עריכת הדף "
אלשיך/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''ויאמר משה וכו'. ''' ראוי לשים לב. (א) אל אומרו הנה אנכי בא אל בני ישראל מה צורך או' הנה אנכי בא ולא אמר בבואי אל בני ישראל ואמרו לי מה שמו וכו'. (ב) למה ימנע מלומר מעצמו שם המיוחד כה אמר ה' וידעו שמו ית'. (ג) היתכן שלא ידעו ישראל זקניהם וגדוליהם שמו ית' מסורת מאבותיהם שיצטרכו לשאול מה שמו. (ד) היחוייב שיאמרו לו מה שמו שהוצרך לומר מה אומר אליהם. (ה) מה השיב לו הוא ית' שיאמר להם אהיה ולא אמר שם ה' כמאמרו אחרי כן ה' אלהי אבותיהם. (ו) אומרו אח"כ ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני למה חזר מהקודם ואם היא כמז"ל (שם פ' ג') שמתחלה אמר אהיה בגלות זה אשר אהיה בגלות אחרת ואח"כ שלא לבשרם גלות אחרת מעתה חזר בו. מעיקרא מאי סבר ואם מתחלה כיון אני מודיע לך אהיה בגלות זה ואהיה בגלות אחרת אך לישראל לא תאמר רק אהיה שלחני למה הפסיק בו ויאמר באמצע. (ז) אומרו ויאמר עוד אלהים אל משה מה ענין אומרו עוד. (ח) אומרו כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וכו'. איך חוזר בו מהקודם זה שלש רגלים תחלה אמר אהיה אשר אהיה ואח"כ אמר אהיה שלחני ואח"כ אמר ה' שלחני ואם הוא שיאמר זה וזה לא מצינו שאמר להם משה שם אהיה כלל ואיך יתכן יעבור ציוויו ית': '''ועוד ''' למה כלל האבות באומרו אלהי אבותיכם וחזר לפרטם אלהי אברהם וכו'. (ט) אומרו אלהי בכל א' ולא אמר אלהי אברהם יצחק ויעקב. (י) אומר זה שמי לעלם כו' מה ענינו פה ומהפעם הראשון שהודיע לו שם הקדוש הזה היה ראוי יודיענו שאינו נהגה ככתבו. (יא) אומר לך ואספת את זקני וכו' אם הוא שחוזר מהקודם ואומר שלא ידבר עם ההמון רק עם הזקנים למה לא אמר לו כן מתחלה ואם היא שידבר עם הזקנים לבדם למה לא ידבר עם כלם כא'. (יב) בשנותו את טעמו כי למעלה לא אמר לשון מראה רק לשון שליחות אהיה שלחני ואל הזקנים אמר נראה אלי וגם אל הזקנים אמר פקד פקדתי משא"כ למעלה. (יג) אומר אל הזקנים אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי בכל אחד משלשתן כדלעיל. (יד) אומר אעלה אתכם וכו' כי מלת ואומ' מיותרת והיל"ל ואעלה אתכם וכו': '''אמנם ''' הנה באומר הוא ית' למשה לכה ואשלחך אל פרעה וכו' ואמר מי אנכי כי אלך אל פרעה כמפורש אמר עתה גם שאמרת כי אהיה עמך עכ"ז לא אעצור כח לבא אל פרעה כי מה אני כי אם הנה אנכי בא אל בני ישראל כי לאלה אערב אל לבי אך לא אל פרעה וזה ירמוז טעם זרק"א במלת בא לרמוז כאו' כי דבר גדול הוא עושה כמתמיה ומגדיל ענין ביאה זו כי דבר גדול הוא בעיניו היותו בא אל בני ישראל והוא כי הלא אפי' בני ישראל יאמרו לי מה שמו כ"ש פרעה כאשר היה שאמר מי ה' באופן שיקש' עלי ללכת אל פרעה ע"כ אמר לו הוא ית' אח"כ ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים למען בחברתם לא ירך לבבו כ"כ. וכן אח"כ בסרבו שנית א"ל בלכתך לשוב מצרימה כלומר אגב אורחך לשוב לדבר אל בני ישראל התאמץ ובא גם אל פרעה כי ראה כל המופתים וכו' ועשיתם לפני פרעה. והנה היה מקום יאמר לו הוא ית' מה ראית לחוש שיאמרו לך מה שמו ומה היא החרדה שחרדת על בואך אליהם כאלו יפקפקו בשליחותך לזה אמר ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם וכו'. והענין מה שכתבנו למעלה כי כבר עלה אל מדרגה התנבא בשם ה' גדול היא אספקלריא המאירה מאומרו ויאמר ה' ראה ראיתי וכו' והוא מ"ש ז"ל (ש"ר פ' ו') ע"פ וארא אל אברהם וכו' שאמר הקב"ה לאבות לא נגליתי בשמי הגדול רק באל שדי ולך באספקלריא המאירה וזהו ושמי ה' לא נודעת להם והדבר הזה הוא יסוד אשר מקראי קדש הללו יסובבו בו: '''ונבא ''' אל הענין והוא כי בראות משה גדר נבואתו בשם הגדול הזה אמר בלבו הנה אם אומר לבני ישראל כי השם הגדול נראה אלי לא יאמינו בשליחותי באומרם אלי הטוב טוב אתה מהאבות שלא נגלה עליהם שם זה ויחשבו שאני בודה מלבי ומה גם שהיו נכוים בגחלת איש אפרתי שעשה עצמו גואל והוציא אל הרג בני אפרים ביד פלשתים. ואם אומר שם אלהים הוא כח דין ויאמרו אם ע"פ מדה"ד בא לגאלנו אין תקומה חלילה על כן אמר הנה לא אזכור להם שום שם כלל רק אומ' סתם אלהי אבותיכם שלחני וכו' ובזה יחויב שיאמרו לי מה שמו על בלתי הזכירי שם ומה אומר כי לכל צד יש דוחק כאמור ויאמר אהי' אשר אהי' לומר הנה אמרתי לך בשלחי אותך אל פרעה כי אהי' עמך גם עתה בבאך אל ישראל אהי' כאשר אמרתי שאהיה עמך בבאך אל פרעה כלומר ולא תירא יהרהרו עליך לשאול מה שמו ואם תירא להיות בחיריים ע"כ ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהי' שלחני אליכם כלומר אם אינך חפץ להזכיר שם. וגם שלא יבינו כי שם ההוי"ה נראה אליך ותירא פן יחשבו שהוא ע"י שם אלהים וייראו מבחינת הדין פן לא יזכו ליגאל על כן אמור אליהם אהי' שלחני כי תתקן השני דברים א' שהו' כנוי אל בחינה עליונה של רחמי פשוטים ולכן לא תאמר לשום מראה כי היא בלתי מתראית רק שלחני שאפשר שהיתה הנבוא' משתלשל על ידי בחינות תחתונות וע"כ נאמר ויאמר בין הענין כי אומרו אהי' אשר אהי' הוא ענין אל משה ואומרו אהיה שלחני הוא אל ישראל וגם לא בודאי רק אם יהיה כדבריך שישאלו על כן נאמר ויאמר באמצע ואמר הוא ית' הנה עד כה דברתי לך בהנחת הקדמתך שאמרת שבדברך אל ישראל לא תזכיר שום שם רק סתם אלהי אבותיכם והשבותי לך לפי שיטתך שאם יאמרו לך מה שמו שתאמר אהיה שלחני אך אעיקרא דדינא פירכ' מי הכניסך בתגר זה למה תשים בפניהם פתחון פה שישאלו מה שמו ולא טובה עצתך רק כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם. ובזה לא יאמרו מה שמו כי כבר הזכרתו אתה ועל כן אמר ויאמר עוד כלומר כי עד כה דבר ע"פ שטת מרע"ה ועתה מוסיף דבור לעקו' הקדמתו של משה ולסדר לו דברי' שלא יתעתדו ישראל לשאול מה שמו וע"כ נאמר ויאמר עוד שהוא תוספת הפך כל הקודם ועל מה שאתה חושש שיהיה כמו זר בעיניהם שנראה אליך ה' שלא נראה לאבות שלש תשובות בדבר א' כי תחל' הזכות הזה באבות עצמם שמתחברת זכות' בזכותך. וזהו בשתי בחינות א' במה שהוא אבותיכם ויהיה מז"ל (ויקרא רבה פ' ל"ה) כי פסוק וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים הוא שכרת ברית לשבטים ועליהם יאמר פה אלהי אבותיכם שזכותן מסייען שנית זכות האבות מפאת עצמם שהוא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב כי שזכות כל א' לא הספיק להראות אליו בשם זה כי נצטרפו עם זכותך זכות שלשתן: או יאמר במה שכתבנו למעל' בפ' לך כי שלש הדרגות היו באבות. (א) באברהם שנקרא הוא ית' אלהיו אך אחר מותו בלבד. (ב) ביצחק שנקרא אלהיו בחייו אך בהיותו סומא. (ג) ביעקב שנקרא אלהיו בחייו והוא בריא שלם בגופו כמ"ש על ויקרא לו אל כו': '''ובזה ''' יאמר אלהי אבותיכם שהוא בבחינת מעמד שלשתן הספיק להראות לי בשם זה ואל תתמהו איך נתוסף זה בהתחברות' כי הלא מהם תראו וכן תלמדו כי הלא נקרא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שנקרא אלוה על כל א' ולא ראי זה כראי זה כי הקרא אלהי הא' היה אחר מותו ואלהי השני עודנו חי בהיותו סומא ואלהי השלישי עודנו חי ובריא ואין זה רק שבשני יש זכות שנים ובשלישי זכות שלשה ואם כן גם עתה יצטרפו זכות שלשתן יחד עלי להגדיל נבואתי לגאולתכם וז"א אלהי אבותיכם דרך כלל ואומרו אח"כ אלהי בכל אחד מהאבות על בחינת כל אחד תוספת על הקודמת כראיה אל צירוף שלשתן עליו: '''שנית ''' שלא תאמר נראה אלי כי אם שלחני אליכם שאפשר כי השליחות הוא משם זה אך בהשתלשלות מראות שם אדנות כי שם מתעבה המראה: '''שלישית ''' כי הלא זה שמי לעלם וזה זכרי וכו' שהוא כי שם ההוי"ה מתעלם שלא תהגה אותו כככתבו רק בשם אדנות ובזה יחשבו כי לא על השם הגדול אתה אומר כ"א על שם אדנות שהיא אספקלריא שאינה מאירה ובהזכירך הזכיות הנז' לא תירא פן יפיל בם אימת היגאל בכח דין על העדר זכותם כי לא על זכות' נעשה הדבר רק על זכות אבות והנה כל זה הוא בדברך אל המון עם אך לך ואספת את זקני ישראל ואליהם תאמר בפירוש ה' וכו' נרא' אלי ולא תאמר שלחני כ"א שנראה בפירוש ואל תחוש פן יקשה עליהם הראותי בשם זה אליך משא"כ אל האבות כי מה שקשה על המון העם הוא על בלתי יודעים בודאי שאתה הוא הגואל האמיתי ויריאים פן כמקר' אשר קרה לאשר קם מאפרים גם אתה יקרך אבל לזקני ישראל אין פחד כי הלא תאמר להם בשם ה' שאמר לך פקד פקדתי אתכם וכו'. ובזה יתאמת להם כי גואל אתה באמת והוא כי הזקנים יודעים במסורת יוסף הצדיק כי הגואל שיאמר פקידה כפולה הוא הגואל האמתי. כנודע מרז"ל (ש"ר פ' ג') וז"א לאמר כלומר כי אל הזקנים יאות לאמר פקד פקדתי כי בידם הקבלה וע"ז שב משה ויאמר והן לא יאמינו לי וכו' כי יאמרו לא נראה וכו' לומר אשר אמרת ה' לאמר שלחני אליכם יראה טוב מאמור להם נראה אלי כי הלא הן לא יאמינו לי באמרי כן כי גם שאחר או' נראה אלי אני מסיים ואומר פקד פקדתי אתכם למען יאמינו בי אך הלא לא יעצרו כח לשמוע בקולי אל סוף מאמרי כי מיד בשומעם תחלת דברי פי ה' נראה אלי יאמרו לא נראה אליך ה' כי לא טוב אתה מאבותיך שלא נראה אליהם בשם הגדול הזה וע"כ מהחילי לומר נראה אלי ימנעו משמוע בקולי בפקידה הכפולה ודברי השליחות כי אפי' לשומעו לא יחפצו אחר הקדמתי זאת. וזהו לא יאמינו לי בתחלת מאמרי. ובזה לא ישמעו בקולי אל הסוף כי יאמרו על תחלת דבורי ה' שהוא ה' נראה אלי לא נראה אליך ה' באופן שאפי' יהיה אפשר שבשמוע סוף מאמרי בפקידה ההפולה היו מאמינים לא יאבו לשמוע בקולי שלא יניחוני לדבר עוד: '''או ''' שיעור הענין הלא אמרת שע"י אומרי פקידה כפולה יאמינו שנראה אלי ה' הגדול והנורא ואני או' כי נהפוך הוא כי אדרבה אומרי כי נראה אלי ה' מספיק שגם לא ישמעו בקולי בפקידה הכפולה כי הן לא יאמינו לי בשליחות ולא ישמעו בקולי בפקידה כפולה כי יאמרו לא נראה אליך ה' ובעקור המראה תפול מאמריה כי יאמרו כי היא מצות אנשים מלומדה ואמר אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי בכל א' משלשתן לרמוז אל התחברו זכות שלשתן שע"י כן נראה בזכותם ה' אל משה מה שא"כ לכל א' מהם בפני עצמו כענין מאמרם ז"ל בגמ' שאמר אליהו שהקים את האבות אחד אחד להתפלל שאם היה מקים יחד את שלשתן היו נענים בכל מה שיזכירו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף