עריכת הדף "
אלשיך/שיר השירים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == אומר כי המגלה הזאת הלא היא ויכוח בני הגולה הגולים בגלות החיל הזה המר והנמהר אשר יתוכחו עם ה' אלהיהם חברו שהע"ה ברוח ה' דבר בו ומלתו על לשונו להודיע חבתו יתברך אליהם ואהבתם אליו בל יאמר אומר עזבם הקב"ה וה' שכחם באורך הגלות הלז. או יאמר אין זה כ"א רוע לב בני ישראל אשר שכחו מעשיו יתברך ועזבו בריתו וע"כ גם ה' מאסם ובהם געלה נפשו חלילה ע"כ ראה והתקין אמרי שפר המגלה זאת והמשיל את ישראל אצלו יתברך לבת מלכים כלילת יופי נאה וחסודה אהובת מלך גדול מלא חכמה וכליל יופי וירא' בשבי' ויאהביה ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו מכל הנשים ויצא למלחמה על שונאיה ויפרקה מצריה ויבהל את תמרוקיה ואת מנותיה לתת לה ויאהבה כנפשו והיא גם היא אהבתו לשמו ולזכרו תאות נפש ובהגיע את דודים אהבת כלולות הגישה אליו ויתעלסה באהבים ויחבק אותה וינשק אותה וירוו דודים כי נפלאתה אהבתו אותה מאהבת נשים ויהי כי ארכו הימים ומצא בה ערות דבר כי התנה אהבים עם אחד מהסריסים ויקצוף המלך מאד ויצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי המלך לשלחה מביתו ולבלתי השיב אותה עד ימים או עשור אכן לא כרת בינו לבינה ולא כתב ספר כריתות אליה רק שלחה מביתו והלכה נעה ונדה מבית לבית ומחצר לחצר ולא מצאה מנוח לכף רגלה ובטלטוליה וקורותיה זכור תזכור אהבת כלולתיה עבדיה ואמהותיה אשר היו לפניה ומה טובו דודיה ודמוע תדמע באומרה איכה נחשבתי לנבלי חרש הושלכתי כמשמים ארץ מבית מנוחתי וארמוני מלכותי ונפש דודי בחלה בי. על כן נשבר לבה בקרבה כי נתנה שוממה כל היום דוה ונכספה וגם כלתה נפשה לחצרות אדוניה ואמריה תאמר מי יתנני כירחי קדם אשר אהבני אישי בהלו נרו עלי ראשי וגם המלך זכר את אשתו ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה ויאמר בלבו למה זה תגדל מרורת חטאה לפני והנה הסריס ההוא לא ירע ולא ישחית וגם היטב אין אותו ולמה תגעל נפשי באשת נעורי אשר אהבתי לי והיא גם היא מאסה באשר בחרה וקשרה אהבה באישה הראשון אז המלך במלאת ימי נדותה אשר נדה אותה מלפניו שב אפו ממנה ויבן לה בית ויהי עמה כמשפט הראשון ותשמר האשה מן היום ההוא והלאה משוב אל חטאה אשר חטאה אכן ברוב הימים לקחה לה מדות רעות ותתגנה בעיניו על רוע מדותיה ומאסה במוסר השכל וישב ידו שנית להדפה ממצבה ולהורסה ממעמדה אל מעונות אריות והררי נמרים ותהי למרמס זה דורס ואוכל וזה טורף ושואג פורק אין מידם והיה כאשר תנוס מפי הארי ופגעה הדוב ואם אל עיר תאסף ונשכה הנחש ובפעם הזאת השנית לא הזכיר קצבת ימי רחוקה מרוב שיחו וכעסו על שנותה באולתה ותעבור רצונו זה פעמים אכן עודנו מחזיק באהבתה ולא בחר בזולתה ותמיד כל היום נפשו שוקקה מתי תשיב מרוע מדותיה אשר היו לה לקרבה אליו ולתת את דודיו לה כי כלתו היא אשר חשק בה ומי בכל בנות הארץ תערוך אליה אף גם עודנה בחטא' האחרון ומה גם בהסירה את שמלת רוע מדותיה מעליה וכאשר יקרה נפשה בעיני המלך כן יקרה נפשו בעיניה כי זכרה אהבת כלולותיה אלוף נעוריה בכה תבכה לילה ויומם עינה נגרה ולא תדמה כי תזכור ימים מקדם בהלו נרו על ראשה ונכספה וגם כלתה נפשה לשוב כימי קדם קדמתה כי חולת אהבה היא אך עדיין לא הטהרה מחלאת מקצת מדותיה אשר לא טובים והאיש משתאה לה מחריש מהחזיק בידה להשיבה אליו עד אשר תטהר ותהי עולה מאליה אל המעלה הגדולה ההיא אשר היה לה וארכו להם הימים בתוחלת ממושכה היא מיחלת עד יתן יד להכין אותה ולסעדה והוא מיחל עד החילה תחלה להכין עצמה ויש זקן וכסיל יפתנה ובחלק שפתיו ידיחנה לבל תשוב עדיו ואחרי כן הלוך ילך רכיל לדבר סרה עליה על כי עודנה מחזקת בטומאתה ותוסף לחטא ותקם א' מגוריה אשר ילדה לו ויחר לו לקול צללו אזניו ככל היוצא מפי חושבי און החושבים על המלך תועה ועל המלכה כאומרם החנם יאחר המלך מהשיב את נדחתו זה כמה שנים וגם על המלך יאריכו לשון לאמר האם כשרה היא בעיניו כי ע"כ לא החליפה ולא המיר אותה בזולתה למה עזבה וישכחה בגלל הדבר הזה ילד יולד למו נשא משלו ויתן בפיו שיר חדש ויהי שירו דברי דודיהם וחשוקיהם כסף רב כסף אשר נכסוף נכספו זה לזה אף אחר שלוחיה ואשר הסתיר פניו ממנה לא מקנאה ושנאה כי גם שם ידו תנחה ותנהלה וכי אף גם בהיותה בארץ אויביה גם שם יתנו אהבים היא והו' בשאלה מאתו יטה אליה חסד יפרש כנפיו יקחה כמשפט הראשון כי לא כשאר נשים היא כי תמאס בעוותם כי חיות רעות הנה ורשעתן מלבותן והיא לא כן וגם הוא ישיב אמריו לה כי אהבת עולם אהבה וידבר על לבה כי טובה היא בעיניו לתת את שאלתה ולעשות את בקשתה אך אחר החילה להכין תמרוקי קשוטיה וככלה תעדה כליה. הנה כי כן בדמותו בצלמו קרה לנו עדת ישראל עם אלוף נעורינו אבינו מלכנו כאשר נשאו המשל הזה רז"ל על יום צאתנו ממצרים לבת מלכים שתפסוה לסטים כו' לימים בקש המלך להשיאה וכו' כי מאהבתו יתברך אותנו הוציאנו ממצרים קרע לנו את הים העבירנו בתוכו בחרבה ובהגיע עת דודים אהבת כלולת קרבנו לפני הר סיני והכניסנו תחת כנפיו וישקנו מנשיקת פיו בהשמיענו מפיו תורה ומצות ושמח שמחנו כמשוש חתן על כלה והכניסנו לא"י ובנה לנו בית הבחירה ויהי כאשר מצא בנו ערות דבר כי זנינו מאחר אלהי' ויפת' לבנו אחר אלילים אלמים חרה אפו בנו ויגרשנו מביתו ויקצוף קצבת גרושנו עד מלאת לבבל ע' שנה ובמלאות הימי' האלה שב ה' את שבותינו והטה כלפי חסד כאמור במאמרם ז"ל כלום אדם מקנא אלא גבור בגבור כו' אך מה המה אלה האלילים האמללי' כי המה הבל לקנא בהם כי הלא ידמה לאשה שתחת אישה תקח את סריס ע"כ הכין ארמון על משפטו ויביאנו אל היכלו ומן אז חדלנו לקטר אל אלהי העמים אלילים אך כאשר ארכו לנו הימים נמשכנו אחר רוע מוסר והחזקנו במדת שנאת חנם ותחת זאת שלחנו מביתו ויצאנו והיינו מעיר אל עיר וממלכה אל ממלכה סחי ומאוס בקרב העמים וישיתונו בתה והנה בעתה השברנו קדרנו שמה החזיקתנו כי ארכו לנו ימי הרעה ואנחנו לא נושענו ולא אתנו יודע עד מה עד מתי ה' שאר ישוב שאר יעקב כי הימים הראשונים אשר גלו לבבל היו טובים מאלה כי בפיו מלא לאמר מועד צאתנו ובפעם הזאת הסתר אסתיר ויום נקם בלבו תחת היות מדת שנאת חנם בלבנו כדאיתא ביומא פ"ק הראשונים שנתגלה עונם נתגלה קיצם אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קיצם והיא שעמדה עלינו לכלותינו ועליה הורגנו כל היום בכל המקומות אשר נדחנו שמה ואף גם בזאת לא עזבונו לא הסתיר פניו ממנו רק בשצף קצף שמאל דוחה וימין ה' מקרבת וגם אנחנו לא שכחנו שם אלהינו חלילה לנו כי יחד כולנו אסירי התקוה תמיד כל היום רבת צמאה לה נפשנו ישוב ירחמנו יחבקנו וינשקנו מנשיקות פיהו יטעמנו מצוף דבש אמרי נועם ה' עלינו פה אל פה הוא הטוב המקוה כאשר דבר לנו ע"י נביאי האמת והצדק באומרו אלינו וכל בניך למודי ה' כי טעמנו מעט מזער במעמד הגדול והקדוש בהר סיני כי ידענו כי עוד ידו פשוט' לקבלנו כי אף גם זאת בהיותנו בארץ אויבינו לא מאסנו ולא געלנו ולא המיר אותנו כי ישראל עמו אשר בחר גוי א' בארץ ובגוים לא יתחשב לא כן לא אשר לא ידעו את ה' אף גם בראותם נפלאים מעשיו ולא כאלה חלק יעקב הדבקים בה' כי בצר פקדוהו סרים אל משמעתו ולא יקוצו בתוכחתו ע"כ מדאגה מדבר פן יאמר איש כי יבולע ישראל חלילה כי עזבו ה' וישכחה בגלות החיל הזה כי שכחנו שם אלהינו ויטשנו כיום הזה ע"כ אלהים הופיע ע"י איש שר וגדול שלמה המלך ישראל אשר על ידו השרה שכינתו בתוכנו בבית הבחירה ויתן בפיו שיר חדש על היהודים האמללים אסירי התקוה הגולים בגלות הזה האחרון המורה בעמק אהבתו יתברך אותנו וגם אנחנו אליו ככל דברי הספר הזה כי הוא יורה כי לא על הבית אשר הוא חרב וגלינו מארצנו נתפרדה חבילתנו כי הלא תמיד צמאה נפשנו לשוב לטעום מצוף דבש נשיקות אמרי פיו כאשר טעמנו בסיני בקדש ועודנו כאשת נעורים מתרפקת על דודה אחר שלוחיה באמור אליו ישקנו מנשיקות פיהו וכו' וגם הוא יתברך ישיב אמריו לה כי בת עמו כלתו היא וישוב יקרבנה יביאנה ויטענה בארמון על משפטה אשר יבנה לה בנין עדי עד בשובנו עדיו ובזה ינחמנו מעצבוננו מן האדמה אשר אררה ה' ומהר ציון ששמם ודאבון נפשנו על אורך גליותנו וגזרה חכמתו יתברך הרמתה כי הבונה הבית הראשון זה ינחמנו על גלות הזה האחרון הוא המלך שלמה ע"ה שהיה מאז מבשר ואומר על הבית האחרון מן הראשון. עוד סבה שנית הלא היא כי הנה בימי שלמה היתה הלבנה במלואה כי מאברהם עדיו היו ט"ו אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד שלמה ומאז והלאה היחל החסרון כי רחבעם נפגם מלכותו וימשך הפגם הולך וגדל עד צדקיה שהיה דור כ"ט הוא תכלית החסרון ומאז חסרנו כל וכל מחמדינו היה לחרבה לכן להיות החסרון מעותד משלמה והלאה רצה הקב"ה שהוא ינחמנו ויורנו כי עוד היום באורך גלותנו לא זז מחבבנו צור ילדנו וגם אנו אליו ככל דברי שיר הקדוש הלזה ולא ישקוט עד אם כלה להשיב את נדחו. עוד שלישית כי הלא אין איש שם על לב צרת השעבוד כמלך שלמה מדאגה מדבר כי מקדש ה' כוננו ידיו לא יכון לעולם כי ע"כ מאז הבית בהבנותו בנה בקרקע המקדש בית גניזת הארון לכשיקרבו ימי החורבן כמאמר המלך יאשיהו הביאו את הארון אל הבית אשר בנה שלמה והלא מי הוציאו עד כה מהבית אשר בנה שלמה אלא זה בית גניזתו כמאמרם ז"ל וגם בפיו מלא לאמר אם ה' לא יבנה בית וכו' כמבואר אצלנו במקומו שאמר חבל על דאבדין שני הבתים הראשונים כ"א ה' לא יבנה בית המעותד בבית השלישי כי מעשה אלהים יהיה ולא ימוט לעולם שוא עמלו בוניו בו כעת אם ה' לא ישמור עיר כד"א ואנכי אהיה לה חומת אש סביב כו' שוא שקד שומר וכן אחשוב במקרא שכתוב שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי כלומר אך לא אשר יבנה ה' במקום הזה עצמו כי מעשה אלהים יהיה ולכן על הצטערו מאז נכון הדבר יהיה הוא ולא אחר אשר על ידו יושר השיר הזה המורה בעמק אהבת ה' את ישראל עמו ושלא שכחנו בגלותינו וגם אנו דבקים בה' ולא ימנע מלגאלינו ככל דברי הויכוח הקדוש הזה ומה גם עתה שחוברו לו יחדו מעמד שלשת הטעמים האמורים שלכן אליו יאתה לדבר דברי שיר הלזה מלאיש זולתו וזה יאמר שיר השירים אשר לשלמה לו' אל יחשב כמו זר בעיניך האמר שיר ויכוח בני החרבן השני מפי שלמה בונה הבית הראשון כי לא יתייחס זולתי לאחד הגדולים אשר מבני החרבן המה כי דע איפה כי שור זה היא מהשירים אשר יאותו לשלמה בעצם והוא מהטעמים הנאמרים באמת: או יאמר בשום לב אל מאמרי רז"ל יש יאמר כי שיר השירים על הים נאמר מפי מלאכי השרת וי"א בסיני מפיו ית' וי"א באוהל מועד והנה לעומ' הסכמ' רז"ל ע"פ המקרה כי שרת' על שלמה רוח הקודש ואמר שלשה ספרים שיר השירים ומשלי וקהלת ואם אמרנו שנשכחו והחזירו ברוח הקודש איך יאמר אשר לשלמה והלא עתניאל בן קנז החזיר כמה הלכו' שנשתכחו מישראל בפלפולו ולא נקראו על שמו ולמה יגרע על היות מכח פלפול אך לזה נשית לב אל אומר' אשר לשלמה ולא אמר שיר השירים לשלמה כד"א שיר המעלות לשלמה אמנם הוא כענין מאמרנו בביאור ספר משלי על תאמרו יתברך בימי מרע"ה אליעזר בני או' עגלה בת שנתה כו' והלא כמו זר נחשב יחשוב מאמרו ותורתו בשם איש האדמה ולא עוד כ"א כמה דורות טרם הולדו אך הוא כמדובר שם כי כל נפש ונפש מישראל יש לה חלק בתורה מתייחס אל בחינתה וזה חסדו אשר יעשה הוא יתב' עם כל איש ואיש לבלתי חדש בעולם שום דבר מהמתייחס אל בחינת נפשו רק מפיו בכל דור ודור ולא עוד כ"א גם הוא ית' עצמו ולא יזכיר מאמר הקדו' ההוא רק בשם בעליו כי מאז טרם יולד יאמר זה חלק פלוני כן הדבר הזה גם שהוא יתברך או מלאכיו אז שררו השיר הזה מאז בהחיל' הם אמרו שיר השירים אשר לשלמה לו' זה שיר מהשירים אשר לשלמה כלו' אשר לו חלק נפשו מעין שבח מאמרו יתברך אליעזר בני אומר פרה בת שתים כו' כי מאז גלה כי הדין הוא לאליעזר בנו הוא חלק נפשו כן אמר שיר השירים אשר הוא לשלמה שלו חלק נפשו ומעותד ליאמר על פיו בהתחדש בעולם ומעתה נאמר אשר הוא לו: ומעין הדרך הקודם אפשר בשום שכל והבין באומרו השירים ולא אמר שיר אשר לשלמה כמאמרם ז"ל במד' חזית רבי סימון אומר שיר השירים כולא חד ואלין תרתין אחרנייתא מה את עביד לון שיר המעלות לשלמה וחד מזמור שיר חנכת הבית לדוד ע"כ. וראוי לדעת על מה יזכיר בזה השני' האחרים ואחשבה לדעת זאת כי היה עם לבבם כי שלשת השירים האלה המה כללו זה פעמים שנבנה בית המקדש עם הבית השלישי אשר יחלנו כי מזמור שיר חנוכת הבית נאמר על הבית אשר בנה שלמה ושיר המעלות לשלמה על הבית השני ממוצא דבר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם ה' לא ישמור עיר שוא שקד כו' כי הוא יורה כי על הבית בהבנותו הפעם השנית ידבר כי לא נתייחס אל בונה א' כראשון אל שלמה כ"א רבו בוניו בו וגם היו שומרים לעיר חצים כו' מחזיקים כו' ותהי להם הלילה משמר והיום מלאכה ושיר השירים על הגאולה ועל התמורה מהשני בתים אל הג' כי אז ישקנו מנשיקות פיהו כשאלתנו בגלותינו הזה האחרון כי הבית הזה האחרון קוינו לו הוא קיים לעד בזכות יעקב שמטתו שלמה כי ע"כ קראו בית לא כמשפט הראשון שבזכות אברה' שקראו הר ונעשה הר ולא כשני שבזכות יצחק שקראו שדה ושדה נחרש ובזה יאמר זה הוא שיר בין שלשת השירים שעשה שלמה כלומר שיר בין השירים משובח שבשירי' אשר לשלמה והוא כי כל שיר שבכל ספר מספרי הקדש לא יבצר ממנו יקר וגדולה על יתר דברי הספר ההוא אמר כי בערך השיר בין דברי הספר אשר הוא בתינו כן הוא שיר זה בין השירי' אשר לשלמ' כאלו השנים הנותרי' לא לשיר יחשבו לפני זה כי יעלה במעלות עליהם כדרך אנשים בשבחם איש חיל גדול ורב ורם מרגלא בפומיהו גבר בגוברין שלא לאיש יחשב בערך רקים ופוחזים רק בין גוברין גבורי חיל יהיה הוא לבדו לאיש ולא הם בערכו כן יאמר שיר זה יחשב בין השירים אשר לשלמה כאלו זה לבדו יחשב שיר בערכם והוא כי הבית המקווה אשר יכון לעד עוד לנו נחלה בבית שבשמים כי בחיים חיותינו פה אל פה ידבר בנו במראה ולא בחידות כמראה אשר הראנו בהר סיני וכן הוא החשק אשר צמאה נפשנו נזכה ונהיה למודי ה' פה אל פה כאשר היחלנו במעמד הקדוש ההוא כי הטהרנו שם מזוהמת הנחש לולא מצאנו עון העגל ותשבר כד על המבוע ותשוב חלאתינו אלינו ועתה נפשנו יבשה ע"כ כאיל תערוג על אפיקי מים נכספה וגם כלתה ישוב ירחמנו וטהרנו יביאנו עד גדר ישקנו מנשיקות פיהו כי מאז לא נמוט לעולם. והנה בהשתלשלו' ויכוח זה בינו יתברך ובין בני ישראל יסתעף שבח הוא יתברך את כנסת עמו ישראל וכנסת ישראל את הקב"ה כאשר יבא ברחובות קרית הויכוח בס"ד ויתכן כי זה כיוונו רז"ל במאמרם כל השירים קודש ושיר השירים קודש קדשים הלא הוא כי כל השירים הצד השוה שבהם שהם קודש הלולים לה' על הנס ועל הפורקן אשר הפליא לעשות או על נסים רבים המה כללו יופי קדש א' שהוא שבחו יתברך אך השיר הזה הוא קדש כולל שני קדשים שבח הקב"ה ושבח כ"י וזהו קדש קדשים. או יחזור הכל אל שבחו יתברך והוא כי השירות הן עשר כמאמר המתרגם והנה אין ספק שכל אחד יש לה בחינה מוחלקת מזולתה יש שירה על נס נעשה בבחינת מדת רחמים כענין שירת הים ויש על נס שבבחינת דין ויש על בחינה משותפת וההיקש בעשר בחינות הידועות לעשר שירות אמר כי כל השירי' הם קדש א' שכ"א לא יכלול רק קדש אחד אך שיר זה הוא קדש כולל כל הקדשים כי פה נשבח את הקב"ה בכל בחינותיו אחד לאחד כאשר נשא משלם אל קומת איש באומרו ראשו כתם פז כו' מן הראש ועד הרגלים לכליל כל הבחינות כנודע ובזה אף אנו נאמר בפשט הכתוב שיר השירים כו' שיר כולל כל השירים והוא על הבחינה הכוללת כל העשר כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף