עריכת הדף "
אלשיך/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''ועשיתם את חקותיכו'''' . '''ראוי''' לשים לב. (א) אל הסמיכות עם הקודם. (ב) למה נאמר ישיבה על הארץ לבטח שתי פעמים בשני כתובים הבאים כאחת. (ג) אומרו ונתנה הארץ פריה ולא אמר יבולה כדרכו בשאר מקומות. (ד) אומרו וכי תאמרו מה נאכל וכו' כי אין כאן מקומו כ"א למעלה אחרי אומרו שדך לא תזרע וכו'. ולא אחר שהפסיק בדברים אחרים. (ה) אומרו וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית כי הלא לשנה השביעית לא יחסר כי הלא יאכלו מהשנה הששית. אך מה שהיה להם נדאג אינו כי אם על השמינית. (ו) כי אומרו ולא נאסוף הוא מיותר. (ז) אומרו וזרעתם את השנה השמינית שהוא מיותר. כי מי לא ידע שיזרעו בשנה השמינית והיה לו לקצר ולומר ועשת את התבוא' לשלש השנים עד השנה התשיעית עד בא תבואת השמיני'. (ח) סמיכות אומרו והארץ לא תמכר לצמיתות. (ט) אומרו כי גרים ותושבים כי הם שני הפכים. (י) אומרו ובכל ארץ אחוזתכם גאולה וכו'. כי הרי נאמר דין זה בארוכה למה חזר לאומרו: '''אמנם ''' יאמר הלא צויתנו בכללות מאמירך שני דברים. (א) ענין אונאה שמטה ויובל שלא נזרע ולא נבצור בהם. (ב) כי אין החזרה ביובל דרך אונאה. כי מספר שני תבואות הוא מוכר לו. והנה נא לנו שאלה על כל אחת מאלה על ענין העדר הזריעה. הלא יתחמץ לבנו כי הנה נרעב ללחם עד בא תבואת השנה השמינית בתשיעית. וגם זה לא יהיה כי מאין לנו תבואה לזרוע בשמינית. באופן נצטרך לצאת לחוצה לארץ על האדמה טמאה בכל שמטה לשבר אוכל לנפשנו ללחם ביתנו. ובהיות כל איש ישראל צריך לצאת חוצה ללחם ביתו. הלא יהי' פחד אויב לכל הנשארים בה פן יבאו גוים ויירשו ארץ. ונהי' חיינו תלואים ונפחד לילה ויומם. ועל הדבר השני מהחזרה ביובל. גם הלא כמו זר נחשב ולחשב חשבונות מספר שני תבואות. ועכ"ז מי יוכל לצמצם באופן שלא יבצר מהיות כי דרך אונאה בחרת אם מעט ואם הרבה. וטוב טוב היה תמכר לצמיתות בדרך כל הארץ: '''ע"כ ''' על שני הדברים האלה בא האלהים לשוב על ראשון ראשון. על אשר יקשה לך פן ע"י שלא תזרע ולא תאסוף בשביעית יחסר לחמך ויהיו לך שתים רעות. (א) צאת מארצך אל אדמה טמאה לשבר אוכל. (ב) שעל ידי כן לא תהיה לבטח בארצך. כי מדי צאת לארצות גוים הנכרים תפחד לילה ויומם פן ישוללוך גוים רבים. אל תירא כי ועשיתם את חקותי אלה ואת משפטי תשמרו כו'. ואז אני אתקן את שני הדברים. על היציא' ח"ל אל תצטרכו כ"א וישבתם על הארץ. וגם השנית מפחד אויב גם היא לא תהיה כ"א תהיו לבטח. ועל שני הדברים אמר וישבתם על הארץ לבטח כו'. ולא יהיה לכם כן בעשותכם חקותי כו'. על מנת שתשבו על הארץ לבטח. כ"א שתעשו אתם את שלכם. כי ועשיתם את חקותי שהוא למה שהם חקותי. ואת משפטי שהוא להיותם משפטי תשמרו. אז אני אעשה את שלי כי וישבתם כו'. וש"ת איזה הדרך יחלק אור חיותנו זה. הלא הוא כי ונתנה הארץ פריה כלומר איני אומר יבולה שהוא מה שתובילו ותזרעו בה. כ"א פריה של עצמה מבלי שתזרעו. והוא מ"ש למעלה כי מהספיחים בלבד תהיה ברכה כ"כ. כי והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך כו' שיספיק לכלם. באופן כי יתוקנו השתים. על המזון שלא תצטרכו לצאת אמר ואכלתם לשובע. ועל השנית אמר וישבתם לבטח. וזה יהיה עליה. כי בה תאכלו לשובע מינה ובה. וגם הישיבה לבטח תהיה עליה: '''או ''' ע"ד פרש"י ז"ל וישבתם לבטח מדאג' מזון. שמצוה אני אתכם בל תהרהרו על מצות העדר הזרעה על שנה שמינית ותשיעית. וישבתם על הארץ אשר היא מבורכת לבטח וזכות הבטחון יועיל לכם. וכי תאמרו הן אמת שנאמין ונבטח. אך נשאל מה נאכל והוא כי אני אמרתי לכם שש שנים תזרע שדך ואספת את תבואתה שהוא התבואה הנהוג'. לא שתראו די ספוק השלש שנים מהשנה הששית. לכן תאמרו איך נהי' לבטח והלא לא נאמין בחיינו מזלעפות רעב. כי נאמר מה נאכל. ומתי נאמר מה נאכל הלא הוא בשנה השביעית. כי ספיחי השביעית נאכל בשנה ההיא. ואז נדאג על השמינית ועל התשיעית כי הן לא נזרע לאכול בשמינית. וגם בעד התשיעית יחסר כי הלא לא נאסף את תבואתינו משדותינו הביתה. כ"א יהי' הפקר. ולא יהיה לנו מה לזרוע בשמינית באופן שלא נוכל להיות לבט' מאימות מות ברעב. וזהו וכי תאמרו בשביעית מה נאכל בשמינית ותשיעית כי הן לא נזרע כו'. וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית כי ברכתי אשר אמרתי שיהיה לכם בשביעית. שתתן פריה באופן שלא תצטרכו לאכול כל פירות הששית שתשאירו לזרוע בשמינית. כי בזה מעת הכנס השביעי טרם הוציא את ספיחי' תאמרו מה נאכל כו'. כי לא תראו שפע בששי' יותר על הנהוג ותחשבו לאכול הכל בשביעית עם הפקר ספיחיה ותצעקו על השמינית. לכן אעשה זאת לכם כי וצויתי את ברכתי שאמרתי לברך השביעי בספיח'. שתקדים מהששי לברך תבואתה שתעשה ברכתו רבוי עצום לשלש השנים. באופן אשקיט תלונה מכם כי מראותכם אותו הרבוי לעיניכם בששית. תשתקעו ותהיו לבטח בארצכם. וש"ת הלא אמרת שש שנים תזרע כו' ואספת את תבואתה. שהוא תבואתה הנהוגה להוציא שנה שנה. אל תחושו כי הנה ועשת את התבואה כו'. והוא בשום לב אל אומרו ועשת את התבואה בה"א הידועה. ולא אמר ועשת תבוא' שהוא כי אחר היות התבואה הנהוגה לצאת שנה שנה קצורה שהיא תבואתה שתאסוף. תבורך ותרבה באופן תראו בעין הברכה. מעין הכתוב אצלנו על פסוק וימלאו אסמיך שבע. שלאחר היות התבואה באוצרות מה שנשאר מהאוצרות פנוי אשר לא מלאת ימלאו מאליהם מברכת ה'. וכן הוא אומר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך. וכן כתוב אצלנו ביצחק כי אחר היות התבואה וימדדו אותה ימצאוה מאה שערים הברכה אשר ברכו ה' בשדה. שב וברכו ונתרבה אחרי כן. וזהו וימצא כו' אח"כ ויברכהו ה' פעם שנית. כן יאמר פה ועשת את התבואה הנהוגה שיצאת כבר מהשד תת רך ותרבה לשלשה בנים לשביעי ושמיני ותשיעי עד בא תבואת השמיני'. ועדיין היה אפשר להשיב כי גם שתהיה תבוא' הששית לאכול שלש שנים. יראה שלא יהיה כדי לאכול ולזרוע. וא"כ אם יאכלו בשמינית ובתשיעית ולא יזרעו. מה יאכלו בעשירית. כי הלא צריך ג"כ לזרוע. לז"א הנה נוסף על אכילת שלש שנים ג"כ. וזרעתם את שנה השמינית כי תספיק לאכול שלש שנים עם מה שיצטרך לזרוע בשמינית. ולאכול ישן עד בא תבוא' השמינית. ולאכול בתשיעית ולזרוע ממנו לעשירי. ומפני שלא בכל שמטה היתה הברכה בשוה. לז"א וצויתי את ברכתי לכם כי אצוה אותה לכם לעשות לפי מעשיכם לפי רוב מה שתעשו את חקותי כו'. ועל הדבר השני שכתבנו שיהיה כמו זר נחשב למה יצריכנו ית' לשים עצמנו לחשב חשבונות. מספר שני תבואות אשר לא יבצר מהיות אונאה בדבר למוכר או לקונה. טוב היה תמכר לצמיתות כדרך כל הארץ. לז"א והארץ לא תמכר לצמיתות כי לא למוכר היא שיחליטנה. כי לי הארץ כי הלא לא לגמרי נתתיה לכם. כי גרים או תושבים אתם עמדי. שאם לא תזכו למלכי גוים תנתן כמכורה אליהם. כענין נבוכדנצר ואדום. ואם תזכו אתם תושבים עמדי כי לא מסרתי אותה לשרים וע"כ ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ למען ע"י זכות היותכם גואלים אותה להחזירה לבעליה כי אם לא תזכו ותנתן לזרים כנבוכדנצר ואדום. גאולה תהיה לארץ ותשוב אלי. שאני הבעל הראשון וחזרתה לי. לכם הוא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף