אמרי משה/לא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אמרי משה לא

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

בדין טורח נבלה. ובדין המציל מהארי דהוי שלו, אם איירי גם בארי שיש לו בעלים

א

א) הים־של־שלמה בבבא קמא (פ"ב אות ט') כתב דהא דאמרינן >>>

ב

ב) ויש להביא ראיה דהך דינא דטורח נבלה על המזיק >>>

ג

ג) והלום ראיתי באור שמח שר"ל באמת דהך דנא דחייב >>>

ד

ד) עוד הקשה הים־של־שלמה שם על הרא"ש בהנ"ל דמחייב בכלבא >>>

ה

ה) והאומנם כי לכאורה נראה מוכרח דהך דמציל מארי >>>

ו

ו) ויש להביא ראיה לזה מהך דהזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל דפטור מטעם דמנא תבירא. ותפ"ל דפטור משום שהבעלים מתיאשים ויכול גם לזכות לעצמו. ואם כן אף אי בתר בסוף אזלינן יפטור המשבר. ודוחק לאוקמא שהבעלים של הכלי אינם כאן [וגם זה תליא ביאוש שלא מדעת אי הוי יאוש]. וגם יקשה במ"ש התוס' דבזרק חץ על הכלי חייב המשבר והרי מתיאשים הבעלים. וא"ל דהטעם דחייב המשבר משום דגרם שהזורק יפטור, דלולא הוא ששבר היה חייב הזורק. אבל עכשיו ששיבר, יפטור הזורק אי אזלינן בתר בסוף. וכן בזורק חץ על הכלי יפטור הזורק. ואולם זה אינו, דמשום זה שגרם שחבירו יפטור אי אפשר לחייבו. וכדאמרינן (דף נו.) דשויא טמון באש פטור מדיני אדם. ועכצ"ל דכיון דיש לו מי שישלם בעד החפץ לא מיאש מריה גם מעצם החפץ. וע"כ היה חייב המשבר אי אזלינן בתר בסוף:

ז

ז) ובזה יתיישב מה ששמעתי להקשות דהרי בזורק כלי מראש הגג הרי הוי כזוטו של ים דאבודה ממנו ומכל אדם דגם בלא יאוש שריא. ואם כן אף אם נדחוק דאיירי שהבעלים של הכלי אינם בכאן, בכל זאת יפטור המשבר משום דאבוד מכל אדם דא"צ יאוש. אבל לפמ"ש ניחא דכיון דיש לו מי שישלם בעד הכלי לא מיקרי ג"כ אבוד ממנו כיון דיהיה לו דמים. ממילא שוה אצלו החפץ דמים ולא מיקרי אבוד ממנו.

ח

ח) וחוץ לדרכינו יש ליישב הקושיא דהוי כזוטו של ים. >>>

ט

ט) ועל פי זה מיושב הקושיא גם על הך דרבה דכיון דגם באבודה מכל אדם אינו מופקע מרשות הבעלים >>>

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף