עריכת הדף "
אלשיך/שמות/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''ויפסול שני לוחות כו'. ''' הנה טרם עליית משה להר לקח הלוחות בידו והעלם וא"כ הל"ל ויקח בידו כו' ואח"כ ויעל אל הר סיני וגם הל"ל ויקחם בידו וידוע כי על שני לוחות אבנים ידבר: '''אך ''' הנה בא להורו' מעלת השפע אשר היה בהר והיתרון שקנו הלוחות אחר העלותם שמה שכתבם ה' והוא כי אין ספק כי שני לוחות אבנים כמדת הראשונים יכבדו בידי משה להוליכם ביד א' כמשז"ל (שם) שאפי' אותם שהיו מעשה אלקים כאשר פרחו האותיות נשארו כבדות בידו ומה גם השניות טרם יכתב בהן דבר וגם היה כל א' ששה טפחים על ששה טפחים ואיך תאחוז יד א' י"ב טפחים ומה גם שהיו שנים ולא אחד שקשה יותר לתופס ביד מאשר אם היו אבן א' בת י"ב טפחי' וגם בהיותם חלקי המשוש וא"כ הדעת שופט שהעלם בשתי ידיו ואמר עתה כי אחר שעלה להר קנו שפע וקירוב אל הרוחניות שלקחם משה בידו שהוא בידו א' עם היותם שני לוחות אבנים והיה סובלם בטוב הכנתו לכך ומה גם אם יאמר כשנכתבו מאתו ית' כי כרגע היה או יהיה שיעור הכתובים שלמעל' פסל לך כו' בדרך אחרת (א) בשום לב אל מלת לך זולת התירוץ הקודם (ב) האם קצרה ידו חלילה אשר ברא והמציא אבני סנפרינון ההם לבוראם חלקים וזכים נאותים לכתוב בהם מבלי יצטרך משה לפסול אותם שאם הוא להעשיר את משה כמשז"ל (שם) פסל לך הפסולת שלך זה איננו שוה כי המבלי אין דרכים אחרים להעשירו זולת זה (ג) שארז"ל משל לפדגוג הכלה שקרע שטר כתובתה אמר לו המלך ע"כ בכתובה השנית אתה תתן הנייר משלך. כך אמר לו הקב"ה למשה פסל לך כו' תחת אשר שברת לוחות ראשונו' תן אתה הלוחות והלא יקשה כי משה לא נתן משלו דבר אלא שפסל אותן (ד) היפלא מה' מלעשות לוחות מעשה אלקים לכתוב עליהן מכתב אלקים כבראשונה ולא להמציא אבנים בארץ ושיפסול אותן משה ויעלם למעלה (ה) היפלא מה' אשר ברא באהלו של משה אבני סנפרינון אלו אשר עדן לא היו והו"ל לרפא לשבורי הלוחות אשר שבר משה ולא יצטרכו זולתם מחדש. (ו) אומרו וכתבתי על הלוחות כי בלוחות מבעי ליה וכן מלת את מיותרת באומרו את הדברים וכן או' אשר שברת (ז) אומרו והיה נכון לבקר ועלית בבקר כי אומרו פעם ב' בבקר הוא מיותרת (ח) או' ונצבת לי כי מלת לי מיותרת. (ט) כי בכלל אומרו איש אל ירא בכל ההר הוא שאיש לא יעלה עמו ולמה נאמר. (י) או' גם הצאן והבקר אל ירעו הראוי יאמר את הצאן והבקר אל תרעו שהוא ציוי אל בעליהם והנה לבא אל הביאור נעור עוד קושיא אחרת והיא איך יתכן יהיה מבא אל אלקים חיים לכתוב מכתב אלקים על אבן גשמי גם כי סנפרינון יהיה אמנם לבא אל הענין נקדים תחלה הקדמה א' והוא כי אין דבר רוחני מברואיו ית' נמצא בעולם השפל הלז אם לא יתלבש בהגיעו אל אויר העולם הלזה התלבשות מה כי ע"כ יראו פה מלאכי אלהים בדמות אנשים אך הוא מלבוש דק וזך בלתי מפלש אל תוכיותו רק חוצה לו יען כי אין העולם משועבד אליו שלא יתפעל בו לפי איכותו כי זה אחשוב כיוונו רז"ל (שם פ' מ"ה) באחת מכוונתם באומר הנה מקום אתי שהוא המקום אתי ואין אני במקום כלומר בעבור כבודי על הצור איני כמלאך אשר בראתי שאין העולם משועבד אליו שעל כן מתלבש מאיכותו בצד מה אך אני ה' המקום אתי משועבד אלי וע"כ אני ה' לא שניתי והיה בעבור כבודי אצטרך לשומך בנקרת הצור ולשכך בכפי עליך עד עברי משא"כ מלאך כמדובר. וההיקש בזה בכל דבר רוחני אשר ימצא פה לא יבצר ממנו התלבשות מה. הקדמה שנית והיא כתובה אצלינו בקצת מקומות והוא כי העשר דברים שנבראו בין השמשות אינן דברים גשמים מאש ולא רוחניים לגמרי רק בינוניים קרובים יותר אל הרוחניות בפנימיותן עם שיש בהם התלבשות גשמי להיותן בעולם השפל וכמאמרנו על דבר קרח כי פי הארץ לא בקוע גשמי בארץ היה שאם כן איך היה לו כח להתפשט בכל מחנה ישראל ולבלוע כל כלי אשר להם מושאל ביד כל איש ואיש מכל אישי ישראל אשר במחנה ולהבחין בין כליהם לשם זולתם וגם לא נאמר רק ל' בלועה כי לא היה שנבקעה הארץ ונפלו בבקוע רק שכטבע פי האדם השואב ובולע כך פי הארץ היה שואב ובולע אותם כפי בעל חי ממש ואין זה כ"א כח חיוני כי על בראו ית' ערב שבת בין השמשות זמן שהתחיל רוחניות השבת להופיע בעולם אשר לא כזמן שאר ששת ימי בראשית שהנברא בהם גשמי' עצם ואיכות וכן פי האתון שנברא גם הוא אז לולא היה בו כח חיונית רוחני למעלה מכל פי בהמה וחיה לא היתה אתון בלעם מוכיחתו ע"ד אומרם ז"ל (ברכות דף ז) שבתוכחת אתונו לא יכול לעמוד וההיקש בזה בכל שאר עשרת הדברים שנבראו בין השמשות. וידוע כי מכללם הלוחות אשר אין ספק אצלי כי לא על לוחות ראשונות ידבר כי אותם מעשה אלהים היו רוחניים בתכלית שלא נתגשמו עד רדתם אל הר סיני וכמשז"ל (ש"ר פ' כ"ח) שהדברות שדבר ה' בסיני היו הולכים ונחקקים למעלה בלוחות שנאמר קול ה' חוצב להבות אש הרי שקראו את הלוחות להבות אש יורה שרוחניות בתכלית היו ומה גם לספר הזוהר שהפליג במעלת רוחניותם העליון ואינן הדברים שנבראו בין השמשות לכן ודאי אין אומרם ז"ל שהלוחות נבראו ביה"ש אלא בלוחות שניות שהיו בעלי רוחניות מלובשים גשמות מעין העולם השפל כמדובר הקדמה ג' והוא נזכרת אצלינו גם היא בזולת מקום זה כי שיבור לוחות היה טוב לישראל שעל ידי כן חזרו למקומם גליות ומות מה שאין כן בראשונות וגם נמצא ברז"ל שאמרו שאלו זכו ישראל ללוחות ראשונות לא היה להם לא גליות ולא מות ע"כ כל הטוב המעותד לאחר התחיה בגוף ונפש מעין אשר היה באדם לא היה בא אל הפועל כי עכירות החומר לא היה חוזר לזיכוכו כאשר ע"י מות במירוק הארץ כי ע"כ בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מות וגם הנפש לא תמלא אם לא ע"י גליות במקום גיהנם ע"כ בהשתברם נתקן שקלקלת הגליות ומות היא תקנתנו כמדובר וע"כ החזיק הוא ית' טובה למשה ששיברם ובזה נחה שקטה הקושי' הד' שהקשינו כי הנה בראשונ' שפסקה זוהמתן שע"כ היו זוכים לבלתי היות עוד מות וגליות ע"כ ברא אלהים לוחות רוחניות מעול' עליון נורא הראויים לזכים משוללי עכירות. אך כאשר חטאו והחזירו הזוהמא למקומה לא היה להם תקנה להיות בלוחות ההם מהטעם האמור ע"כ אלהים חיים היודע כל אשר יהיה בארץ אשר יעשו את העגל ואין לוחות ראשונות טובות למו ואדרבה העדרם ושיבורם יפה להם ע"כ גם כי ידיעתו לא תכריח מאז ברא ע"ש בין השמשות למטה בארץ לוחות אבנים יאותו למו זכי האיכות אשר גם שלהיותם בעה"ז יש בם התלבשות גשם עם כל זה למה שנבראו בעת ההיא ואיכותם מעין רוחניות יש כח בהם לקבל זכות ובהירות ע"י הכנות שנכתוב בס"ד להיותם ראוים לבא בם מכתב אלהים. ונבא אל הענין והוא כי אמר אלהים אל משה פסל לך כו' לומר הנה כאשר פסקה זוהמת ישראל עשיתי להם מעשה ידי להתפאר לוחות רוחניות מעולם העליון להשלים ספיריות איכות קדושתם להיות להם בהם חירו' ממלאך המות שהוא ענין חרות על הלוחות כמו שאמרו רז"ל אך עתה צריך לפי איכותם לוחות אחרות שלא יהיו מלמעלה ויתלבשו ברדתם כאשר כתבנו על בהר סיני לוחו' אבן שנעשו בהר סיני לוחות אבן להתפש ביד משה האיש אך עתה נהפוך הוא שצריך יהיו אבן מלמטה ושיוכנו לעלות אל האלהים יקבלו רוחניות ראו לכתוב עליהם י"ה אלהים מהטעם האמור בהקדמה ג' כי שיבור לחות אשר היו מלמעלה היה טוב להם בל ישוב ית' לתת להם שניו' מלמעלה כי אם מלמטה ושיהיה בדרך שנכתוב שהמה יעלו במעלות. והענין פן יאמר נא ישראל מה יושיעונו לוחות אבנים מעוה"ז להקנות בנו שלמות כאשר היו הראשונים מעשה אלהים מעולם העליון ע"כ אמר אלהים פסל לך לו' הנה לך ב' לוחות אבנים אשר הם כקבלת חכמי המשנה אשר נבראו בין השמשות זמן הכנסת שבת לעולם אשר הן מעין רוחניות כעין ההקדמה הב' אלא שלהיותם בארץ יש להם התלבשות גשמי אך מבחוץ כהקדמ' הראשונה שאפי' המלאך המתראה כאיש הוא שמתלבש גשמי בחצוניותו משא"כ בפנימיותו ע"ד זה היה בלוחות אלו תוכיותם מעין רוחניו' וחצוניותם מעין מלבוש גשמי ואמר לו הקב"ה למשה פסל לך אתה אשר קדוש וזך אתה תכינם בשני דברים אחד במה שתפסול אותם שתקלף כל התלבשות החיצון הגשמי אשר הוא קשה מעין איכות גשם אבן סנפרינון ותשאיר האיכות הזך מעין רוחניות למען בזה תהיה התחלת הכנה לקבל כתיבתו ית' בהם. וזהו פסל לך שתשאיר הפסולת לך. ומה מתקו דברי רז"ל באמרם הפסולת יהי' שלך ולא אמרו הפיסולין לרמוז לנו כי לפי האמת הוא פסולת שהוא עכירו' הגשמיות שעם היותו סנפרינון בערך הנשאר הוא פסולת הוא גשמיו' ויומתק בזה אומרו לך ויצדק בזה ג"כ אומרם ז"ל (ש"ר פ' מ"ו) שאמר לו הקב"ה אתה שברת הראשונ' עליך לתת האחרונות כמשל נייר הכתובה שהוא כי אמר אליו אתה הטיבות להם ששברת הראשונות כענין הקדמה הג' עתה תזכה שיהי' הנייר משלך שהוא אם היה נשאר המסך גשמי העליון לא היה לו להקב"ה נייר לכתוב בו כי לא יפעל אל בגשם נמצא כי מי נתן הנייר שקלף המסך העליון להיות נייר מוכן לכתוב יה אלהים אם לא זה משה שפסל הלוחות ואמר ע"י מה שתפסול אותם תעשה שיהיו כראשונים בעלי רוחניות ויוכנו בזה לשוכתבתי על הלוחות וכו' שיוסר גשמיותם ולא שכל ההכנות יספיקו שתהיה הכתיבה דוגמת הלוחות כי מה שאכתוב הוא למעלה מאיכות' שהוא רוחניות עצום מאד וז"א על הלוחות ולא אמר בלוחות והנה עדיין אין הכנתך זו לבדה מספק' לכל הרוחניות אשר אני חפץ להשפיע רוחניות בכתיבה זו כי הלא כל הרוחניות אשר היו בלוחות הראשונים אשים באלו שהוא מ"ש ז"ל (ש"ר פ' שם) שראה משה אותיות פורחות באויר אז השליכן והלא האותיות במקומם נשארו אך הוא כי כנשמה שבאדם כך היה רוח קדוש עליון נורא מאד בקרב כל אות ואות ואורות נשמת רוח חיים שבכל אות ואות הם אשר פרחו למקורן ואת כל זה הרבה פה באומרו את כל הדברים וכו' ולא מה שאחר השיבור רק אשר היו תחלה וזהו אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת שהוא כי אמרו רבותינו ז"ל שאחר שפרחו האותיות שברם ואשר פרחו הוא רוחניות של מעלה מאיכותן וזה יאמר אינו או' שאכתוב מה שהיה בלוחות אשר שברת שהוא האותיות הנותרות במקומם שהוא מעין הלוחות כ"א אכתוב מה שהיה על הלוחות שהוא מה שהיה למעלה מהם שהוא איכות הנפשיי הרוחני שפרח וזהו אשר היו על הלוחות שהוא מה שעליהם ולא מה שבהם שהוא למעלה מאשר שברת שהוא גם הרוחנית שפרח ואחר שרצוני הוא לכתוב בכל הרוחניות ההוא לא יספיק מה שהכינות בפסול לך הלוחות לכן צריך יותר שהוא והיה נכון וכו' וז"א וכתבתי וכו' את כל הדברים אשר היו וכו' ועל כן איכה נעשה כדי שיזדככו יותר הלא הוא כי והיה נכון לבקר כלו' מתבודד בקדושה ונשמר מקרי לילה לבקר ואז שהיא עת רצון ועלית בבקר והוא כי אור בקר הולך ואור כך תעשה אתה בעלותך אלי להר שתהיה עולה עם הבקר שכמו שהשחר עולה תעלה גם אתה הולך ואור עד נכון היום כי בי"ת בבקר במקום עם כד"א (תהילים י״ח:ל׳) כי בך ארוץ גדור ועוד תזדכך כי ונצבת לי שהתייצבותך יקרבוך לי ולפי הכנתו העולה תמיד יעלה איכות הלוחות שבידו כמו שגלה אח"כ בפירוש כמו שכתבנו למעלה שאחר עלותו לקח ב' האבנים בידו א' כאומרו ויעל וכו' ויקח בידו שהוא שאחר עלותו שנזדכך הוא והם לקחם בידו א' עם היותם ששה טפחים אורך וששה רוחב והיותם שנים וחלקים תפסם משה ביד אחת וכדבר הזה אשר הפך ה' הסדר שתחת היות הלוחות מעשה אלהים מלמעלה והוריד' יתברך להר ונתגשמו שיקבלם משה עתה היפך שלוחות אבנים גשמיים מן הארץ יופשט גשמות' ע"י משה ובעלות השמימה אל האלהים הוכנו עד קרבת אלהים לייחס כתיבתו ית' בהם כך ע"י התורה אשר בהן שע"י משה כאשר יופשט חומרו ממנו ויעלה אל האלהים ידבק הוא יתב' כאשר הלוחות ע"י משה הוכנו שע"י הפשיט פסולת גשמותן עלו עד ה' ויתקרבו אליו ואמר לו הוא ית' עוד ואיש לא יעלה עמך לומר אל יקל בעיניך ענין לוחות שניות אלו על שראשית' מן הארץ שהמעלה אשר אתה עולה בהם איש לא יעלה עמך וגם אני מצוה שגם איש אל ירא בכל ההר והראיה כי יש אלהים עתה גם במקום הזה מעין מעמד הר סיני כי הלא אאלפך מבהמות ארץ כי הצאן והבקר מאליהן ימנעו מלרעו' אצ"ל בכל ההר כ"א אל מול ההר ההוא ואין זה כ"א שגודל הקדושה מטלת מורא גם בבעלי חיים בלתי שכליים כדבר טבעי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף