אמונה והשגחה/מכתב הגר"ם ממינסק

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 22:26, 12 August 2023 by מהדורה קמא (talk | contribs) (יצירת דף עם התוכן "<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''מכתב הגר"ם ממינסק'''}}}} '''הנה''' אחר שנשלמה מלאכתי במחברת הזאת מצאתי דאתי לידי העתק ממכתב הרה"ג החסיד מו"ה '''מנחם מן''' ז"ל '''ממינסק''' ששלח לא' מהחברים השייך לענין האמונה והוא יקר מפנינים על כן אמרתי להעתי...")
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמונה והשגחה TriangleArrow-Left.png מכתב הגר"ם ממינסק

מכתב הגר"ם ממינסק

הנה אחר שנשלמה מלאכתי במחברת הזאת מצאתי דאתי לידי העתק ממכתב הרה"ג החסיד מו"ה מנחם מן ז"ל ממינסק ששלח לא' מהחברים השייך לענין האמונה והוא יקר מפנינים על כן אמרתי להעתיקו להפיק רצון החרדים לדבר ה':

ה' זכרנו מדי נדברנו שנינו ביראת ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ובתנאי כשנחקק על לוח לב מבין לזכרון אז הדברים מאירים ומזהירים למעלה. כמו שנאמר והמשכילים יזהירו וכו' הוא על ברי יראת ה' הנדברים בין איש לרעהו כמו שדרשו זכרונם לברכה אשרי משכיל אל דל וכו' והדברים בעצמן שמחים כנתינתן מסיני הדברים ממש ועל כן קל וחומר בן בנו של קל וחומר מידי ינוע עץ החיים דלעילא באיבוי וטרפוי להיות ריחו נודף מן העולם ועד העולם הזה ואיך ינוע עץ החיים דלעילא ע"י אבר אחד באדם עולם הקטן שמכוון בו כנגדו, והוא כמש"א מרפא לשון עץ חיים. ואלו בלא"ה הוא גופיה נהפך לעץ הדעת כמ"ש מות וחיים ביד הלשון. המבואר שהלשון עץ־הדעת טוב־ורע וידוע מדרך אחד מדרכי הקדושים הראשונים ז"ל אשר עץ־הדעת גופיה חציו עץ החיים והבן.

והנה הודיענו הקב"ה בתורתו על עניני מלחמת היצר והאדם אשר יקשה בעיניו לשלחו. כמ"ש בקין שחרה לו על פחיתותו והושב לו למה נפלו פניך וכו' לפתח חטאת רובץ והודיענו כאן עצתו אמונה לשמור ממנו. כי העיקר תלוי בשמירת הפתח. ואנה הפתח שהנחש שומר ומצפה ליכנס דרך שם הוא הפה, שבו הלשון עץ־הדעת. כנ"ל. וכשאז"ל על עסקי אכילה נתקנא באדם־הראשון ראה מלאכי השרת צולין לו בשר וכו' ובגמרא אין הסתה אלא באכילה ושתיה, ואז הנחש שומר פתחו אולי יכנס בו איזה ניצוץ לה"ר ויזהם מאכלו ויערב דעתו וכמעשהו אז לאדם הראשון כן דרכו גם עתה לכל אדם וזהו שביאר הקב"ה לקין שהביא קרבנו מפסולת מותר מאכלו והודיעו שלפתח פיו חטאת רובץ ומזה ישתלשלו כל החטאים שמתערב בטבעו זוהמת הנחש וד"ל. ומרפא לשון עץ חיים מדי עסקו באכילה ושתיה ישבור רוח התאווה באמצעי תוקפו בעץ החיים דברי תורה בכוונה נקיה, זו שבח אור התורה הקקשור בגחלי אש מעל המזבח, הן הן אותיות התורה בכח קדושתה יצרפו וילבנו כח נפשו לקשרו בטבעות עץ החיים שהוא כח טבעי המתילד בנפש לשמוח ברוחניות דברי תורה.

וענין הזה צפון בכח טבעי נפש כל אדם דרך הטבע להנות ולשמוח מהשכל החכמה שהיא רוחניות ונפלא מכל וכמש"א והחכמה מאין תמצא וזהו והחכמה תחיה בעליה וד"ל, וזהו זבחי אלקים רוח נשברה לשבור רוח התאוה בקדושת אש המזבח דלעילא שהוא אור התורה כנ"ל. והנה כל אדם לעמל יולד וב"ה הרבה עמלים בתורה, אבל עיקר פעולתה לקדש הנפש תלי שיזכור בשעת עסקו בה מהות קדושתה כי רב הוא, כידוע שעיקר הכל במחשבה, שהיא הנפש המשכלת, וידוע שבו תלוי ההפרש בתורה בין שוגג למזיד והבן. ויזכור האדם בכל עניניו ועסקיו מה חובתו להרגיל ע"א בטהרת המחשבה באמת כמ"ש מי יעלה בהר ה' וכו' ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו, ר"ל כח נפש המשכלת והתאוה שהן קרוין נפש, כמ"ש כי תאוה נפשך ואהבת את ה' וכו' ובכל נפשך, והנה העיקר המחשבה אבל היא רוחנית מאד ונקל להשתנות מתכלית העליה לירידה גדולה ח"ו כמ"ש מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה כו' כי נקל להתהפך וד"ל והעצה לזו הבינו אבותינו בעמדם על הר סיני והרגישו בנפשם קדושת מחשבתם אז במדריגה עליונה והשיבו נעשה קודם לנשמע, ופי' שיקשרו רוחניות המחשבה זו במעשה גשמי ממש בעולם הזה כדי שיתקיים, כי הגשמי קשה לעוקרו כל כך וכמו שאמרו חז"ל שיש לו תפילין בראשו וכו' ומזוזה בפתחו וכו' לא במהרה ינתק שקשרו בגשמיות בג' קטרין והבן, והקב"ה ברב טובו רמז עצה זו לישראל על ידי שהקריב משה רבינו קרבנות וחצה הדם כו' ויקח ספר הברית שכתב כל הדברים בספר וקשר האור רוחניות הדברים בגשמיות הספר ואז הבינו לענות נעשה קודם לנשמע, והבן זה. שלא ענו מקודם רק נעשה לבד על דרך הפשט אבל עכשיו אמרו נעשה ונשמע שהבינו כי המעשה הוא העיקר ויסוד לנשמע ר"ל לרוחניות ההשכלה והדברים ארוכים. וזה היה רז כלל למתן תורה, וכאז כן ממש עתה שזהו דרך עץ החיים לעבדה קודם ואח"כ לשמרה להתקיים הקדושה בנפש האדם, וזהו שבאמצע כל עסקיו ישבור רוח תאותו בדברי תורה במחשבה אמיתית זכה כנ"ל ואח"כ יקשרה במעשה שתתקיים בנפש. ועי"ז יחל רוח ה' לפעמו יותר ויותר זהו הקדמת נעשה לנשמע, והנה עיקר טהרת כל המחשבות לקשור בנפשו אמיתית אמונת ההשגחה וכמ"ש צדיק באמונתו יחיה, והיא שורש עץ החיים כלליות התורה כולה, כמשאז"ל שהיה אליהו מחזר על תפוחי רעב כו' למוד דבר שאתה חי בו כו' שמע ישראל, ופי' אמונה שאדון יחיד המהוה הכל הוא יחיד המחיה הכל. והבן זה בפסוק ומבלעדו אין. וזהו שורש המחשבה להחיות נפשו באמונה וכמש"כ כי לא על הלחם לבדו כו' ר"ל לא דייקא על הלחם לבוש הגשמי יחיה האדם כי אם כו' על ידי איזה לבוש שירצה הקב"ה להופיע חיות לנפשו. וע"כ יהיה האדם פנוי לעבודתו ית'. ומדי עלות אמיתת המחשבה זו על לבו יקשרנה תיכף במעשה גשמי וכו' והוא שינקה א"ע מכל תחבולות וטצדקי במילי דעלמא כי אם רק לצאת ידי חובת בזיעת אפך תאכל לחם, והוא העיקר לאדם הראשון כמ"ש הרבה יגיעות יגע וכו' ואני מוצא כל אלו מתוקנין לפני. על כן על כרחיך אינו צריך ליגיעה רבה כי אם מעט מזעיר לזכרון וכבר יחול ברכת ה' באיזה דבר שיהיה אפילו באסוך שמן וד"ל. והנה ע"י בטחון כנ"ל הניכר במעשהו וכנ"ל אז זוכה להזכר לפני ה' כמ"ש ישראל בטח בה' וכו' וסמוך ליה ה' זכרנו יברך והבן.

והנה לעת הזאת אשרי אשר ישים לבו לזאת להתחזק במדת הבטחון כנ"ל והיא המעוררת הגאולה כמ"ש וזכרתי להם ברית ראשונים וכו' ופי' שימצא בדור האחרון ניצוץ דור ראשון שהוא מדת הבטחון כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי במדבר וכו' ויקוים בנו במהרה בימינו אמן ופדויי ה' ישובון וכו' ודרשו ז"ל שמחה שמעולם על ראשם.

הכותב בדמ"ע נצוצי אור החכמה בכבד פה ולשון אשר לא זכיתי לערכם כראוי. אך איש תבונות ידלנה ויפתחו שערי צדק וכו' כפלים לתושיה מנחם מן בלא"א מ' ברוך זצ"ל מוצאי שבת קודש פרשת לך תקפ"ט לפ"ק.

נתעכב האגרת הזאת עד בא דברי מע"ל, ושמעתי אשר הכריעו ה' לכף זכות לשום חלקו בחיים להטעימו מעין עוה"ב בעולם הזה שהוא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה, ועיקרו שאינן מתבטלין להכרחיות גשמיות עוה"ז ועל זה ידוו כל הדווים לזכות לזה, רק טוב לפני ה' ימלט ממנה מעול פרנסת ביתו, כי ה' יכין לעורב צידו ומה' אשה משכלת אשר התרצה בקורמי באגמי, והבן זה בגמרא. ומה גם שהוכן להם פרנסת חיותם ואף כי מצער היא, ליראי ה' רב הוא, מקב חרובין די החיות נפשם, על כן ישמח מע"ל בחלקו והודאה על העבר ובקשה על להבא שיצליחנו ה' ורק זאת ישים אל לבו כמו שכתבו הקדמונים כי התורה וכל עסקו יצטרך לכלכל בהם פלגא לאנשי ביתו המצפים עליו כמו שאמרו חז"ל וכן להמחזיקים בידו וכו' וכש"כ בנים הסמוכין על שולחן אביהם אשר כל אדם פתח תשובתו לה' שמגדל בנים לתלמוד תורה, על כן איה תורתם עבור עצמם ואביהם והמחזיק בידם, על כן אמר דוד וזאת תורת האדם ה' האלקים, ופ' בתנא דבי אליהו וזאת תורת קימעא שאדם עמל לפניך וכו'. אגב ידידי הזכרנו כעת ידידנו אחי מע"ל אשר יפלו חבלים בנעימים בחידושי תורה בפרט הנוגע לדין יכתבם באר בלשון חכמים. וכי על זה הוא עיכוב הגאולה (זהו קרוב למאמרם אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף וכמ"ש אורייתא וישראל חד ור"ת ישראל יש ששים רבוא אותיות לתורה) עד שיושלם להתגלות חידושי תורה שבעל פה ע"י יגיעת המעמיקים בה, לדעת אמיתתה:

ידידו מנחם מן ב"מ ברוך ז"ל
אח"כ מצאתי כתוב בזה"ל

ידידי אחי אישון עיני. למען השם להעמיק במכתב ידידנו הצדיק ז"ל כי בכל תיבה שיצא מפיו הטהור יש בה ענינים עמוקים בענין יראת ה' ותורה ועצות נגד האויב האורב לנו להרחיקנו ח"ו מתורה ויראת ה' טהורה ואמר מי יתן שיכריע אותו הקב"ה כמוך. יהיה לנו למזכרת דברים הערבים אשר נדברנו שנינו ויכתבם בספר זכרון כו' ע"כ יהי' נא שליטים ברוחם להיות נח לשמים ולבריות כראוי לעומלי תורה שיהי' בטהרה וזהו מדתן של שלומי אמוני ישראל להיות אין אדם נוגע במוכן לחבירו:

ע"כ מצאתי
·
מעבר לתחילת הדף