עריכת הדף "
אלשיך/דברים/יז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''כי תבא אל הארץ כו׳ שום תשים כו׳.''' ראוי לשום לב. (א) למה צורך לומר מה שיאמר ישראל אשימה עלי מלך כו׳ והראוי יאמר כי תבא כו׳ וישבת בה שום תשים עליך מלך כו׳ כי היה מצוה שנצטוו בה ישראל בכניסתן לארץ. (ב) למה אמר שיאמרו ככל הגוים אשר סביבותי. (ג) אומרו שני שימות שום תשים וידוע מאמרם ז״ל שריבה בכל מיני שימה ושררה. (ד) למה האשים שמואל את ישראל על ששאלו מלך ומקרא מלא דברה תורה ואמרה אשימה עלי מלך כו׳ והנה על הקושי הלז ראה ראיתי כי רבו הדעות. (א) ששאלו מלך. (כ) שלא חטאו במציאות השאלה רק ששאלו באופן רע ולא כולם כי הזקני׳ יפה שאלו אלא שאר העם באומרם והיינו גם אנחנו ככל הגוים. (ג) ששאלו בימי שמואל שמאסו בהנהגתו. (ד) אומרם מלך לשופטנו כי המשפט היה מסור לשופטים ולא למלכים כי אם המלחמות. והר״י אברבנאל דחה כל ארבעה אלה ואמר כי מינוי המלך בעת ההיא אינה מצוה רק שאם ימנו שיהיה מישראל והביא ראיה מל׳ הרמ״בם ז״ל שאומר מצות עשה הי׳ למנות מלך מישראל ולא אמר למנות מלך סתם. והן אמת כי זה לשון הרמב״ם פתח דבריו פרק ראשון שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך כו׳ הנה כי מלך סתם אמר וגם כשמונה המצות אמר מצוה אחד למנות מלך מישראל. ב׳ שלא ימנהו מקהל גרים ויש לדעת כי גם השנית בכלל הראשונה. וז״ל פירושו כי תביאו אל הארץ אשר ה׳ כו׳ וירשת וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי אין בזה מצוה כלל כי לא צוה הש״י שיאמרו זה וישאלו מלך אבל הוא הגדת העתיד יאמר. אחרי היותכם בארץ הנבחרת ואחרי הכיבוש והמלחמות כלם ואחרי החילוק וז״א וירשת׳ וישבת בה אני ידעתי שתהיו כפוי טובה כשתאמרו מעצמכם אשימה עלי מלך לא מפני ההכרת להלחם עם העממין ולכבוש את הארץ כי כבר היא נכבשת לפניכם כי אם להשתוות עם שבעה האומות שהן הממליכים עליהם מלכים. ובזה יש מהסכלות כי היה לכם לשאול מלך בהכנסתכם לארץ ללחום מלחמותיהם כי אז היה הזמן הנאות לצרכו. לא אחרי הכיבוש והחילוק והישיב׳ בטח בדד בארץ וז״א ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי ר״ל לא להכרח ולא לצורך כלל כי אם לעשותכם כמעשה הגוים ההם. וזכר שכאשר יקרה זה לא ימליכו המלך ההוא ברצונם רק אשר יבחר ה׳ אלהיך בו מקרב אחיהם וזהו עצם המצוה ואמתתה כו׳ עד ולפי זה יהיה ענין המלך מצות עשה תלויה בדבר הרשות כאומר כאשר תרצה לעשות כן עם היותו בלתי ראוי אל תעשה אותו כ״א בזה באופן ע״כ: ומי יתן ידעתי מה ראה על ככה ומה הגיע אליו לעשות אחד ממצות עשה רשות ולהכחיש מאמרם ז״ל מוסכם מהגמרא ומכל הפוסקים כי ג׳ מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ. א׳ לשים עליהם מלך. ב׳ למחות זכר עמלק. ג׳ לבנות בית המקדש כאשר הביאם הרמב״ם ז״ל בהלכות מלכים. וגם אומרו כי מינוי המלך קודם למלחמת עמלק ואיך נאמר כי אינו מצוה רק שאם ימנו אותו שיהיה מזרע ישראל. ועוד כי איך אומר שאומרו שום תשים אינה מצות עשה שהוא לשון מיותר מאמר מקרב אחיך כו׳ וכן מה שכתב שמה שהאלהים שהתריס כנגדם הוא ית׳ לאמר מעתה כי יהיו כפויי טובתו שעתידי׳ לומר אשימה עלי מלך ככל הגוים וכל רעתם זכר על שלא אמרו זה קודם מלחמות הכיבוש כי אז היה צודק שהיה ללחום מלחמותיהם. אך אחרי כן אינו אלא להשוות עצמם לגוים ההם. ואמר שזה כוון הכתוב באומרו וירשתה וישבתה בה ואמרת כו׳ שהתלונה היא למה אחר ירושה וישיבה שהוא אחר כיבוש וחילוק ישאלו מלך. והלא אדרבה דעת רז״ל שלא נצטוו על מינוי המלך רק אחר כיבוש וחילוק נלמד מפסוק זה. ואדרבה הנה חשבתי למשפט כי נהפוך הוא כוונת הכתוב לומר קודם כיבוש וחילוק איני חפץ במלך בל יעלה על רוחך כי הוא הלוחם מלחמותיך חלילה. כ״א ה׳ אלהיך הוא הנלחם לך. אך אחרי כן שים תשים עליך מלך כו׳. ואם באנו לפרש ולשית לב על הטעמים הנאמרים על אשר קצף שמואל בשאלת המלך אם יש עליהם תשובה הנה המצא תמצא. כ״א אמרנו שהוא על אומרם ככל הגוים א״כ איפה באומר וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשופטינו היה לו לומר ככל הגוים ולמה השמיטו. ואם אמרנו שהוא על אומרם לשופטנו הלא אחרי כן מורה שלא קצף רק על מציאות שאלת מלך באומר ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו וה׳ אלהיכם מלככם ואומר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה׳ לשאול לכם מלך. הנה כי על מציאות שאלת מלך היה הקצף. ובדבר הזה גם טעם האומר על ששאלו בימי שמואל נדחה. וגם טעם האומר שזקנים שאלו כהוגן באומרם תנה לנו מלך כו׳ ולא היה הקצף רק על המון עם שאמרו אחרי כן והיינו גם אנחנו ככל הגוים כו׳ הלא א״כ לא הי׳ ראוי לומר וירע הדבר כו׳ על דברי הזקנים כ״א אחר פסוקי ההמון האמור אחרי כן והיינו גם אנחנו ככל הגוים. ואם בפסוק שימה לנו מלך כו׳ יש בו מאמר הזקנים שהיא שימה לנו מלך לשפטם וסוף הפסוק שהוא ככל הגוים הם דברי ההמון וע״ז אמר וירע כו׳ גם זה דוחק. ומה גם כי אומר ככל הגוים אין רע כי הלא המה דברי התורה בעצמה. והטעם א׳ חז״ל שהיה כונתם לע״ג גם זה דוחק והם דברי קבל׳ אך אנו ליישב פשט הכתובים באנו: והנה אני בעניי מנעתי עצמי מלבקש טעם אל מה שהוא ית׳ בעצמו אמר הטעם וגם שמואל פעמים שלש והוא כי ה׳ האומר לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם הנה על כי ה׳ מלכם ויבקשו מלך זולתו היה הקצף. וכן שמואל הוא אומר ותאמרו לא כי מלך ימלוך עלינו וה׳ אלהיכם מלככם. וכן אמר דעו וראו כי רעתכם רבה בשאול לכם מלך יראה כי מציאות שאלת מלך בהיות ה׳ מלכם היה הקצף. וא״כ איפה חל עלינו חובת ביאור מקרא קודש הזה כי יצוה ית׳ עלינו לשום מלך ולמה יקצוף עליהם. ועוד אומר ואמרת אשימה עלי מלך כו׳ כי מי שם פה להם לדבר כדברים ההם אם לא פסוק שיראה שהוא כדבריהם כן הוא. אך אמנה אין ספק כי מאז נאמר כי יד על כס יה מלחמה לה׳ רמז לנו ית׳ כי ימלוך עלינו מלך יושב על כסא וילחם מלחמות עמלק כמאמר רז״ל וזו היא מצותו ית׳ להמליך מלך באומר שום תשים עליך מלך אלא שהקדים פסוק הקודם וגם כפל ויאמר שום תשים לתת טוב טעם אל מצות המליכו מלך. והוא על קושי מדת העם לשאול כי צפה הקב״ה שעתידים לשאול מלך ע״כ מאז צוה לנו להמליך עלינו מלך וישימה בכלל מצות עשה. ושעור הכתוב כי תבא אל הארץ אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה מבלי היות מלך עליך לצאת ולבא ללחום מלחמותיך וגם וירשת וישבת בה מבלי מלך כי זה הוראת כי ה׳ אלהיך מלכך בשמים ממעל ועל הארץ הוא ג״כ עמך יוצא. ובא לפניך ולוחם מלחמותיך. ואדרבה בזה גדלת מאד כי מה שמלך הארץ עושה לעמו עושה הוא יתב׳ לך. ולא עוד אלא שעל ידו אתה בטוח הנצחון כי וירשתה וישבת בה על יד ה׳ אלהיך הנזכר. אך מה אעשה כי ידעתי כי ואמרת אשימה עלי מלך כו׳ ולא תביט כי ה׳ אלהיך בשמים והוא מלכך בארץ על כן קדמתי מעתה לצוותך במצות עשה שתשים עליך מלך כי בין כך ובין כך תעשנו ע״כ טוב טוב הוא שתקיים מצותי בדבר ושלא שתעבור רצוני. וזה כפל אומר שום תשי׳ לומר ידעתי כי לא יבצר ממך שום שהוא השימה שתעשה אתה מעצמך לכן תשים עליך בצווי ותקיים מצוה. ואין לומר למה לא עשה הוא ית׳ פה כאשר עשה ביפת תואר שדברה תורה כנגד יצר הרע להתיר ביאת המלחמה אך לא עשאה מצות עשה. הלא הוא כי שם הוא אל היחיד ופה אל כללות ישראל והוא כי כאומר רע עלי המעשה אך אתיר לכם לבל תענשו ואין בזה רצון טוב כי אם עדיין יש שצף קצף והראיה כי העושה ההיתר ההוא מרעה אל רעה הולך כי סופו לשנאותה ואח״כ להוליד בן סורר ומורה וסופו ליסקל וע״כ אם ביחיד עושה הוא יתב׳ כן לא יעשה כן בכל עמו כאחד לתת מכשול לפניהם לומר אתיר לכם איסור זה שתמליכו מלך דרך רשות. שאם כן למה שעדיין לא לרצון הוא ונשאר מעט קצף ימשך שכמקרה הלוקח יפת תואר יקרנו שמרעה אל רעה ילכו כמוהו ויסתכנו יחד כל עם ה׳. על כן בחמלת ה׳ על עמו לא עשה כאיסור שאין בו רצון רק צוה מצות עשה שאדרבה בזה עושים רצונו ומקיימי׳ מצותו וקונים להם פרקליט אחד בעשותם אחת מכל מצות ה׳. באופן שמבלי יאמרו אשימה עלי היה מצוה עליהם לעשותו. אלא שהטעם שצוהו ה׳ שהיה על היותם בחיריים לומר אשימה עלי מלך יעשו הם בפועל. כי לא על שהוא ית׳ צוה הדבר על תלונות אומרם כך ימשך שלא תחשב התלונה לחטא. כי הלא עתה שצוה ית׳ לשים עליהם מלך מבלי ישאלו אשמתם רבה. כי לו חכמו הי׳ להם לומר הלא לא יבצר מהעשות הדבר במצות ה׳ ולא נשאל. ע״כ וירע הדבר בעיני שמואל כו׳:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף