עריכת הדף "
אלשיך/דברים/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טז == '''רק לא ירבה לו כו׳.''' ראוי לשום לב. (א) הנה יותר היה צודק יאמר פן ישיב את העם כו׳ ולא יאמר ולא ישיב שמורה שהוא ענין נוסף היזק על ריבוי הסוסים. (ב) עד״ז באומרו ולא יסור לבבו שהל״ל פן יסור לבבו. ועוד שהראוי יאמר ולא יסורו. ואם על האשה אשר יוסיף על השיעור או על כל אחד ואחד הל״ל ולא תסור. (ג) מה היה שבאומרו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד לא אמר שום טעם. (ד) אומר והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב כו׳ כי הלא גם צוויים ראשוני' כשבתו על כסא ממלכתו הם ולמה לא נאמר רק עתה. (ה) אומרו מלפני הכהנים הלויים מה ענין כהנים הלוים בזה. (ו) אומרו והיתה עמו בלשון נקבה ואומר וקרא בו לשון זכר. (ז) אומרו למען ילמד ליראה איך בהיות הספר עמו לומד ליראה וגם אומרו לעשותם היא מלה יתירה. (ח) אומרו לבלתי רום לבבו כי הנה אמר טעם אחד לממן ילמד ליראה וע״כ באומרו טעם שני הל״ל ולבלתי רום לבבי בוי״ו: אמנם הנה על משנת עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עביר׳ כתבנו כי שלשה דברים פורקין מעל האדם עול מלכות שמים ומאבדים אותו א התנהגו אחר תאוות גופו כמשגל ומותרי מאכלות. ב התנהג בגאוה. ג בלתי התנהגו׳ בתמימות כי אם במזמות וחקרי לב עד יהיה עדי אובד ועל שלשתן הזהיר. על הא׳ דע מאין באת מטפה סרוחה ואם כן לא טוב תהיה איכותך כאשר תמשך אחר החומר מן הדבר אשר נעשה החומר ממנו כי כל דבר חוזר אל שרשו. ועל השנית אמר ולאן אתה הולך למקום עפר כו' כלומר וא״כ איך תתגאה ולא תהיה מאד שפל רוח כי תקות אנוש רמה. ועל הג׳ אמר ולפני מי אתה עתיד ליתן דין כו׳ היודע מצפוני חקירות לבך. ובזה נבא פה אל הענין. והוא כי ג׳ הרעות האלה מפסידים את כל האדם מה גם עתה את המלך כי הפסדו לא לו לבדו יהיה כי אם גם את כל העם אשר תחת ממשלתו. וזה מאמר הכתובים רק לא ירבה לו סוסים שהם מקנים בו גאוה ולא בלבד תמשך לו רעה מזה כי אם גם ימשך עון אחר לעמו והוא כי ישיב את העם מצרימה למען הרבות להם סוס כי משם מוצא הסוסים וזהו ולא ישיב את העם מצרימה כו׳. וגם לא ירבה לו נשים שהוא המשך אחר תאות החומר שהוא הדבר השני. ועל הדבר השלישי אמר ולא יסור לבבו והוא למוד רז״ל כי עבירה גוררת עבירה וכבר כתבנו במקומו כי הכח טמא הנעש׳ בעון אשר הוא רוח חיים הוא הגורר עון כיוצא בראשון כי מעשה העון אין בו ממש ואך יגרור עון. ונבא אל הענין אמר לא ירבה לו נשים שהוא לאו א׳ אמר כי זולת המשך אחר התאוות יש רעה ג׳ והיא כי עברו זה הלאו הנזכר. זה הלאו יסור לבבו גם מהיות אוהב את ה׳ בכל לבב עד היות סר ממנו והולך אחרי אלהים אחרים ככתוב על שלמה והוא כי הנמשך אחר תאוות החומר סר מהמשך אחר הנפש באהבת נשיס. ואחר החילו לסור לבבו מאחרי ה׳ גורם לו גם לסור לבבו ממנו ית׳ ללכת אחרי אלהים אחרים שגם זה עי״כ נקרא זנות וזהו לא יסור כי עון ריבוי הנשים יביאך לסור מאחרי ה׳ וזהו לא ירבה לו כו׳. ולא יסור הלאו הנזכר לבבו כו׳ כי יפתנו ללכת אחר שרירות לבו באמונות כאשר פתהו בתאוות וזהו הדבר השלישי. ומן הטעם הזה גם הוא גם כסף וזהב לא ירבה לו מאד והוא מאמר שלמה על העושר ופן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה׳ שהוא לכת אחרי מזמות לבו לפי שכלו. ואחר הזהירו בשלשת דברים שבא לידי עבירה בא לומר איך יתעטר בשלשה כתרים ע״י תורה ובה יקנה גם כתר שם טוב שלא בלבד יפרוש מהדבר המזיק כ״א גם יבחר ויקרב הדבר המאשרו ומרבה לו חיים וטובה בעוה״ז ובעוה״ב. והוא כי והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו כו׳. וענין הב׳ בהזכיר מאמר רבי שמעון בן יוחאי בשמות רבה שאמרו כי שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות ולפיכך כתיב זר בארון ומזבח הקטורת ושולחן. עוד אמר ולמה בכולם כתיב ועשית ובארון כתיב ועשו ללמדך שכל הזוכה לתורה זוכה לכולן כמבואר מאמר זה אצלנו פרשת תרומה בסיעתא דשמיא. הנה כי הזוכה לתורה זוכה לכולם כי בתורה מלכים ימלוכו מלכי רבנן וכמו שכתיב אצלנו בביאור משלי כי ת״ת מולך אף בעליונים כענין שמש בגבעון דום וכמה ניסים ונפלאות הנעשים ע״י חכמי ישראל עד אין מספר כי כחות עליונים משועבדים אליהם ואין מלכות גדול מזה. וגם כתר כהונה כי הלא כהן ה׳ הוא נחלתו. ותלמיד חכם הוא נחלתו של ה׳. כמו שאמרו רז״ל על פסוק וממתנה נחליאל ומנחליאל במות כי התורה שניתנה במדבר בעסוק בה האדם נחלו אל. כי זה יותר מהכהונה כי אשר לי כתר כהונה ההוא נחלתו. ות״ח הוא נחלתו של האל. והיא המעלה העתידה לישראל כדבר שנאמר ונחל ה׳ את יהודה חלקו כו׳. ונבא אל הענין אמר והיה כשבתו כו׳ לומר הנה ראוי לו שיקנה על כתר מלכות אשר לו גם כל שאר כתרים וכתר שם טוב העולה על גביהן והוא ע״י התורה. וזה אומר והיה כשבתו. על כסא ממלכתו שיש לו כתר מלכות כן יהיה לו שאר כתרי' שהוא ראשונה כתר תורה שהוא כי וכתב לי את משנה התורה הזאת שעל ידה גם כתר כהונה יש לו כמו שכתבנו מרשב״י שהזוכה לתורה הוא כאילו זכה לכולן והראיה כי אפילו ממזר ת״ח קודם לכהן גדול עם הארץ וז״א וכתב לו כו' על ספר מלפני הכהני׳ הלוים כלומר כי מעלת התורה הנזכר היא מעלה אשר היא מלפני הכהנים שהוא דבר מלפניהם קודמת וגדולה על הכהונה. והלא תאמר למה תגדל כתר התורה על הכהונה וגם תנתן גם למלך לכהן גם הוא. לז״א הלוים לומר שהוא על כי הכהונה לא השיגה הכהן ע״י בחירה כ״א באה להם מהיותם לויים משבט לוי וזהו הכהנים הלויים והזר הקרב יומת. הנה שקנה כל שאר כתרים והלא כלם אינם כלום אם אין כתר שם טוב שעולה על גביהן לז״א והיתה כו׳ לומר אשר אמרתי שיהי׳ לו הכתר תורה אינו שיקח בספר אצלו בלבד ויקרא בו לעתות הפנאי שאם כן לא תהיה לו כתר התורה. רק שילמד החכמה ותהי׳ בקרבו וזהו והיתה כלומר התורה הזאת עמו בקרבו שיהי׳ ת״ח ולא שתהי׳ בספר בלבד כ״א עמו ממש. וגם וקרא בו הספר הנזכר אחר שהתורה עמו. ומה שאמרתי והיתה עמו שהוא שימלא כרסו מן הגמרא הוא על שני טעמים. אחד שאם לא כן לא תהי׳ לו מורא שמים כי אין בור ירא חטא וזהו למען ילמד שהוא הגמרא שימשך מזה ליראה את ה'. שנית על כי תלמוד מביא לידי מעשה וזהו לשמור כו' לעשותם שע״י מה שילמד שהוא הלמוד יבא. לעשותם כי התלמוד גדול שמביא לידי מעשה נמצא שעי״כ בא לידי מעשה כל המצות הוא כתר שם טוב. וריבה באתין באומרו לשמור את כל כו׳ ובאומרו ואת החוקים כו׳ לומר גם שהוא משמרת למשמרתם באופן שאיש כזה קנה שם טוב נמצא שזכה עם כתר מלכות גם לכתר תורה ועל ידה ליתר כתרים וכתר טוב העולה על גביהן כמדובר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף