עריכת הדף "
אלשיך/דברים/כח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''והיה אם שמע תשמע כו'.''' ראוי לשים לב. (א) אל כפל אומר שמוע תשמע. (ב) אומר בקול ה' ויותר היה צודק יאמר והיה אם תשמור לעשות כו'. (ג) אומר אשר אנכי מצוך היום שהוא מיותר. (ד) אומר ונתנך ה' אלהיך עליון מה היא המעלה הזאת אם שיעשו מלוכה על כל הגוים איך יאמר אח"כ יתן ה' את אויביך הקמים עליך אם הוא מולך על כלם היאך יהיו אויביך קמים עליו. (ה) אומרו ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי הלא אחר שבאו עליו כבר השיגוהו מה הוא אומרו אח"כ והשיגוך. (י) כי אין ל' השגה צודקת רק ברודף ונרדף ואיך יהיה האיש נרדף מהברכות שיאמר שהשיגוהו. (ז) אומרו כי תשמע בקול ה' אלהיך כו' כי הלא זה היה פתח דבריו אם שמוע תשמע בקול ה' כו' ובאו עליך כו' וא"כ אחר אומרו שבשכר מה ששמוע ישמע בקול ה' הוא שיבואו עליו כל הברכות למה חזר לומר כי תשמע בקול ה' אלהיך. (ח) או' ברוך אתה בעיר כו' כי מי לא ידע כי אשר הוא מבורך בעיר שגם כי יצא השדה לא הפסיד הברכות. (ט) למה הקדים האדמה הוא הדומם לבעל חי לומר תחלה פרי אדמתך ואח"כ פרי בהמתך. (י) אומרו ברוך טנאך ומשארתך כי בכלל פרי אדמתך המה. (יא) אומרו ברוך אתה בבואך כו' מה היא הביאה והיציאה הזאת והנה ארז"ל ביאה לעולם ויציאה מן העולם אך יראה בלתי מתייחסת ברכה זו אל הקודמת ואם הוא ביאה אל הבית ויציאה מן הבית בכלל אומרו ברוך אתה בעיר גם שניהם ואם הוא ביאה ויציאה מהעיר גם בכלל או' ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה הוא. (יב) כי פסוק יתן ה' את אויביך לפניך נגפים לפניך נכנס בין הדבקים כי הלא פסוק שאחריו שהוא יצו ה' אתך את הברכ' כו' הוא מעין הברכו' שקודם פ' יתן ה' הוא יהיה ראוי יכתב למעלה הימנו. (יג) אומר יניסו לפניך כי הראוי יאמר מפניך. (יד) או' יצו ה' אתך כו' כי מלת אתך מיותרת. (טו) או' וברכך בארץ כו' כי הלא גם עד כה בארץ ידבר באומר ובפרי אדמתך. (טז) אומר יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך אם כבר נשבע לך איך מחשיבו למתן שכר. (יז) אומר כי תשמור את מצות ה' מי לא ידע כי הן כל אלה לא יפעל אל כ"א עם שומרי מצותיו. (יח) אומרו וראו כל עמי הארץ כו' כי ראוי לדעת במה יראו כי שם ה' נקרא עליהם והנה ארז"ל שהם תפילין שבראש והלא כמו זר נחשב שבראות תפילין בראש ישראל שייראו מהם. (יט) אומרו והותירך ה' לטובה כו' האם היה עולה על לב אחר כל הטובות הגדולות ההם האם היה צריך לומר שיותיר אותו לטובה היתה לעושי רצונו. (כ) אומרו יפתח ה' לך את אוצרו הטוב כו' לתת מטר כו' כי הנה פסוק זה היה צודק ליכתב קודם אומר ופרי אדמתך. (כא) מה ענין והלוית גוים רבים כו' אל ראש הכתוב. (כב) אומר ונתנך ה' לראש כי הרי זה יראה ענין אומר למעלה ונתנך ה' לראש על גויי הארץ. (כג) אומר ולא לזנב ודאי שלא יהיה לזנב כי לא תהיה ברכה אלא קללה ח"ו. (כד) כי נראה כי תחת הלוך ומרבה בברכות הולך וממעט כי למעלה אמר שיהיה עליון על כל גויי הארץ ושיהיה גוי קדוש ושיראו כי שם ה' נקרא עליהם וייראו מהם ועתה אומר שלא יהיה לזנב ושיהיה רק למעלה שהוא מעט וכל הגדולה הוא שלא יהיה למטה. (כה) אומרו כי תשמע בקול ה' כו' למה נאמר זה עתה והוא פתח דבריו באומר והיה אם שמוע תשמע בקול ה' כו' ועל זה באו כל הברכות הנאמרו'. (כו) אומרו ולא תסור מכל הדברים כו' ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם האם היה עולה על לב שיהיו הברכות האלו בסורם מדרך ה' ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם. (כז) כי למעלה באומר אם שמוע תשמע כו' היה ראוי לאומרו אם שמוע כו' ולא תסור כו' ובאו עליך כל הברכו'. '''אמנם''' כללות הענין הוא כי בא להורות לנו כי לפי הדרגת הכשרון כן ייטיב הוא יתברך והוא כי שתים הנה הדרגותיו א' קבלת עליהם כל דבר ה' מצותיו חקיו ומשפטיו כדי לשמור ולעשות אותם אך עדיין לא שמו איתם בפועל מעשה המצות עשה רק שנשמרו לבלתי עשות א' מכל מצות ה' אשר לא תעשנה. וההדרגה השנית היא שעושים כל מצות ה' אשר צוה בפועל בין מה שבין אדם למקום בין מה שבין אדם לחבירו לא בלבד שלא להצר לו כי אם גם להטיב לו בדרכיו יתברך מה הוא חנון אך אתה חנון מה הוא רחום אך אתה רחום כו' ואמר כי על ההדרגות האלו תהיה אשר ייטיב ה' לעמו כדרכו יתב' לשלם לאיש כמעשהו עוד הורה לנו יתברך על פי דרכו שגם אם יהיה איש שלא יפלוג טובה בכשרונו כזולתו והוא טוב כמוהו שמורה שמתנהג עמו במדת דין אל יקוץ כי אל דעות ה' וידע כי זה תיקונו לשלמות נפשו או לצרף הפירות עם הקרן להרבות טובו לעה"ב כר' חנינא בן דוסא ודומה לו עוד דבר שני והוא כי כל הטוב אשר ייטיב ה' לטובים לא ינכה ה' ממתן שכרם כי מתנת חנם הוא להם ועוד שכרו אתו יתברך לעה"ב עוד דבר שלישי מה בין הכנת ארץ ישראל לקלל הטוב מאתו יתברך להכנת ח"ל לצדיק אשר ימצא שם: '''ונבא''' אל ביאור הכתובים והתכתם אמר והיה אם שמוע תשמע כו' והוא כי תחלת השגת כשרון האדם תלוי בהטות אזנו בקול ה' ולקול מוריו ולמלמדיו לשמוע מפיהם תורה ומצות לשמור ולעשות והעושה כן יאושר בארץ הלזו ומדה כנגד מדה ידענו מרז"ל כי עתיד הקב"ה להיות ראש עול' לצדיקים לדרוש להם מפיו תורה כו' שהיא מדרגה יתירה על אשר שמעו קול אלהים בהר כי שם יהיה בהתמדה שלא יקרם מות כאשר בסיני באומר ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות אך לעתיד זכים וספיריים יהיו דבקים בו יתברך שומעים מפיו תורה וישישו בשמחה מתעלסים באהבים שהוא אושר עצום מאוד ועל זאת יתפלג כל חסיד להשיגו וזה מאמרו יתברך פה לומר אני טרם יגלה טובות העולם הזה שאטיבה עמך על כשרונך הנני שם לפניך כי העיקר היא שיתך שומך כל מעיינך על דבקותו יתברך שהוא כי אם תטה אזנך לשמוע תורתו ומצותיו בעה"ז שתזכה לשמוע מפיו פנים בפנים לעתיד לבא וז"א והיה אם שמוע כלומר אם שמוע לעתיד לבא תשמע עתה בקול ה' כלומר אל יעלה על רוחך בדבר המורה צדק לך כי פי המדבר כי אם כאלו בקול ה' אתה שומע שנית שתהי' השמיעה כדי לשמור כו' וזולת האושר גם אטיב לך דרך מתנה בלי נכוי שכר בעה"ז כי הנה ונתנך ה' כו' שהוא בתורת מתנה וגם ובאו עליך כל הברכות כו' עם שהעיקר האושר כמדובר. '''או''' יהיה ענין אם שמוע תשמע כו' לומר הלא שמתי לפניך את הטוב ואת הרע ברוך אשר יקים כו' וארור אשר לא יקים את כל דברי התורה וכן בכל ארורים האמורים למעלה היתה כנגדם ברכה ברוך אשר לא יעשה פסל כו' והנה היה אפשר כי תשמע בקול ה' הארירות מיראה או מאהבת שכר הברכות על כן הנני בא להזהירך כי והיה אם שמוע שהוא אם תרצה לשמוע לא יהיה על השכר והעונש רק תשמע בקול ה' אלהיך שהוא למה שהוא אלהיך ולשמור את כל מצותיו שהוא למה שהן מצותיו וחקיו שהוא למען שהם חוקיו אל תשית לבך אם אתנהג עמך ברחמים אם תעשה הישר או אם אתנהג עמך בדין וזה נכלל באומר בקול ה' אלהיך כלומר תשמע בקולו בין אם יתנהג עמך בשם ה' הוא שם הרחמים בין בתואר אלהים הוא דין וז"א ה' אלהיך ותקבל בין מצות לא תעשה וזהו לשמור ובין מצות עשה וזהו לעשות אך עדיין אינך עושה בפועל רק שמוע ומקבל כדי לשמור וכדי לעשות תבואתך טובה כי ישב אדם ולא עשה עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה ואז ונתנך ה' בתורת מתנה שהוא בלי נכוי שכר יתנך עליון על כל גויי הארץ והוא כי הם תחת שרים ומזלות ואתה ישראל לא כן רק תחת אלהי עולם ה' לבדו ובזה תהיה עליון על כל גויי הארץ באופן כי בבא הברכות מאתו לא ירדו אל עולם המלאכים ומשם אל עולם הגלגלים ומשם למטה לארץ כי ובאו עליך ממנו יתברך עליך ממש בלי אמצעית שר או מלאך וע"י כן והשיגוך על כל פנים מה שאין כן אם היית כגויי הארץ שהמזל שולט עליהם או אם היית מושגת על יד שרים או הוברי השמים שהיה המזל מעכב לדבר מן הדברים כאשר היה מעכב לאברהם בהולדה עודנו בח"ל אך ע"י שינתנך עליון כו' וגם ובאו עליך מאתי יתברך בלי השתלשלות עולם המלאכים ועולם המזלות כי אם למעבר בעלמא וע"כ כל הברכות ישיגוך בל תמוט אחת מהנה מלבא בך: '''או''' יאמר והשיגוך כו' לומר אשר אמרתי לשון השגה כאלו אתה בורח ממנה הלא הוא כי תשמע בקול ה' אלהיך כלומר שאינך מכוין רק לשמוע בקול ה' למה שהוא אלהיך ולא לקבל פרס ובכן הלא תדמה לבורח מברכות וטובות העוה"ז והברכות ידמו לרדוף אחריך להשיג אותך וישיגוך וז"א לשון השגה. '''או''' יאמר הנה טובות העוה"ז יתחלקו לג' בני חיי ומזוני והתחיל בחיי ואומר ובאו עליך כל הברכות האלה שעתיד להזכיר שהוא כי יבאו כלם אחת לאחת זו אחר זו והנה יקרה שיגזרו על איש ועל אדם טובות רבות אך לא יספיק לקבל את כלם כי הלא יום יום הולך הוא אל בית עולמו ואולי ימות טרם בא כלן עדיו. אמר הנה הברכות האלה כלם יבאו אליך כי לא תבצר אף גם אחת כי אם ובאו עליך כל הברכות האלה ואל תירא פן תאסף אל עמיך טרם התקיים כל אחת מהן בך כי הלא הנני מבטיחך כי והשיגוך כי אם היותם באים עליך ואתה הולך למות הן ישיגוך כי הן יוסיפו לך שנות חיים עד תקבל את כלם והטעם הוא כי תשמע בקול ה' אלהיך כי בשומעך את המצות אשר אנכי מצוך היום בפי בקול ה' אתה שומע כי שלוחו יתברך אני ולכן כדאי הן המצות שמפיו יתברך שתהיין הברכות שהן באות מצדן מאיכות אשר בהן להרבות ימיך באופן שאם היותך הולך יום יום לבית עולמך ישיגום כי שרפי קדש רוחניים נעשו על יד שמוע בקול ה' אלהיך והנה הברכות אשר אמרתי ובאו עליך כל הברכות כו' הלא המה ברוך אתה בעיר כו' ועניינם הוא נמשך אל הקודם לומר הלא אמרתי כי על יד אשר תשמע בקול ה' כו' תזכה לחיי העה"ז כי ובאו עליך כו' עד ישיגוך כלם שהוא באורך ימיך ושנות חיים שיוסיפו לך ועוד לך גם מזוני כי הנה ברוך אתה בעיר כו' לומר בדרך שאתה רוצה לילך להתפרנס בה מוליכין אותך אם חפצת יהי עסקך בעיר שם יצו ה' את הברכה ותהיה ברוך אתה בעיר ואם תצא השדה כי תזרע את זרעך לאכול פריה התפרנס גם ברוך. אתה בשדה הרי לך חיי ומזוני ועוד יתוסף לך גם בני שהוא כי וברך פרי בטנך וברבות האוכלים גם ה' ירבה לך הטובה כי גם וברך גם פרי אדמתך ברוב תבואות דגן תירוש ויצהר שהם עיקר המזון וגם פרי בהמתך והקדים פרי האדמה לפרי בהמה למה כי זה מוסרו יתב' שאומרו בשר לאכול ולחם לשבוע לומר כי ישבע לחם אך לא ישבע בשר כ"א מעט אכילה מה וע"כ עשה עיקר מפרי האדמה והקדומה לבהמה מלבד כי שפע הברכה בארץ הקדושה תחלה תבא אל האדמה שלעומת הארץ העליונה מאל הבהמה כנודע ליודעי חן ערכה וז"א אדמתך כי להיותם אדמתך הוא הענין והנה עד כה דברתי אם תהיה לך שדה ואדמה ובהמה אך אם לא יהיו לך ואתה שומע בקול ה' גם בהיותו מתנהג עמך במדת הדין אל תקוץ בתוכחתו כי לא ירעיב ה' נפש צדיק ולא יחסר לך בערכך ברכה להתפרנס בה כי הלא יהיה ברוך טנאך של פירות או פת שבסלך ובה תזכה להיות לך קמח ללוש ועשה עוגות כי אם במעט קמח אשר יהיה לך אצוה את הברכה לברך עיסתך במשארתך ואם גם יחסר לך טנא ומשארת כי אין דבר אשר תאמר שמת בטנא ואם אין קמח לשים במשארת והוא כענין רבי חנינא בן דוסא שהיה נזון בחרובין מלא הקב ונקי היה לביתו מכל קמח סולת ומחיה וכלכלה גם על זה אל תחוש כי הנה ברוך אתה בבואך לעולם שערום יצאת מבטן אמך ועכ"ז אתה ברוך כי העולם נזון בזכותך גם ברוך אתה בצאתך כי זכותך רב ושם תמצא ברכה מאשר לא אכלת בעה"ז ובמה תדע כי ה' עמך ואוהבך בבלתי תת לך מזון בעה"ז הלא הוא כי תראה כי יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפי' לפניך ואין זה כי אם כאשר ה' אתך ושרפי קדש מלאכים הסובבי' אותך המפילים אותם לפניך ולא עוד כי אם בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך כלומר ינוסו וימצאו לפניך תמיד בריב הבהלה שיתבהלו מרבים אשר אתך: '''או''' יאמר ברוך אתה בבואך כו' אם תצטרך לצאת ח"ל להרויח טרף ביתך אל תחוש תאכל מתחת החצונים ותפרוש הקדושה ממך או שטומאה תדבק בך כי הנה כאשר ברוך אתה בבואך לארץ כי אתה בא אל הקדושה כן ברוך אתה בצאתך שלא תוסר קדושה ממך כי גם שם ברוך תהיה ובמה תדע כי כן הנה אם יקימו אויביך עליך בצאתך יתנם ה' נגפים לפניך כו' כבקודם ואין זה רק היראה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך ולהפיל את אויביך ועכ"ז זאת עצתי שלא תצא ח"ל לבקש מזונך כי אם שכון בארץ הקדושה ובטח בה' ועשה טוב כי לא יגעל בך ה' מלהטיב לך שם וזהו יצו ה' אתך כו' בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. והסר מלבך דבר שקר לומר כי יותר יבורך גבר בח"ל. כי הלא שא נא ק"ו ואמור. ומה אם בח"ל שיהודי הדר בה דומה כו'. מה גם עתה בארצו יתברך אשר בה ה' אלהיו עמו שיפרנסהו בה אם יבטח בו. וז"א יצו ה' אתך את הברכה לומר הלא ודאי הוא כי יצו ה' אתך כלומר בהיותו אתך את הברכה כו' והיכן הוא אתך הלא הוא בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך. ואמר באסמיך לומר אל תעש לך חשבונות לומר איזה הדרך ירויח לי בארץ. והן לא אזרע שדה בית כור כי איננו לי. וכרמי שלי לא יראה ולא ימצא. ועושר ונכסים לשאת ולתת אין אתי. ומעט אשר לפני אין בו די מזון י"ב חדש. ואחרי כן אסעה ואלכה מארצו יתברך אצא בחוסר כל וטוב לי כי בעוד יש אתי אלכה לי ואסתחרה וירויח לי ומעט אשר לפני יפרון לרוב והנה האיש הזה כמקרה הכהן עם אשתו שסיפרו בירושלמי גם הוא יקרנו שהיה דחוק בא"י. ויאמר לאשתו הנני הולך בדרך ח"ל אולי שם ייטיב לי ומאומה אין בידי להניח בידך שתזכרני בו. אך אשר חלק לי ה' בבינה במראות נגעים אלמדך ויהי הוא דובר אליה משפטי צדק אשר בין נגע לנגע ולשאת ולספחת ולבהרת והשחין והנתק. ובתוך הדברים אמר אליה. דעי איפה כי כל שער שבראש האדם יש לו גומא. שהוא מקור ומבוע מימי חייתו לגדל בו. ואלו היו נוגעים מבוע של זה לזה היו עיניו כהות מראות. ויהי כשומעה ותען ותאמר לו הלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. והלא לשער א' משערות גופך משגיח בו הוא יתב' לתת לו מחייתו. בלתי נוגעת בחבירו. כל שכן את כל גופך מכף רגלך ועד קדקדך. שישלח ה' את מחייתך. ולא תצא מארצו ובטח בה' והוא יכלכלך. ויעש כן ולא חסר לו. והן אלה דברי מרע"ה בתורתו יתברך אל תעמוד בדבר רע לומר כי טוב יהיה לך כי תצא מארצך הקדושה. כי דל חלקך. כי הלא בטח בה' ויצו את הברכה. אך בשתים תתחתן ותצליח. א' כי לא תעשה משאך ומתנך גלוי במקום רואים לכל כ"א סמוי מן העין. כי אז במעט יצו ה' בו את הברכה. ב' שלא תהיה יושב ובטל ומה גם אם הכסף אזל מכליך לגמרי כי ששת ימים תעשה מלאבה ובה יצו ה' את הברכה וזהו ובכל משלח ידך וכל אשר אמרתי שיצו ה' את הברכה כו' היא בארץ וז"א בארץ שהיא ארץ הקדושה. ועוד אני אומר לך כי אפילו תאמר כי בא"י מדקדקין יותר במעשיך וימעטו מזונותיו בה טוב לך מעט בא"י אשר שם אתה מקבל מידו יתברך וניכר שהוא אלהיך ממה שתקבל הרבה בח"ל וז"א אשר ה' אלהיך נותן לך כי הברכה הנזכר יהיה מה שה' בעצמו שהוא הוראה היותו אלהיך נותן לך ולא שתדמה כמי שאין לו אלוה חלילה. ושמא תאמר הלא כל ההטבות והברכות האלו אינן רק גשמיות ואין נעשה בנו יתרון איכות קדושה כאשר יאות לעשות על יד עבוד את ה' כדברו יתברך באומר אם שמוע תשמע בקולי כו' תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כי על ידי המצות מתחדש ומתקדש האדם עד היות גוי קדוש וכמאמרנו בנוסח הברכות אשר קדשנו במצותיו כי בכל מצוה שאדם עושה היא נעשה בריה חדשה וקדושה קו לקו עד קדוש יאמר לו. וע"כ יאמר נא ישראל כי בכל אשר ייעדתי לך אין דבר מזה. והראיה כי הלא אמרת יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך כי יראה כי לא יבצר מאויבינו מלקום עלינו כי לא תפול חתיתינו על כל הגוים ואלו היינו קדושים באיכות הלב לא יערבו אל לבם לקום עלינו כי יראה כב"ח שמור אם וחיתתם של הצדיקים אשר צלם אלהים על פניהם תפול על פניהם לזה אמר יקימך ה' לו לעם קדוש כו' לומר הנה כל אשר דברתי עד כה הוא כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות שהוא קבלה בלבך כדי לשמור ולעשות עם שלילת עשות את הרע. אך עדיין לא עשית מעשה בפועל להתקדש בו. ועל כן לא הגעת בזה להשיג מעלת הקדושה ההוא להיותך עם קדוש בעצם כי אין הקדושה ההיא נקנית אלא על ידי המעשה. אך אמנם יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך אך יהיה זה כאשר תשמור את מצות ה' אלהיך שהיא שמורה ועשיה בפועל. וע"י שוהלכת בדרכיו שהוא שתתנהג בחסידות מה הוא חנון אך אתה חנון כו' כי אז יתקיים בך תואר קדושה זו כי אין זה נקנה רק על ידי מעשה כשרון וחסידות. ואז על ידי כן לא אומר לך יתן ה' את אויביך הקמים עליך כו' כי לא יערבו אל לבם לקום עליך כי אם מה שאז אומר הוא וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ולא יקומו עליך כי אם יחתו ממך והיא כי יראו כי שם תואר ה' שהיא היותו יתברך קדוש נקרא עליך שגם אתה גוי קדוש ואז ויראו ממך מלקום עליך כי עין בעין תוכר קדושתך גם בעיניהם: '''או''' יהיה אומר כי שם ה' נקרא עליך על שמו יתברך הגדול והקדוש והוא ענין מז"ל עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה שנאמר כל הנקרא בשמי כו' ואז יהיו בעצם כל ישראל צדיקים ועל כן ויראו ממך כמדובר והוא כי יראה בך בחינת השם ההוא המורה היותו יתב' מהוה כל ההויות כן יהיו אז ישראל כמ"ש ז"ל עושים נפלאות גדולות באשר ה' אתם ככל אשר נעשה בראשונה על ידי רשומים שבדורות כשמש בגבעון דום על ידי יהושע וההיקש בכל יתר גדולים שבכל דור ודור כי בזה ידמו להשם יתברך במה שמורה בו השם ההוא והוא מאמר ספר הזוהר על פסוק כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך והוא מאמרנו על פסוק כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' כו' לומר כי מי בשחק מכל שרפי קדש יערוך לה' לעשות כמעשיו יתברך אך ימצא מי שידמה לה' לעשות כמעשיו בבני אילים הם בני אברהם יצחק ויעקב והוא מאמר ספר הזוהר שבחכמי ישראל יש דומה לו יתברך וזה ענין מקרא קדש הלזה וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך שיצדק עליך שם זה כמדובר ועל ידי כן ויראו ממך: '''או''' יהיה ענין אומרו כי שם ה' נקרא עליך על שם אדנות שהוא שמו יתברך שיקראו אותו כמו שקראו אדם הראשון ויהיה כי יראו כי ידם מושלה להם בכל העולם כאדון על עבדיו ועל ידי כן ויראו ממך והוא אשר יתקיים לעתיד לבא: '''והנה''' אחר אומרו מה שיהיה עם קדוש כאשר נשבע כו' ראה והנה יאמר נא ישראל למה תשים זה לגמול עשות מצוה ולכת בדרכיו יתברך והלא אפילו לא נעשה כן הבטיחנו יתברך בזה שנהיה עם קדוש לעתיד לבא ומה גם למאמר רבותינו ז"ל כי הבטיחנו יתברך בתשובה לעתיד אחר הגליות ושנהיה לו לעם קדוש כאשר נשבע ואם כן איפה מה הגמול הלז שאמרת שנהיה לעם אם לא נחטא מאחר שגם כי נחטא לא יבצר ממנו לז"א והותירך ה' לטובה לומר אינו דומה זה לזה כי הלא מה שהיה לך בהבטחה ההיא היה שאתה תמות ובניך ויאבד פרי בהמתך ופרי אדמתך בגליות שבנתים ולא היית אתה רואה בטובה כי תמות ולא יהיו לך חיים ולא תראה בטובה העתידה אך עתה בהתמדת הכשרון והותירך ה' את עצמך לטובה העתידה שתתענג בה וגם בבני כי תהיה בפרי בטנך זוכה לראות בטובה העתידה בהיותך עם קדוש שתחיה ותראה בחיי עצמך ובבני וגם במזוני שפרי אדמתך לא יאכלוהו אויביך בחרבנו' ויתן לך האלהים פירות אחרים תחתיהם כי אם בפרי אדמתך אשר היה לך בו תראה בטובה העתידה וזה טוב לך מאלו אבדת אותם ויתנו לך מן השמים אחרים תחתיהם כענין כושרא דחיותא שאמרו בגמרא על שומר שכר שחייב להשכיר עד כדי דמיהן ובענין הזה מתקיים בג' החלוקות בחיי עצמך ובבני ומזוני כי לא תמות ולא תזכה להיות עם קדוש עד אחר התחיה שתחזור לחיות וגם לא ימותו בניך ותקוה עד בא אחרים במקומם ועל דרך זה בפרי בהמתך כמדובר וכל זה שאמרתי הוא מלבד כבוד אדמת הקדש כי אם לא תהיה עם קדוש וזוכה לכל הטוב ההוא כי אחרי שובך בתשובה אחר הגליות הלא ארצך הקדושה היתה ביני וביני ניתנת ביד זרים אך עתה בהתמדת כשרונך תזכה הארץ שלא תנתן רק לך עם קדוש תתייחס אליה וז"א על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כלומר מלבד כבוד על האדמה שעל ידי זה ה' אלהיך נותן לך כלומר ולא לזרים ויהיה משמעות מלת על כמו ויבואו האנשים על הנשים שהוא מלשון שקדמו ובאו הנשים תחלה. או יאמר כפשוטו והותירך כו' שיהיו לך על ידי התמדת הכשרון ד' טובות. (א) שוהותירך את עצמך לראות בטובה ולא תמות. (ב) בפרי בטנך. (ג) בפרי אדמתך ולא שתמות אתה ותצטרך לחיות לראות בטובה וגם לא שיאבדו בניך ותצטרך לשמוח באחרים שניתנו לך וכן בפרי אדמתך אשר היו לך (ד) שלא תגלה מאדמתך הקדושה אל אדמה טמאה בגלות טרם היותך עם קדוש כי אם תהיה תמיד וגם בכל הטובה הזאת על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף