עריכת הדף "
אלשיך/שמות/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''וירא וכו'. ''' יקשה. (א) אמר שהמלאך לא דבר לו מאומה כי אם האלהים וכמאמר הכתוב ויקרא אליו אלהים וכו'. למה נתראה המלאך. (ב) אומרו וירא מלאך ה' אליו. כי אחר ששם אלהים הוא הדובר בו. מהראוי יאמר מלאך האלהים. (ג) למה הוצרכה לבת אש והיותו בסנה. וידוע מאמרם ז"ל (שם) שנראה אליו בסנה שעליו חמשה חמשה לרמוז על זכות אבות ומשה ואהרן. או להודיע שאין מקום פנוי משכינה (ד) למה הראהו ית' הסנה בוער באש ושאיננו אוכל ולא דיבר לו מיד ענין הנבואה. (ה) אומרו והסנה איננו אוכל. כי מלת והסנה מיותרת כי עליו ידבר ומהראוי יאמר והסנה בוער באש ואיננו אוכל. (ו) כי מהראוי יאמר מדוע לא אוכל הסנה אך באומרו לא יבער. הוא הפך אומרו למעלה בוער באש. (ז) אומרו כי סר לראות כי הוא מיותר. כי הרי נאמר אסורה נא ואראה והל"ל מיד אליו וכו'. (ח) שנראה כי על כי ראה כי סר לראות על כן ויקרא וכו'. איך מראותו כי סר לראות. נמשך שויקרא אליו ה' וכו'. ולא היה כן אם לא היה סר לראות. ועל פי דרכנו נשית לב אל אומרו הגשה בל' הסרה. באומרו אסורה נא. ובאומרו סר לראות וכו'. (ט) אומרו אלהי אביך. למה הקדים את אביו קודם לאבות. שעל כן הוצרכו רז"ל (שם פ' ג') לומר שעל שהיה טירון לנבואה. הוצרך להשמיעו הב"ה בקול עמרם וחשב. שהיה אביו קוראו ואמר לו איני אביך אלא אלהי אביך. (י) למה הודיע אלהים לנו שהסתיר פניו. (יא) למה לא הסתיר פניו אחרי כן במה שהוסיף לדבר עמו. (יב) למה נאמר ויאמר ה' פעם שנית עודנו יתב' מדבר. (יג) כי למעלה נאמר אלהים. ואח"כ נאמר ויאמר ה'. (יד) ענין הכפל ראה ראיתי. וגם אומרו אשר במצרים. כי מי לא ידע כי במצרים היו עם ה'. ולא עוד אלא שנראה באומרו אשר במצרים ששולל את עמו אשר במקום אחר. (טו) כי אחר אומרו ואת צעקתם שמעתי מי לא ידע שהוא מפני נוגשיו ושידע מכאוביו. (טז) אומרו וארד. איך תצדק ירידה בו יתב'. והוא אל עליון. (יז) אומרו מיד מצרים. ולא אמר ממצרים. (יח) למה הודיע לו עתה שבח הארץ. אמנם הנה בשמות רבה ארז"ל (שם פ' ב') כי הסנה משל אל המצריים. והראהו הקב"ה שכמו שהאש אינו מכלה את הסנה כן מצרים לא יכלו את ישראל. והלא כמו זר נחשב ידמה את ישראל לקוצים. וטוב טוב היה מה שאמרו בפרקי ר"א (פרק מ'). שהסנה משל אל המצריים והלבת אש משל אל הקב"ה. ועוד איך היה עולה על לב משה. שיכלו שם ישראל שהוצרך הוא יתב' להראות לו שלא יכלו ואיה שבועת האבות וזכותם. אך הנה כתבנו למעלה בטעם גלות מצרים. כי למען מרק את בני ישראל מחלאת זוהמת נחש. גזרה חכמתו יתברך להגלותם מצרימה הוא כור הברזל. כהיתוך כסף בתוך כור ומתמרק ויוצא הכסף הטהור ופורשים סיגים מכסף. כן רצה הקב"ה יהיו ישראל בקרב חלאת טומאת מצרים מעין חלאת טומאת זוהמת נחש למען ע"י המירוק העבדות. יבעוט הבועט וידבק בטומאת מצרים ואותם הרג ה' בימי חשך אפלה וישארו הכסף הטהור אשר התעתדו לעמוד בנסיון פתח מצרים שמסרו עצמן על קדוש השם. לקשור את הטלה בכרעי מטתם לעיני כל מצרים. עם היותו אלהי מצרים ואותם הוציא משם. והיה על ידי רוב רחמיו יתברך. כי הלא עדין לא שלמו ימי טהרתם עד ספרו שבע שבתות תמימות שהיו להם כשבעה נקיים כי עד עמדם בהר סיני לא פסקה זוהמתן ומה גם עתה למ"ש ז"ל ז"ל כי עבדו ע"ג. ובאמור משה לישראל החדש הזה אתם נגאלים אמרו לו האיך אנו נגאלים ומצרים מלאה מע"ג שלנו. וכן אמרו רז"ל גוי מקרב גוי עם מקרב גוי לא נאמר מלמד שהללו עע"ג והללו עובדי ע"ג. וכן ארז"ל שאפי' מאז היה משה במצרים עודנו בן עשרים שנה. ארז"ל (שם פ' מ') שהיה אומר בלבו למה גלו ישראל ולא בני עשו וישמעאל עד שראה שגלו סוד הריגתו את המצרי אמר אכן נודע הדבר למה גלו כלל הדברים כי עם היות שהיו מוכנים ישראל ליטהר עדיין לא הטהרו לגמרי ולפי הדין לא היה ראויים לגאל כעת. ועוד שנית כי גם המוכנים לא היו כלם רק א' מחמשה או מחמשים או מחמש מאות או מחמשת אלפים למ"ד ועוד שלישית והיא אשר ידענו מספר הזוהר כי לולא גאלם ה' בעת ההיא היו הולכים ומשתקעים תוך טומאת מצרים ונעבדים חלילה. ונבא אל הענין והוא כי הנה לבלתי יאבדו שמה ביקש הוא יתברך למהר את הקץ ע"י האיש משה המוכן ושלם מכל האדם והוא כי הנה ראה הוא יתברך כי אין ראוי ליגאל את ישראל זך וקדוש כמשה אך הנה עדיין לא נתחנך בנבואה כמאמרם ז"ל (שם פ' ה') כי טירון היה לנבואה כי על כן בפעם הראשונה הזאת קראו בקולו של עמרם אביו ואמר הנני ואמר לו הקב"ה איני עמרם אביך כי אם אנכי אלהי אביך והנה על שלא נסה באלה לא היה שם לבו להתבודד להשיג נבואה. וגם להיותו בחוץ לארץ ומה גם בארץ מדבר משולל קדושה ומוכן אל הפכה: '''והנה ''' ידענו מרז"ל שהיה משה תמיד מהרהר בלבו אם צדיקים הם ישראל למה גלו הם ולא עשו וישמעאל וכשראה את דתן אומר הלהרגני אתה אומר אמר אכן נודע הדבר. וע"פ דרכם כי היה נדון בקרבו באמת באמור לא ימנע או הם כשרים ראוים ליגאל או הם בלתי ראוים על כי באלקי נכריים יספיקו אם הם ראוים למה לא ירחמם ה' מסבלות מצרים כי כבדו מאד ואם אינם ראויים הלא אם קלקלו מעשיהם מהמצרים למדו וטוב טוב היה יפרעו חוב אברהם כי גר יהיה זרעך וכו' בני עשו וישמעאל ולא ישראל שלא יתעתדו ליאבד על כן רצה הקב"ה לברר וללבן הדבר לפניו ולהעמידו על האמת וכללות הענין כאשר יבא בס"ד כי הוא יתברך העלהו גם עלה שלש מדרגות זו למעלה מזו. (א) ע"י מלאך להכינו לנבואה. (ב) לנבואת שם אלהים היא אספקלריא שאינה מאירה. (ג) להעלותה ממנה אל אספקלריא המאירה היא שם ה' הגדול. והנה ראשונה שלח מלאך למען הכינו על ידו לעוררו לפרוש מעניני העולם ולהתבודד לשידבר בו הוא יתברך שלח מלאך ונתראה אליו בלבת אש מתוך הסנה למען ע"י כן יסור מעניני העולם לראות בענייני' עליונים בראותו מה שמפליא לעשות וזהו אומרו אסורא נא ואראה כלומר אסורא נא מעסקי העולם ואתבודדה כדי שאזכה לראות מראות אלהים. ולהיו' שלא היתה הכוונה כעת רק למען יפרוש ויתבודד להשיג מראת ה' ודברו עמו לא היה על ידו ית' רק על ידי מלאך כי בלתי ראוי הוא תהיה ההכנה על ידי עצמו יתברך כי אם לשיסור לראות ועל כן כאשר ראה ה' כי סר לראו' שהוא כי סר מעסקי העולם להתבודד אז הוכן להשיג נבואת אלהים ויקרא לו אלהים עצמו יתברך מתוך הסנה. ועל דבר מבוכת משה רבינו עליו השלום שהיה מהרהר בלבו כמו שכתבנו לא ימנע או הם ראויים על כן באה מציאות מראה בלבת אש מתוך הסנה והוא הענין שכתבנו למעלה כי היו אז ישראל ככסף בתוך הכור הנתון באש להגו' סיגים מכסף וכמו שכתבנו שקצתם נבחרו ליגאל ורובם לישאר שם כסיגים דבקים אל חלאת מצרים ואפילו הנבחרים לולא רחמיו יתברך גם המה לא גמרו ליטהר כאמו' והיה מקום אחיזת שר מצרים בהם כאומרו הללו עובדי ע"ג והללו וכו' וזה הוא משל הסנה הלז בלבת אש והוא כי המצריים אש חלאת הממרקת את ישראל ככסף בכור הוא משל אל לבת אש וישראל עכירי הזוהמא הקלים לאחוז בם אש המצרי' כקוצים נמשלו לסנה שהוא קוצים כי קלים היו לאחוז בהם הפורענות כאש בקוצים כמאמר שרו של מצרים הללו עובדי ע"ג וכו' וכוונתו יתברך לומ' לו דע איפה כי בלתי כשרים הם כקוצים אך לא כקוצים כסוחים משוללי שורש כי אם כאילן קוצים הוא הסנה. וגם ששורשו נטוע עלי מים וכמו שאמרו בפרקי רבי אליעזר (פ' מ') כי נרמז לו בזה זכות תורה שנמשלה למים וגם שאש המצריים בוערה בם אל תתיאש מן הרחמים כי להבה לא תבער בם. וזהו אומרו מלאך ה' שהוא מלאך של רחמים על דרך אומרם ז"ל (במ"ר פ' כ') על אומרו בבלעם מלאך ה' שהיא מלאך של רחמים וע"כ לא נאמר מלאך האלהים. והראה לו הוא ית' לבת אש וכו'. שהוא להבה יוצאת מאש כי כן יורה סמיכות התי"ו. שאם לא כן הל"ל בלהבה מתוך הסנה אך הוא שהראהו דמות אש למטה בסנה כאש ממשיי. ומהאש ההוא יוצאת להבה ועולה בחלק העליון מהסנה בתוכו וירא והנה הסנה בוער באש כי חלק הסנה התחתון שבו האש. היה בוער באש ההוא. אך חלק שבו הלהב אשר שם נראה אליו מלאך ה' לא הי' בוער בלהבה. והסנה הנזכר שהיה בוער באש איננו אוכל כי היה בוער אך לא היה כלה אך חלק העליון שבו הלהב אפילו בוער לא היה בלהב וזהו יותר תמיה. שלא שלט הלהב לאחוז בקוצים שהיא בתוכם. גדולה מאשר אין הסנה כלה במקום שהאש בו. כי אולי עוד מעט יכלה. ולא מיד מפני לחותו למטה. ועל חלק זה אמר אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה. כי יש מראה קטן בלתי תמוה הרבה. שהוא חלק שהסנה. בוער באש ואיננו אוכל. ויש מראה גדול והוא חלק לבת אש. שאפילו איננו בוער ואמר כי על זה שהוא מראה גדל היה רוצה להתבודד לסור מענייני העולם לראות מדוע לא יבער הסנה בלבת אש כלל. ופשר דבר הוא כי בטומאת מצרים השורפת ומתדבקת בזוהמת ישראל למרקם היה בה עכירות ודקות העכירות הוא נמשל האש העב. והדק נמשל אל הלהב היוצא מהאש. ואשר היו בישראל עכורי הזוהמא נמשלים לשפלי איכות שבהם. כקוצי' שבשפולי הסנה ששלטה בהם עכירות טומאת מצרים. וזהו הסנה בוער באש כי כן בערה בם וימותו בימי אפלה. אך איננו אוכל לגמרי כי הוא יתברך חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח לעתיד. והוא דעתנו שעליהם אמר הכתוב והנדחים בארץ מצרים וכו'. ואשר היו בישראל קלי הזוהמא אשר לא היה כח בעכירות טומאת מצרים לשלוט בהם. אך עדיין היה אפשר תשלוט בהם אש הבלתי עכורה הנמשלת ללהבה הדקה. ואלהינו מרחם לא עזב את הלהבת אש ההוא לשלוט בקלי הזוהמא כלל עם היות בהם מקום זוהמא מה לאחוז לבל יאבדו שארית ישראל חלילה ואלו הם אשר יצאו ממצרים. ועל אלה היתה התמיהה. מדוע לא יבער הסנה וזהו משמעות הכ'. כי ראה ג' דברים (א) וירא אליו מלאך ה' מתוך הסנה. (ב) וירא והנה הסנה בוער באש שהוא שמה שהוא באש. הוא בוער. (ג) כי איך מה שהוא במקום הלבת אפילו בוער לא היה והסנה שבאש איננו אוכל כמדובר ואחר שראה ה' כי סר מענייני העולם הזה על יד מראות המלאך אז עלה אל נבואת אלהים ולבל יחשוב כי המלאך הוא הקורא אותו. ולא עלה עדיין אל נבואת אלהים על כן כפל ואמר משה משה. לומר משה היית במדרגה. א' והנך משה אחר כלומר במדרגה עליונה ממנה. כלומר דע והכן עצמך ויאמר הנני מוכן אז אמר לו של נעליך שהיא למען תדע כי גדר נבואת אלהים היא. אשר אינננה רק באדמת קדש. אז דבר לו ענין הנבואה ואמר אנכי וכו'. לומר אשר נוראות נפלאתה. מדוע לא יבער הסנה שהנמשל הוא איך אין לבת אש מצרים שולטת בישראל לבלתי הגאל אמר אל תתמה על החפץ. כי הלא על כן נגלתי אליך באילן קוצים גדל על מים וגם שיש לו שורש. לומר כי גם שישראל בלתי כשרים דומים לקוצים לא לקוצים כסוחים רק לסנה שעל מים ישלח שרשיו. לרמוז כי יש להם זכות תורה המשולה למים ושורש חזק להצילם מה שגדל על מים הוא כי יש להם זכות תורה שבמצריים. והוא מאמר ז"ל שכל שבט לוי היו עוסקים בתורה במצרים ועמרם היה ראש ישיבה שלהם וזה רמז לו באומרו אלהי אביך וכן ארז"ל בפרקי רבי אליעזר (פרק מ') שרמז לו הקב"ה במראת הסנה מה סנה גדל על מים כן ישראל יזכו ע"י תורה שבמצרים. '''עוד ''' יש להם שורש חזק ואמיץ. והוא זכות אבותו ז"א אל אברהם כו'. והנה רצה הקב"ה להעלות את משה ממדרגה אל מדרגה עד אספקלריא המאירה והוא כי ראשונה וירא אליו מלאך ה' למען הכינו כמדובר ואחרי כן ויקרא אליו אלהים היא שכינה אספקלריא שאינה מאירה ואחרי כן ע"י פעולות ענותנותו. כי ויסתר משה פניו כי ירא כו'. כי אמר בלבו שאינו כדאי להביט. ויירא פן לקוטן הכנתו יאשם. אז אמר הוא יתב' חייך שגדולה מזה אעלך גם עלה. שתנבא באסקפלריא המאירה. כי עד כה האלהים דבר בך. ומעתה בשמי הגדול. וזה החילי עתה באומר ויאמר ה' ראה ראיתי וכו': '''ושמחתי ''' לראות (ברכות ד' ז') מאמר ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן כי בשכר שלש זכה לשלש. בשכר ויסתר משה פניו זכה לקירון פנים. בשכר כי ירא זכה ויראו מגשת אליו. בשכר מהביט אל האלהים זכה ותמונת ה' יביט שקרוב לו' שהוא מה שכתבנו: '''או ''' יאמר. כי עד כה היתה מדת הדין מדברת בו. על כן זחל ויירא מהביט. על כן דבר בו מעתה מד"ר וזהו ויאמר ה' כו'. עוד כיוון. כי עד כה לא הזכיר לישראל שום זכות מצד עצמם. כי אם זכות אבות וזכות תורה של שבט הלוי בלבד. על כן נראה דבר קשה להיות הגאולה שלמה. ע"כ ויאמר ה' ראה ראיתי כו'. לומר עד כה דברה מדת האלהים. ולא ימצא להם זכות עצמם מספיק אל מדתו. אך אני בחינת מדת רחמים ראה ראיתי שתי ראיות הראיה ראשונה שהוא זכות זולתם האמורים בבחינת אלהים. וראיה שנית היא זכות עצמם. וזהו ראה ראיתי ראה הראיה האמורה מזכות זולתם. וגם ראיתי זכות עצמם שהוא את עני עמי אשר במצרים. כלומר את עני הניכרים היותם עמי. עם היותם במצרים. ויהיה מאמרם במכילתא שבזכות ארבע זכיות שאין כל העולם כלו כדאי להם נגאלו ישראל כי היה ניכר לכל שהיו עמו יתברך מיוחד שלא שינו את שמם שלא שינו את לשונם. שלא נחשדו על העריות ושלא היו דלטורין. וזה יאמר פה ראיתי את עני. מי שניכר שהוא עמי אשר במצרים. ואת צעקתם ג"כ שמעתי עם היות שלא צעקו אלי בלבם. שאענה על כי עמי המה כשבים עד המכה ירחמם כי אין בלתי רק צועקים מהעבודה. כמי שצועק מנהמת לבו על מכת מכהו. ולא חשתי יען כי ידעתי את מכאוביו. שאשר לו גודל מכאובות לבו בל עמו. לכוין בצעקו אל הבחינות הראיות. כי אין אדם נתפס על צערו. עוד אפשר כיוון אמר על דאגת משה אל תצר כי מה שאתה רואה עתה כבר ראיתי אני מתחלה את עני עמי אשר במצרים. ואת צעקתם שצועקים עתה. שמעתי מאז קודם נוגשיו. והוא כי מאז ידעתי את מכאוביו. כי כל העתיד גלוי לפניו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף