עריכת הדף "
אלשיך/דברים/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == '''והיו שמיך אשר על ראשך כו'.''' אמר הנה עד כה עודך מחזיק בארצך בלתי מתגרש ממנה אך אם לא תשוב עוד אעשה לך כי והיו שמיך כו' שע"י היות רעב בעיר תפזר רגלך ותצא ושם אתנך נגף כו' הוא כי הנה בפרשת ואתחנן נאמר העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ כו' והוא כי להיותם עדים השמים והארץ ימשך כי יד העדים תהיה בם בראשונה ובמה יודע כי כן הוא אם לא שבצמצום שמיך אשר על ראשך יהיו נחשת ולא מגבולך וחוצה וכן הארץ אשר תחתך ברזל והנה לא יתחיל תחלה בדוחק רב כי אם שיהיו נחשת שיזועו מים מועטים והארץ אשר תחתיך ברזל ובכלל הדבר הורה כמ"ש ז"ל כי אין הצרה גמורה כי אלו היתה הארץ לחה ומזעת בצד מה תרקיב פירותיה והנה זה יעשו מאליהן השמים והארץ מחמת עדותן כי יד העדים תהיה בך וז"א והיו שמיך כו' אם לא תשוב אז גם יד ה' תהיה בך כי יתן ה' את מטר ארצך כו' כי זו קשה מאד מן הראשונה כי תחת היות שמיך נחשת שיהי' מטר מועט יהפוך לאבק ועפר ולמען תדע כי השגחה עליך על רוב עונך ולא מקרה רוח סועה מסער המגביה עפר למעלה ויורד למטה לארץ הלא תראה כי מן השמים ירד עליך כי רוח תשא את העפר מעלה מעלה שבעיניך תביט ותראנו כמגיע השמים ומשם ירד ועם היות הגובה רב מאד בטבע הוא כי יתפשט ברדתו מלא רוחב ארצך וארץ זולתה והלא תרא' כי לא ירד רק עליך בצמצום וז"א מן השמים ירד עליך וזה עד השמדך ולא עד בכלל כ"א קרוב ואז אשר יותרו ממך תצאו חוצה לשבוע לחם ואז יתנך ה' נגף לפני אויביך עד שבדרך א' תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס ואחר הניסה תמצא לפניו תחת מה שוהיית מתחלה לזעוה לכל ממלכות הארץ שהיית להם לזעוה שהיו חרדים וזעים ממך. או יהי' אומרו והיית לזעוה כו' נמשך ומקושר אל פסוק שאחריו והיתה נבלתך למאכל כו' וזהו הוא בחורבן בית ראשון שעליו נאמר נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמי' כי' שפכו דמם כמים כו' שהוא כמפורש אצלנו במקומו כי הנה היה ראוי יאמר תחלה שפכו דמם כמים כו' ואח"כ נתנו את נבלת עבדיך מאכל כו' כי אחר שפיכת דמם נתנו את נבלתם לעוף ולבהמה אך הוא כי אחר אומרו שהגוים נתנו את נבלת עבדיו ית' מאכל כו' אמר ושמא תאמר למה הנשארים בישראל לא הלכו והחרידו את העוף ואת החיה מעל גויותיהם ויקברו אותם לז"א אל יאשמו ישראל על זאת כי הלא ראו כי שפכו דמם כמים סביבות ירושלים על כן ואין קובר את החללים פן ישפכו דמם בצאתם סביבות ירושלים לקוברם וזה יאמר והיתה לזעוה לכל ממלכות הארץ והיתה נבלתך למאכל ואין מחריד מכל שארית ישראל את העוף ואת הבהמה מלאכול את נבלת החללים כדי לקוברם והוא פן יהרגום הגוים ולא בלבד היו יראים מחיל הכשדים כי אם גם מכל ממלכות הארץ כי כלם היו להם לאויבים ונלוים אל חיל הכשדים וז"א והיית לזעוה זע וחרד מכל ממלכות הארץ ועל כן והית' נבלתך למאכל לכל עוף כו' ואין מחריד מישראל את העוף ואת הבהמה לקבור את חללים מרוב הזעוה שעליה ממלכות הארץ פן יפגעו' בחרבם הקשה הנה בזה גמר ענין חרבן בית ראשון ואמר אע"פ כן היה ראוי לפחות אחרי נסוע חיל הכשדים שתצאו להחריד את העוף ואת הבהמה מעל החללים ולקוברם כי הקבורה למת כרפואה לחולים על כן אמר סמוך לחרבן יככה ה' בשחין מצרים ובעפולים כו' שתכופה של זו תזיק לזו וכן בגרב ובחרם הוא שאין לח בחוץ ויבש מבפנים שמה שטוב לזו רע לזו באופן שלא תוכל להרפא תחת אשר הלכת לרפא מחלת החלאים ברפואת הקבורה: '''יככה ה' בשגעון כו'.''' כהתימו לדבר ולומר ענין צרת חרבן בית ראשון בא והזכיר ענין גלות מדי שאחריו ואמר יככה ה' בשגעון כו' והוא על גזרת המן להשמיד להרוג ולאבד כי היתה צרה פתאומית ועצומה שהיה יצא לבם בשומעם וז"א יככה ה' בשגעון ובעורון כו' והנה השגעון לא הוצרך לפרש כי יובן עניינו כי הוא מגודל הצרה אך על אשר אמר ובעורון ובתמהון לבב פירש ואמר מה שאמרתי ובעורון הוא והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור כי תהיה ממשש ומחפש המצאות ועניינים לימלט מהצרה כאשר ימשש העור באפלה לומר אם מפאת הממלכה וזולת מציאות אחרות ואשר אמרתי ובתמהון לבב הוא כי תראה כי ולא תצליח את דרכיך שלא תמצא הצלחה בכל הדרכים אשר תמציא לימלט בו ומה גם בראות כי מרדכי שהיה אפשר יתקן בשער המלך אדרבא הוא צועק בשוקים וברחובות זעקה גדולה ומרה ונשבע שלא לבא אל שער המלך עד יתוקן הדבר וגם באסתר אשר אמרו בצלה נחיה ראוה פעם אחר פעם מזמנות את המן עם המלך באופן שהיה להם תמהון לבב וגם מאשר היית אך עשוק וגזול כו' וכמשרז"ל שהיו כל הגוים אשר בשושן מצירים את ישראל לאמר מחר אני חונקך מחר אני הורגך כו' הנה בפסוקים אלו אשר ידברו על גלות מדי אין בהם לא חולי ולא מכה ולא מיתה רק אימה וחלחלה לבד כאשר היה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף