עריכת הדף "
אלשיך/שמות/לג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''ויאמר משה אל ה' ראה אתה אומר אלי כו'. ''' ראוי לשים לב בפרשה זו. (א) בלשון הזה המיותר ובלתי נכון ומסודר שהל"ל אמרת אלי העל כו' ולא ראה אתה כו'. (ב) אומרו אח"כ ואתה והיה לו לסמוך אל מלת אתה הנזכר כבר ולומר ולא הודעתני כו'. (ג) באומר ולא הודעתני שהרי הודיעו באו' הנה מלאכי ילך כו' וידוע כי מלאכו ית' המיוחד הוא מטטרו"ן וגם כי נאמר בו כי שמי בקרבו ואין זה כ"א במלאך הנזכר כמאמר רש"י ז"ל (פ' משפטים). (ד) כי נראה שלא היתה תלונתו כ"א על בלתי הודיעו את מי ישלח עמו אך אם היה מודיעו לא היה שם על לב והלא אח"כ בקש לעקור את הכל גם מציאות לכתו עמהם ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. (ה) באו' אמרת ידעתיך בשם כי לא נמצא בכל התורה יאמר לו הקב"ה שידעו בשם. (ו) באו' ועתה אם נא כו' כי מלת ועתה מיותרת ובלתי צודקת (ז) מה שאלה הודיעני נא כו' מה עניינה אצל שליחות המלאך ומהראוי היה שלא יתחיל כ"א במה שאמר אח"כ ילך נא ה' בקרבנו (ח) באומרו למען אמצא חן בעיניך שיראה שצריך שיודיעהו דרכיו לשימצא חן בעיניו והוא האומר תחלה בלעדי זה כי אמר אליו וגם מצאת חן בעיני וגם איך יתייחס לזה אומרו וראה כי עמך כו' במה שיודיע לו דרכיו (ט) מי לא ידע כי עמו ית' המה. (י) אומרו הגוי הזה ומהראוי יאמר כי עמך אנו או עמך אלה (יא) מה השיב לו יתברך לזה פני ילכו כו' שאין התשובה מעין השאלה (יב) או' אם אין פניך הולכים כו' כי לא יצדק רק אם היה ממאן ללכת ה' אתם אך הוא ית' אמר פני ילכו ורצה ללכת איך יאמר לו אם אין פניך הולכים כאלו לא היה חפץ ה' בדבר והנה לרז"ל (ברכות דף ז) שפירשו על פנים של זעם נסתלקה הקושי. אך אין לשון ילכו צודק לפי הפשט כי אם בהליכה ממש (יג) באומרו ובמה יודע איפה כו' כי מלת איפה מיותרת וגם אחר אומרו מצאתי חן בעיניך למה חזר ואמר אני ועמך ואף אם היה רוצה לשתף את ישראל עמו למה אמר אני אחר כי הוא המדבר ובאו' מצאתי חן ידוע שעל עצמו ידבר ומה ענין הפלאה זו שאמר עליה ונפלינו כו' (יד) באומר גם את הדבר הזה כו' שיראה כי שני דברים שאל משה ואינו אלא א' הודיעני נא כו' כי ענין לכתו ית' עמהם מעצמו אמרו הקב"ה פני ילכו כו' (טו) מה עלה על דעת מרע"ה לשאול הראני נא כי הקשה לשאול וגם הוא בלתי מתייחס אל הקודם (טז) מה השיב לו הקב"ה על שאלה זו באו' אני אעביר כל טובי כו' ואיך יתייחס למה ששאל משה הודעת הקב"ה אליו וחנותי כו' ומה גם לרז"ל (שם) שאמרו אע"פ שאינו ראוי אע"פ שאינו הגון (יז) מהו אמרו ג"פ ויאמר בהתחלת שלשת הפסוקים האלה עם היות שהוא יתברך המדבר הכל בלי הפסק תשובת משה בנתים. (יח) באו' תחלה ונצבת על הצור ואח"כ אמר ושמתיך בנקרת הצור ועוד באו' והיה בעבור כו' הל"ל ובעבור כבודי כו' מה ענין אומרו והיה (יט) או' ופני לא יראו שהוא מיותר אחר או' וראית את אחורי. (כ) באו' פסל לך כו' כי מלת לך מיותרת וידוע מה שארז"ל (ת"כ פ' ויקרא) הפסולת יהא שלך. (כא) הל"ל וכתבתי עליהם את עשרת הדברים וידוע שהוא אשר היה בראשונים (כב) אומרו היו שאין ספק שגם עתה אחר שנשברו היו בהם עשרת הדברים כי גם שארז"ל שפרחו האותיות אינו אלא הרוחניות שבהן אך צורת האותיות במקימם נשארו וא"כ למה מתייחס במה שעבר באומרו היו ולא בהווה ולמה מזכיר מה ששברם ואמר אשר שברת. (כג) אומרו ונצבת לי כי מלת לי מיותרת. (כד) אומרו ויעל אל הר סיני ויקח בידו שהרי תחלה לקחן בידו ואח"כ עלה אל הר סיני וה"ל ויקח בידו וכו' ואח"כ ויעל כו'. (כה) שאחר הי"ג מדות אמר משה ילך נא ה' בקרבנו וכו' והלא זו היא השאלה הקודמת באומרו אם אין פניך הולכים וכו' והודה לו הקב"ה ואמר גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה ולמה חזר עתה לשאול ולומר ילך נא ה' וכו' ועוד שנותן טעם ואו' כי עם קשה עורף הוא והרי זו טענה לשלא ילך הקב"ה עמהם כ"א המלאך כמ"ש הכ' לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה. (כו) מה זה נתחדש מה שבקש משה שלא ילך המלאך עמהם ולא עשה כן בפ' ואלה המשפטים באמור אליו ה' הנה אנכי שולח מלאך וכו': '''והנה ''' מאשר יורו הכתובי' יראה בפירוש כי בהיות הוא ית' המנהיג את ישראל בלי אמצעות זולתו ימשך תועלת גדול לעמו על דברי עונות וחטאים אשר יחטאו להקב"ה והוא כי ימשך להם כפרה בהתפייסו מהם בשובם אליו אך לעומת זה יש נגדיות כי העון הנעשה אז לפניו גדול מנשוא ושמא יגרום החטא ולא יתפייס הקב"ה על עונם ויהיו ח"ו קרובים ליאבד וזהו מאה"כ לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה פן אכלך וכו' וכן הוא או' רגע א' אעלה בקרבך וכליתיך: '''אמנם ''' שתי אלה הן בהפך בהמסרם אל מלאך להנהיגם כי עון הנעשה כאשר יעברו פיו אינו גדול מאד כאשר בעוברם פי ה' בלכתו עמם לבדו אך הוא נעדר המחילה והכפרה כמאמר הכתוב כי לא ישא לפשעכם כי שליח הוא ולא יוכל למחול על כבודו ית': ''' ובזה ''' יתיישב מה עלה על דעת משה לשאול מאתו ית' שילך עמהם אחר שאמר לו הקב"ה כי לתועלתם היה נמנע מלכת אתם כמ"ש רגע א' וכו' אך הוא על העדר המחילה בהמנע הוא יתב' מלכת אתם כאשר נבאר בס"ד: '''ונבא ''' אל ביאור הכתובים והוא כי הנה מרע"ה ראה את הדבר הזה שאמר הקב"ה לא אעלה בקרבך מה שלא אמר כן בפ' משפטים רק אנכי שולח מלאך ולא אמר שלא ילך גם הוא אך עתה באומרו לא אעלה וכו' נתן אל לבו להתפלל עליהם והנה ידוע כי אין חבוש מתיר עצמו ומלך שכעס על עמו אם בכלל העם הוא ג"כ מנהיג אשר מנה המלך עליהם שגם עליו כעס המלך בכלל העם לא יאות למנהיג ההוא לבקש בעדם כי גם אליו נוגע הדבר אך אם טוב וכשר הוא לפני המלך אזי יעמוד לבקש על עמו והנה במ"ש הקב"ה למשה היה מקום לנטות אל היות כעס הקב"ה גם מגיע קצת למשה בעבור ישראל או שמגיע לישראל לבד והוא כי הוא ית' אמר ושלחתי לפניך מלאך והיה אפשר לומר כי מאז והלאה תהי' גם נבואת משה ע"י המלאך ההוא כי אין הקב"ה מייחד שכינתו ביניהם ולזה נוטה ל' אומרו לפניך ולא אמר לפניהם ובזה היה מגיע למשה הפסד גדול כי פנים בפנים היה הקב"ה מדבר עמו והיה מקום לחשוב זה ע"ד מ"ש ז"ל בדברי' רבה פרשת ואתחנן (פ' ב') כי בהיות דור המדבר קיים היה משה כבן בית לפני הקב"ה לדבר אתו בכל עת ולעלות לרקיע וכשמתו דור המדבר הוצרך כמה תפלות ותחנונים שנאמר ואתחנן וכו' ומשלו משל לפדגוג של בן המלך שבחיי הבן יוצא ונכנס לפני המלך בלי רשות מה שאין כן אחר מות הבן כלו' כי כל יתרון מעלת משה היה בשביל ישראל וע"כ היה אפשר לחשוב כי בהתרחק הקב"ה מישראל על דבר העגל ומה גם לאומר' (ברכות ד' לב) שאומרו יתב' לך רד הוא רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל וכו' באופן שאפשר כי זאת תהיה ירידתו מצדם שיהיה לו הדבור על ידי המלאך הפקיד עליהם כי גם שראה שהי' ה' באהלו ודובר בו היה לבו נוקפו אולי בהנחותו את העם יהיה גם הוא הדובר עמו או אפשר לא תהיה הכעס כ"א על ישראל לבד אך מעלת משה לא תזוז ממקומה ואלו היה הדבר נוגע גם למשה לא היה ראוי יליץ בעדם כי גם עמו אינו הוא ית' ברצון גמור אך אם היה ה' אתו כמאז אין כמוהו ללמד סניגוריא עליהם וע"כ רצה משה בתחלת דברי פיו להורות איך גלוי לפניו שהוא ית' שלם עמו ושעל כן נתן אל לבו לבקש מאתו ית' על עמו והיה זה באומרו ראה אתה או' אלי כלו' ראה נא כי אתה בעצמך האומר אלי וכו' ולא המלאך שאם היתה הכונה אלהית שלא לדבר עמי כ"א ע"י מלאך לא היית אתה בעצמך המדבר עמי זה כ"א המלאך ועוד שאמרת העל את העם הזה שמורה כי ממני עשית עיקר ויותר מהמלאך להנהיגם ואין לחשוב כי מה שדבר' כעת עמי לא היה רק על הודיעך אותי את אשר תשלח עמי ואח"כ יהיה המלאך הדובר בי כי זה אי אפשר כי אתה לא הודעתני כעת אשר תשלח עמי באומרך אלי העל את העם הזה שהרי זה נודע היה לי מאז בפ' משפטים וכ"ש שהיה נודע אלי שתשלח מלאך א"כ בזה ידעתי כי חפצת בי ולא תפרוש מלדבר עמי. ועוד טעם אחר שאני סומך היותך שלם עמי ולא אמעד בשום סיבה כי הלא אתה אמרת ידעתיך בשם ויהיה זה באמור ה' אליו ושם ה' לא נודעתי להם שפירשי ז"ל (ש"ר פ' ז) שאמר לו הקב"ה שידעו בשמו המיוחד שהוא מאמרו ית' ושמי ה' לא נודעתי להם ואין לו' שאדרבה משם ראיה שאיני ברצון עמך כי באומרי ושמי ה' לא נודעתי להם הייתי מתלונן כלו' חבל על דאבדין ולא משתכחין כי לאבות לא החשבתים כ"כ לדבר בם בשמי ואתה אמרת מה שמו וכו' לז"א אם כוונתך היתה לו' שהיית בכעס עמי מתנחם על שהחשבתני לא היית האו' אלי לכן אמור לבנ"י אני ה' רק על יד אהרן אך זה יורה שכיוונת לו' חבל על דאבדין וכו' כי שמי ה' לא נודעתי להם ועם כל זה איני מתנחם על מה שידעתיך בשם זה על מה שאמרת לי כי אדרבה עודני חוזר ומשלחך ואו' לכן אמור לבנ"י אני ה' וכו' כלו'. כי מצאת חן בעיני ואיני מקפיד עמך וז"א ואתה אמרת ידעתיך בשם הוא בשם המיוחד מה שאין כן לאבות שעם שאמרתי לך מה שלא אמרו הם עם כל זה וגם מצאת חן בעיני שרק אותך ידעתי לדבר את ישראל עם שבפרשה הקודמת מינה לאהרן שיהיה הוא המדבר נמשך מכל זה כי אין ספק כי לא עזב חסדו ה' ממנו כלל וא"כ ראוי הוא לבקש ולהליץ על ישראל וזה אמר ועתה אם נא מצאתי חן כו' כלו' עתה אחרי דברי אלה תצדק תפלתי זאת שהיא בעד ישראל כאשר נבאר בס"ד: '''והנה ''' בפסוק זה השני שמעתי אומרים בשם הר"ן ז"ל שהתחכם משה לשאול הודיעני נא כו' להרים מכשול הצרה הנמשכת לישראל אם היה הקב"ה הולך עמם שהוא פן יקרה שיחטאו לה' כי אז בהיות שלא ע"י מלאך יהיה העון חמור וגדול ואולי לא יתפייס הוא ית' ויסתכנו ע"כ טרם ישאל משה שילך ה' אתם רצה לסלק התשובה האפשרית ישיב לו ה' שהיא זאת שכתבנו ואמרה הוא ית' בפ' רגע א' אעלה כו' והקדים ושאל הודיעני נא את דרכיך לידע היאך תתפייס להשיב חמתך וז"א למען אמצא חן בעיניך כשתהיה כועס על ישראל וע"י דבריו ז"ל אלו נמשיך פשט שאר הפרשה והנה באומרו ראה כי עמך כו' תהיה הכונה אף שהזכרתי חבתך אלי לא אשאל תעשה זאת על זכותי כי לא אבטח בו והוא דרך הצדיקים אך ראה כי עמך הגוי הזה ועשה למענם ויהיה עניינו מה שכתבנו למעלה כי הערב רב שלא בעצתו ית' העלם משה ממצרים וע"ז אמר לו הוא ית' לך רד כי שחת עמך אשר העלית אתה שהוא הערב רב ולא עוד אלא שאמרו לעמי ישראל אלה אלהיך ישראל אשר העלוך וכו' ועל כן השיב לו משה א"כ למה ה' יחרה אפך בעמך אשר העלית אתה אם הערב רב חטא ועל דרך זה יאמר פה וראה כי עמך שהיית מליץ בעדם הם הגוי הזה ועשה ג"כ עתה למענם והשיב לו הקב"ה פני ילכו שאלך בעצמי אך לא עם ישראל רק והניחותי לך שהוא לך לבד שאהיה תמיד עמך ואדבר בך בלי אמצעות מלאך או שליח והשיב לו משה ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו ל' רבים כלו' עם כלנו תלך ולא עמי לבד וכיון ג"כ באו' מזה כלו' מעתה אני חפץ כי מלשון פני ילכו לא יסויים היות מעתה ואפשר עוד יתקנו מעשיהם יותר לז"א שני דברים אני שואל (א) שתהיה הליכתך עם הכל (ב) שאל תעלנו מזה עם זולתך וע"ז אמר ובמה יודע איפה כלו' העיקר הוא כי איפה במקום שחטאו שם יתוקנו ויודע איפה בחוצה לארץ מקו' שרים כי מצאתי חן ונתן ב' טענות (א) שלא יודע כי מצאתי חן אם לא בלכתך עמנו בדרך שהוא חוצה לארץ והוא כי לא יוכר שמצאתי חן בעיניך אם תלך עמי לבד בלא יחשבו זה ליתרון כי יאמר כי על שלא חטאתי תלך עמי ולא יעלה על לבם כי על חטאתם גם ממני היה אפשר תפרש בצד מה ע"ד מה שכתבנו ממדרש אלה הדברים רבה וא"כ לא יכירו כי מצאתי חן אם לא בלכתך עמנו דרך כלל שהוא גם עם החוטאים (ב) באומרו אני ועמך כלו' אין מוצאי חן בעיניך תלוי בי לבדי שתחשב לי למציאת חן מה שתהי' עמי לבד כאומרך והניחותי לך רק האושר שלי ומוצאי חן הוא בהיות כללי אל כלנו וזה א' להיות כי כל ישע וכל חפץ הרועה הוא טובת עמו ב' כי מעלת משה נתגדלה בשביל ישראל כדברי המאמר שהזכרנו למעלה ומה גם ליודעים חן האומרים כי יחס דבק למשה עם הדור ההוא '''וש"ת ''' כי אין כל זה רק במדבר הזה לבד שאינו מקום מיוחד להשראת שכינה עד בואם אל א"י אך לא עתה בחו"ל במקום ממשלת השרים לז"א ונפלינו אני ועמך וכו' כלו' כי בזה נפלא משאר העמים בהיותנו מושפעים מאתך שלא ע"י אמצעי. אפי' במקום המיוחס לשרים ולא יראה שהמקום גורם רק שלמעננו אתה מייחד השפעתך גם בח"ל כאומר ובמה יודע איפה וזהו ונפלינו וכו' והנה לפי זה שכתבנו נמצא כי ב' דברים שאל משה תחלה הודיעני נא וכו' שנית אם אין פניך הולכים כו' ועל שניהם אמר לו הקב"ה גם את הדבר הזה שריבה גם את השנית ואמר כי מצאת חן כו' הענין הוא ע"ד משז"ל (ברכות ד' י) על ענין חזקיהו כי התול' בזכות עצמו תולין לו בזכות אחרי' והתול' בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו וזה אחשוב היה בזה כי משה תלה בזכות ישראל באומרו וראה כי עמך כו' והקב"ה תלה לו בזכות עצמו ואמר כי מצאת חן בעיני ובהזכירו ב' דברי' מצאת חן בעיני ואדעך בשם יהיה כי על מאי דסליק מניה והיא השאלה השנית שבה אמר משה ובמה יודע איפה כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך עליה אמר כי מצאת חן בעיניך לא על אומרך אני ועמך כ"א על מוצאך חן אתה ועל הראשונה שהיא הודיעני נא את דרכיך ודרכיו הם כאשר יתבאר הודעת שמותיו ית' וכנוייו שהם י"ג מדותיו תלה הדבר מה שידעו בשם כי כאשר נגלה אליו בשמו הגדול כן גם עתה יגלה לו י"ג מדותיו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף