אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מז/ב

אשל אברהם (אשכנזי) TriangleArrow-Left.png פירוש להקדמת ספר הזהר TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים


(דף מ"ז ע"ב)

בעשר ספירות דאצילות ובעשר דבריאה, ונהיר בעשר כתות דמלאכיא שהם לקבל יצירה, ובעשר גלגלי דרקיע שהם לקבל עשר ספירן דעשיה, ולא אשתני בכל אתר עשר כתות דמלאכיא שהם רזא דעשר ספירן, דיצירה הם רזא דציורא דחותמא בשעוה כנרמז בדף ד' א' בתקונים הנ"ל דאומר כנ"ל. ואומר ובגין דא אתמר במראות דיחזקאל דמות כמראה אדם (יחזקאל א, כו). דהאי איהו מטטרו' דחמא יחזקאל כמו שנרמז בתקונים דף ו' א' דאומר כנ"ל. ובגין דמטט' כליל עשר ספירן, מתלבשין ביה עשר ספירן כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רכ"ו ב' דאומר כנ"ל. ועשר ספירן אלין דיצירה כלהו אתקריאו דינא, ואפילו יהו"ק מסטרא דא איהו דינא כמו שנרמז בתקונים דף ק"מ א' ע"ש. והטעם דהאי יהו"ק איהו דין, בגין ראיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקי"ם, שכן איהו רזא דעץ הדעת טוב ורע דאקרי אלקים כנודע. ולכן אפילו יהו"ק דאיהו רחמי, כיון דאיהו מסטרא דמטטרו' דאקרי אלקים איהו דין, ודא רזא דאומר קרא לכו חזו מפעלות יהו"ק אשר שם שמות בארץ (תהלים מו, ט). ואוקמוהו (ברכות ז:) דאיהו לשון שממון. והוא מטעם דהוו מפעלות משמא דאלקים כמו שנרמז בזהר בראשית דף נ"ח ב' דאומר כנ"ל. ואומר לכו חזו, [מאי חזו כמא דאת אמר] חזות קשה הוגד לי וכו' (ישעיה כא, ב). ועל רזא דא כתיב ויהו"ק המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' (בראשית יט, כד). ודכותיה אית בכמה דוכתין יהו"ק כגוונא דא דארמיזו לדין, ואע"ג דשמא דא יהו"ק מסטרא דרשימו דחותמא איהו דין, עם כל דא אית בי' מעט רחמי שאינו כגוונא דשמא דאלקים דאיהו כולו דין, ושמא דאלקים דאיהו כולו דין האי איהו מסטרא דמטטרו' דווקא דאיהו רזא דעת הדעת טוב ורע כנודע. אבל אלקים דאיהו מסטרא דאילנא דחיי, האי איהו רחמי בגין דאיהו אלקים חיים ומלך עולם, ולא זכין ליה אלא מארי קבלה דידעין רזין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף א' דאומר כנ"ל. ועל האי שמא דאלקים אמרינן דשם יהו"ק איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה כמו שנרמז בתקונים דף ה' א' דאומר כנ"ל. וידוע דכנוי הוא אלקים, דהכי סליק "כנוי" לחושבן אלקים כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ג א' דאומר כנ"ל. ומה דאומר על יהו"ק דאצילות דמניה אשתכח כנוייה, האי איהו יהו"ק דסליק לחושבן כ"ו, והמלוי כגוונא דא כ"ף וא"ו סליק לחושבן אלקים, וכל מילוי איהו כנוי, שכן מלוי סליק לחושבן כנוי, וכנוי סליק לחושבן אלקים כנ"ל, וכמו שנרמז בתקונים חדשים דף ד' א'. דאומר השם בכנוייו הכס"א, הכי סליק איהו בחושבניה כ"ו - כ"ף וא"ו איהו בגימטריא יהו"ק אלקים, ואת א' בתוספת אחזי דשמיה וכנוייה אחד, ותרין שמהן אלין יהו"ק אלקים הם רזא דחכמה ובינה, דרגא דשיר כפול דאינון בסוד בראשית - 'בית 'ראש כמו שנרמז בזוהר בראשית דף ט"ו ב' דאומר כנ"ל. והם בסוד תרין אתוון י"ה, י' חכמה ה' בינה, וכתר דאיהו בסוד את א' רכיב בהון, כמו שכבר מפורש בספירן. כלל העולה דחכמה איהו לימינא ואקרי יהו"ק, ודעת אקרי אוף הכי יהו"ק, בסוד מה שמו ומה שם בנו (משלי ל, ד). כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ה ב'. דאומר יהו"ק יהו"ק עליה אתמר מה שמו ומה שם בנו כי תדע. ואינון חכמה ועמודא דאמצעיתא. וכבר אמרינן דדעת אוף הכי אקרי עמודא דאמצעיתא, ותרין שמהן אלין יהו"ק יהו"ק נכללין בסוד שמא חדא, ואתמר עליה ואדעך בשם (שמות לג, יז). כלומר בתרין שמהן אלין כמו שנרמז בתקונים דף קכ"ו א' דאומר כנ"ל. וכן ת"ת אקרי יהו"ק כנודע. וכגוונא דא ספירת יסוד דאיהו צדיק אקרי יהו"ק, כד"א יהו"ק הצדיק (שמות ט, כז). כמו שנרמז בזהר פ' ויקרא י"א א' דאומר כנ"ל. וכגוונא דא בספירת חסד דאיהו רזא דדרועא ימינא אית תמן יהו"ק, וכן בנצח דאיהו שוקא ימינא אית תמן יהו"ק כמו שנרמז בתקונים דף ל' ב' דאומר כנ"ל. וכגוונא דחכמה ודעת דאינון רזא דתרין שמהן יהו"ק יהו"ק, הם תרין ונחשבין כחד, בסוד ואדעך בשם כנ"ל. הכי חסד ות"ת אע"ג שהם רזא דתרין שמהן יהו"ק כנ"ל, עם כל דא נחשבים כחד, וכגוונא דא נצח ויסוד תרין שמהן אינון ונחשבי' כחד. והטעם הוא דתלת ווי"ן אלין דאינון בסוד ישראל יעקב יוסף דקיימין באמצעיתא, הם משמשין כגוונא דיסודות, רזא דצדיק חי עלמין כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב ב' ע"ש. ור"ל דעיקרא דגופא דדכורא איהו לימינא רזא דיהו"ק, ויסוד דדכורא אע"ג דאקרי יהו"ק בשמא דגופא, עם כל דא גוף וברית חשבינן חד, ולכן מתרין שמהן אתעבידו חד, וכגוונא דישראל סבא דאקרי עמודא דאמצעיתא איהו כגוונא דיסוד בין או"א, ואיהו דקא מחבר לון דאיהו קשורא דתרוויהו כמ"ש בתקונים דף ג' א' ב' דאומר כנ"ל. הכי נמי בתרין דרועין, דדרועא ימינא איהו רזא דיהו"ק דאיהו דכורא, ודרועא שמאלא דאיהו נוקבא בסוד יהי אור ויהי אור כנודע. תפארת דאקרי עמודא דאמצעיתא איהו יחודא דתרוויהו, וכגוונא דא בתרין שוקין נצח דתמן יהו"ק דאיהו רזא דדכורא, והוד דאיהי רזא דנוק', צדיק דאיהו קאים באמצעיתא איהו יחודא דתרוויהו כמו שנרמז בתקונים דף ל' ב' דאומר כנ"ל. נמצא דעיקרא דיהו"ק איהו רזא דתלת, כלומר בתלת דוכתי. והיינו דא לעילא מן דא בסוד כפול משולש מרובע כמו שנרמז בזהר פ' פקודי דף ר"ס א'. דאומר שמא קדישא אתפרש לעילא ואתפרש לתתא, שמא דא איהו לעילא, שמא דא איהו באמצעיתא, שמא דא איהו לתתא, ועל תלת שמהן אלין שריא שם נסתר וקדוש כמו שנרמז בזהר חדש מדרש רות דף מ' א'. דקא חשיב תמן ארבע שמהן יהו"ק יהו"ק יהו"ק יהו"ק שהם לקבל ארבע דרגין פשוט כפול משולש מרובע. ואומר דטעמים ונקודות ואותיות הם לקבל תלת דרגין תלת שמהן, ועל שלשתן שם נסתר וקדוש, ודא איהו לקבל כתר דאתמר עליה במופלא ממך אל תדרוש כנ"ל. ותלת אחרנין דאיהון לתתא מניה בתלת דרגין כפול משולש מרובע, כשאנו חושבון לון באמצעיתא דאית תמן תלת ווי"ן, בסוד ישראל יעקב יוסף, לא בעי לחשוב לון בימינא, וכשאנו חושבין תלת שמהן אלין בימינא בסוד חכמה חסד נצח כנ"ל דתמן יודי"ן, וכל יו"ד אחזי יהו"ק כמו שנרמז בתקונים דף ה' א' ותקונים חדשים דף י"ג ב' דאומר כנ"ל. אז לא בעי לחשוב לון באמצעיתא מטעם הנ"ל דגוף וברית חשבינן חד. וימין ואמצע כלא איהו רזא חדא כמ"ש לקמן בפי' מאמר זהר בראשית דף ג' ב'. ולסטר שמאלא דתמן תלת ההי"ן בסוד בינה גבורה הוד כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ג ב' דאומר כנ"ל. תלת ההי"ן אלין לזמנין הם בסוד תלת זמנין אדנ"י אדנ"י אדנ"י, בגין דאינון סוד תלת נוקבין, וכל נוק' הכי אתקריאת כמו שנרמז בתקונים דף ל' ב'. דאומר שמא דאדנ"י דאיהו בדרועא שמאלא, והכי בשוקא שמאלא אית אוף הכי שמא דאדנ"י הכי אקרון מתתא לעילא, אבל מעילא לתתא אהי"ה בבינה ואוף הכי בדרועא שמאלא, וכגוונא דא בשוקא שמאלא כמו שנרמז בתקונים דף ל"א א' דאומר כנ"ל. ולזמנין תלת ההי"ן אלין דאינון לסטר שמאלא, בסוד תלת נוקבין הם בסוד תלת שמהן אלקים. כלומר דאקרון הכי אלקים, שכן בינה דאיהי בסוד ה' כנודע, אתקרי לזמנין אלקים, כד"א ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. דאבא דאיהו חכמה הוה אמר לגבי בינה יהי כדין וכדין, וכך הות בינה עביד מיד כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ב א' דאומר כנ"ל. וכן ה' אחרא שהיא רזא דגבורה אקרי אוף הכי אלקים כנודע. וכגוונא דא הוד שהיא רזא דאת ה' כנ"ל, אקרי אוף הכי לזמנין אלקים כמו שנרמז בזהר בראשית דף ט"ו ב'. דאומר על תיבת "הארץ" דא אלקים, כגוונא עלאה למעבד פירין ואיבין, ואומר שמא דא כלילא בתלת דוכתי, ומתמן אתפרש שמא דא לכמה סטרין. וכן בדף ל"א ב' דאומר על האי דכתיב אשר לו אלקים קרובים. קרוב מבעי ליה, אלא אלקים עלאה אלקים דפחד יצחק אלקים בתראה, ובגיני כך קרובים וכו'. נמצא דתלת אלקים אלין הם בסוד תלת ההי"ן דאינון לשמאלא רזא דבינה גבורה הוד כנ"ל, אלקים דאית בבינה איהו דאקרי אלקים דפחד יצחק דחציו נוטה לגבי אלקים דלעילא מניה, וחציו נוטה לגבי אלקים דלתתא מניה דאיהו בהוד דאקרי אלקים האחרון, כמו שנרמז בזהר חדש שיר השירים דף י"א ב' ע"ש. וכבר אמרינן דכל מה דאנחנו מדברים בתרין דרגין אלין משולש ומרובע איהו הכל מסטרא דלבושין, בגין דמסטרא דלגו כלא איהו אצלות וכלא איהו חד, דכלהו ספירן כלהו אקרון בכורים, וכלהו אינון רחמי ולית אפרשותא בספירן בין חד לחברתה, דכלהו אינון רזא חדא דכלהו אקרון לפני ולפנים, רזא דקדש הקדשים כנ"ל, רק דעשר ספירן דבריאה דלאו אינון וגרמיהון חד, וכל שכן עשר ספירן דיצירה ועשר ספירן דעשיה דלאו אינון וגרמיהון חד כנ"ל, באלין אשתכח כמה שנויים עשר ספירות דיצירה כבר אמרנו דכולל לון מטטרו', ולזמנין הם נזכרים בסוד עשר גלגלים, היינו עשר גלגלי דרקיעא כמו שנרמז בתקונים דף ג' ב' דאומר כנ"ל. ואלין עשר ספירן דעשיה הם סוד מנעלים



שולי הגליון


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף