו הכס"א, הכי סליק איהו בחושבניה כ"ו - כ"ף וא"ו איהו
מאן שושנה, דא כנסת ישראל. בגין דאית שושנה ואית שושנה, מה שושנה דאיהי בין החוחים אית בה סומק וחור, אוף כנסת ישראל אית בה דין ורחמי. מה שושנה אית בה תליסר עלין, אוף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא. אוף אלהים דהכא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה. ולבתר אדכר זמנא אחרא. אמאי אדכר זמנא אחרא. בגין לאפקא חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה. (פנחס רלג וצ"ע בקז א), ואינון חמש אקרון ישועות. ואנון חמש [חמשין] תרעין. ועל רזא דא כתיב (תהלים קטז) (תרומה קס"ט) כוס ישועות אשא דא כוס של ברכה. כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר. כגוונא דשושנה דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא דחמש אצבען. ושושנה דא איהי (תרומה קלא) כוס של ברכה. מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין. מכאן ולהלאה אור דאתברי ואתגניז ואתכליל בברית ההוא דעאל בשושנה (ס"א דא) ואפיק בה זרעא. ודא אקרי עץ עושה (סב ב) פרי אשר זרעו בו. וההוא זרע קיימא באות ברית ממש. וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין ותרין זווגין ההוא (נ"א דההוא) זרעא, כך אזדרע שמא גליפא מפרש בארבעין ותרין אתון דעובדא דבראשית..