Difference between revisions of "אמרי בינה (בן איש חי)/עושה פלא/ה"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(נבדק טכנית ועוצב)
(עיצוב)
 
Line 84: Line 84:
  
  
אמר המחבר, עוד ראיתי להביא בפרק זה חידות שעשיתי על השמות. כי באלה הלבבות מתחכמות. על כן אין נחשבים אלי כדברים בטלים. כי נשתמשו בכך אנשים גדולים. צא ולמד מן הראב"ע ובני גילו ומן הגאון האחרון אשר אזכיר דבר אחד ממנו לבסוף, שדבר בכיוצא בזה:
+
 
 +
 
 +
'''<big>אמר המחבר</big>''', עוד ראיתי להביא בפרק זה חידות שעשיתי על השמות. כי באלה הלבבות מתחכמות. על כן אין נחשבים אלי כדברים בטלים. כי נשתמשו בכך אנשים גדולים. צא ולמד מן הראב"ע ובני גילו ומן הגאון האחרון אשר אזכיר דבר אחד ממנו לבסוף, שדבר בכיוצא בזה:
  
 
{{מרכז|'''א'.'''}} <br>''' בביתי''' ארבעה אנשים הם. וביתי עומד למעלה מן עיני שניהם. שלשה מהם עין רואה ואזן שומעת אליהם. והאחד בלתי נשמע קולו ביניהם. השנים הראשנים רוכבים במרכבותיהם. ושנים האחרונים הולכים ברגליהם. ואמרתי על כולם יזרח ה':
 
{{מרכז|'''א'.'''}} <br>''' בביתי''' ארבעה אנשים הם. וביתי עומד למעלה מן עיני שניהם. שלשה מהם עין רואה ואזן שומעת אליהם. והאחד בלתי נשמע קולו ביניהם. השנים הראשנים רוכבים במרכבותיהם. ושנים האחרונים הולכים ברגליהם. ואמרתי על כולם יזרח ה':

Latest revision as of 00:29, 2 August 2020

אמרי בינה (בן איש חי) TriangleArrow-Left.svg עושה פלא TriangleArrow-Left.svg ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אלו הם דברי חכמה אשר דברתי אנכי הצעיר דרך טיול והבאתי אותם בפרק זה כי יש בהם תועלת לפתיחת לב הנערים בחכמה להשכיל לבותם:

א.

פעם אחת ספרו לפני איך אחד תם וישר נכנס לבית בעה"ב אחד קודם מנחה והיה אותו בעה"ב יושב על שלחנו ומזרקי יין ושכר לפניו וימלא כוס אחד גדול שיעור שני רבעיות שכר חזק ויתן להאיש הנז' לשתותו בבת אתת וימאן האיש הנז' כי לא ניסה באלה, ויגזור בעה"ב על משרתיו לפתוח פיו בעל כרחו וישפכו את השכר מכוס המלא ההוא כולו בפיו, וזה האיש אחר שני רגעים נפל לארץ וירדם כאבן דומם בלי תנועה והרגשה וישאר שוכב על הארץ כאבן דומם משך כ"ז שעות בבת אחת, ואח"כ פתח עירו והקיץ והיה כאחד האדם, ויהי קובל ומתרעם בכמה תרעומות בנפשיות ובגופניות על בעה"ב ההוא, ואמרתי להם אם יבקשו ממנו לחרוץ משפט קנס על בעה"ב ההוא מצד הנפשיות שלא על פי הדין כי אם לפי השערת השכל הייתי אומר כסף ישקול כמוהר הבתולות. ויתפלא השומע על דברי מה שייכות יש לדבר הזה בענין זה, ומה טעם יש בדברי אלו:

ב.

פעם אחת נכנסתי בחצר של שר וגדול והי' השומר ישן אצל הפתח, ולא הקצתי אותו לשאל ממנו על השר אם הוא יושב בפנים, ועמדתי בחצר איזה רגעים עד שיעבור אדם אחד מאנשי הבית ואשאלהו, ומה דבני ובני נכנס לחצר אהוב אחד ואחיו הולך אחריו ויקרב אצלי וישאלני על השר אם יושב בפנים אמרתי לו ראה בראש השומר אמר לי השומר ישן ומה אראה בראשו, צחקתי ואמרתי לו ראה אחרי אחיך והחזיר וראה אווז אחד עומד אחרי אחיו, אמר מה אתה משחק כי אני שואל על השר, ומה אדע מזה, אמרתי לו אני דברתי נכונה ולא שחקתי בך, אך אם אתה אין לך בינה לפנות על ימין או על שמאל מה אעשה לך:

ג.

פעם אחת היו בני אדם מסובים על השלחן והיו מבקשים לברך בהמ"ז, אך היה מונח על השלחן סכין חרב פיפיות, אמרתי להם השלחן מוטח בזפת ואתם מברכים עליו בהמ"ז ויאמרו לא יש זפת בשלחן, ואיך אתה אומר כן:

ד.

פעם אחת היה דל עומד אצל הדלת ובוכה בקשו להביא לו פת לחם אמרתי להם זה אינו מוריד דמעות בעבור פת לחם אלא רוצה מעות, והביאו לו פת לחם ולא קבל ונתנו לו מעות קבל והלך לו:

ה.

פעם אחת קנינו דג ביוקר לכבוד שבת, אמרתי לבני הבית כמה חביב זה ויקר, הנה הוא קנוי בשנים עשר, אם תעלוהו על ההר תראו את הנהר, ואם תשטחוהו בחמה תראו בנחמה, והוא עצמו טובה כפולה, קורין בו את המגילה:

ו.

פעם אחת היו אנשים יושבים ושמחים ומכים באצבע צרדה לפני החתן והכלה, והי' אחד שוכב על מטתו ואינו קץ מכל הקולות האלו ולא קם, ואמרתי דרך צחות הדלת תסוב על צירה והעצל על מטתו:

ז.

אחד שאל אותי אמרו חז"ל שמאל דוחה וימין מקרבת, כמה הוא שעור הקירוב אמרתי לו הבט ברביעי שבחמשה וצא שם ותמצא השיעור הוא חד על עשרה:

ח.

אחד היה בא לו קדחת פוסקת בלילה וחוזרת ביום, והיה בא אצלו רופא אחד פרסי ואינו יודע בלשון ערבי, והיה מדבר עמנו בלה"ק וראיתי שכתב לו פתקא של סמים מה שקורין משוו"בא וכדומה, אמרתי לו אחר המחילה היה צריך שתתן לו חתיכת פת במקום סמים אלו, ויצחק הרופא ויאמר וכי חתיכת פת תרפא קדחת, אמרתי לו הן חתיכת פת היא סם שדוחה את הקדחת ותרפאנה:

ט.

בעה"ב אחד למדן היה לו צבי אחד שהיה רוצה לשחטו בערב שבת והיה לו בו שאלה של דין ובא לפני ביום ערב שבת בבוקר לשאול ממני, ובתוך הדברים שהיה מרבה לדבר לפני היה מתפאר בעצמו שהוא מבין דברי חכמה ברמיזא בעלמא, אמרתי לו אני אומר לך דבר אחד אם תוכל להבין רמיזתו אמר טוב, אבל תכתוב הדברים על הנייר כי אותיות מחכימות עינא וליבא, אז כתבתי לו על חתיכת נייר בזה"ל, מן הצבי הזה אשר תשחט היום תתן לפלוני סמוך לשבת חצי קב והוא יצלנו או יבשלנו, הסתכל היטב בדבר זה ותביננו. צפה הרבה ויאמר אין אני רואה בזה הדבר איזה רמז ואין אני יכול להוציאו מדי פשוטו כי הוא מפורש היטב כפשוטו שאתן לו חצי קב בשר ולא אתן לו בבוקר אלא אתן לו סמוך לשבת אחר מנחה, אמרתי לו תעשה בזה שני דקדוקים העומדים על אם הדרך ואז תבין, ולא הבין, והגדתי לו ויתפלא:

י.

אחד שאלני מחזיר גרושתו מותר לקדשה בשבת, או"ד כיון דלא שכיחה לא גזרו בה חכמים, אמרתי לו אין קורן קרן אגב בשבת:

יא.

אחר שאל אותי על כמה ככרות חייב אדם לבצוע בשבת אמרתי לו חייב לבצוע על הפת, ויאמר אני יודע שצריך פת אך אני שואל כמה ככרות, אמרתי לו לא הבנת דברי וחזרתי ולקחתי תשעה אפרקסים שהיו בשלחן ומסרתי לו ביד ימינו, ועוד תשעה אפרקסים נתתי לו ביד שמאלו:

יב.

בחור אחד בא אצלי וא"ל שרוצה ללכת לפרס, אמרתי לו אתה סופך במקרא וראשך במשנה וקרבך בתלמוד, האתה תלך לפרס מה תעשה שם, הלא אנכי אדבר עם אביך שיעשה חליפין פרס בפרס ואתה תשב פה ותלחום במלחמתה של תורה ואגיד לך עתה התורה נכנסת בשר פתחים ויוצאה מפתח אחד ומקום מושבה הוא אחד ומשרתיה שנים ונירותיה שתים:

יג.

פעם אחת שחתי מתוך שמחה זו השיחה, ראיתי ארבעה מלכים, באהבה וחיבה היו מהלכים, ויבואו ארבעתן, אל גינת הביתן, וישבו תחת השיחים, והיו ששים ושמחים, באהבתם וחברתם, ותבא אחותם, ותשב בינותם, ותשלח ידיה, ותגלה שדיה, ותתן אותם בפיהם, וינקו לשובע מהם, וכל דד לפיהם, דבש וחלב נוטף, ויהי כנחל שוטף, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים נהרות גדולים, ועל שפתם עולים, צירם ופרחים, ואילני תפוחים מתוקים וערבים, יפים וטובים, ויבואו סיעה של צבאים, ויאכלו מתפוחים הנאים, והנה צפורים רנים, ויבואו על הציצים, וגם הם, שמי בפיהם, כל אשר ערב להם, והנה איש בא מתהלך בתומו, ואמו עמו, וישלח את ידו, ויקח תפוח אחד לבדו, ויתן עירו נגדו, ויוציא מתוכו אשכול ענבים, מתוקים וטובים, ויקח אחר ויוציא מתוכו רמונים, ויקח אחר ויוציא מתוכו תאנים, ויקח אחר ויוציא מתוכו ערמונים, ויקח אחר ויוציא מתוכו לוזים. ויקח אחר ויוציא מתוכו אגוזים, ויקח אחר ויוציא מתוכו אגסים, ויקח אחר ויוציא מתוכו אפרקסים, והעונג של ארבעה מלכים הי' עצום ורב, וכאור הנערב, אורו עיניהם, בכל המראה הזה אשר היה לפניהם, ואמרתי המקרא הזה עליהם, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה, מי יתן והיה כל חברת בני אדם כזאת תהיינה, אשרי המגיע, לזה העונג והשעשוע, בינו נא שיחתי כי היא בהקיץ ולא בחלום, והתענגו על רוב שלום:

יד.

לראות בתבל יצאתי, וראה ראיתי, מלך אחד מן המלכים, יושב בביתו במחשכים, ורק הוא מציץ מן החרכים, באור הנרות, אשר אליו הם מאירות, וירא המלך כיס דנרים, ויצו לעבדיו הנערים, ויקחוהו ויגנבוהו, וקנו לו בו כמה מיני מאכלים, ועשו לו כמה מיני תבשילים. אדהכי והכי באו הבעלים, לבקש הדנרים, ועמד המשנה לערוך אמרים, וירוצו חמשה נערים, ויכו את המלך מכות אכזרים, ויריבו אתו בדברים, לאמר אתה יעצת ואתה דברת, אתה רצית ואתה בחרת אתה רמיתה ואתה עשיתה. אחר רגע עשו שלום ביניהם, וימליכוהו עליהם, ויסורו אל משמעתו, המשנה והנערים אשר אתו, ואתפלא על המראה הזה לדעת מה זה ועל מה זה, ואתפלל אל ה' ואומר, אנא ה' השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך:

טו.

שאלוני מה בין חכם לעם הארץ אמרתי זה מניח טובו בבית וזה מניח טובו במים. ועוד סימן. אחר, זה לו לב וזה לו עקב:

טז.

היינו עוסקים בהלכות מלכים, ואראה והנה כלבים הולכים, ואומר אדברה בלשון חכמה לדרוש סמוכים, ואלה הם הדברים לפניך סדורים וערוכים. היינו הולכים במדבר וראינו כלב רוכב על גמל, והגמל עומד על דומן המושלך על פני הסנה, והנה קול נשמע סעו סעו כי בא זעף, ואחריו נשמע עוד ארבעה קולות, קול אחד אומר חפץ, וקול אחד אומר קצט, וקול אחד אומר יקר, וקול אחד אומר שכר. באנו לבית המדרש וראינו תנוקות של בית רבן פסקי פסוקייהו, ח"א לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ ה' בך וארצך תבעל. וח"א עד עת קץ ישוטטו רבים ותרבה הדעת. וח"א ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. וח"א כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב. נשאנו עינינו למעלה וראינו עצי שטים עומדים על ההרים, שאלנו מי בעליהם, אמרו בן אחד שהוה לו מתחלה ארבעה בנים:

יז.

פעם אחת קניתי חפץ בשבעים קרוש, שאלוני בכמה קנית אותו, אמרתי להם בחצי פרוטה:

יח.

אחד היה מתרעם על אשר היה לו חוב על חברו מאה סאים חטים, לזמן שלשה חודשים ועבר הזמן שני חודשים ולא שלם לו, ואחר כל עמל וטורח בהליכה שהלך אצלו נתן לו סחורה שאין לה קונים שיטרח בה למוכרה ויקנה בדמיה מאה סאים אשר חייב לו, אמרתי לו זה גזל ארבעים סאה משלך והעלה אותם למעלה משבעה מדורים והניחם על שלו:

יט.

שנים אורחים אחד ארוך ואחד קצר, נזדמנו בתוך ימי חנוכה בחמשה בתים גדולים, בבית הראשון ישב הקצר עליון והארוך תחתון, ובבית השני ישב הארוך עליון והקצר תחתון, ובבית השלישי ישב הקצר עליון והארוך תחתון, ובבית הרביעי ישב הארוך עליון והקצר תחתון, ובבית החמישי ישב הקצר עליון והארוך תחתון. שאלוני על הארוך אמרתי להם דומה להאיש עובדיה ראשו עי"ן וסופו ה"א. ועל הקצר אמרתי דומה להאיש אליה ראשו א' וסופו ה"א:

כ.

פעם אחת היינו יושבים בספינה מסובין על השלחן תחת הנס של הספינה ובא אדם אחד וישב במסיבתנו. אמרתי לו דבר באחרית עולם, ולא הבין דברי, חזרתי ואמרתי לו דבר דבר הנאמר על דבור צח ועל התלוי בראש הנס ולא הבין דברי, ויאמר דבריך אלה לא אבין אותם אלא בדרך נס, אמרתי לו אם אינך מבין עתה שים עיניך על נס ותלך מכאן, ויאמר אני אזמר פזמון אחד ואז אלך. אמרתי לו טוב הדבר אשר דברת:



אמר המחבר, עוד ראיתי להביא בפרק זה חידות שעשיתי על השמות. כי באלה הלבבות מתחכמות. על כן אין נחשבים אלי כדברים בטלים. כי נשתמשו בכך אנשים גדולים. צא ולמד מן הראב"ע ובני גילו ומן הגאון האחרון אשר אזכיר דבר אחד ממנו לבסוף, שדבר בכיוצא בזה:

א'.


בביתי ארבעה אנשים הם. וביתי עומד למעלה מן עיני שניהם. שלשה מהם עין רואה ואזן שומעת אליהם. והאחד בלתי נשמע קולו ביניהם. השנים הראשנים רוכבים במרכבותיהם. ושנים האחרונים הולכים ברגליהם. ואמרתי על כולם יזרח ה':

ב'.


אל חי בחסדו וטובו, נתן לי נס להתנוסס בו. לבי מלא וסומך על הנס אשר אחר בית המלך מצבו. והוא עומד על העין ומכון בקרבו. הצצתי עוד וראיתי שלשה עדים יש לי. היושבים בסתר בביתי והיכלי. המה מעידים תוכי כברי. וזה הוא הודי והדרי:

ג'.


תהיינה אזניכם קשובות. לאמרי חידתי הערבות ללבבות. הנה בביתי ארבע רוחות מנשבות. שלשה מהם עין רואה ואוזן שומעת. ובנביאים יש להם קובעת. ואחד מהם קולו לא ישמע. וכבודו בכתובים הופיע. הראשון לארגמן דמותו. והשני נוסף על הראשון חצי מדתו. והשלישי עומד כנגד שניהם. אך נראה ואינו נראה עמהם. והרביעי עם הראשון שוה לטובה. ורק הוא הולך ברגליו בלי מרכבה:

ד'.


אות לטובה פעמיים הייתי. בשמי יברכו לאל סלעי ומצודתי. הנני נוי ברכה הנני הנה אנכי יושבת בשבת תחכמוני. האם משמאלי והגפן מימיני. והרוצה להכירני. יראה ארבעה בנים בבטני. ובמלא הראשית. ימצא האחרית:

ה'.


אני בת בתחלה. אשת חיל עטרת בעלה. ראשי פרוע כחק הבתולה. ורגלי על שלחן מלכים עולה. בטני צופיה. לשמחת יום המילה. ברכות שדים בימיני ומשמאלי. ובקרב לבי קדוש יהיה לי:

ו'.


מצאתי כתוב בספר דביר בסופו כי הרב שלמה הטראקי ז"ל כתב בספרו, פעם אחת פגשתי ברחוב היהודים יוצא מבית הכנסת את הגאון המופלג רבי יהושע העשל בן הגאון המופלג רבי שאול והקדימני הגאון הנ"ז בחידה זו, באומרו ראשית ואחריתו מהר בביתך לעשותו, והנותר באמצעיתו. תתן לירא ה' לשתותו. ועל רגע אחד השיבותי לרום מעלתו, גזרתך אקיים. שמך הראשון אהפך ואסיים. ובשיעור שמי או שמך השני. תמצא הכל מוכן על שלחני.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.