עריכת הדף "
אלשיך/ויקרא/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לט == '''וכי ימוך אתיך עמך ונמכר לך כו'''' . הנה מלת עמך מיותר. וכן מלת עמך שבפסוק שאחריו. כשכיר כתושב יהיה עמך. וכן מלת עמך שבסוף הפסוק באומרו יעבוד עמך. (ב) אומרו ויצא מעמך. גם אומרו מעמך הוא מיותר. (ג) כי אחר אומרו ויצא כו' מי לא ידע שישוב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו. (ד) אומרו כי עבדי הם ל' רבים. ולפניו ולאחריו לא דבר על העבד רק בלשון יחיד. (ה) אומרו לא ימכרו ממכרת עבד. כי הלא באומר לא תעבוד בו עבודת עבד היה בכלל. ולמה נאמר גם בלשון משונה מהקודם. (ו) אומרו ויראת מאלהיך כי הלא אין דרך לאמר ויראת מאלהיך. רק על דבר מסור ללב שאם לא כן על כל מצוה יאמר כך. (ז) למה חזר בסוף הענין לומר פעם שנית לא תרדה בו בפרך. (ח) אומרו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו כי אומר איש באחיו הוא מיותר. (ט) למה הכניס ענין הגוים בקרב ענין ישראל. (י) אומרו מהם תקנו זה פעמים. ובכל אחד מהם מלת מהם מיותר: '''אך ''' הנה כתבנו למעלה והוא מארז"ל כ"א איזה עון אשר חטא היה לעני לא היה ממרק אשמתו בעוני כ"א ביסורין אחרים אם לא למען שעל פי דרכו יזכו בו העשירים ומעדיף הוא יתברך חלק מזונו על נכסי העשיר. למען משל עני יתן לו. ויעלה עליו הוא יתברך כאלו הוא נותן לו. בזה יאמר כי ימוך כו' לומר הנה טרם אדבר לבלתי תעבוד בו עבודת עבד בעבד עברי. הנני מקדים לך טעם לשבח המצוה הזאת. והוא כי ימוך אחיך ואינו עשיר כמוך. הלא למה שהוא עמך. שתזכה אתה על ידו וחלק מזונו אצלך מאתי ואלו היית זן אותו כדין לא היה נמכר. אך אתה הסבות שנמכר לך. לכן מה שאתה זן אותו. אפילו לא נמכר לך היית חייב. א"כ לא תעבוד בו עבודת עבד כנודע. שמלאכה בזויה אינו יכול לעבוד בו כגון קצב או בורסי: '''עוד ''' יתכן כיוון באו' לא תעביד בו כו'. ולא אמר לא תעבידנו עבודת עבד אך יקרה לפעמים שעם היות לאיש עבדים יעשה בעצמו א' מעבודות הבית ואז מי מעבדיו או משרתיו יראנו ולא יתן יד ימינו לעוזרו. כן יאמר פה הלא אפשר שאתה הרב תעבוד עבודת עבודה. לא תאמר האם יש עבד חפשי מאדוניו כי יעבוד הרב ולא יהיה לו עבדו לעזר מעט הלא אתה כמוהו. לז"א לא תעבוד בו. לומר לא תעבוד את העבודה בו שתעבוד כדי שיעשה עמך. וש"ת הן אמת שהייתי חייב לזונו אך לא לתת לו מעו' ג"כ עם מזונו. והנה עתה נתתי לו דמי ממכרו. אל תחוש כי הלא הוא כאלו הקדמ' לו דמי שכירות. כי הנה כשכיר כתושב יהיה עמך. אך לא כשכיר דעלמא אשר ג' דברים לו. (א) כי אינך מחייב להאכילו ממה שאתה אוכל. ולהשקותו ממה שאתה שותה. ולהשכיבו כמשכב שאתה שוכב בו. (ב) שאינו חסר מעבוד עד נכוי כל דמי שכירותו משלם. (ג) שיכול להשכיר עצמו למלאכה בזויה. אך לזה שלש אלה לא תעשה לו. ועל הא' אמר יהיה עמך לומר כי היית יהיה עמך שוה לך. והוא נודע מרז"ל (במס' קידושין כ') שלא יאכל הרב פת נקיה ויתן לעבד פת קיבר. ולא ישתה הוא יין ישן והעבד יין חדש. עד אומרם שאם אין לו אלא כוס אחד שיתנו לעבד וכן המשכב לא ישכב הרב על הכר והעבד על הארץ. ואם אין הכר נרחב שאינו מחזיק אלא איש א'. שישכב הרב על הארץ והעבד על הכר. וזה ירמוז אומר יהיה עמך. שהוייתו במה שאינו מענין העבודה יהיה עמך בשווי א'. ועל הב' אמר עד שנת היובל כו'. שאם פגע היובל תוך ז' שנים יצא. עם שמן הסתם היה ממכרו על הז' שנים. ועל הג' אמר יעבוד עמך כי תהיה עבודה שוה אליך עבודה נאות לך. זהו יעבוד עמך עבודה שאתה והוא תוכלו לעשותה כא'. לא מלאכה שלך היא נמבזה ונמס. אפי' להוליך כלים לבי' המרחץ. ואפילו מלאכה שהתלמיד עושה לרבו. אין עבד עושה לרבו כו'. ולכן בצאתו ביובל או בשביעית. אל תהרהר שאתה מוציאו. כ"א ויצא כמעצמו כי לא מתחתך הוא יוצא. כ"א מעמך מהיו' שוה לך. ולא עוד כ"א שאין צ"ל שאין בו גדר שכיר. כ"א גם גדר שעבוד בעל חוב אין לך עליו. כי הלא בע"ח אינו יכול לזון אשתו ובניו עד שיפרע בעל חובו וזה אתה מחוייב לזון אשתו ובניו עמו שאם לא כן מי הכניסה שיצאו. וזהו הוא ובניו עמו ודקדק באומר עמו כי אין יוצאים עמו רק בני אשתו היהודים. אך לא אשר הוליד לרבו משפחה כנעני' שמוסר לו אם יש לו אשה ישראלי'. כי בני השפחה יהיה לאדוניו לעבדים. וש"ת כי אין שעבוד גדול מזה שמחלל זרעו בשפחה כנענית. כי זה אינו פוגם בו כי הלא ושב אל משפחתו בצאתו שאינו מהיחס. וגם לא מהנחלה. כי הנה ואל נחלת אבותיו ישוב אפי' ליטול בכורה בקרב אחיו. ושמא תאמר כי הלא כל זה הוא בנמכר סתם. אך אם בשעת המכר אתנה עם הנמכר לעבוד בו עבודת עבד. שיהיה גופוי קנוי כדרך סתם עבדים הלא יהיה לי עבד עולם כי תנאי שבממון תנאי קיים. לזה הנני מודיעך כי עבדי הם כל בית ישראל אשר הוצאתי כו'. לכן לא ימכרו ממכר' עבד. כי אף בהיו' המכר להיות ממכרת עבד לא יקנה. וע"כ דבר לשון רבים. כי עתה חוזר אל כל ישראל לומר כי כקונה כמוכר כל ישראל עבדיו ית' המה. ואיך ימכור עבד אדון זה לעבד אדונו זה מבלי שימכור אדונם. והמכר יהיה קיים. וע"כ לא נאמר לא יעבוד בו עבודת עבד. כ"א לא ימכרו כו'. כי על מכר מחודש ידבר שנמכר ממש ממכר' עבד ע"מ שיהיה עבד בכל ממכרת עבדו'. משא"כ למעלה כי אם שנמכר לו סתם: '''או ''' שיעור הכתוב שאומר כי עבדי הם כקונה כמוכר כו' ולכן יש טענה לבטל מכר כי הלא אין ממכר' עבד אדון א' יכול למכור את עצמו. וזהו לא ימכרו ממכר' עבד שהיה ממכר' של עבד. כי ממכרת הרב היא ממכר. ולא ממכר' העבד. והרב הוא יתב' לא מכרו לך. וזהו שלא אמר ממכר' עבדו'. כ"א עבד שהוא של עבד עצמו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף