עריכת הדף "
אלשיך/ויקרא/יט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == <small>אמר המגיה '''בשם אדמ"ו הרב הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר"ר שאול נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם יע"א''' </small> <small>'''מוהר"ם ''' אלשיך ז"ל התעורר על כמה דקדוקים בפרשה זו הנה הנם לעיני הקורא ובדעתו הרחבה דרש והתקין דבר דבור על אופניו הכל על נכון. גם אני אענה חלקי להשיב אמרים על קצת מן ההערות שהעיר הרב ז"ל כאשר השיגה ידי בס"ד. וזאת העולה ראשונה במה שכתב הרב וז"ל: והנה נשית לבעל ענין הקדושה הזאת מה היא. כי אם היא פרישה מעריות הוא בשב ואל תעשה ולא יצדק לשון קדושים תהיו עכ"ל. ואני מוסיף עוד לדקדק למה פתח בזו בלשון כלל הלא בסוף הסדר פרט הכתוב איסור העריות בביאור וכמו כן בסדר שלמעלה באו כל האזהרות והעונשים ושם נא' שיתקדשו ויפרשו מן העריות ע"כ למה נכתב כאן בלשון כלל ובדבור מיוחד בפ"ע. וגם ראוי לשית לב על לשון רש"י שכתב כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא לשון קדושה מהו ענין גדר הזה. ויתכן לפרשו ע"פ לשון המשנה במסכת סוכה פרק החליל. במוצאי יו"ט ראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין תקון גדול כו'. ומפרש בגמרא שהיו מקיפין אותה גזוזטראות ומושיבין הנשים מלמעלה והאנשים מלמטה כדי שלא יבואו לידי קלות ראש ולמדו לעשות כן ממ"ש הכתוב וספדה הארץ משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד ע"ש באורך. שכך הוא חובת כל ישראל ומוטל על עיני העדה בהקהל את הקהל אנשים ונשים לעשות מסך מבדיל בין אלו לאלו לבלת היות שם ערוב כי בקרבם קדוש ולא יראה בהם ערות דבר ח"ו כי אם כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. והנה פרשה זו שלפנינו לפי שרוב גופי תורה תלויין בה נאמרה בהקהל אנשים ונשים וטף כמ"ש הרא"ם ושאר מפרשים. בא הכתוב לזרז את עיני העדה ראשי אלפי ישראל שישקדו על תקנת בני ישראל. שקד המקום ב"ה על תקנתם בבאם אל אהל משה לשמוע את דברי התורה לא יתערבו אנשים ונשים יחד פן יפרצו ויפרץ בם ח"ו. לכן הקדים להזהירם ואמר להם ביחוד קדושים תהיו שיעשו בקום ועשה גדר עקוה ומחיצה מפסקת בין אנשים לנשים כאשר עשו בבית שני למען תהא קדושתן קיימת וקדוש ישראל ישכון בתוכם ושמו יתקיים עליהם כמו שכתוב כי קדוש אני ה' אלהיכם כנלע"ד ליישב המקרא הזה. ובקשור הכתובים נלע"ד ע"פ מה שאמרו רז"ל במדרש רבה פ' נשא הנואף והנואפת עוברים על עשרת הדברות יע"ש. וההפך בהפכו ע"י גדר הערוה מתקיימים עשרת הדברות שהם כתובים בפרשה זו כמבואר במפרשים ועוד שע"י גדר הערוה במצרים זכו לקבלת הדברות והתורה כמה שכתוב במ"ר פ' במדבר ע"ש: </small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף