עריכת הדף "
אלשיך/דברים/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מה == '''ובאו עליך כו'.''' הנה כתבנו למעלה כי ב' סוגי בני אדם היו בישראל. (א) בלתי שומעים בקול ה' לשמור ולעשות ומזה נמשך להם לעזוב את ה' ולעשות את הרע בעיניו בכל מצות אשר לא תעשינה ואשמו. (ב) סוג אחר בלתי עושים את הרע כ"א אדרבה היו עושים את הטוב ומקיימים מצות בישראל וגם המה לקו בכלל עושי הרעה. והנה על סוג הראשון דבר עד כה את כל המכות הנאמרות עד כה ואמר שבהיותן על סדר האמור יהיו לך לאות כו' על ההשגחה כי מה' המה וכהתימו הענין פירש ואמר ובאו עליך כל הקללות האלה שהם אשר ייעדתי מתחלת הענין שאמרתי ובאו עליך כו' והשיגוך עד השמדך כי הסוג הזה יגיעו עד ההשמד ואיזה הוא הסוג הראשון שהיא כי לא שמעת בקול ה' לשמור כו' כי יגיעו עד גדר השמד אך סוג האחר שקיימו מצות בישראל אל יגיעו עד גדר זה רק יצר להם בעצם גם המה וש"ת גם מציאות צרה לא תבא עליהם כי עבדו את ה' אל תתמה על החפץ כי הנני מדבר על הסוג ההוא לנוכח אתם ואומר להם תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה כו' כי הן אמת כי בין בני בית ראשון בין בני בית שני אשר היית מסוג זה כי את ה' היית עובד אך לא בשמחה ובטוב לבב שהיה לך טוב לשני הלבבות שפע מתייחס ליצה"ט לקיים בו תורה ומצות ושפע ליהנות היצר הרע מרוב שפע אכול משמנים ושתות ממתקים ותענוגים במותר לך באופן שהיה לך לעבוד את ה' בטוב שתי הלבבות מרוב כל שהוא מסבת רוב כל הוא רוב של ב' מיני השפע לכן ועבדת את אויביך שהם ב' סוגי אויבים שע"כ אמר אויביך לשון רבים הא' הוא אשר ישלחנו ה' בך ותעבדנו ברעב כו' ואחריו מי שונתן עול ברזל על צוארך הוא עול מסי' גדולי' עד השמידו אותך מהנכסים כי גם שאותם אשר היו מהסוג הראשון היו מכותם עצומות כמפורש למעלה אך לסוג הזה לא היו עמהם בצרה רק בדברים אלו וגם בצרת האויבים בחרבן הן אמת שישא ה' עליך גוי מרחוק הוא נבוכדנצר כאשר ידאה הנשר כי ע"כ אפשר קרא הנביא הנשר הגדול כו' כלומר נשר אשר ענשך אינו אלא שלא עבדת בשמחה לא יכלה אותך הגוי ההוא רק שיהיה נשא עליך בלבד וזה שלש פעמים יהיה. א' נבוכדנצר הוא גוי מרחוק. ב' גוי אשר לא תשמע לשונו הוא יון כבתחלת בית שני. שלשית גוי עזי פנים בחרבן בית שני. אך את מדי לא הזכיר כי לא היה רק צרה לפנים כמאמר רשב"י הם לא עשו אלא לפנים כו' וגם זה כל אשר יגיע לך הסוג השני שהוא אשר לא עבדת בשמחה לא תהיה מכת חרב והרג רק כי ואכל פרי בהמתך כו' עד השמדך מן הפירות אשר לא ישאיר לך דגן כו' עד האבידו אותך מרוב תבואות ובעלי חיים הנזכר ועל ידי כן והצר לך בכל שעריך מה שתהיה במצור מהאויב וטוב לך המסר בידו ותחיה מהיותך מת ברעב אך לא תתמיד לך צרה זו רק עד רדת חומותיך ואחשוב שהוא מאמרם ז"ל באיכה רבתי שמדד נבוזראדן חומות ירושלים יום אחר יום ומצא שבכל יום היו ב' אצבעות פחות מהיום הקודם כי היו נבלעות החומות ויורדות יום יום עד שנכנסו האויבים וזהו והצר לך בהיית במצור מת ברעב עד רדת חומותיך כו' כי האלהים עשה לטוב לך כי בשביה עם האויבים תאכל לחם וע"פ דרכו יורה לך ה' כי אין לבטוח בדבר זולתו ית' כי הלא אתה היית בוטח בחומות הגבוהים ועתה תראה כי אדרב' ירידתן היא טובתך וזהו עד רדת חומותיך אשר אתה בוטח בהן וכן והצר לך אתה הסוג של מקיימי מצות בהיותך גם כן במצור בבית שני יצר לך שם עד גדר שואכלת פרי בטנך מעוצם הרעב בהיותך במצור ובמצוק אשר יציק לך אויביך בהיותו במצור עליך כלומר שעל כן טוב טוב הוא לך תעבד את אויביך בערום כו' ותתו עול ברזל על צוארך כי שם תאכל כי תנתן בידו מהיותך תוך ארצך והם צרים עליך ולא עוד כי אם טוב לך כי תנתן בידי אויב שחוץ לעיר מהיותך ביד אויב שתוך לעיר הם הפריצים שבפנים ששרפו האוצרות והרעיבו את ישראל עד גדר גדול מהאמור למעלה שהוא עד בלתי תת מבשר בניו אשר יאכל ליתר בניו וזהו האיש הרך בו כו' תרע עינו כו' מתת לאחד כו' מבלי השאיר לו לעצמו כל מהבן אשר יאכל באופן שלא ימנע לתת לאחד מבניו כדי שישאר לעצמו ויחיה הוא בנותר מה שאין כן אם היה נותן גם לאחד מבניו שלא ישאר לא לו ולא לאותו הבן וימותו גם שניהם ברעב כי אם כן היה מקום לומר שעל כן היה נמנע מתת לאחד מהם למען השאיר לעצמו כאומר מוטב שימות אחד ולא ימותו שנים אך שתרע עינו הוא מבלי השאיר לו לעצמו כל באופן שבין כך ובין כך ימותו גם שניהם ועכ"ז גדול האכזריות עם גדר שעם שבין כך ימותו כלם ועכ"ז יאכל האחד ולא יתנם לשני וימות לעיניו וכל זה ממה ימשך הלא הוא מאשר יציק לך אויבך באיזה אויב אני אומר הלא הוא אשר הוא בכל שעריך הם הפריצים בתוך שעריך ששרפו האוצרות. וכן הרכה בך כו' תרע עינה כו' וגם זה מאשר יציק לך אויביך שבשעריך ועל כן בהיות בקרבך עושה בישראל הרעה הגדולה הזאת טוב לך תנתן ביד אויביך שבחוץ ותכבש העיר ועבדת את אויביך ותהיה תחת אדום ולא תחת ישראל באופן כי אתה בעל סוג העובד את ה' אך לא בשמחה כל צרתך לא תהיה רק בעבוד את אויבך ואוכלם נכסיך לא כליון וזה טוב לך כי תלקה ותחיה וטוב לך ג"כ תנתן ביד אויב מהיותך במצור ומה גם בבית שני שהיו האויבים בפנים קשים מאשר בחוץ וגם לינצל מהצרה הגדולה ההיא שיאכלו בניהם עד גדר יתאכזרו מתת לאחד מהאחרים שהיא צרה שאין גדולה הימנה וע"כ טוב לך ונחת בזה מזה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף